"כשלתי כאבא": סמל רוני אשל הובאה למנוחות

אלפי בני אדם הגיעו היום (ראשון) לבית העלמין הצבאי בכפר סבא ללוות את סמל רוני אשל בת ה-19 מצור יצחק בדרכה האחרונה.

האבא אייל הספיד את בתו: "היא היתה בת 19 והיא היתה בצבא. התגייסה בלב שלם ובאהבה. כמו כולם תכננה מה תעשה אחרי השירות ואיך תטרוף את העולם. ביום אחד הכל נגמר. גל של שנאה מחק הכל. הכאב והצער מחקו את התקווה. הדמעות זולגות בלי הפסקה. מאז השבת השחורה נלחמנו עבורך רוני. לא איבדו תקווה. הגענו לכל מקום, צעקנו והפכנו בלטות. שכולם יכירו את העיניים הנוצצות והחיוך, כי זו את רוני. רוני שלנו אנחנו כואבים והמומים. אנחנו נלחם להוציא לאור את המחדלים שגררו את כל המדינה. נלחם להנציח את זכרך כדי שכל העולם יכיר אותך. אוהבים אותך כולנו רוני. האמנתי בכל ליבי בכל החודש הזה שתחזרי
איתנו הביתה. רוני היתה חמה, שנונה וטובת לב. רוני שלנו אני רוצה שתדעי שנלחמנו 35 יום כמו אריה ולביאה על הגורה שלה. רק כמה שניות הפרידו בין החיים שלך למוות. כיתתנו את רגלנו כדי לקבל תשובות. כולם קיוו לקבל בשורה. כולם מאוכזבים שאין סוף טוב לסיפור הזה. רוני סליחה, נכשלתי. נכשלתי בלהחזיר אותך הביתה. עשיתי את כל מה שיכולתי לעשות כדי להשיב אותך הביתה בחיים ולצערי זה לא קרה. 35 ימים של סיוט. זה המחיר הכי גבוה שאנחנו משלמים כי הלכת לצבא והפקירו אותנו. הייתן הראשונות לדווח, הרבה לפני 6:23. הייתן גיבורות. אני מצדיע לך רוני שלי".

האם שרון הספידה: "רונקי שלי אהובה. הילה הבכורה שלי, תינוקת שלי. הפכת אותי לאמא גאה. ככל שהתבגרת הפכתי גאה יותר ויותר. היית זו שניהלת את הבית. רצית לחוות שירות משמעותי בצבא. סיפרת לי על הקשיים בקורס תצפיתניות. ואני ליטפתי אותך דרך הטלפון ושלחתי לך כוחות וחיזקתי אותך. הוצבת בנחל עוז ואמרנו לך שלשם שולחים את התצפתניות הטובות ביותר.לו היו מקשיבים לכן על הסכנה מעבר הגדר. התרעתן ואף אחד לא הקשיב לכן. באותה שבת ניסינו לתפוס אותך ולא הצלחנו. ואז אחרי כמה שעות שלחת לי הודעות שאת בסדר ושלא אדאג לך. אני בטוחה שחשבת שהצבא יגיע אבל הוא לא הגיע ושוב הפקירו אותך.

"ילדה שלי היית הכי יפה בעולם. הילדה הכי יפה. אמרתי לך שאת חכמה ויש לך אינטואיציות ותובנות שאני הגעתי אליהם רק בגיל 40. הבנת את העולם טוב ממני. התחלת לדבר על השחרור שלך ותכננו חופשה משפחתית לחול. הבטחתי ולא הצלחתי לקיים. עכשיו את בשמיים ותהיי עם סבא גקי וסבא איציק והחברות מנחל עוז.
הנחמה היחידה שלי זה שהספקתי להגיד לך באותו בוקר שאני אוהבת אותך. לקחת את האהבה שלי איתך. עכשיו אני צריכה להיפרד ממך ואני לא יודעת איך. לא מבינה איך לא אוכל יותר לדבר איתך ולחבק אותך. סליחה רוני שלא שמרנו עליך. לכי לדרכך ילדה אהובה שלי ויום אחד נפגש".

אחותה יעל: "רוני שלי אחותי הבכורה. אני לא מבינה איך אני עומדת כאן ומספידה אותך. כל החודש הזה קיווינו לבשורה והיא לא הגיעה. היית הילדה הכי מצחיקה שהכרתי. לכל מקום שהגעת כבשת את כולם עם הצחוק המתגלגל שלך. תמיד הייתי אומרת בגאווה 'אחותי תצפיתנית במחל עוז, בעזה'. אני לא מאמינה שזו הפעם האחרונה, שלא תתקשרי אלי, שלא תשלחי לי הודעה. היית האחות הטובה בעולם. איך ממשיכים לחיות בלעדיך? מי יהיה לידי שאהיה בת 18, כשאתגייס וכל מה שאעשה בחיים? מי ילמד אותי את הדברים שהיית מלמדת אותי? מי ילווה אותי במהלך הדרך? תודה על 17 שנה שהיית לצידי. תשמרי עלינו שם ל עלה בגן עדן. אמשיך לאהוב אותך לנצח".

האח אלון: "רוני אני לא מאמין שאיבדתי אותך. הלב שלי לא מסכים לעכל את זה. אני רוצה חיבוק אחרון ממך. בבקשה תחזרי אלינו. לא מאמין שנפרדנו. לא מאמין שאני קורא עליך קדיש. רוני אני אוהב אותך, תמיד תהיי אצלי בלב".

הסבתא זהבה: "לא הקשיבו לכן כשהתרעתן על הפעולות החשודות בגדר. הלוואי שיכולתי להציל אותך מהנאצים האלה. סלחי לי שלא יכולתי. לכי לשלום עם חיבוק ונשיקות ממני".

ללוויתה הגיעו גם השר אבי דיכטר, וחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון לחלק כבוד אחרון. 

רוני הייתה תצפיתנית בבסיס בנחל עוז ומאז השבת השחורה לא היה ידו מה עלה בגורלה. משפחתה העריכה כי היא נחטפה לעזה, אולם ביום חמישי שעבר, לאחר יותר מחודש ימים ובעזרת בדיקות מעבדה מיוחדות בארץ ובחו"ל, התברר כי היא נהרגה בהתקפת המחבלים. היא הותירה אחריה הורים, אחות ואח.