"אני רוצה את אלישי בחזרה בידיים שלי": סמל אלישי יונג ז"ל, בן 19 מדימונה, הובא למנוחות

מאות בני אדם הגיעו היום (יום שני) לבית העלמין הצבאי בדימונה כדי ללוות את סמל אלישי יונג ז"ל בדרכו האחרונה.

יונג, בן 19 מדימונה, לוחם שריון בגדוד 52, עוצבת "עקבות הברזל" (401) נפל בסוף השבוע החולף בקרב בצפון רצועת עזה, לצד סמ"ר אופיר ברקוביץ'.

"הוא תמיד אמר לי תהיי חזקה, לא משנה מה יהיה, אנחנו במלחמה", בכתה אמו אושרייה על קברו. "מה שקורה בעולם שלנו, זה כואב. אני רוצה את אלישי בחזרה בידיים שלי, אני רוצה אותו בחזרה".

"אלישי אני רוצה שתדע שאנחנו אוהבים אותך. תמיד נהיה פה בשביל אמא שלך", ספד לו בן דודו עישבה. "חיילי צהל היקרים, אני מבקש שתשמרו על עצמכם".

ראש עיריית דימונה, בני ביטון, אמר על קברו של יונג: "יום קשה עבר על דימונה ועל הקהילה העברית. מאה אחוז מהקהילה מתגייסים לצה״ל. אנחנו חיים איתם קרוב ל-50 שנה. אני פונה אליך ראש הממשלה - יש חברים בקהילה ללא אזרחות. אולי בזכות אלישי ניתן את האזרחות לכל הקהילה הנהדרת הזאת. הקהילה תרמה לאיחוד לבבות ואנחנו תושבי דימונה נעשה הכל, כשרוצים הכל אפשרי״.

אלישי, בן לקהילת העבריים בדימונה, נולד במצפה רמון. "אבא שלו נפטר כשאלישי היה קטן והמשפחה עברה לדימונה. מאז שהיה ילד הוא רצה להתגייס לצבא - היה מורעל מאוד, כמו שאומרים. הוא ממש רצה להיות לוחם", סיפרה אפרת ווטסל, דודתו של יונג, ל"ישראל היום".

אחיו הצעיר של אלישי הוא בעל צרכים מיוחדים, ויונג שימש עבורו דמות אב והיה עמוד התווך של משפחתו. "הוא עזר לאמו בכל דבר. הרבה הכירו אותו ואת הסיפור שלו, הקהילה שלנו מאוד קטנה וקיבלו את זה מאוד קשה. ממש לא ציפינו שיקרה דבר כזה וזה המצב כרגע. כולם בשוק וכואבים", הוסיפה ווטסל.

דודתו מספרת כי אלישי היה ביישן וצנוע: "הוא לא אהב לדבר הרבה, אבל עם האנשים שהוא הכיר הוא היה הכי מצחיק והיה לו לב גדול מזהב, כמו שהיה לאבא שלו. היה פשוט ילד עם המון שמחת חיים, למרות שגדל בלי אבא היה מאוד אהוב על ידי החברים והמשפחה. האמא קיבלה את זה מאוד קשה, הקהילה דואגת מאוד ומחבקת אותה מאותו הרגע שבישרו לה שהוא נפל".

ווטסל התייחסה גם לאתגרים ולבעיות של קהילת העבריים מדימונה, אליה השתייך יונג: "לאלישי לא הייתה אזרחות ישראלית אלא רק תושבות קבע, על אף שנולד בארץ. אולי המוות שלו יעורר משהו אצל הבכירים למעלה. אחרי אירוע כזה מצער הם יבינו סוף-סוף שיש אנשים שמשרתים בצה"ל מהקהילה שלנו ושהם לא אמורים להיות מועמדים לגירוש. זה לא אמור להגיע למצב כזה שאנחנו נלחמים על אזרחות למרות שאנחנו משרתים בצבא, הולכים לאוניברסיטאות ונמצאים כאן שנים. מקבלי ההחלטות צריכים להסתכל על האירוע הזה וללמוד ממנו".