"בחיים אני לא אצא מפה": שנה לנפילתו בקרב על מוצב כיסופים של סמל עילאי נועם בן מוחה ז"ל

בבוקר 7 באוקטובר יותר מ-50 מחבלים פשטו על מוצב כיסופים • נועם היה אחד מלוחמי גדוד 51 של גולני ששהו במוצב • למרות הסכנה, נועם נלחם נגד יותר מ-50 מחבלים עד שנגמרה לו התחמושת • הוא הצליח לעצור את הגל הראשון, הרג עשרות, וקנה לשאר הלוחמים זמן להציל חיים

סמל עילאי נועם בן מוחה ז"ל. צילום: באדיבות המשפחה

יותר מ-50 מחבלים פשטו בבוקר 7 באוקטובר על מוצב כיסופים הסמוך לקיבוץ בעוטף עזה. חיילים גדוד 51 של גולני אבטחו את המוצב בבוקר אותה שבת שחורה. לחיילי המוצב הצטרפו מספר בני משפחה כדי לחגוג במשותף את שמחת תורה.

לאחר הטבח והקרבות הקשים: פרשן "ישראל היום" יואב לימור בסיור ביישובי עוטף עזה

סמל עילאי נועם בן מוחה ז”ל היה אחד מאותם לוחמים בגדוד 51 של גולני ששהה במוצב באותו בוקר ארור. "נועם היה ידוע בנחישותו ובשאיפתו למצוינות. בכל משימה שלקח על עצמו, הוא השקיע את כל כולו, תמיד שואף להוכיח את עצמו ולבצע כל דבר על הצד הטוב ביותר. נועם היה לוחם אמיתי לא רק בצבא, אלא גם במהלך כל חייו. שום דבר לא בא לו בקלות, אך הוא נלחם ולא נכנע עד שהשיג את מה שרצה", מספרים עליו בני המשפחה.

"‎מעבר לכישוריו הרבים, נועם היה ידוע בלב הרחב שלו ובאמונתו העמוקה בטוב שבאדם. הוא תמיד מצא דרך להתחבר לאנשים, במיוחד לאלו שהרגישו חלשים או מבודדים. נועם האמין בלהיות אדם טוב, ללא כוונות זדוניות, והלך בדרכו תוך אמונה חזקה באלוהים. יושרו ונטייתו לעזור לחלשים היו תכונות בולטות באישיותו." תיארו אותו בני משפחתו.

בתים בקיבוץ כיסופים, צילום: לירון מולדובן

ביום השבת הגורלי של 7 באוקטובר 2023, נועם הפגין אומץ וגבורה אמיתית, כפי שמתארים אותו חבריו הקרובים. בשעה 06:30 בבוקר, כשהחלו להישמע אזעקות ודיווחים על חדירת מחבלים לכיוון כיסופים, מפקדיו וחבריו של נועם יצאו לכיוון היישוב להגן על התושבים ולטהר את הקיבוץ.

בהנחיית מפקדיו, נועם ועוד חמישה לוחמים נשארו במוצב כדי להגן על התצפיתניות, החיילים ומשפחותיהם שנכחו בבסיס.

קיבוץ כיסופים, אחרי 7 באוקטובר, צילום: GettyImages

דקות ספורות לאחר מכן, התקבל דיווח על מחבלים המתקרבים למוצב. נועם, שהבחין כי חברו נמצא לבדו בש"ג, ידע שאינו יכול להשאירו לבד ללא הגנה. הוא לא היסס לרגע, רץ לנשקייה, לקח שני נשקים מסוג "מאג" ורץ לעמדה כדי להיות לצד חברו.

בעמדת השמירה, נועם וחברו נלחמו בעשרות מחבלים במשך זמן ממושך. למרות הסכנה העצומה, נועם המשיך להילחם בעוז ובתושייה רבה, עד שנגמרה לו התחמושת. בגבורתו, הוא הצליח לעצור את הגל הראשון של המחבלים, הרג עשרות מהם, ובכך קנה לשאר הלוחמים זמן להתארגן והציל חיים רבים.

בית שרוף בכיסופים, צילום: אורן כהן

התצפיתניות שהיו בבסיס סיפרו כי הן קראו לנועם ולחברו בקשר, הזהירו אותם מפני כוח גדול של מחבלים המתקרב, וביקשו מהם לסגת. אך נועם סירב לעזוב את עמדתו. "נראה לכן, בחיים אני לא אצא מפה," היו מילותיו האחרונות, עדות לנחישותו ולאומץ לבו הבלתי רגילים.

סיפורו של נועם הוא סיפור של אהבה, נתינה וגבורה. הוא מלמד ומסמל את כוחה של אהבת אדם, ערבות הדדית וחברות אמת. על המשמעות האמיתית של הקרבה למען הזולת והמולדת.

קיבוץ כיסופים. , צילום: אי.פי

גבורתו של נועם ז"ל ולוחמים נוספים הצילה רבים מהחיילים ששהו במוצב כיסופים באותו בוקר ארור. בקרבות על מוצב והקיבוץ נהרגו 27 חיילים מתוכם 11 בקרב על הקיבוץ עצמו. בזכות גבורת הלוחמים ניצלו התצפיתניות ושאר החיילות במוצב כמו גם נשותיהן ובני משפחתם של קציני המטה שהיו במוצב בבוקר המקולל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר