"תמיד רצית להיות בראש": חמשת הנופלים מסיירת הנח"ל הובאו למנוחות

סרן יאיר יעקב שושן, סמ"ר יואב פפר, סמ"ר אביאל וויסמן, סמ"ר גיא כרמיאל וסמ"ר יהב הדר אשר נפלו בתאונה המבצעית בצפון רצועת עזה הובאו היום (שלישי) למנוחות. באותה התקרית שבה נפלו החמישה, נפצעו קשה שמונה לוחמי נח"ל נוספים.

סמ"ר אביאל וויסמן

סמ"ר אביאל וייסמן, בן 20 מהיישוב פוריה עילית, הובא למנוחות בבית העלמין בפוריה. הוא הותיר אחריו הורים, מאירה ומרדכי. אביאל, דור רביעי ללוחמים, למד בתיכון דרכא בית ירח שבעמק הירדן. בבית הספר מסרו: "המועצה וצוות בית הספר מלווים את המשפחה, היישוב והתלמידות והתלמידים בשעה קשה זו".

מרדכי, אביו של אביאל, ספד לו בראיון ביומן הצהריים בגלי צה"ל: "הוא בחור חכם, שקט וממוקד, היה מאוד גאה להיות חלק מיחידה מקצועית וחדה, הוא הבין את גודל המשימה ואת חשיבותה, אהב את החבר'ה שלו ואת המוטו הבלתי רשמי ש'עושים יותר ומדברים פחות'".

סמ"ר יהב הדר

סמ״ר יהב הדר, בן 20 מכפר תבור, הובא למנוחות בבית העלמין בכפר תבור. הוא הותיר את הוריו אבי ושרון, ואת האחיות מאי וליהי. יהב היה פעיל בתנועות הנוער המקומיות, אהב את המושבה ואת המרחבים הפתוחים בהם הרבה לטייל ברכיבת שטח.

הוריו סיפרו לרינו צרור בגלי צה"ל: "ילד מקסים, עדין ושקט. הוא תמיד רצה סיירת - ועשה הכל להגיע לשם. הוא לא מדבר, הוא עושה ובצניעות, הוא קיבל מצטיין פלוגתי וגילינו את זה רק בטקס וגם על זה הוא אמר שזה שום דבר. הוא היה רק בן 20, רצינו להנות ממנו ושהוא יהנה"

סרן יאיר שושן

סרן יאיר יעקב שושן, בן 23 ממעלות-תרשיחא, הובא למנוחות בהר הרצל. הוא הותיר אחריו את הוריו, מיכאל והדס.

האם הדס נפרדה מבנה בכאב: ״אנחנו כואבים, שבורים, זה לא נתפס. אני לא אוהבת לדבר אבל איך אפשר שלא. היית כל-כך הרבה דברים בו זמנית ונגעת בכל-כך הרבה אנשים. אהבת כל כך את הארץ, בכל מקום שבו היית השארת חותם ענק. תמיד שאלת אותי איך אפשר לעזור, גם כשהיית עייף. דאגת לסבא וסבתא והתקשרת לשאול לשלומם בכל הזדמנות. קרו לך הרבה ניסים, אבל בשמיים רצו אותך, היית טוב מדי לעולם הזה. בעולם הזה אף פעם לא נחת, אבל עכשיו אתה נמצא בעולם שכולו טוב. אוהבים אותך עד כאב ומתגעגעים בטירוף״.

״היית הכתר שלנו, עטרת ראשינו", ספד לו אביו מיכאל. לא היה אפשר לעמוד בקצב שלך, היית גדול מדי בשביל העולם הזה. תמיד היית צעד אחד מעל כולם. נגן פסנתר מחונן, כמה אהבתי לנגן איתך. מי יתן לנו תרומתך, מי יתן לנו כפרתך״.

נריה, אחותו הגדולה נפרדה בדמעות: ״איך זה קשור אלינו בכלל? זה מרגיש כל-כך תלוש מהמציאות. היית הכל בשבילנו. אין דבר שלא הצטיינת בו ואין מישהו שלא נגעת בו. הייתי מפוצצת בגאווה שאתה אחי הקטן. כשהבנת שאני בהיריון, אמרת לי שאתה תדאג לילד למקום טוב בצבא. אני מבטיחה לך שהתינוק הזה ידע עליך בכל רגע ויגדל על הערכים שלך״.

אחיו, ברק, נשא דברי הספד: ״יאיר אחי, היית המודל לחיקוי שלי. כשקיבלתי את ההודעה עליך עמדו בפניי שתי אפשרויות - ליפול, או לקום ולהמשיך את הדרך שלך. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד בכל דבר שאעשה. אוהב אותך ואמשיך את דרכך״.

יעל, אחותו הקטנה הוסיפה בכאב: ״אחי הגדול, איפה אתה? זה לא נתפס. תמיד אמרנו שאתה טוב מדי לעולם הזה. לא סתם פחדנו. ידענו בתוך תוכנו שזה יגיע, ובכל זאת קשה כל-כך. היית אדם עם לב כל-כך טהור. הסתובבת בעולם הזה כמלאך בדמות אדם״.

חבריו לצוות ספדו לו בלוויה בדמעות: "היית נלהב וחרוץ, צחקו עליך על זה אבל גם העריכו אותך על זה. תמיד רצית להיות הראשון, כשהיית מאחורה זה חירפן אותך. ניסית להיכנס ללחימה למרות שלא נתנו לך. אף פעם לא הפריע לך מה שקורה לך".

סא״ל תומר סייג ספד בשם צה״ל: ״בחרת להתגייס לשירות משמעותי בנח״ל, היית לוחם אמיץ ועשית את תפקידך כלוחם וכמפקד. הצבת לעצמך מטרות שהלכו והתעצמו, ולצד העוצמות שלך, היית צנוע וענו. מפקד הפלוגה שלך ביקש שאמסור את הדברים שאמר במעמד הענקת הדרגה שלך לפני סבב הלחימה האחרון: ׳אנחנו צריכים לוחמים כמו יאיר כתמונת מראה אנושית וערכית׳, כך אמר. רק לפני שבועיים הוא ביקש שתהיה המצטיין של זרוע היבשה.
משפחה יקרה, נהיה איתכם ולצדכם, ונלך בדרכו של יאיר. תודה לך, יאיר, על פועלך ועל האדם שהיית. נוח על משכבך בשלום״.

עוז ויצמן, חברו הקרוב של יאיר, סיפר בתוכנית "קלמן ליברמן" ברשת ב': "החברות התחילה לפני 20 שנה בערך, הוא חי בעוצמות מבהילות. הוא היה היפראקטיבי, ולקח את זה לכיוון כל כך חיובי - סימן לעצמו מטרה ולא נח לשנייה. הוא לא התפשר בבינוניות, הוא חי בעשייה. היו לו שאיפות גם לעוד 50 שנה. לא להאמין שזה נקטע". עוז תיאר בריאיון את הקשר המיוחד שהיה לו עם החניכים שלו בתנועת בני עקיבא: "הוא הוביל את כל הסניף. חניכים שלו מספרים איך הוא היה דואג להם - גם בסניף אבל גם בחיים הפרטיים שלהם".

סמ"ר יואב פפר

סמ"ר יואב פפר, בן 19 מהרצליה, הובא למנוחות בבית העלמין בעיר - ללא סיקור, לבקשת המשפחה. הוא הותיר אחריו את הוריו, גיא ועידית, ושלושה אחים - אורי, לילו ורום. מסע הלווייה, שיצא מבית המשפחה, לווה בדגלי ישראל על ידי תושבי העיר.

ראש עיריית הרצליה יריב פישר, שגר בשכנות למשפחה, כתב בכאב: "בני משפחת פפר, שכנים שלי, חינכו את ילדיהם לערכים של אהבת הארץ, נתינה, ונאמנות לעם ולמדינה. יואב לא היה רק שכן. הוא היה חלק בלתי נפרד מהקהילה שלנו – צעיר ערכי, צנוע ומלא חלומות, שהקריב את היקר מכל כדי להגן עלינו. קשה לעכל את האובדן. העיר שלנו והקהילה איבדה גיבור אמיתי".

סיגל דוד, מנהלת תיכון ראשונים בו למד יואב פפר, ספדה לו: "כמה שזה כואב ועצוב לאבד תלמיד. קהילת הראשונים מרכינה ראש עם נפילתו של סמ"ר יואב פפר ז”ל, בוגר בית הספר. תלמיד קסום, נשמה טובה וגיבור ישראל".

סמ"ר גיא כרמיאל

סמ״ר גיא כרמיאל, בן 20 מגדרה, לוחם סיירת הנח"ל, הובא למנוחות בבית העלמין בגדרה. הוא הותיר אחריו הורים, מירב ואורן, שתי אחיות - עדי והילה, הסבא אודי והסבתות ריבה ופרומה. גיא היה פעיל בתנועת הנוער מכבי צעיר, ובוגר בית הספר דרכא רמון במושבה. תושבים רבים עמדו כחצי שעה לפני תחילת הלוויה, מצוידים בדגלי ישראל, לאורך רחוב בן גוריון כדי ללוות את גיא בדרכו האחרונה.

גיא הוא הנופל ה-13 מקרב בני ובנות גדרה במהלך המלחמה. סהר רווח, חבר מועצת גדרה שבנו היה חבר של גיא, כתב: "ילד מדהים למשפחתו, חבר אהוב, לוחם על, נלחם בגבורה ושילם בחייו כדי להגן על כולנו. הלב נקרע, הדמעות זולגות והנשמה מדממת".

האמא מירב אמרה בדברי פרידה מבנה: ״גיא בן גיבור שלי, בן מושלם יפה תואר. הבאת כל כך הרבה אושר ושמחה למשפחה הזו. אין אחד שלא אהב אותך. היינו מחוברים. בלילה שלפני האסון, לא ישנתי וחששתי שמשהו קורה לך״, אמרה פרצה בבכי. ״כתבתי לך מכתב שאני מחכה לך, אבל לא חזרת הביתה. היו לך כל כך הרבה תוכניות, לטוס לחו"ל להקים משפחה. אני מצטערת שלא הצלחתי לשמור עליך. תודה על הזיכרונות שיישארו איתי כל החיים. אני מתחייבת לשמור על עצמי להיות סלע עבור כל המשפחה״.

סא"ל יחיאל ספד לכרמיאל בשם צה"ל: ״גיא, אנו עומדים בפרידה שעדיין אינה נתפסת. חטיבת הנח"ל נלחמת בכל הגזרות. ברגעים קשים אלו נבצר מרבים מחבריך נלחמים להגיע ולהיפרד, היה אכפת לך מכל אחד בצוות. היית מורעל על הסיירת. החברים שלך סמכו עליך, היית מקצוען. היו לך ערכים של אהבת הארץ. הם מספרים על החיוך שלך שהדביק את כולם. היית לוחם אמיץ שהוביל את חבריו. היית אדם ולוחם יקר. אני מצדיע לך בדרכך האחרונה כלוחם אמיץ וגיבור״.

הסבתא פרימה ספדה: "איך נפרדים מנכד? גיא היה בבת עינינו, הוא הצטיין בלימודים, זכינו בילד משובח ומופלא לזמן קצר מידי״ הסבא הוסיף: ״השעון עובד אחרת מעתה, החיים משתנים. חייבים שינוי פוליטי ושיח חברתי נרחב. סיירת נח"ל - מצדיע לכם״.

דוד של גיא שהגיע מחו"ל: ״גיא לא הבן שלי, אבל תמיד היה הילד שלי. לפני הגיוס שכנעתי אותו לבוא לשלושה שבועות ללוס אנג'לס טיילנו עם שלושת הבנים שלי ואשתי. אמרתי לך שאם חליליה יקרה לך משנו ' לא אוכל להמשיך וענית לי ' תבטיח לי שאם יקרה לי משהו - תמשיך״.

תת אלוף במיל' דדי שמחי, המיודד עם המשפחה: ״איך נפלו גיבורים? במקום הקטן הזה שהלך וגדל אנחנו נפרדים מגיא. גיא, אתה מצטרף עכשיו לחברים אמיצים, לוחמים מהמושבה המדהימה הזו. אורן (אבא של גיא) היה חפ"ק שלי. כרגע עלינו לפעול יחדיו, להחזיר את כל החטופים ולשמור על ביטחונה של ישראל״.