מציירות את מפת הדרכים הלאומית: קרן הנשים שמחברת מחדש את קהילות העוטף

אירועי 7 באוקטובר, והחודשים הארוכים של מלחמת חרבות ברזל, חשפו בפני הציבור הישראלי גופים רבים שמינפו את פעילותם בימי שגרה כדי לסייע עד כמה שניתן למאות האלפים שמצאו עצמם ללא בית או שנזקקו לעזרה. אחד מאותם גופים הוא קרן מנומדין, הפועלת לחיזוק חוסנה של מדינת ישראל באמצעות פיתוח "מפות דרכים" לאומיות והטמעתן. "מאז תחילת המלחמה פעלנו בדרכים שונות, ואחת מהן היתה שיקום קהילות עוטף עזה והנגב המערבי", מספרת ד"ר מירב גלילי, מנכ"לית הקרן.

"פעלנו מיידית כדי להבטיח סיוע ותמיכה, לרבות בתחומי חוסן הרשויות, המועצות האזוריות ועוד, עם תוכניות רחבות היקף לשיקום ארוך טווח של הקהילות שנפגעו. הקרן גם התגייסה לתמוך באוכלוסייה האזרחית, באמצעות תרומה משמעותית שהועברה לקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, שאפשרה מתן מענקים מיידים לנפגעים הרבים.

מתחילת המלחמה תמכנו בכ־9,000 נפגעים, כדי לסייע להם לתפקד לאחר האסון הנורא ולהשתקם". על פעילות זו, המייסד והנשיא של הקרן, חיים טייב, קיבל ביוני 2024 תעודת הוקרה במסגרת פרס ירושלים לאחדות ישראל, מידי נשיא המדינה יצחק הרצוג.

ד"ר מירב גלילי: "מה שמניע אותי זה שני דברים - איך אני מחזקת את המדינה מבחינה כלכלית וחברתית, ואיך אני מייצרת מקום טוב יותר לילדים שלי. אנחנו גם מהוות דוגמה אישית לילדים"

בנגב כולו, ובפרט בעוטף עזה, נמשכת העשייה של קרן מנומדין, בניסיון לחזור לשגרה על רקע המתח הביטחוני. במועצה אזורית שדות נגב הקרן משיקה מיזם משותף, שמטרתו בניית חוסן, השקעה בחינוך ופיתוח כלכלי, כדי לאפשר לכלל התושבים להשתקם. בנוסף, השיקה הקרן מיזם משותף עם עיריית נתיבות לחיזוק העיר ולקידום תושביה, לפי המודל הרשותי שיישמה בטבריה.

ד"ר גלילי מספרת כי פעילות הקרן בטבריה החלה לפני כחמש שנים, ועיקרה הנחת תשתיות של אמון ושיח בין אגפי הרשות המקומית, ובניית פלטפורמות של עבודה ארגונית סדורה ויציבה. "בעיצומה של המלחמה מול חיזבאללה, ולאחר עבודה רבת־שנים שלנו עם עיריית טבריה, ראינו שהעיר מוכיחה חוסן הרבה מעבר לגודלה, והיא קלטה בהצלחה כ־14 אלף מפונים תוך שהעבודה המשותפת של הקרן עם הרשות נמשכת".

ד"ר גלילי (49), תושבת תל אביב אשר נולדה בירושלים והתחנכה במוסדות המגזר הדתי-לאומי, רואה חשיבות עליונה בהשקעה של הקרן ברמה הלאומית כפילנתרופיה אסטרטגית: "אנחנו עובדים על מדיניות, על מפות דרכים לאומיות. זאת עבודה על תשתיות לכל דבר. אלה היסודות של הכל. זה טיפול שורש. למשל, לפני חמש שנים הנענו תהליך של רפורמה לרווחה, שנקראת 'הזכות לרווחה טובה'. מדובר ברפורמה ברמה הלאומית שאומצה על ידי משרד הרווחה. עם פרוץ המלחמה כתבנו בה פרק חדש, העוסק בחרבות ברזל, וחלקו יושם מיידית, באומץ גדול. היה לזה אימפקט על מיליוני אנשים".

מדובר בתוכנית יישומית ומקיפה, שמבטיחה התמודדות יעילה של מערכת הרווחה בישראל עם השלכות המלחמה. למשל, הפרק על רגולציה ופיקוח על מיקור חוץ, הנוגע ל־85% מתקציב משרד הרווחה, עומד כעת על סף רפורמה, וישפיע על חייהם של מיליוני אנשים. המלצותיה העיקריות של התוכנית כוללות הגדלה משמעותית של התקציבים והמשאבים המופנים לטובת שירותי הרווחה בישראל, וחקיקת "חוק שירותי רווחה", שמטרתו להבטיח את זכותם של אנשים לבחור את סוג השירותים שלהם הם זקוקים ואת היקפם.

חזון שהפך למציאות

מלבד חיזוק החוסן החברתי, קרן מנומדין משקיעה בחיזוק החוסן הכלכלי של מדינת ישראל באמצעות השקעות בסטארטאפים ישראליים בתחומי האימפקט. עד כה, הקרן השקיעה בעשר חברות סטארט־אפ בעלות פוטנציאל השפעה חברתית או סביבתית משמעותית במגוון תחומים, לרבות טכנולוגיות אנרגיה נקייה, בריאות, חקלאות ועוד. אחת החברות הללו היא אקסטרה־טק, חברה בהובלה חרדית, המתמחה באיתור, בהכשרה ובהשמה של עובדות חרדיות.

ד"ר גלילי מעידה שהיא רואה במיזם הזה שליחות, ומרגישה זכות להיות שותפה בו. "אקסטרה־טק שמה לעצמה מטרה מאוד שאפתנית - להצעיד את הנשים במגזר החרדי לקדמת הטכנולוגיה וההייטק, בלי לוותר על אורח החיים, על סדר העדיפויות ועל הערכים של העולם החרדי. עד שהחברה הזו קמה, לנשים חרדיות שלמדו מדעי המחשב היו שאיפות נמוכות מאוד, ונוצרה סיטואציה שנשים מאוד מוכשרות עשו תפקידים מאוד בסיסיים, ולכן גם השכר וגם היכולת שלהן להתקדם מקצועית שאפו לאפס.

"החזון של החברה היה להשפיע על ההכשרה המקצועית שלהן, להגיע לתחומים שנמצאים בקצה הטכנולוגיה - בינה מלאכותית, אלקטרוניקה, שבבים - משרות מאוד נחשקות ותחומים שאין בהם כמעט נשים, בלי קשר למגזר, לא כל שכן נשים חרדיות. החזון הזה הוא כבר מציאות. עד שרואים את זה בעיניים לא מבינים את העוצמה".

ראשי החברה נפגשו עם ראשי חברות ההייטק המובילות בשוק, ובמקביל עם רבנים כדי לקבל את הסכמתם למהלך. "ישבנו אצל מנהלים חשובים ואצל גדולי ישראל, ופשוט הגדרנו איך זה צריך להיראות", סיפרו לנו בחברה. "הכי קל להגיד לא, ולכן זה כל כך מרגש". ד"ר גלילי מוסיפה שבדיוק בזכות זה הקרן בחרה לתמוך בחברה: "מדובר בשינוי מבפנים החוצה. כשיש הסכמה של רבנים, יש לזה אפקט ושינוי מדיניות עמוק. אנחנו עובדים עם אלה היוצרים שינוי אסטרטגי, ובחברה הזו מדובר בשינוי ברמת המדיניות".

נשים יחידות בזירה גברית

חברה נוספת שזכתה בהשקעה של הקרן היא חברת ליבה (Liva), שהוקמה רק לפני שלוש שנים על ידי יפעת המר ויפעת פלד־דינסטג, ושכבר מביאה לפריצת דרך עולמית באתגר צמצום הבזבוז של פירות וירקות. החברה פיתחה מדבקה ייחודית, שמאריכה את חיי המדף של מזון טרי באמצעות ריבוי חיידקים טובים שכבר נמצאים על הפרי או הירק ומונעים ריקבון, ואף משפרת את טעמם.

הפיתוח הייחודי של ליבה מצמצם את השימוש בחומרים כימיים מסוכנים לבריאות, ונוסף על כך, נחסכות גם הוצאות הקירור בשרשרת האספקה. מדבקה זו מאפשרת גם שינוע של מזון באופן בטוח, גם במדינות עולם שלישי, שבהן לעיתים אין משאיות קירור בנמצא.

קרן מנומדין עוקבת אחרי ליבה מיום הקמתה, וד"ר גלילי נזכרת: "בפעם הראשונה שפגשתי את יפעת זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אחרי שנה וקצת, כשנפגשנו שוב, ראינו את היישום שלה ואת האפשרות להפוך אותו למוצר מסחרי - והתלהבנו. הפשטות של המדבקה קנתה אותנו".

פלד־דינסטג: "קרנות אחרות משקיעות בהייטק טהור, או במה שאופנתי. לקרן מנומדין יש אידיאולוגיה מעבר לשני אלה. היא מבינה שאם לא נשנה משהו מהותי בטיפול במזון - לא יהיה עתיד לכדור הארץ, ובטח לא לנו כאנושות. גם כאמא, מטריד אותי במה אני מזינה את הילדים שלי. זאת היתה השקעה אסטרטגית מאוד חשובה לנו, ואנחנו אסירות תודה".

ד"ר גלילי: "אנחנו נשים יחידות בתוך זירה מאוד גברית. אני כמעט תמיד האישה היחידה בדירקטוריונים. בלי לדבר על זה יותר מדי - זה עושה שינוי. בקריירה שלי, מעולם לא נתקלתי באירוע שגרם לי לחוסר נוחות בגלל שאני אישה. אפס. גורנישט. לא מתייחסים אלי כאל אישה, אלא כאל אשת מקצוע. אנחנו, בקרן, לא בחרנו בחברות האלה כי הן מובלות בידי נשים - אבל איזה כיף שהן כאלה".

הכרה בשותפות הגורל

ד"ר גלילי מציינת כי אנשי הקרן משקיעים בחברות מתוך אמונה בהצלחתן העתידית, ובכך שימשכו את הכלכלה הישראלית מעלה. לדבריה, מדובר בהשקעות עסקיות לכל דבר, והקרן והחברות הן שותפות מעורבות לכל דבר: "אנחנו מביאים מהידע שלנו לחברות הסטארט־אפ. אנחנו משקיעים בחברות שעוסקות בבריאות, בחינוך ובתעסוקה, כי זה קטר ומנוע צמיחה לחיזוק מדינת ישראל.

"אנחנו בוחרים את המקומות שבהם אנחנו רוצים להיות. אנחנו יוזמים, מעורבים בתהליך, יושבים בוועדות היגוי, בהנהלה. זו שותפות עסקית לכל דבר. אנחנו רוצים לראות את האימפקט של העשייה שלנו לא רק ברמת תפוקות, אלא גם ברמת התוצאה. יפעת אמרה שבתור אמא, היא מתעסקת בנושא המזון הבריא.

"המנכ"לית באקסטרה־טק סיפרה שמה שמניע אותה זה היותה אמא לשבעה ילדים. לי יש ארבע בנות ובן, ומה שמניע אותי זה שני דברים: איך אני מחזקת את המדינה מבחינה כלכלית וחברתית - כי אין לי שליטה על הביטחון - ואיך אני מייצרת מקום טוב יותר לילדים שלי.

ד"ר גלילי: "עד שאסטרה־טק קמה, לנשים חרדיות שלמדו מדעי המחשב היו שאיפות נמוכות מאוד, ונוצרה סיטואציה שנשים מאוד מוכשרות עשו תפקידים מאוד בסיסיים"

"מלבד מה שאנחנו עושות כנשים בתפקידי מפתח, אנחנו גם מהוות דוגמה אישית לילדים שלנו, בעיקר לבנות שלנו, בלי לדבר הרבה. אצלי בבית מעולם לא דיברתי פמיניזם, פשוט עשיתי. יש שוויון. לא צריך לדבר, כי זה פשוט קיים. אנחנו משלבות קריירה, אימהות ומשפחה, ופועלות למען ערך עליון נעלה מבחינה קרייריסטית ואמביציוזית. אבל הקריירה שלנו היא לא הסיפור, אלא אילו ערכים גדולים מאיתנו. אנחנו חייבות שלמעשים שלנו תהיה משמעות".

לצד ההשקעה בחברה ובכלכלה, קרן מנומדין מובילה תוכניות מנהיגות שונות ברחבי הארץ. למשל, בשנים האחרונות הקרן מובילה את תוכנית המנהיגות לצעירים וצעירות דרוזים, "אעלאם". התוכנית מכשירה את מנהיגי המחר מקרב החברה הדרוזית, ומעצימה אותם לשרת בעמדות מפתח במגזר הציבורי ולתת ביטוי לקול הדרוזי בהנהגת המדינה, לאור החזון שלפיו מנהיגות מגוונת ומכילה בישראל תתרום לחברה הישראלית כולה.

הקרן גם מעניקה מלגות ללימודים באוניברסיטה לעשרות סטודנטים דרוזים המשרתים במילואים. "מדובר בהכרה בשותפות הגורל העמוקה שיש לנו עם אחינו ואחיותינו הדרוזים, ובמחיר הכבד שהעדה משלמת בהגנה על ביטחון ישראל", אומרת ד"ר גלילי.

בשנה האחרונה גם הקימה הקרן, ביחד עם המרכז האקדמי פרס, את תוכנית מנומדין־פרס למנהיגות, המכשירה מנהלים ומנהלות בעולם העסקי להנהיג את החברה הישראלית. במסגרת היוזמה, מנומדין ייסדה קרן מלגות ארוכת שנים לזכרם של גיבורי ישראל שנפלו על הגנת המולדת בקרבות 7 באוקטובר - מח"ט החטיבה הדרומית באוגדת עזה אל"ם אסף חממי ז"ל, ולוחם שב"כ יוסי טהר ז"ל.

באזור הצפון, הקרן פועלת גם לחיזוק אשכול כנרת עמקים במיזם "כנרת עמקים פרו", לצד משרד הפנים, מערך הדיגיטל הלאומי, קרן רש"י ו־15 רשויות מקומיות. מטרת המיזם היא חיזוק המנהיגות באזור באמצעות חיבור אסטרטגי בין מנהלות ומנהיגים באשכול, חיזוק היכולות הניהוליות והמקצועיות ומיצוי פוטנציאל המשאבים הקיימים, לצד פיתוח מקורות חדשים שיביאו לאזור אימפקט משמעותי.

"השאיפה שלנו היא לגשר בין 15 רשויות מקומיות, יהודיות ולא יהודיות, עם צרכים שונים ומגוונים", אומרת ד"ר גלילי. "מדובר במשימה מהמעלה הראשונה עבור הקרן, שרואה בשיתוף הפעולה ובלכידות המרחבית את המפתח לחוסן חברתי באזור כולו". √

ד"ר מירב גלילי תהיה בין מעניקות אות "ישראל היום" לנשים בולטות בישראל, בערב "הבמה שלהן"