"התייצבת ואמרת 'הנני'": רס״ל (מיל׳) אדר גבריאל הובא למנוחות

אלפים ליוו היום (שישי) בבית העלמין בקיסריה את בן היישוב רס״ל (מיל׳) אדר גבריאל, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. אדר הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות.

בזמן הבאתו לקבורה אימו סיגלית צעקה: "אני רוצה את הבן שלי. אני רוצה את אדר. איזה ילד היה לי. הלך לי הילד. אין יותר ילד". גם אביו עופר צעק בכאב: "נגמר לי הלחץ. זהו, עכשיו אפשר לישון בלילה. יותר אני לא אשגע אף אחד".

גל, בת זוגו, ספדה לו בכאב: "אהבת חיי. אני מדברת אליך כי אני יודעת שאתה מקשיב. למה לקחו אותך? אתה האור שלי. למה אתה? אני רוצה אותך כאן איתי. אני לא רוצה להתרגל לחיים בלעדיך, כי איזה חיים זה. אמרתי לכולם שאני רוצה שתהיה האבא של הילדים שלי. לא היה לנו ספק. היינו בהופעה ואמרת שבעוד שנה וחצי 'תהיי אשתי'".

"איך לא הספקת? שש שנים אהוב שלי, אתה קולט? שש שנים שהענקת לי את העולם. איך אני מסבירה למדינה שלמה שאתה הכי טוב. זה שכולם מתאהבים בו מייד. אני לא רוצה לחלוק אותך כי אתה בלב שלי - אבל עכשיו אתה בלבבות של כולם. תודה שהיית לצידי בשש שנים האלה. תודה שהשארת לי 3 מתנות, 3 אחיות שלך שעכשיו שהן גם שלי. אני מבטיחה לך שאשמור על ההורים שלך. מאמי אני מודה לך על כך רגע לצידך ומודה עליך. יש לי בקשה אחרונה - תשמור עלי מלמעלה ותבוא אלי בחלומות. לנצח תהיה שלי".

מצדה אחותו של אדר ספדה: "אדרי, לב שלי. כל העולם שלי. אני לא יכולה לדבר עליך בלשון עבר. מגיל קטן היית גבר גבר. כולם התלהבו מהחיוך שלך. גדלת והתאהבת בים. היית קם לגלוש לפני בית הספר. תמיד כולם רצו להיות לידך. אדרי, הנסיך של הבית. כמה טוב עשית לנו, לאמא ולאבא. תמיד אמרת לי שאתה אוהב אותי. הגעתי לצבא מורעל, ככה חונכת. הכי קרבי שאפשר. רצית להגיע לסיירת וכמובן שהגעת. רצו שתצא למפקדים אבל אתה רצית להישאר בצוות".

"היית הגאווה של הבית. איך אני מתגעגעת אליך. אני רוצה עוד חיבוק, עוד חיוך. אני רוצה שנלך שנינו ונדבר. הלב שלי נשבר לרסיסים. הגעת שלשום הביתה. אמרתי לך 'מספיק'. אמרת לי: 'אני חייב להיכנס. איך אני לא אכנס והצוות בפנים'? הלכת לחלץ חטופים וחזרת בארון. היו לנו כל כך הרבה תוכניות. עוד לא ראינו אותך בחופה. איך המשפחה תמשיך בלעדיך? הזמן נעצר אתמול. כמה אני גאה שיש לי אח כמוך גיבור".

שי, חבר ילדות: "אדר, הגעת אלינו בכיתה ב' ולא עבר זמן עד שנוצר בנינו חיבור. היינו בחבורה של השכונה ואתה היית הדבק שלה. אנחנו לא חברים, אנחנו אחים. תמיד רצית בטוב שלנו. תמיד היה כיף איתך. אין דבר שלא יכולתי לדבר עליו איתך. התעסקת רק בעיקר. תמיד עשית הכל בצורה יסודית. אני לא מאמין שאנחנו פה. קשה לי לדמיין מה אני עושה בלעדיך. נפער בי חור שאי אפשר לסגור. אוהב אותך לתמיד".

מתן בנימין, חברו לצוות, ספד לו: "אדר. אהובי קראנו אחד לשני. אתה האדם הכי שמח שהכרתי. מלא ערכים. תמיד ידעת להרים את המורל. תמיד שנכנסו לאיזה בניין בעזה אתה הסברת עליו. אי אפשר להסביר מה היית עבורנו. אי אפשר להבין שנעלמת. היו לנו הרבה תוכניות שלא נספיק לעשות. אעשה אותן עבורך. עכשיו אנחנו משפחה. לנצח נזכור אותך בליבנו אח אהוב. תודה לך על הכל, על כל מה שעברנו ומה שלא. היית אדם מיוחד ומלא אור, אור שלא יכבה לעולם. אוהבים אותך, הצוות שלך".

נציג צהל סא"ל מרדכי איתם: "איך נפלו גיבורים? אדר, הלכת ראשון. הובלת את הצוות שלך. תמיד מקדימה. היית ראשון ונפלת ראשון. גיבור אמיתי. אדר, התייצבת נגד החושך שנפל עלינו לפני 8 חודשים. התייצבת ואמרת 'הנני'. מאז נקראת שוב ושוב והתייצבת. היית עולם שלם ואין מילוי לחיסרון הזה. אנחנו יודעים אדר שמותך לא לשווא. נפלת כדי שאנחנו נקום. נפלת כדי שאנחנו נצמח. האור יגבר על החושך. אני מצדיע לך".

"התעקש על שירות קרבי"

רס״ל (מיל׳) אדר גבריאל, בן 24 לחם בגדוד סיור 6828 שבחטיבת ביסל״ח (828) נפל בקרב בהיתקלות מחבלים. "אנחנו בהלם, רק אתמול ראיתי אותו כשנתנו לו חופשה של 24 שעות לפני עוד כניסה לעזה. הוא היה ילד מדהים. אהב מאוד את הים, אהב לגלוש ונסע לגלוש בכל רחבי העולם. עכשיו הוא ייקבר בקיסריה ליד הים", סיפר חבר המשפחה נחשון אלנקווה.

"הוא התעקש על השירות הקרבי למרות החרדות של ההורים, במיוחד מאז אירועי 7 באוקטובר. הוא היה במילואים מאז עם הפסקה של חודש באמצע לרענון. לפני חודש הוא שוב גויס. ההורים כל הזמן ביקשו ממנו לא להיכנס לעזה כי הם מאוד חששו. אבל הוא התעקש. הוא אמר: 'החברים שלי מהסדיר שם אז אני שם'. אתמול בערב ישבתי עם אבא שלו כשהבנות התקשרו ואמרו לו שיגיע דחוף הביתה. הוא הבין שמשהו רע קרה", הוסיף. 

מהחברה לפיתוח קיסריה נמסר: "החברה לפיתוח קיסריה משתתפת בצערה של משפחת גבריאל על נפילת בנם, רס״ל אדר גבריאל ז״ל, תושב קיסריה, אשר פעל בעוז ובחירוף נפש בחזית הלחימה מול האויב".