בשנת 1514 הגיע פרדיננד מגלן לפגישה עם מלך פורטוגל מנואל הראשון. באותם ימים היה מגלן לקברניט בכיר בשירות המלך, אשר מצד אחד זכה לעיטורים רבים על אומץ ליבו וגבורתו בקרבות, אך מצד שני היה מסוכסך עם המשנה למלך בעקבות חופשה שלקח ללא רשות מהצבא. מגלן דרש מהמלך משרה שתביא לידי ביטוי את כישוריו כספן ותיק, ותעניק לו קצבה כספית. המלך, שהתרשם יותר מדו"ח שלילי שנכתב על פעולותיו של מגלן בפשיטה האחרונה שלו כחייל בחופי מרוקו, דחה את בקשתו ושחרר אותו משירות הכתר.
מגלן החליט לחצות את הכביש והגיע לסביליה שבספרד, אויבתה המושבעת של מולדתו, והציע את שירותיו למלך קרלוס הראשון. לאחר דין ודברים נחתם הסכם בין הצדדים: ספרד תממן ותבנה למגלן צי של חמש ספינות, ותספק את כוח האדם והציוד הנדרש, ומגלן יגלה למענה את הדרך הקצרה לאיי המזרח הנכספים. כך יצא לדרך המסע ששינה את העולם - והסתיים בטרגדיה ובמותו האכזרי של מגלן.
ב-10 באוגוסט 1519 יצאו מסביליה חמש ספינות עליהם 270 איש, ובראשם עמד הקברניט מגלן, להקפה הימית הראשונה סביב כדור הארץ. אינספור צרות פקדו את המסע מהרגע הראשון. שותפו של מגלן לתכנון, רוי פאליירי, לקה ערב המסע בהתמוטטות עצבים ונותר על החוף. בנוסף לכך, גניבת כמחצית מכמות האוכל עוד לפני היציאה מנמל הבית הובילה את הצוות לסף רעב תמידי. בכל זאת, הספינות טרינידד, קונספסיון, סן אנטוניו, ויקטוריה וסנטיאגו חצו את האוקיינוס האטלנטי ושטו לדרומה לאורך חופי אמריקה, מחוזות שאף אירופאי לא התנסה בהם מעולם.
מגלן הצליח לגלות את המיצר הארוך (600 קילומטרים) שנושא היום את שמו, ומוביל בדרך עקלקלה ומסוכנת מן האוקיינוס האטלנטי לשקט. בתאריך 28 בנובמבר 1520, יותר משנה מאז יצא אל המסע, גילה מגלן את האוקיינוס, והעניק לו את שמו, וזאת מכיוון שבמרבית השיט בו מזג האוויר היה שקט וההפלגה הייתה נוחה. אך האוקיינוס עצמו אינו תמיד שקט כמו ששמו מרמז, כאשר סופות טייפון והוריקן רבות הולמות באיים שמצויים בו.
בארצות שבשולי האוקיינוס ישנם הרי געש רבים, ולעתים קרובות פוקדות אותם רעידות אדמה. במקרים של צונמי, נחשול מים המתרומם לגובה רב כתוצאה מרעידות אדמה מתחת לפני הים, נגרמים נזקים כבדים ולעתים אף הרס ערים שלמות לאורך החופים. ב-16 במרץ 1521, שנה וחצי לאחר שיצאו לדרך, הגיעו הספינות לאי הומונהון שבפיליפינים, כך הושלמה החצייה הראשונה של האוקיינוס השקט.
כחודש לאחר מכן הגיע מגלן אל האי הגדול והעשיר באזור, סבו. הוא קשר קשרים עם מלך האי, ומינה אותו לשליט האזור כולו בשם הכתר הספרדי. האיים שמסביב נכנעו למרותו של המלך החדש, מלבד נסיך סורר אחד באי סמוך, מקטאן. מגלן החליט להגיע לאי ולפתוח בקרב נגד המורדים עם כחמישים מאנשיו, זאת במקום להיענות להצעת מלך סבו, שהתנדב לשלוח 1,500 חיילים מבני עמו.
הקרב היה קצר למדי. כאלפיים ילידים התנפלו על מגלן ואנשיו, דקרו אותם בחניתות והרגו את רובם. שם, במים הרדודים של הפיליפינים ב-27 באפריל 1521, פגע חץ בפרדיננד מגלן, והקברניט הגדול מת בגיל 41 בצורה מטופשת ומיותרת.
מי שהשלים את הקפת העולם היה חואן סבסטיאן אל־קאנו, קברניטה של ה"ויקטוריה", אחת הספינות הקטנות יותר בצי המקורי. ב-6 בספטמבר 1522, שלוש שנים אחרי שיצאה להפלגה, הגיעה ה"ויקטוריה" לספרד. על סיפונה עמדו 18 אנשים המומים ורזים, לימים הם יזכרו כאנשים הראשונים שהקיפו את העולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו