יותר מאלף איש הגיעו היום (חמישי) לבית העלמין הצבאי קריית שאול בתל אביב במזג אוויר סוער כדי ללוות למנוחות עולמים את רס"ל (מיל') סדריק גרין ז"ל, בן ה-23 ,שנהרג ביום שני באסון קריסת המבנים ברצועת עזה, שבו נפלו 21 חללים.
סדריק, בן הקהילה הפיליפינית שהסתבך בפלילים בנערותו, התעקש להתגייס לצה"ל, היה לוחם מצטיין בחטיבת גבעתי, בסדיר ובמילואים, ונחשב דמות מעוררת השראה.
אמו אימלדה גידלה אותו לבד לאחר שאביו ריקו גורש מהארץ, מאחר שהאשרה שלו לא חודשה. לאחר 22 שנה, הגיע האב אתמול לישראל כדי ללוות את בנו בדרכו האחרונה. בין המלווים היו גם השרה גילה גמליאל וראש עיריית תל אביב רון חולדאי. מרבית המלווים את גרין בדרכו האחרונה היו מהקהילה הפיליפינית בארץ.
האם פנתה לנוכחים ואמרה: "תודה שהגעתם. הבן שלי רצה להיות פייטר. לא יכולתי להגיד לו לא. הוא הגשים את החלום שלו, הגן ונלחם על מדינת ישראל. כאמא מאוד קשה לחשוב שהבן שלי איננו, סדריק היה הכל בשבילי בישראל".
זוגתו דניאלה: "בעלי אהובי היקר, איזה לוחם גיבור אתה. לא האמנתי שאצטרך להיפרד ממך כל כך מוקדם. סדריק היה בן אדם אוהב שתמיד דאג לי. כשראה שכיף לי - היה מבסוט. מה עם העתיד שלנו? כמה שאיפות ותכנונים היו לנו. איזו שמחת חיים הייתה לו, תמיד היה כובש את כולם. כולנו אוהבים ומעריצים אותך. תמיד אמרת לי: את ואמא המלכות שלי. איפה אתה עכשיו מאמי? אני בטוחה שאתה במקום הרבה יותר טוב.
"פעם אחרונה יצאת בשבוע שעבר, כדי לחגוג לי יום הולדת. מי היה מאמין שזו הפעם האחרונה שתחגוג לי? סדריק היה ילד שתמיד דאג לאמא שלו. אתם לא יודעים במה זכיתי, תמיד דאגת לי ופינקת אותי. איבדתי מלאך, גבר שבגברים. היינו אמורים להתפתח ביחד, לבנות משפחה, כמה רצית ילדים מוקדם. אמרתי לך שעוד מוקדם ו'בוא נחכה קצת'. אני מבינה שעשיתי טעות".
סא"ל עומר, מפקד הגדוד של גרין, ספד לו: "היית לוחם שמפקד רוצה 100 כמוהו. היית דמות להשראה. דרשת להתגייס לגבעתי אחרי שהחתמת את אמא שלך כבן יחיד. לא רצו לגייס אותך, אבל לא ויתרת והיית לוחם מצטיין. הייתה לך היכולת המופלאה של הבנת המשימה, גם הקשה ביותר. הגדוד והמחלקה איבדו מפקד דגול. נאמץ אותך. אני מצדיע לך סדריק".
אייל רוהני, המ"פ לשעבר של סדריק: "לפני כשנתיים קיבלנו לפלוגה עשרה חיילים שהשתחררו מסדיר. כשראיתי אותך לראשונה, קיבלתי מכונת מלחמה משומנת. סדריק - גיבור ישראל. נפלת בהגנה על הבית שלנו".
"דרש לשרת בקרבי"
רמיאס, חבר קרוב של סדריק, הספיד אותו: "אח שלי, חבר לחיים, מתקשה להאמין שאתה לא איתנו. היכרתי את סדריק בפעם הראשונה בטירונות. דרש לשרת שירות קרבי, והסכים לעלות על האוטובוס רק אחרי שהודיעו לו שהוא הולך לגבעתי. היה לו חלום להיות מפקד ולהוביל לוחמים. בחברון הוא נטרל מחבל כשירה לו ברגל ומנע פיגוע. בגלל שהיו מאחוריו ילדים הוא לא ירה לו בראש. למדנו יחד קורס על שוק ההון. החלום שלך היה להקים משפחה עם אשתך דניאלה, ושאמא שלך לא תעבוד יותר. הלוואי שכל גבר בעולם ההזוי הזה היה כמוך. רצית להיכנס לרצועת עזה ולהילחם. אתה גיבור ישראל".
נעמי קרלוו, חברת ילדות של סדריק, מיררה בבכי: "אתה גיבור גדול שלנו, לא האמנתי שאצטרך להיפרד ממך. היינו ביחד באותו הגן ובאותו בית ספר. לימדת אותי כל כך הרבה דברים, ואני עזרתי לך להעתיק במבחנים. תמיד היית שם בשבילי. זכיתי בך סדריק, חבר כל כך יקר שלי, אח שלי. היית ילד מיוחד עם המון כשרונות. סדריק ניגן על תופים וגיטרה, ומוזיקה הייתה אהבת חייו. אהב גם אגרוף תאילנדי. גדלנו ביחד שישה חברים מאותה קהילה. רק לפני שבוע ראיתי אותך בפעם האחרונה".
"השתוקקת ללמוד על מורשת ישראל"
גולן, חבר של סדריק, סיפר: "מי היה מאמין שאדבר איתך כאן בבית קברות צבאי. ב-2016 כשקיבלנו צו ראשון לא האמנו שנתגייס בגלל התיקים במשטרה. אחרי בלגנים והסתבכויות עם החוק החלטנו להתאפס, פתחנו דף חדש והתגייסנו ביחד. אהבת אגרוף תאילנדי. סיפרת לי בסדיר כשנפגשנו על חלום שחלמת שנהרגתי. מי האמין שהיום אני אדבר עליך אחרי שנפלת".
עומר, שלימד את סדריק בתיכון, סיפר: "אחרי שנהרגת פרסמו עליך המון כתבות עם כותרות שהסתבכת בפלילים ודרשת להתגייס לצה"ל. הכותרות האלה אינן נכונות. תמיד עשית את כל מה שביקשתי. בכיתה י"ב היו לך בחירות לא נכונות. רצית לצאת מזה ולא ידעת איך. האמנת שהצבא יוציא אותך מזה. הייתי גאה כשנבחרת לחייל מצטיין. תלמידים אהובים שלי: חבקו וחזקו אחד את השני. כבר ארבעה חודשים אני על מדים. כמחנך שלו ושל הילדים, אני מבקש מהמדינה לעשות הכל למען המשפחה והקהילה הזו".
חמו של סדריק, יצחק בן דוד: "ילד יקר ואהוב, גיבור ישראל, נכנסת לחיינו כמו ברק. מהרגע הראשון אי אפשר היה שלא להתאהב בך. תמיד השתוקקת ללמוד על מורשת ישראל, ההיסטוריה של ישראל. הרבה דברים שלצערי לא הספקנו. מילאת אותי בגאווה. התחלת מנקודת האפס, ללא פרוטקציות ולאן שהגעת - לאבטח ראשי ממשלה. איך אפשר להיפרד ממך, מלח הארץ, נוח בן יקר".
חברו לצוות, יצחק, סיפר: "היה לך חיוך יפה שלא יורד, חוש הומור מיוחד, צחוק מיוחד, אדם חזק, איש הברזל. תמיד חתרת למצוינות. כל שיחה שהייתה לי איתך הקרינה אושר, צחוק וגם רצינות כמובן. היית מקצוען, באתי אליך לכל בעיה, ידעתי שיש לך את כל הפתרונות. אני רוצה לקחת ממך את כוח הרצון שלך וכוח הסיבולת שלך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו