לקראת הכרעת היועמ"ש - עו"ד עמית חדד מדבר

ביום שלישי בערב, לאחר ארבעה ימי שימוע מורטי עצבים, נכנס עו"ד עמית חדד לרכבו ונסע לביתו בתל אביב. עשרות שעות מול היועץ המשפטי לממשלה ובכירי הפרקליטות, מאות עמודים שבהם שטחו הסנגורים טענות בניסיון להסביר מדוע אין להגיש כתבי אישום כנגד ראש הממשלה. אם לשפוט על פי הזמירות הנובעות מלשכת היועץ, הם אולי גם הצליחו לקעקע את ליבת כתב החשדות. 

ימים אלה, שבהם מייצג עו"ד חדד את ראש הממשלה בפרשה המשפטית המסעירה ביותר ובעלת ההשלכות הרחבות ביותר על המדינה והאזור כולו, הם פסגת הקריירה המקצועית של עו"ד עמית חדד, עד כמה שאפשר לדבר על פסגת קריירה בגיל 34 שנה בלבד.

חדד נחשב למטאור בעולם המשפט, שכבר הספיק לייצג לבד את ראש הממשלה ובכירים רבים בפרשות סבוכות ומתוקשרות, בהם הרב דוד לאו, שר הביטחון לשעבר פואד בן אליעזר ז"ל, דני דנקנר, בועז הרפז, קובי פרץ ועוד. 

עו"ד חדד, נשוי ואב לילד, עומד כיום בראש משרד עורכי הדין "חדד רוט שנהר ושות'" המעסיק 22 עובדים, רובם מבוגרים ממנו. 

הוא נולד באשקלון לאב הנדסאי חשמל ולאם קצינת מבחן וחוקרת ילדים במשרד הרווחה. את ילדותו העביר בעיר, וכשהיה בן 9 הוריו התגרשו. הוא סיים את לימודי התיכון שלו במגמת מחשבים ומתמטיקה בתיכון "אורט אפרידר" ועסק בזמנו הפנוי בגלישה וצלילה. את שירותו הצבאי החל בקורס טיס, בהמשך כחוקר במשטרה הצבאית ולאחר מכן כרכז מודיעין וקצין מודיעין. את לימודיו המשפטיים סיים באוניברסיטה העברית והמשיך שם לתואר שני בקרימינולוגיה, שניהם בהצטיינות. 

הוא התמחה אצל השופט אדמונד לוי ז"ל בבית המשפט העליון, ומספר עליו: "לא פגשתי הרבה אנשים עם שיעור קומה וענווה מיוחדת כמו שלו. אדמונד היה שופט במובן הכי עמוק של המילה. היתה לו היכולת להסתכל על המצוקה של מי שנמצא מולו, ולחפש פתרון אנושי. הוא ידע לעשות זאת טוב יותר מרוב האנשים. ההתייחסות למצוקות אנושיות היתה לו לערך עליון. הוא בעיקר לא יכול היה לשאת את סבלם של ילדים". 

עוד על השימוע של ראש הממשלה נתניהו:

• פרקליטי נתניהו לאחר תום השימוע: "כתב החשדות נפל במבחן העובדתי"

• שאלות ותשובות, רגע לפני השימוע

• היועמ"ש דחה את בקשת רה"מ לשימוע בשידור חי

משם חדד המשיך במשרדו של עו"ד יעקב ויינרוט ז"ל והפך במהרה לבן טיפוחיו. כבר אז החל לעסוק בתיקים בעלי חשיבות פוליטית וביטחונית רבה. הוא התבלט בכישרונו בתחום הפלילי, האזרחי ועבירות צווארון לבן, ואלה התיקים שבהם הוא נחשב למומחה. הוא עורך הדין היחידי שמלווה את ראש הממשלה מתחילת החשדות נגדו, כשאחרים התחלפו ונוספו במהלך הדרך. 

בהמשך הפך אף לשותפו של ויינרוט, אך עם פטירתו של ויינרוט ב־2018 עזב חדד את המשרד וייסד משרד משלו, בשותפות עם עו"ד אריאל רוט. על עזיבת המשרד של ויינרוט הוא אומר: "לצערי הדברים לא הסתייעו עם ילדיו, אבל זה לא מתוך רצון שלי לקום וללכת, להפך. יעקב היה משפחה, אז הרגשתי בבית, ואם יש לך בית אתה לא הולך לחפש בית אחר. הדברים התגלגלו כפי שהתגלגלו, ובדיעבד אני שמח מאוד בחלקי". 

סקירה נבזית - לא חיובית

כיצד אתה מסכם את ארבעת ימי השימוע? מהזמירות שעולות מלשכתו של היועץ, נראה שהצלחת לקעקע לא מעט מליבת החשדות...

"הטיעונים שלנו טובים מאוד, הם נשענים על חומר הראיות והשכל הישר, הדין והחוק. זה לא רק אני ויוסי אשכנזי. מאחורי כל עורך דין עובד צוות שלם. אנשים נתנו פה את שכלם, מרצם ונפשם, ולמדו כל דף באוקיינוס של חומר. התוצאה בסוף היתה תוצאה טובה, ואנו מקווים שהטענות שלנו יישמעו כמו שהן. הן צריכות להתקבל". 

"הוא מעולם לא קיבל סיקור חיובי בוואלה". ראש הממשלה נתניהו // צילום: קוקו

כששואלים אותו על תיק 2000 ועל פשר הקלטות השיחות בין בנימין נתניהו לנוני מוזס, הוא אומר בפסקנות: "ראש הממשלה נלחם מאז שנת 2009 נגד סגירת 'ישראל היום' דרך חקיקה ודרכים אחרות. הוא נלחם ברומח, בחנית ובחרב, והשיחות האלה הן בסך הכל המשך המלחמה בניסיונות לסגור את העיתון. זו הדרך היחידה שניתן להבין זאת. לא מדובר בדיל בתמורה לסיקור חיובי". 

אבל למה להקליט?

"בהקלטה הוא חשף לא רק את נוני מוזס אלא את כל מי שהצביע בעד החוק. אנשים הצביעו בעד החוק לא כי בער בהם הצורך להגן על חופש העיתונות, אלא מסיבות אחרות, וההקלטה הזו אפשרה לחשוף את הפרטים".

חדד מסרב להתייחס לעדי המדינה בתיק 4000, אך כששואלים אותו על הסיקור החיובי שקיבל לכאורה נתניהו באתר "וואלה", הוא עונה באפס רגשנות אך בחדות ובידענות המאפיינות אותו: "לאורך כל הדרך שמענו בתקשורת כאילו אתר וואלה סר למרותו של ראש הממשלה. אני מזמין כל קורא לגשת לארכיון הכתבות של האתר ולחזור בזמן לאותה תקופה. שכל אחד יסתכל וישאל את עצמו אם ראש הממשלה קיבל סיקור חיובי, או כותרות נבזיות פעם אחר פעם, בזמן בחירות - כותרות שלא היו במקומות אחרים. הוא מעולם לא קיבל סיקור חיובי בוואלה. זו תפיסה שהשתרשה בציבור, שאין לה במה להיאחז". 

על יושרת ראש הממשלה ומשפחתו חדד מגן בחירוף נפש ממש. גם כשמזכירים לו פרשיות שבהן לכאורה הוא ורעייתו היו מעורבים בשימוש לא הוגן בכספי ציבור וניפוח הוצאות, דוגמת תיק המעונות, הוא לא מתבלבל: "מהיכרות של שנים, אני יכול לומר לך שראש הממשלה הוא איש ישר. אין אצלו מצב שבו הוא מעקם את שיקול הדעת המקצועי בשביל מישהו. זה לא קיים בעולם הערכים שלו. לכן אני חושב שהוא איש מאוד ישר. שרה היא אישה מדהימה, שסובלת מהתקפות אינסופיות. תיק המעונות לא היה צריך להיחקר בכלל ולהגיע למשפט. זה תיק שהיה צריך להיסגר". 

במה שונה מערכת המשפט כיום מלפני כמה שנים? האם עורך דין צריך להצטיין גם בתקשורת?

"המאבקים המשפטיים הם מאבקים רב־ממדיים. יש הרבה מאוד זירות, וחייבים לעבוד בהרמוניה. עורך דין טוב צריך לדעת היטב איפה הוא מצטיין ואיפה הוא צריך להיעזר באנשי מקצוע. מי שחושב שהוא טוב בהכל מפספס הרבה". 

באשר לביקורות שנשמעות לאחרונה על כוחו של בית המשפט מול הרשות השלטונית והמחוקקת, אומר חדד: "אפשר ומותר לבקר את בית המשפט, לא כדי להרוס אלא לתקן. להאיר לו תמונה שהוא לא רואה כלפי עצמו. אלו דברים שמערכת המשפט צריכה ליזום מעצמה. ביקורת זה דבר בריא. אם אין ביקורת אין תיקון, אם אין תיקון יש קיפאון, אם יש קיפאון אז קורים דברים רעים מאוד". 

האם אתה שואף להיות שופט?

"לא. שופט בסופו של דבר צריך להחליט על גורלו של אדם אחר. זה דבר הכרחי בכל מסגרת מדינתית, השאלה אם אני הייתי רוצה לגזור גורלות ולקחת חירות מאדם אחר. אין לי את היכולת והיומרה לעשות דברים כאלה".

אפשר בלי טראומות 

חדד מבקר את תפיסת הענישה בישראל וטוען שהיא זקוקה לשינוי מהותי. "נוצרה איזושהי תפיסה שהפתרון לכל תחלואי החברה הוא החמרת הענישה. זה פתרון רע מאוד. זו העצמה של הבעיה. המערכת חייבת לפתח כלים שיקומיים, כלים שמסתכלים על אדם שפשע כעל אדם שטעה, ולדעת לטפל בסיבות שגרמו לזה. זו שפה שצריכים לדבר, לצעוק ולזעוק אותה". 

על כמות המעצרים ואופן ביצועם חדד סבור שיש צורך בשינוי יסודי. "יש לנו תפיסה מאוד יצרית, לזרוק אנשים לכלא אם עשו משהו רע. תפיסה שלא ניתן להסביר בכלים רציונליים. אנו צריכים להיגמל מהצימאון הזה. זה לא עוזר. זה פוגע ברקמה החברתית שלנו. אני מלווה לפעמים לקוחות בשלבי החקירה, אנשים נורמטיביים לגמרי, שבסופו של ההליך נגדם, התיק נסגר, אך הם לא יכולים לשכוח עוד את דפיקות המשטרה בדלת ביתם ב־4 או 5 בבוקר.

"הם מתעוררים בשעה זו בכל לילה ולא מתאוששים מהטראומה הזו. אין שום סיבה שננהל חקירות בצורה כזו. אני לא חושב שזה נעשה בזדון, אבל התפיסות האלה מושרשות עמוק מדי, וזה נראה לחלק מהחוקרים כמו מהלך טבעי של דברים. במקומות רבים בעולם זה לא מתנהל ככה. אפשר לחקור אדם גם בלי לעצור אותו, ובטח לא בשעות מוקדמות בבוקר. אפשר להתקשר ולהזמין אותו להגיע לחקירה". 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, התבטאה כי ההשפלה שחווים נאשמים בבתי המשפט מיותרת ואינה קשורה לדין. 

"אני רוצה שכל אחד יחשוב על החוויה שעובר אדם שעד לפני רגע היה חבר מכובד בקהילה, ולפתע הגיעו אליו בשעה מוקדמת בבוקר, חיטטו לו בכל המגירות, ובשעה 13:00 הוא מגיע מותש לבית המשפט, ובזמן שהוא מחכה לשופט - מצלמים אותו כאילו היה חיה בכלוב. מסירים ממנו כל צלם אנוש. איזו מטרה לעזאזל זה משרת? למה שלא ייכנס שופט קודם לאולם ורק אחרי זה יביאו לפניו את הנאשם? מה אנו מרוויחים כחברה כשאנו מפשיטים אותו בכיכר העיר? 

"אתה רואה את הייאוש בפנים של אותו אדם, אתה רואה את ההבעות. הם רוצים לקבור את עצמם, ומדובר בהליך שהוא קודם בהרבה להרשעה. למה אנו צריכים את הדבר האיום והנורא הזה? האם החקירה תיפגע אם זה לא יקרה? האם זכות הציבור לדעת תיפגע? הרצון שלנו להשפיל אדם עד עפר, לצלם אותו מובל אזוק, הוא רצון שחייבים לעקור מתוכנו". 

כיצד לדעתך ניתן לשנות זאת?

"יכול להיות שצריך לחשוב גם על תיקונים בחוק, או שינוי נהלים, אבל יש תרבות שצריך לשנות. הנושא הזה מאוד חשוב לי ולכל מי שמאמין בזכויות אדם. זכויות אדם מתחילות באיך שהמדינה מתייחסת לחלשים, וזה כולל גם את החשודים, האשמים והאסירים". 

נושא נוסף שזקוק לתיקון מיידי לדעתו של חדד, היא חובת הקלטת החקירות. "זה חייב להיעשות בכל החקירות, כולל בריענוני עדים. בתיק של שמעון גפסו (ראש עיריית נצרת עילית לשעבר, שהורשע בשוחד וזוכה מעבירות שוחד אחרות, י"א) הוא חתם על מסמך שהיה אפשר לזהותו כהודאה באשמה. צריך להבין שמדובר על חתימה על מסמך של 50 עמודים, אחרי 12 שעות חקירה. צפינו בהקלטה וחיפשנו שוב ושוב את ההודאה, ולא מצאנו אותה. בזכות ההקלטה הוא זוכה. משום שהוא היה ראש עיר החקירה הוקלטה, אך אם מדובר היה באדם מהיישוב - אף אחד לא היה מאמין לו שהוא לא הודה. מדובר בעלות אפס ובצורך הכרחי למי שמשפט צדק ואמת חשובים לו. בכל פינת רחוב מצלמים, אז בחקירה לא?".

לא תמיד הצלחת. בתיק של דני דנקנר, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, הוא נשלח לשנתיים מאסר.

"הצלחה וכישלון הם מונחים יחסיים. אם יש מישהו שמספר שהוא רק מצליח - הוא לא מספר הכל. ייצגנו את דנקנר בערעור שהתקבל בחלקו. ערעור זו סיטואציה מאוד קשה מבחינה משפטית. לטעמי, נגרם לו עוול גדול. הוא לא היה צריך להישלח לכלא. מה אנו כחברה הרווחנו מזה שזה שדני דנקנר יושב בכלא? לא הרווחנו דבר". 

אולי הרווחנו הרתעה מפני מעשים כאלו בעתיד?

"עניין ההרתעה ראוי להיבחן אמפירית. כל המחקרים מראים שהחמרת ענישה לא מובילה לצמצום פשיעה, אלא אפקטיביות האכיפה. בתל אביב נדיר למצוא מי שחונה בכחול לבן ללא תשלום, למרות שהקנס הוא רק 100 שקל. זאת משום שכמעט ודאי שתקבל דו"ח חנייה במקרה כזה. 

"באנגליה, לפני כמה מאות שנים, היו תולים כייסים בכיכר העיר. זו היתה ההצגה הכי טובה בעיר, ולכן בזמן ההוצאה להורג הכיכר היתה עמוסה. אלא שזו גם היתה שעת הכושר המתאימה לכייסים, שהרבו לגנוב בדיוק באותן שעות. ברור שהחמרת ענישה לא קשורה להרתעה, אלא אפקטיביות האכיפה". 

התוצאה היתה טובה ואנו מקווים שטענותינו יישמעו כמו שהן. היועמ"ש מנדלבליט // צילום: רויטרס

חדד בעד פיתוח והרחבה של בתי המשפט הקהילתיים ומגדיר אותם "רעיון מצוין". "מי שמסוכן לחברה יש היגיון שנרחיק אותו ממנה, אך אנו צריכים לחשוב על כלים חלופיים לטיפול בסטייה חברתית". 

חדד מסביר כי גמול אינו הביטוי הנכון לצדק. "אנו צריכים לחשוב איך להפוך את החברה שלנו לטובה יותר. מניעת עבירות אינה נעשית בהחמרת ענישה, אלא בחינוך טוב יותר, בניסיון להבין וללמוד את הצרכים של הקהילה ולתת להם מענה. קודם כל מניעה ואחר כך אכיפה יעילה, החמרת הענישה היא לא כלי אפקטיבי. הרעיון לפיו מכת פטיש חזקה תמגר פשיעה הוא רעיון ילדותי. כך למשל, בעקבות הלחץ הציבורי החמירו ענישה נגד תוקפי קשישים. מישהו בדק אם זה תרם לירידת הפשיעה בתחום?".

חדד גם קורא להשקיע יותר בשינוי הנהלים והבירוקרטיה ופחות במורשעים עצמם. "למשל, בנושא שוחד, הביורוקרטיה היא כזו שלפעמים מאפשרת שוחד. אתה יכול לשלוח לכלא כל אחד שייתן שוחד, אבל זה לא יעזור להקטין את כמות העבירות. לעומת זאת, ייתכן מאוד ששינוי נהלים יתברר כיעיל הרבה יותר למניעת העבירה".

בעבר עשית שימוש במושג "החמרת סלב". פעמים רבות אתה מייצג סלבס, פוליטיים ואחרים. האם אתה חש שהיתה "החמרת סלב" גם בתיק של קובי פרץ והעלמות המס?

"קובי פרץ הוא דוגמה לאדם שאנו, כחברה, לא הרווחנו שום דבר מכך שהוא נכנס לכלא. היה ניתן בהחלט להסתפק בעונש חלופי, וזה היה פתרון צודק הרבה יותר. סיקור אינטנסיבי של אירוע יכול להוביל, כמו במקרה הזה, לתוצאה שהיא לא צודקת. 

"החמרת סלב קיימת מהרגע הראשון, משום שברגע שאדם מוכר מגיע לבית המשפט, עטים עליו ומצלמים אותו. כבר ברגע הראשון הוא משלם מחירים שאף אחד אחר לא משלם, ואם אתה מוסיף את העונש, אז ודאי שיש החמרת סלב. זה לא משהו שמישהו מכוון ליצור, זה פשוט כך". 

לא נגד הסדרי טיעון

בפרשת רונאל פישר ייצג חדד את האחים יוסי ואביב נחמיאס, קבלני תשתיות שהואשמו בכך ששיחדו את פישר בסך מיליוני שקלים. בסופו של יום הסתיים התיק בהסדרי טיעון, כך שכתב האישום נגד אביב נחמיאס יימחק, ואילו יוסי נחמיאס הודה בשיבוש הליכי משפט ונגזרו עליו עבודות שירות וקנס בסך 200 אלף שקלים.

"אני חושב שהסדרי טיעון הם מכשיר נכון מאוד", הוא אומר. "למשפט יש מחיר. אדם שצריך לנהל את ענייניו בבית המשפט - חייו נעצרים. התיק של הרפז גרם לו לסבל איום ונורא, ובסופו של יום החזרנו אותו לחיים מהר מאוד. צריך לתפור את הפתרון למידותיו של הלקוח. עם זאת, יש תיקים שאי אפשר להתפשר בהם, או אסור להתפשר בהם. יש תיקים שהאמת היא הערך העליון בהם, והיא חייבת לקבל את הביטוי לכך. זה אומר להילחם עד הסוף".

בשירותך הצבאי היית חוקר צבאי, אמך היתה חוקרת ילדים במשרד הרווחה. ינקת את המקצוע מהבית? ממתי ידעת שברצונך לעסוק במשפטים?

"אם אני חוזר לתיכון, זו בכלל לא היתה אופציה. שבועיים אחרי השחרור מהשירות הצבאי עשיתי בחינה פסיכומטרית. התוצאה היתה טובה, ולאחר ההתלבטות  בין הנדסה למשפטים, נרשמתי לטכניון. הייתי שם שלושה שבועות, וקול פנימי אמר לי שאני לא במקום הנכון. ארזתי את כל המטלטלים ועברתי לירושלים. השיעור הראשון שלמדתי היה על דיני חוזים. אני זוכר את הרגע הזה, הרגע שהרגשתי בבית". 

מאז המשפטים הם ביתו. "לפני שנה היינו 6 עורכי דין במשרד, כיום 22 והיד עוד נטויה. בניית משרד זה עניין תובעני. בזמן המועט שיש לי עם המשפחה אני משתדל לטייל, ולאחרונה טיילנו בנורבגיה ובדנמרק". את שאר זמנו הפנוי הוא מקדיש לקריאה, אך מודה כי תחביבו לצלול נותר בעיקר כזיכרונות מימי התיכון. "למרות דוחק הזמן, אני מאוד נהנה מהעבודה ומרגיש בר מזל. יש אנשים שמגיעים לעבודה מתוך הכרח. אני לא מרגיש כך. בסופו של דבר, עריכת דין היא אמנות היצירה. בתחילת הדרך אתה מקבל ערב־רב של פרטים לא מסודרים, וכשאתה מסיים ומסתכל אחורה אתה חש חדווה וסיפוק גדול".

חדד מאוד מתגעגע לעו"ד יעקב ויינרוט ז"ל, ששימש לו כאב מקצועי ואולי כדמות אב בכלל. "הוא היה אינטלקטואל אמיתי, ובכל שיחה, גם אם זה על הדבר הכי בנאלי, היית מגלה עוד עומק ועוד רובד לסיפור. אני מתגעגע מאוד לשיחות איתו". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו