אמא שלי שואלת אותי כל הזמן למה אני מצלמת כל דבר, למה אני לא חיה את הרגע. אלא שבשבילי הצילום - של החוויה, של הנוף, של הסיטואציה - הוא להיות ברגע. וזה כולל כמובן חופשות.
התוכן שהכי מסקרן אותנו ברשתות החברתיות הוא חוויות של אחרים. גם אני, כצרכנית תוכן, מוצאת את עצמי בוחנת במשך שעות תמונות של חופשות בחו"ל. זו דרך לחוות את העולם, לחלום בהקיץ וגם קצת לדמיין שאנחנו לא באמת בחדר הקטן שלנו, אלא מתפרקדים בחוף ים בצבע טורקיז, או עומדים על צוק, מתצפתים על עמק יפהפה.
החוויות שאחרים משתפים מספקות לי גם השראה לטיולים הפרטיים שלי, למקומות שמעניין אותי להכיר. הרבה מהחוויות שלי קורות במהלך חופשות בחו"ל, והרבה מהתמונות שאני בוחרת להציג ברשתות החברתיות הן מאותן חופשות בחו"ל, כך שאני מקבלת הרבה שאלות מעוקבים: איפה לטייל, היכן מומלץ לאכול, איפה עושים שופינג איכותי.
אחת החופשות הכי מיוחדות שלי היתה בסינגפור. מעבר ליופי של המדינה המיוחדת הזו, גיליתי עולם חדש, עולם שהוא כל כך רחוק ממני בתרבות, בתפיסה ובנראות. הכל נקי ומסודר, וכולם מתנהגים לפי החוקים, גם התיירים. אין תחושה של חוסר ביטחון, ויש הרבה כבוד הדדי. אהבתי את זה, ואהבתי לתעד את זה.
בזכות הדרך שבה אני מעבירה את החוויות, בזכות זה שחשוב לי לתפוס את הקסם של כל דבר, אנשים נמשכים למקומות שאני מטיילת בהם. אני מאמינה שזה מחבר. מחבר ביני לבין העוקבים שלי, ובין העוקבים שלי לטיולים הבאים שלהם.
בעוד פחות מחודש אני אמורה לנסוע לחתונה של חברים בטוסקנה, ואני כבר מתרגשת ומדמיינת את התמונות שאעלה לאינסטגרם. אני מתכננת מה אלבש ואיפה אצטלם, וזה חלק בלתי נפרד מהכיף שלי. אבל מה הכי כיף? שבעלי, גיא, ואני מתכוונים לנצל את ההזדמנות המצוינת הזאת כדי לחגוג את יום הנישואים השני שלנו. לחוות את האהבה שלנו באחד המקומות הכי רומנטיים שיש. וכן, גם לשתף אתכם בזה!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו