אשת התקשורת והפובליציסטית ללי דרעי, ספדה באופן מרגש ומלא כוונה, וגם תוכחה, לבנה, רס"ל (מיל') סעדיה דרעי ז"ל, שנפל אתמול (חמישי) ברצועת עזה.
"התורה נדרשת בכלל ופרט וכלל. המדינה הזאת נדרשת בכלל ופרט וכלל. נדרשת תרתי משמע. נדרשת, נתבעת אבל גם מוסברת, מבוארת. ואתה, סעדיה, היית כלל, וגם פרט, וגם כלל. הכלל קודם. תמיד קודם. האחר הוא אני במובן האמיתי.
"תמיד שמת את עצמך אחרי האחרים. בשמחת תורה עלית על מדים בלי לחשוב פעמיים, כי הכלל, העם, היה זקוק לך. גם כשקראו לך בפעם השנייה, הפעם לעזה, התייצבת.
"אבל היית גם פרט. הבן הפרטי שלנו, הבעל הפרטי של רחלי, האבא הפרטי של הללי וינון, האח הפרטי של אברהם, הלל, מעיין, נעם ואלנתן, הנכד הפרטי של ממה. זה שדואג, שמכבד, שמצחיק, שמנצח בכל ויכוח.
"יש פירוש נפלא שאומר שתקיעות השופר הן בעצם זכר לבכי הגדול של שרה אימנו כאשר מלאך המוות סיפר לה שבנה יצחק מת. לפני שפרחה נשמתה. שרה החליטה למות ברגע הזה, כמו רצתה להעביר מסר להקב"ה: יש ניסיונות שלא ניתן לעמוד בהם. תדע לך את זה, מלך מלכי המלכים. יבוא יום, אומרת לנו שרה אימנו, בו אימהות יהיו מוכנות לשלוח את בנם לקרב על הארץ הזאת. אל תשלח ידך אל הנערים האלה, אומרת שרה אימנו.
"אבל ה' שלח ידו. והלילה בכינו בכי שדמה לקול השופר, אבל לא פרחה נשמתנו, כי יש לנו משימה. סעדיה התווה לנו אותה. לא היה אדם שבו הממד הכללי והממד הפרטי היו כל כך אחד.
"שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד: ואתה, נאמן לאחדות ה', חיפשת את האחדות בעולם. אחדות הקודש של התורה והקודש של הצבא. אחדות הבית הפרטי והבית הלאומי. הבנת, חקרת, דרשת למצוא את האחדות במציאות.
"העם שלנו מחפש אחדות, צמא לאחדות, אבל הוא גם רוצה להבין מה אנחנו עושים במדינה הזאת אם אנחנו לא מכריעים את הרוע, אם אנחנו לא עוקרים את הרוע מהעולם.
"זאת המשימה שהוטלה עלינו לפני אלפי שנים והמשימה הזאת ממשיכה להדהד עד עצם היום הזה.
"בני סעדיה היה מוכן למשימה הזאת. קראו לו 'סעדיה סעדיה' והוא ענה 'הנני'. הנופלים במערכה הזאת אמרו כולם 'הנני'. הגיבורים שנלחמים ברגע זה ממש בחזיתות הרבות שיש לנו אומרים כולם 'הנני'.
"קניתי ביקר לי מכל את הזכות לזעוק להנהגה שלנו: מתי תתעלו לגובה של הגיבורים האלה מתי יצטמצם הפער בין העם לבין העומדים בראשו? העם הזה לא יכול להתעלות מעבר למקום בו הוא נמצא. הוא כבר נמצא בעולמות העליונים של החסד, הגבורה והתפארת, והנצח וההוד.
"גם אתם צריכים לשאוף למדרגה הזאת. לפחות לשאוף. צאו את רגליכם מהבוץ התובעני של השיקולים הזרים והאינטרסים הצרים ותעלו לעם. אתם חייבים לנו את זה.
"סעדיה ילד יקר שלי, הוכחת שאין סתירה בין התורה לבין הזכות לשרת בצה"ל, הוכחת שאין סתירה בין הכלל והפרט. הוכחת שיש אחדות בעולם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו