מאות המכוניות המונחות זה על זה, מרוסקות, שרופות, מנופצות מהוות את אחת העדויות הויזואליות לטבח הנוראי שהתרחש ב-7 באוקטובר.
860 רכבים פונו למגרש המכוניות ליד היישוב תקומה לאחר הטבח. רכבים של מאות שבילו במסיבת הנובה ומצאו את עצמם נסים על נפשותיהם בעקבות מתקפת הפתע. רכבים שנאספו מרחבי עוטף עזה, מכביש 232 , ממגרש החנייה הגדול של הפסטיבל.
מרבית הרכבים הובאו למגרש לאחר שבעליהם נרצחו על ידי מחבלי חמאס בעודם מנסים להימלט. בכל הרכבים נמצאו חורים של קליעים. בחלק מהרכבים נמצאו שרידי רימונים שנזרקו על ידי המחבלים לתוך הרכבים והתפוצצו. חלק מהרכבים היו הפוכים ושרופים. כלי הרכב עמדו בצד הדרך במשך שבועיים בעוד אנשי ארגון זק"א עוברים רכב-רכב, מחפשים אחר ממצאים שיסייעו להם לאתר ולזהות שרידי גופות. בהמשך הצטרפו אליהם ארכאולוגים מרשות העתיקות שסייעו בחיפוש השרידים. כל רכב שנבדק על ידי זק"א נושא מדבקה מיוחדת עם הכיתוב "זוכה".
מגרש המכוניות הנמצא מערבית למושב תקומה, וצפונית־ מערבית לנתיבות, הוקם על מנת לפנות את כביש 232 ולרכז את כל מכוניות הנרצחים. בשנה האחרונה אוספת ישראל את שבריה, ומגרש המכוניות הוא עדות אילמת לאסון הגדול, לטבח הנוראי של 7 באוקטובר.
משה שי צלם "ישראל היום" שהגיע למגרש הרכבים בתקומה מספר שעמד מול קיר המכוניות והרגיש כאילו מישהו נותן לו בוקס לפנים. "לעמוד ולצלם את קיר המכוניות הוא רגע מאוד קשה. זה הרגע שאני עובר ממשה הצלם למשה הישראלי הצבר שכואב לו מול העיניים. אחרי שנים רבות של עבודה אתה בונה חומה לעצמך, אתה מצלם הרבה דברים קשים, אבל הצילום של קיר המכוניות הוא צילום של מציאות שלנו, של כולנו, מציאות שעדיין לא הסתיימה. כמה שהקיר הזה דומם, הוא רועש מאוד בראש. מראה כזה הוא בוקס לפנים".
בין המאות שבילו במסיבה ומצאו את עצמם נסים על נפשותיהם בעקבות מתקפת הפתע היו גם צעירים שהגיעו עם רכבים למסיבה וכשהבינו שהמחבלים יורים לעבר כלי הרכב ורוצחים את כל מי שמנסה להימלט, חלק מהם נמלטו לשיחים וחייהם ניצלו.
איתי אהרוני בן 24 מהישוב להבים הגיע עם חבר למסיבה בנובה, נקלע לאש המחבלים, נפצע בידו מקליע והצליח להציל את חברו וצעירה נוספת מהתופת. איתי שהגיע עם הרכב של אמא שלו, נאלץ לרדת מרכבו לאחר שבניסיון להימלט מחניון רעים הוא נתקע בפקק ארוך. הוא הסתתר במשך שעות ארוכות בשיחים וכעבור כמה שעות שכשהבין שכוחות הצבא לא מגיעים, הצליח לעלות שוב לרכבו, שלמרבה המזל לא ניזוק ולהימלט בנסיעה ארוכה עד לתחנת הדלק באורים.
"נאלצנו לרדת מהרכב ולהתחבא, המחבלים ירו עלינו מכל עבר. בשלב מסוים המחבלים התחילו לירות לתוך הרכבים ולזרוק רימונים. כעבור כמה שעות, בעודנו נמלטים מהרבה מחבלים, שירו ושרפו כל מה שהם רואים. זה היה כמו מטווח ברווזים. הבנתי שכדי לצאת מהשטח אני חייב לחזור לרכב גם כדי לצאת מהשטח וגם בכדי להביא מים, אחרי שבמשך כמה שעות היינו בשטח, חזרתי ומצאתי את הרכב. הוא היה בשיירה של הרבה מאוד רכבים שכולם היו שרופים, מפוצצים מטילי RPG או מחוררים מקליעי קלצ'ניקוב. הצלחתי להתניע את הרכב שלי שלא נפגע, לקחתי איתנו כמה חבר'ה שפגשנו בדרך כולל צעירה שהיתה פצועת ראש ונסענו על הכביש. נסענו בין גופות, בין רכבים שרופים, אותם רכבים שהיום הם חלק מקיר המכוניות השרופות, זו הייתה נסיעה של גיהינום, אבל ניצלנו, נשארנו בחיים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו