"הפקודים הסתכלו עליך והלכו אחריך באש ובמים": הובא למנוחות רס"ן בן שלי, שנפל בקרב בסג'עייה

אלפים הגיעו היום (חמישי), להלווייתו של רס"ן בן שלי, שנפל בתקרית הקשה בסג'עייה בתחילת השבוע. רס"ן שלי היה מפקד פלוגת לוחמים ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד (669), אשר בתפקידו הקודם שימש כמ"פ מסייעת בגדוד 51 של גולני.

"בן, בן אהוב שלנו. נולדת בסוף האביב של 97, ילד יפה עם עיניים קונדסיות", ספד לו אביו, משה שלי, אלוף משנה במילואים, שבתפקידו האחרון שירת כקצין הנדסה ראשי בשנים 2007–2011. הוא פיקד על החיל במבצע עופרת יצוקה ותחתו זכה החיל לשבחים רבים במהלך הלחימה ואחריה.

"כבר בילדותך נשמת צבא, כשהגעת עם אמא לבסיסים בסופי שבוע. בתחנות החיים שלך למדנו להכיר בעובדה שנולד לנו ילד מוכשר וחכם מאוד", אמר אביו והוסיף: "במרץ האחרון חגגנו לך מסיבת שחרור קטנה. התלבטת בהמשך הדרך, אמרת שאתה צריך פסק זמן לקבלת החלטות ובסוף נסעת ליחידה כדי להשתבץ במילואים ומשם חזרת עם סיכום לחל"ת ארוך ולתפקיד שהחזיר אותך לצבא כמפקד פלוגת לוחמים לשנה". 

עוד סיפר אביו, כי רס"ן בן שלי התכוון ללכת למסיבה בנובה אבל החמיץ אותה בגלל פעילות מבצעית לה היה שותף. "הרגשנו אסירי תודה שלא היית שם", אמר האב והוסיף: "בחודשיים האחרונים היית מזועזע ממה שראית בעוטף. נפרדת בעצב מחבריך שנפגעו במסיבה ומחבריך שנפלו בקרבות .עברנו ימים ארוכים ללא שנה ופחד מדפיקה בדלת. תמיד דאגת לאחים שלך ולנו ההורים. דאגתך הייתה נתונה לסובבים אותך אבל לא לעצמך. רצת פנימה להציל את מגד 13 שנפצע קשה.

"אני גאה בך מאוד. אני רוצה לבקש סליחה כל כך שלא סייעתי לך לבחור לפני הגיוס את דרכך בצבא, זה מחשש לשלומך. אתמול החלטנו שזה יהיה נכון שתנוח ליד שרון חברך שנרצח במסיבה".

רס"ן בן שלי, תושב קדרון שבשפלה, הותיר אחריו זוג הורים, כרמל ומשה, ושני אחים צעירים ממנו - ים ומיקה. 

"אני אוהבת אותך קטנצ'יק"

כרמל, אמו של בן ספדה לו: "כשהפכתי לאמא החלטתי שהתפקיד שלי זה לגדל ילדים מאושרים. כבר כתינוק נתתי לך לעשות את הבחירות שלך, האמנתי בך שתדע את הגבולות הנכונים. כשנולדת חשבתי שאני לא צריכה יותר כלום, אבל כל יום שאלת אותי מתי יהיה לך אח, ובזכותך נולד לנו ים, כמה שמרת ואהבת את ים. כשמיקה נולדה היית כבר בן 12 והודעת לי שתטפל בה.

"מצאת את הזמן להיות עם אחותך הקטנה ועכשיו כשמיקה כבר נערה מתבגרת היית מגיע מהצבא ומניף אותה באוויר. אריאלי הגיעה לחיינו לפני ארבע שנים .יש לי המון שעות בנות איתה, ניסיתי למלא לה את הבדידות". האם הוסיפה על הקשר המיוחד עם בת זוגו, עליה אמרה: "בן אוהב את אריאל ואריאל אוהבת את בן כמו שלא ראיתם. אני לא נפרדת ממך. תשלח לי סימנים. אני אוהבת אותך קטנצ'יק".

מפקד יחידת 669:  "לצערי לא הייתי לצדך, אבל אני מדמיין אותך עומד זקוף ודרוך ובטוח ביכולת שלך להוביל את המשימה. משם התקדמת וחתרת למגע, שילבת את הניסיון המושלם שלך בחי"ר ולחימה, עושה הכל בביטחון ובכריזמה שגורמת לכל אחד ללכת אחריך.

היית מפקד עם כל כך הרבה רבדים ועומקים ויחד עם זאת עם ענווה ורוגע. היה בך האומץ לשנות. הייתה בך בגרות פיקודית. הפעלת אצלי בלב משהו שלא ניתן להסביר. מתחילת הלחימה לא הפסקת. אתה המפקד ש-669 הייתה צריכה בעת הזו. הפקודים הסתכלו עליך והלכו אחריך באש ובמים. אני גאה בך עכשיו יותר מתמיד".

אריאל, בת הזוג של בן אמרה: "אהוב ליבי החבר הכי טוב שלי. זה לא אמיתי לאן הלכת? חלמנו שנתחתן, כמה פחדתי מהרגע הזה כמה הייתי חרדה לך היית כל עולמי. לא היה רגע ביום שלא חשבתי עליך. מהרגע הראשון ידענו שזה זה אהבה ללא גבולות, כאילו הסתובבנו שנינו בעולם מוכנים זה לזה כמה אהבנו, והבנו אחד את השנייה בלי מילים. הפכנו לאותו בן אדם, לא הפסקתי לספר עליך ולהתגאות בך, כל העולם שלי היה אתה, נשארתי לבד.

"כמה אהבת את המדינה הזאת, אתה גיבור שלי. מתת בעודך מסתער להציל חיים. אהבה שלי, אהבתי אותך יותר מהכל, ואני מבטיחה לך שלנצח זה יישאר ככה ותהיה לעד האהבה הכי גדולה שלי".