לפני 25 שנה התרחשה נקודת מפנה דרמטית ביחסים בין יהודים לנוצרים בעולם, כאשר לראשונה כוננו היחסים הדיפלומטיים בין הכס הקדוש בוותיקן לבין מדינת ישראל. הדרך היתה מרובת תלאות, בין השאר בגלל המשקעים ההיסטוריים של האינקוויזיציה והטענות כלפי היהודים על האחריות למותו של ישו (טענות שהכנסייה כבר מזמן התנערה מהן).
אך בשנת 1994 הבשילו התנאים להכרה ההדדית ההיסטורית של המפעל הציוני על ידי הכנסייה החזקה בעולם, ולמעשה בפעם הראשונה הוסדרו היחסים בין שתי הדתות - היהדות והנצרות. כיום מה שמטריד את הוותיקן באזורנו הוא בעיקר רדיפת הנוצרים על ידי ארגוני הג'יהאד העולמי והחשש הקיומי להמשך הנצרות בחלק זה של העולם, על כל המשמעויות ההיסטוריות שבכך.
נראה כי על רקע מצב זה היחסים ההיסטוריים שנוסדו לפני חצי יובל נחוצים מתמיד, ואפילו בכירי הוותיקן מכירים תודה לישראל שמאפשרת את המשך הפריחה של הצליינות בארץ הקודש בבטחה, כאי של שפיות באזור רווי צרות.
הקרדינל לאונרדו סנדרי, הממונה על הכנסיות המזרחיות ומי שנחשב לאחת הדמויות הבכירות בוותיקן (וכמעט נבחר לתפקיד האפיפיור), הגיע בשבוע שעבר לביקור בישראל וראה מקרוב איך מצבם של הנוצרים בארץ הקודש משגשג. סנדרי אחראי לכנסיות הקתוליות המזרחיות, כלומר הכנסיות האוטונומיות ששמרו אמונים לכס הקדוש ברומא אחרי הקרע הגדול שפילג את העולם הנוצרי בשנת 1054. למרות שמן, הכנסיות האלה אינן נמצאות רק במזרח התיכון, אלא בכל רחבי העולם.
אותן כנסיות נמצאות על המוקד של ארגוני הג'יהאד העולמי כבר חמש שנים. די להזכיר את פיגועי התופת בסרי לנקה ובמצרים לאחרונה, וכן את המעשים הנוראים שמהם סבלו הנוצרים במלחמת האזרחים בסוריה, כדי להמחיש את מצוקתן. במובן הזה אלו לא ימים קלים לקרדינל, שרואה בישראל שותפה לדרך במאבק בקיצוניות.
נקודת ציון בארץ הקודש
הקרדינל, שהיה יד ימינו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני ולמעשה ליווה אותו בשנים הראשונות של הפיוס ההיסטורי בין ישראל לכס הקדוש, מדבר על שותפות הגורל עם היהודים לא רק משום שהוא מאמין בה, ולא רק בגלל היחס החם ששורר בוותיקן כלפי מדינת היהודים: מבחינתו היחסים בין ישראל לבין הוותיקן הם בראש ובראשונה עניין ערכי.
"מוטלת עלינו חובה, כנוצרים, לא רק לא להיות אנטישמים אלא אף להתייצב אל מול האנטישמיות, כי בסופו של דבר, אנחנו (הנוצרים והיהודים) באנו מאותו השורש", אומר סנדרי בראיון מיוחד ל"ישראל היום", כשנשאל על הסיבות שבגינן החליט יוחנן פאולוס השני לבצע את המהלך ההיסטורי בשנת 1994.
סנדרי הפך בעשרות השנים האחרונות לאחד האנשים החזקים ביותר בוותיקן ולאחד מחברי קולג' הקרדינלים שבוחר את האפיפיור. הוא הגיע לישראל בשבוע שעבר כאורח הכבוד של קסטודיה טרה סנטה, הגוף שדרכו האפיפיור שומר על קשר עם המקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש.
אירוחו של הקרדינל התקיים בתאריך הנוכחי כדי להעלות על נס מאורע היסטורי שהתרחש בארץ הקודש לפני 800 שנה: הגעתו של פרנסיסקוס הקדוש בשנת 1219 למצרים בעיצומו של מסע הצלב החמישי, שהתאפיין בקרבות קשים בין המוסלמים לנוצרים ללא הכרעה.
במהלך אותו ביקור של הקדוש פרנסיסקוס, הוא הגיע לחזית הלחימה בדלתא של הנילוס כדי לראות מקרוב את התנגשות הציביליזציות. למראות הסכנה, יצא פרנסיסקוס מהמחנה של הצלבנים והגיע לפגישה עם הסולטן המוסלמי אל־מלכ אל־כאמל. אומץ ליבו, והדרך שבה דיבר על הצורך באהבת האל והאדם, גרמו להתפעמות אצל הסולטן והובילו להפסקת אש של כמה שנים.
"אם נושא ירושלים ייפתר, זו תהיה בשורה לכל העולם". הקרדינל סנדרי // צילום: יהונתן שאול
גם אם בסופו של דבר חודשו הקרבות, מעשיו של פרנסיסקוס, וכן פועלו העיקש למען השכבות החלשות בעולם הנוצרי, הפכו אותו לאחת הדמויות הנערצות בעולם הקתולי, ולראיה - החלטתו של האפיפיור הנוכחי לאמץ את שמו. בזכות היכולת של פרנסיסקוס לקדם את האחווה הרוחנית בין העמים ולהניח בצד, ולו באופן זמני, את המחלוקות הטריטוריאליות, הוא הצליח להנחיל נוכחות קבע של המסדר הפרנסיסקני בארץ הקודש, בברכת השליטים המוסלמים, למשך מאות שנים עד היום.
כך למעשה נשמרה ההשגחה של חלק ניכר מהמקומות הקדושים בארץ ישראל ובמזרח התיכון בידי המסדר הפרנסיסקני, נציגו הרשמי של הכס הקדוש.
תקווה - למרות הדמעות
הקרדינל סנדרי אמנם מוטרד ממצבם של הנוצרים באזור, אך הוא דווקא מאמין כי העתיד מבשר טובות, משום שהדיאלוג בין הדתות חזק יותר מכל קנאות רצחנית.
האם אחרי כל השנים הללו, שבמהלכן היית אחראי לכנסיות הקתוליות במזרח התיכון, אתה אופטימי?
"אני אחראי לאספקטים הרוחניים של התקיימות הקהילות כאן. אני כבר 13 שנה בתפקיד הזה, ובמהלך השנים האלה היו לנו יותר סיבות לדמעות מאשר לדברים אחרים, בגלל המלחמות שהיו. דמעות בגלל רדיפת הנוצרים במדינות שונות של המזרח התיכון; בגלל הסכסוכים שגרמו להגירה גדולה של הנוצרים; כל אלו גורמים לנו להיות מאוכזבים מאוד, ולעמוד בדריכות גדולה על המשמר. ולמרות כל זאת - אנחנו אף פעם לא מאבדים את התקווה".
ירושלים, עם כל המורכבויות שבה, היא באמת העיר שבה הכי קשה לעבוד כאיש דת נוצרי?
"ירושלים היא אזור שנמצא בליבו של הסכסוך הישראלי־פלשתיני. אם העניין הזה ייפתר, תהיה זו בשורת שלום משמחת לכל המזרח התיכון ולכל העולם, אך מבחינתנו, כנוצרים, ככנסייה, ירושלים היא מקור לשמחה מאוד־מאוד גדולה".
היחסים בין ישראל לבין הוותיקן הם בראש ובראשונה עניין ערכי. האפיפיור פרנסיסקוס // צילום: אי.אף.פי
עבור סנדרי, ירושלים היא נקודת אור במזרח התיכון לא רק בגלל היחס של ישראל לנוצרים, אלא גם מכיוון שהנוצרים ברחבי העולם מצביעים ברגליים ומעלים את ירושלים על ראש שמחתם למרות כל הצרות.
"אני אישית שמח לראות את הכמויות העצומות של הצליינים שמגיעים לירושלים, שבאים ורואים ומבקרים במקומות הקדושים, רואים את הכנסייה חיה במקום הזה. ההגעה של הצליינים למקום הזה היא בשורה גדולה מאוד כי באופן עקיף הביקורים שלהם תומכים בקהילה הנוצרית שנמצאת כאן.
"אנחנו רואים בירושלים עיר של שלום, כשמה כן היא; מה שחשוב מבחינתנו זה שהיא תהיה תמיד נגישה לכל בני הדתות. הגל של הצליינות הוא מבחינתנו היבט שתורם גם למדינת ישראל עצמה".
געגועים ליוחנן פאולוס
הקרדינל סנדרי (75) נולד בארגנטינה למהגרים איטלקים ובעל תארים במדעי הרוח, בפילוסופיה ובתיאולוגיה. במהלך השנים מילא תפקידים מטעם הכס הקדוש של הוותיקן במדינות רבות מעבר לים. בשנים 2007-2000 היה למעשה הדמות השלישית בחשיבותה בקריית הוותיקן משום שכיהן כראש המערך האדמיניסטרטיבי הסבוך והגדול של הכס הקדוש. מתוקף כך גם ייצג את הוותיקן מול הממשלות השונות.
במסגרת תפקידו גם נטל על עצמו להקריא את הדרשות של יוחנן פאולוס השני כאשר בריאותו החלה להידרדר. ב־2005 סנדרי היה מי שהודיע לעולם, מול ההמונים בכיכר פטרוס הקדוש, כי האפיפיור האהוב יוחנן פאולוס השני איננו. האב הקדוש שלנו חזר לבית אביו, כולנו יתומים הערב", הכריז באותו יום. גם היום, יותר מעשור אחרי מותו, סנדרי מדבר על יוחנן פאולוס השני בהערצה. כשהאפיפיור בנדיקטוס הודיע על פרישתו בשנת 2013, היו שהעריכו כי סנדרי יהיה מי שיהפוך לאפיפיור במקומו.
לבסוף, אחרי שיצא עשן לבן, נבחר קרדינל אחר מארגנטינה, האפיפיור פרנסיסקוס. סנדרי אמנם כבר חצה את הגיל שבו אפשר להיות אפיפיור, אך הוא עדיין יכול להשתתף בקולג' החשמנים שבוחר אפיפיורים.
האם לדעתך, לנוכח המצב במזרח התיכון, צריך לכונן הפסקת אש חדשה מסוג זה שהשיג הקדוש פרנסיסקוס בשנת 1219, והאם הדבר בר ביצוע?
"כשאני בא לירושלים, לביקור פה, אני תמיד נפעם לראות את הנזירים בעיר העתיקה, וכמה מטרים מהם עוברים יהודים חרדים או מוסלמים בדרכם למסגד. ירושלים מהבחינה הזאת היא דוגמה למה שאמור להיות בין הדתות. היא משדרת את מה שהקדוש פרנסיסקוס ניסה להשיג בביקורו במחנה של הכוחות המוסלמים ובמפגשו עם הסולטן. הוא כמובן לא קיבל שם הרבה, מלבד גישה למקומות הקדושים, אבל מהאפשרות הזאת התפתחה מסורת ארוכה של ביקורי נוצרים ושל נוכחות נוצרים במקומות הקדושים.
"מי שממשיך את הדוגמה של פרנסיסקוס הוא האפיפיור הנוכחי, שהעצים והעמיק את הדיאלוג גם עם העם היהודי וגם עם המוסלמים. זה הגיע לשיא בחתימה על מסמך האחווה באבו דאבי לפני כמה חודשים. אז בכל פעם שיש עימות אנחנו נזכרים באתגר שפיצח פרנסיסקוס, וביוזמה שהוא נטל, ואנחנו מנסים ליישם אותה גם בעולם היום, כי גם היום היא עדיין רלוונטית ונחוצה".
אומץ לב מעורר השראה. פרנסיסקוס הקדוש
החגיגות שמתקיימות פה לציון 800 שנה לאותו אירוע מכונן משמעותיות מאוד עבור הכס הקדוש.
"אנחנו חוגגים את האירוע הזה ואת המפגש בין העולם הנוצרי לבין העולם המוסלמי, ובד בבד ערכנו כנס אקדמי שמתחקה אחר המקורות האקדמיים שחקרו את השפעות המפגש הזה הן על העולם המוסלמי והן על העולם הנוצרי. כדי שאנחנו נממש את השליחות ואת מה שהוא עשה בעולם הנוכחי, על כולם - מוסלמים, יהודים, נוצרים מכל הזרמים - להגיע למכנה משותף של צדק, של פתיחות ושל אחווה לכולם".
האם המצב של הנוצרים במזרח התיכון טוב יותר היום מאשר בתחילת כהונתך?
"כשבאתי היום וראיתי את כמויות הצליינים שיש בעיר, את האנשים מכל הדתות שיש בעיר, זה ממלא אותי שמחה, זה מראה שירושלים היא בפועל, ביום־יום, רחוקה מהפוליטיקה. יש בה גישה למקומות הקדושים, יש בה שלום שהוא יומיומי. זה קיים בישראל גם במקומות אחרים, צליינים מכל העולם יכולים לבוא באופן חופשי.
"לצד כל זאת, אנחנו נשארים מאוד־מאוד מודאגים מהמצב של אחינו הנוצרים בשטחים, למשל הנוצרים בבית לחם, שם הם נתקלים בקושי רב להגיע למקומות הקדושים. הם ניצבים אל מול ביורוקרטיה קשה מאוד, אמצעים ביטחוניים נוקשים מאוד.
"אני מבין את הקשיים הביטחוניים, אני מבין את החששות הביטחוניים, יש לי המון חברים ישראלים יהודים רבנים. אני חושב שעם רצון טוב של המדינה ושל גורמים שונים נוכל להגיע למצב שנוכל להקל יותר על הקהילות הנוצריות להגיע למקומות הקדושים".
המחויבות לעולם היהודי
בימים אלו הכס הקדוש וישראל חוגגים 25 לכינון יחסים דיפלומטיים רשמיים. האם אפשר לשפר את היחסים אפילו עוד יותר?
"אמרתי לשגריר הישראלי לכס הקדוש שאלו היו 25 השנים של תחילת האחווה. מדובר בפרויקט משותף בין הכנסייה לבין מדינת ישראל כדי לקרב בין שני העמים, והשאיפה שלנו היא שאלו יהיו 25 השנים הראשונות מתוך יחסים פוריים לאורך אינסוף שנים, שיובילו לפירות מעשיים ולשיפור מצב כל המעורבים - גם של היהודים וגם של הנוצרים שחיים כאן. אנחנו רוצים לראות את היחסים האלה כיחסים שהם לא רק דיפלומטיים.
"לי ולקרדינלים רבים יש הערצה גדולה לישראל ולמה שהיא השיגה כמדינה צעירה - בהפרחת המדבר, בהתקדמות הטכנולוגית, בסיוע למדינות אחרות בחקלאות, ברפואה המתקדמת, בשירותים שניתנים באוניברסיטאות, באקדמיה, בהשכלה, בכל התחומים. מי שיש לו ברכה, יש לו אתגר גם לדעת לתת ולהעניק למי שידם לא משגת, למי שסבלו ממלחמה, למי שסובלים מהמעט. אנחנו מעריצים את ישראל, ואנחנו רואים בכוח שיש לה בזכות הפיתוח והקדמה דוגמה למדינות אחרות".
דיברת על האפיפיור יוחנן פאולוס השני ועל החלטתו האמיצה לכונן יחסים עם ישראל. בתור אחד שהיה יד ימינו והכיר אותו מקרוב, האם תוכל לספר על התהליך שהוא עבר עד שהגיע להחלטה הזאת? האם היא היתה חלק מהמענה של הוותיקן לשואה ולאנטישמיות, או שפשוט זה היה הדבר הנכון לעשות בראייתו?
"אנחנו בכנסייה מכנים אותו 'הנביא נגד האנטישמיות'. הוא נקט את העמדות הכי קשוחות והכי ברורות נגד האנטישמיות. אפשר לראות את זה בנאומים שלו, בדרשות שלו, הוא אף פעם לא בא אלי ואמר לי, 'תראה - כוננתי יחסים דיפלומטיים עם ישראל, מה דעתך על זה?' אנחנו מודעים למחויבות שלו להתקרבות לעולם היהודי, למאבק בלתי מתפשר נגד האנטישמיות כחלק מהיעדים של הנצרות. הוא היה אדם שנשא בליבו את הרצון לקרב את העם היהודי ולהתקרב אליו בכל דרך אפשרית.
פורץ דרך. יוחנן פאולוס השני // צילום: GettyImages
"ולא פחות חשוב - אני רוצה להדגיש שהיה עוד אירוע היסטורי ששבר טאבו גדול מאוד: ביקורו של יוחנן פאולוס השני בבית הכנסת הגדול של רומא. הוא בעצם האפיפיור הראשון שחצה את רומא, הגיע לבית כנסת ונכנס אליו, על כל המשמעויות שבכך. זה מדגיש בפנינו את המחויבות של יוחנן פאולוס השני להתקרב לעם היהודי, הן בדרך של התקרבות לדת והן דרך התקרבות למדינת ישראל על ידי היחסים הדיפלומטיים. הוא, ואחריו גם האפיפיורים בנדיקטוס ה־16 ופרנסיסקוס, יצאו חוצץ נגד גילויי האנטישמיות בכל הדרשות שלהם".
אנחנו מתקרבים ליום הכיפורים, שבו על פי היהדות נמחלים החטאים בין האדם לאלוקים. האם לדעתך יש לאמץ את המנהג הזה גם בקרב הקתולים, בגרסה כלשהי?
"אין צורך לאמץ את כל המסורות והמנהגים היהודיים כי החגים האלה נקלטו אל תוך העולם הקתולי דרך האמונה הנוצרית, דרך הברית החדשה. בהרבה ריטואלים נוצריים יש את יום כיפור. יש את 40 הימים של הצום הנוצרי, שהמטרה שלהם היא פשוט היטהרות, התנקות מהחטאים והתכוננות לאור - לניצחון על החושך. אנחנו חולקים עם היהדות את כתבי הקודש; הברית החדשה מחוברת לתנ"ך עצמו, ומשם אנחנו גם קוראים ומתרגמים אותו לתוך המסורת הקתולית, לחגיגות ולריטואלים ולטקסים דתיים בעולם הנוצרי, שמקורם ביהדות".
מה תרצה לאחל לעם ישראל?
"שתמשיכו להיות מדינה משגשגת וחזקה, שתמשיכו לתת לנו סיבות לחיוכים ותפתחו גם צוהר לאחרים לחייך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו