"אסור להיכנס לאווירת נכאים": ההודעה של יצחק בן בשט לחבריו מהסדיר

הקרב הקשה בסג'עייה אמש (שלישי) הביא למותם של עשרה לוחמים, אחד מהם הוא אלוף משנה יצחק בן בשט, מפקד חפ"ק גולני, שהיה על סף שחרורו מצה"ל אך התעקש לקחת חלק במלחמה וחזר לשירות. את ארונו של בן בשט בלוויה אחר הצהריים נשאו שישה אלופי משנה, ולקחו בה חלק לוחמים ומפקדים רבים של חטיבת גולני לדורותיה.

בין הנפרדים מ"בנבה" היו גם חייליו מהסדיר, אותם פגש לראשונה כמ"כ באוגוסט 2000, ומאז לחמו ביחד וכונו עד היום "צוות בנבה". חברי הצוות, שספדו לבן בשט, חשפו הקלטה שהקליט בקבוצת הוואטסאפ המשותפת שלהם באחד מימי הלחימה הראשונים.

"כל מה שאתם אומרים זה נכון", אמר, אסור לכם ואסור לנו להיכנס לאווירת נכאים, הפתיעו אותנו, עשולנו תרגיל, אבל יש לנו גיבורים מכל הדרגות מכל הסוגים ובכל הגילאים, אין מדינה בעולם שאלופים במיל' בני שישים יורדים בני כלום והולכים להציל אנשים. אין מדינה כזאת, זה החוסן והחוזק שלנו, שתדעו את זה, כי אנחנו רק בהתחלה, התייצבנו ומעכשיו נצא להתקפה".

חברו לצוות של בן בשט נפרדו: "בנבה, אתמול כשקיבלנו את הבשורה, הגענו כולם לטל, ישבנו שם עד 3 בבוקר והעלינו זכרונות. אין אחד שלא רצה לדבר עליך היום אבל אתה אף פעם לא אהבת להאריך במילים, אז מתוך כבוד אליך ואל מי שאתה, אשתדל גם פה לקצר".

"לפני יותר 20 שנה נכנסת אלינו לחיים. בהתחלה כמפקד כיתה עם המון, ואולי קצת יותר מידי, מוטיבציה. ואחרי שחזרת מקורס קצינים הובלת אותנו כמפקד הצוות הראשון שלנו בפלוגה המבצעית. וכאילו לא עברו 20 שנה, אני זוכר כל יום, כל רגע, איך בנית אותנו כצוות. ברמה מבצעית בלי פשרות ולא פחות מזה בנית צוות שעד היום לא מסוגל להפרד אחד מהשני".

"20 שנים עברו מאז שהשתחררנו ועדיין צוות בנבה, מגדיר את מי שאנחנו, נשארנו עד היום משפחה מלוכדת. קבוצת צוות בנבה פעילה 24/7, וגם קבוצת נשות צוות בנבה שקמה לה עם השנים. וזה לא שצפית בחברות שלנו מהצד, היית ונשארת חבר ואח גם כשהתקדמת בסולם הדרגות. עברת צוותים, פלוגות, גדודים וחטיבות ואיפה שלא היית, תמיד הגעת לכל מפגש צוות, כל חתונה, כל טיול, וכל טיול היה עוד סיבה להוציא חולצת צוות בנבה חדשה, גם בגיל 40".

"הצלחת לגעת בכל כך הרבה אנשים, בהמון צניעות, בגובה העיניים. רק לפני שבוע באחת מהיציאות התקשרת אליי, לשאול איך אני, איך רינת מסתדרת, כאילו אנחנו אלו שנלחמים ללא הפסקה מאז אותה שבת. ואתה תמיד רגוע, מנחם, כלום לא חודר אותך. אתה חבר, מפקד ומנהיג. אנחנו ועוד הרבה אחרים אחרינו , הלכנו אחריך באש ובמים. נלחמים לצידך בלי לחשוב פעמיים".

"אני אסיים במילים ששלחת לנו אחרי שלושה ימים של לחימה בהם הצלת משפחות רבות. מילים שמעידות על האדם שאתה, הגיבור שאתה".