אלפים הגיעו היום (שלישי) לבית העלמין בגבעת עדה ללוות בדרכו האחרונה את סמל יואב אגמון, בן 19 מבנימינה גבעת עדה, חייל בהכשרת לוחמי חי"ר של חטיבת גולני, שנפל בפגיעת הכטב"ם בבסיס האימונים של חטיבת גולני ליד בנימינה. הוא הותיר אחריו הורים, לילך וצפריר, אח עידו ושתי אחיות יעל ועמית.
האם לילך ספדה לבנה: "נתתי לך את ברכת הדרך. אני מודה לך שבחרת בנו להיות ההורים שלך. הערצת אותנו וזה גרם לנו להיות הורים שאנחנו צריכים להיות. אני זוכרת שאמרת לי 'מאמא', ככה קראת לי. אמרת לי שלא תעזוב אותי אף פעם. היית שואל אותי כמה את אוהבת אותי. היה חשוב לך לדעת. היה לך קסם, התאהבו בך. תמיד ידעתי שתהיה בסדר. הלכת לקורס חובשים והיית חוזר לסוף שבוע. ביום שישי ישבת במקום הקבוע שלך בשולחן".
"אמרת לי שסומכים עליך בצבא ושלא תאכזב אותם. יואבי אני מתגעגעת. אני לא יודעת מה יהיה. אני שמחה שהספקתי לקחת אותך לבסיס, שהכנתי לך אוכל, שדיברנו קצת. הסתכלתי עליך, איזה גבוה. תודה לך על כל החום שהבאת לנו הביתה. אני אוהבת אותך יואבי שלי ואני זקוקה לחיבוק שלך עכשיו".
האבא צפריר: "יואבי, היית ילד רגיש. הייתי שם לך את הידיים על העיניים וזה היה מרגיע אותך. גדלת ועמדת בכל מה שהצבת לעצמך. היית משוגע על הטיולים שלנו, לטיולים המטורפים שלקחתי אותך. 12 שנה טיילנו ככה כדי שתבינו שאת הארץ מכירים דרך הרגליים. התחלת להתבגר והפכת לגבר. ידעתי שאתה תצליח. הוצאת בגרות מלאה ואז התחיל הסיפור עם הצבא. ידענו שאתה רוצה שנהיה גאים בך",
"בחרת גולני. אמרת שאם כבר חי"ר אז הכי טוב. שמחנו שזה מה שבחרת. ראינו שמאז שהתגייסת הפכת לגבר. התחזקת מנטלית בחצי שנה הזו. ידענו שהצבא יהפוך אותך לגבר. אקח אותך איתי לכל החיים, אותך ואת מי שהיית".
הדוד גילי ספד: "יואבי, בור שחור נפער לנו בלב. בור שילווה אותי עד יום מותי. כולם אהבו אותך. תמיד היית מוקף חברים טובים ובצבא היית מוקף בחברים לנשק. לך ולאמא היה קשר מיוחד. אבא הקיבוצניק הנחיל בך אהבת הארץ. תמיד חשבת על כולם ועודדת את כולם. הקפדת לבקר את הסבים והסבתות. אהבת את הארץ ואת חבריך. הקרבת את הדבר היקר ביותר. נזכור אותך כמו שהיית, שמח".
הדוד נועם: "יואב, איזה אובדן. נפש טהורה ותמימה. יואב אתה מלך. בתקופה האחרונה התקרבת לאלוהים והוא רצה אותך לידו. הוא לקח אותך. תמיד מצאת איך להגיע ללב של כולם. היית כל כך אמיתי. אני לא יודע איך יהיה בלעדיך. איך אפשר? אתה כל כך מיוחד ואני לא מסוגל לדבר עליך בלשון עבר. אני אוהב אותך ואוהב אותך תמיד".
הדוד ישי: "אני זוכר את החיבוק שלך מאז שהיית בן שנה. מאז שנהיית ענק. אני בטוח שאתה עכשיו מחבק את כולנו באהבה, בחיוך ושמחה. כולנו אוהבים אותך. כולנו פה בשבילך".
הדוד ערן: "איך זה שאתה אינך? מצאת את מקומך בגולני. מעשה שטן לקח אותך מאיתנו. קשה לדמיין אותנו בלעדיך. היי שלום אהוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו