"כחול לבן הם חלב דל שומן, אחוז אחד. הם לא באמת משנים את טעמו של הקפה הפוליטי"

"לא מתפקידי להבין בפוליטיקה" // צילם: פיני סילוק

גיורא רום ישב באחד מאולמות הוועדות של הכנסת והמתין שתסתיים ההצבעה החשאית לבחירת מבקר המדינה. לידו ישבו אשתו מרים, וילדיו, נטע ואסף, וביחד צפו בשידור החי בערוץ הכנסת.

יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הקריא את תוצאות ההצבעה. 67 קולות למתניהו אנגלמן, 48 קולות לגיורא רום, 5 נמנעים.

"הבנו שבזה הכל נגמר. קמנו ממקומותינו, יצאנו מהכנסת ונסענו הביתה", אומר רום בטון יבש.

זהו?

"כן, זהו. מה ציפית שיקרה?"

היית מועמד האופוזיציה לתפקיד. אף אחד מהאופוזיציה לא דיבר איתך לאחר שנודעו התוצאות? 

"אף לא אחד. גם לא איחלו לי הצלחה לפני ההצבעה. מרים היתה המומה מהפרש הקולות, 19 קולות. זה מסריח. הילדים שלי לא הפכו את האירוע לסאגה סנטימנטלית בשום אופן, ואני חשבתי לעצמי, הערפל התפזר. אלה התוצאות, תודה רבה. להתראות".

רום קיווה שטעמה המר של החוויה ייעלם והיא תדהה ותיעלם ממחשבותיו. אבל הטעם הרע לא חלף. להפך, הוא רק העמיק והתחדד.

"יכולתי לומר, מים תחת הגשר. אבל מדובר בהתנסות, שהלקחים ממנה חשובים הרבה מעבר לסיפור של המבקר. התהליך הסתכם במאבק בין הקואליציה לאופוזיציה, לא התעכבו לרגע על היכולות של המועמדים. כל מה שעמד על הפרק הוא השיוך לגוש זה או אחר.

צילום: פיני סילוק

"אני הייתי מועמד האופוזיציה - משמע, בראש ובראשונה, מועמד מפלגת כחול לבן. בסיכומו של תהליך, התרשמותי היא שכחול לבן הם חלב דל שומן, אחוז אחד. הם לא באמת משפיעים או משנים את טעמו של הקפה הפוליטי. יש להם דרך ארוכה לעבור כדי להפוך להיות חלב שלושה אחוזים, שמורגש כשמוזגים אותו לקפה. המפלה בקרב על בחירת מבקר המדינה רק חיזקה אצלי את התחושה שהם חלב אחוז אחד". 

• • •

להתמודדות של רום (74) על תפקיד מבקר המדינה ב־3 ביוני קדמו עשרות שנים של שירות צבאי ועשייה ציבורית. הוא שירת כטייס קרב ונודע כאלוף ההפלות הראשון של חיל האוויר, לאחר שהפיל חמישה מטוסי אויב במלחמת ששת הימים.

בספטמבר 69', במהלך מלחמת ההתשה, השתתף רום בקרב אווירי שבו נפגע מטוס המיראז' שהטיס בשמי מצרים, ולאחר שנטש אותו, כשהוא פצוע קשה, נלקח בשבי. אחרי שלושה חודשים בכלא המצרי, הוחזר בעסקת שבויים עם מצרים.

לכל הכתבות, המדורים והטורים של "שישבת"

הוא חזר לשירות כטייס קרב, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על טייסת מטוסי סקייהוק. בהמשך פיקד על בסיס רמון ועל בסיס תל נוף, היה עוזר ראש אג״ם, סגן מפקד חיל האוויר ונספח צה״ל בארה״ב.

"טייסים נשלחו לסוריה כדי למנוע ירי רקטות על יישובי הגליל, יהודיים וערביים". רום כטייס

לאחר שחרורו מצה"ל כיהן כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, כמנכ"ל הסוכנות היהודית וכמנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א). במשך שש שנותיו ברת"א עלה דירוג בטיחות הטיסה של ישראל באופן חד, נחתם הסכם השמיים הפתוחים עם האיחוד האירופי, ופותחה מערכת הגנה מפני טילים עבור מטוסי נוסעים. 

אחר כך כיהן רום כיו״ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ופרש בסוף 2018. זמן קצר לאחר מכן החל לבדוק, ביוזמתו, את האפשרות להצגת מועמדות לתפקיד מבקר המדינה. בחודש מאי הוצג כמועמד האופוזיציה לתפקיד. מולו הציגה הקואליציה את אנגלמן, מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, שנבחר לבסוף ונכנס לתפקיד המבקר לפני כשבועיים. 

למה חשבת שאתה מתאים לתפקיד המבקר? 

"אני חושב שאני מבין את התפקיד. במידה רבה, מה שעשיתי ברשות התעופה האזרחית הוא די דומה. התעופה האזרחית היא התחום הכי בטוח בעולם. 4 מיליארד בני אדם טסים בכל שנה, ויש פחות מאלף הרוגים בעקבות שיטת פיקוח חכמה באופן בלתי רגיל.

"כשהגעתי לרשות התעופה האזרחית היו שם שני מפקחי בטיחות, וכשעזבתי היו כ־50, כשמאחוריהם תפיסת פיקוח עדכנית וחוק שמגדיר בדיוק את סמכויותיהם. כל בטיחות הטיסה בישראל הוכנסה למסגרת מסודרת מאוד, ובזכות זה דירוג בטיחות הטיסה של ישראל עלה מהמקום ה־105 למקום ה־20 מתוך 190 המדינות החברות בארגון התעופה הבינלאומי.

"הפיקוח בודק את מידת הסטייה בין מה שצריך להיות לבין מה שמתרחש בפועל, ואת הסיבות לכך. זו למעשה גם פעולת הביקורת במוסד מבקר המדינה".

ב־30 השנים האחרונות מילאו את התפקיד שופטים בדימוס. אתה לא משפטן. זה לא היה חיסרון?

"מבקרי המדינה הגיעו מעולם המשפט כיוון שהם נבחרים ללא מערך בקרה מקדים. פנייה אל מאגר השופטים מבטיחה, באופן יחסי, שלהם יהיו פחות שלדים בארון, וכך יימנעו מבוכות. אבל אין צורך מעשי שמבקר המדינה יהיה שופט. הוא צריך לדעת איך להוביל מערכת מורכבת, כשתחתיו 600 איש, שלפחות רבע מהם בעלי השכלה משפטית.

"אני יודע להיכנס למערכות מורכבות, ללמוד אותן, לנסח בבהירות את מטרת קיומן ואת תפקידיהן, ולהבטיח שכל אלה יבוצעו במלוא היעילות. אין משמעות לניסיון כשופט. בתפקיד כזה אתה צריך להיות שומר סף שעשוי מפלדת אל־חלד".

• • •

ביום שני, 20 במאי, התקשר לרום יו"ר כחול לבן, בני גנץ, והודיע לו שהוא מועמד האופוזיציה לתפקיד מבקר המדינה. "עמדו לרשותי שבועיים בלבד לצורך ההתמודדות. בהתבסס על עולם המושגים שלי, הנחתי שבטח יפנה אלי מישהו מכחול לבן כדי לסייע לי בנושאים טכניים, ומישהו אחר שיסייע בנושאי המהות. 

"למשל, כדי להיכנס לכנסת נדרש אישור כניסה. היה עלי להגיע לכנסת כדי להיפגש עם 120 הח"כים, בעלי זכות הבחירה, אבל אפילו לא עלה בדעתו של איש להציע לי לטפל באישורי הכניסה לכנסת. פניתי אל כחול לבן בהודעות ובטלפונים כדי שיעזרו לי, והם אפילו לא חזרו אלי.

"היתה אישה שעזרה לי באופן פרטי במבוכי הכנסת למשך תקופת ההתמודדות. היא נאלצה לקושש לי אישור כניסה בכל יום מחדש, בעזרת חבר כנסת כזה או אחר. 

"גם למזנון הח"כים בכנסת אי אפשר להיכנס בלי להיות מוזמן של אחד מחברי כנסת. שום חבר כנסת מכחול לבן לא פנה אלי ואמר, 'גיורא, בוא נאכל צהריים במזנון הח"כים. שם יושבים כולם, הם יכירו אותך, ואתה תוכל לדבר איתם'. צעד כל כך פשוט, אבל שום חבר אופוזיציה לא חשב עליו.

"במשך שבועיים הסתובבתי בכנסת שקוף לחלוטין לח"כים של כחול לבן. לחלוטין. כאילו אני תייר זר בעיר רחוקה בהרי האנדים, שאף אחד לא מכיר אותו ולא מקדיש לו אפילו מבט חטוף אחד. לא ניגשים אלי, לא מדברים איתי.

"במשך שבועיים הסתובבתי בכנסת שקוף לחלוטין לח"כים של כחול לבן. לא ניגשו אלי, לא דיברו איתי". אשכנזי, לפיד, גנץ ויעלון // צילום: גדעון מרקוביץ'

"בין פגישה לפגישה, שאת כולן אני יזמתי כדי להציג את עצמי ואת מועמדותי, הייתי יושב במזנון שפתוח למבקרים בכנסת ועושה את מה שכולם עושים: מתעסק עם הסמארטפון. בזווית העין הייתי רואה ח"כים של כחול לבן מבחינים בי ואז מסובבים את הראש בלי לגשת אלי.

"לעומת זאת, דווקא חברי קואליציה באו לדבר איתי. למשל, ח"כ יעקב אשר מדגל התורה ניגש אלי בכל פעם שראה אותי. הכרנו כשבאתי לדבר בוועדת הכלכלה כיו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בכל פעם שהוא ראה אותי, הוא ניגש אלי, הזמין אותי ללשכתו כדי לשמוע את עמדותיי וכדי להבין איך מקדמים את בחירתי למבקר המדינה".

אף שהוא חלק מהקואליציה?

"אני חושב שהוא רצה מאוד שאבחר, אבל היה כפוף להחלטה של ליצמן".

עם ליצמן נפגשת? 

"נתקלתי בו במסדרון ביום ההצבעה ואמרתי לו שאשמח מאוד אם יצביע בעדי. הוא ענה: 'אין שום סיכוי שאצביע בעדך. אתה התחברת לרעים'. כלומר, התחברתי ליאיר לפיד וליש עתיד. מכאן שלא סגולותיהם של המועמדים עומדים לנגד עיניו, אלא ייחוסם המשפחתי.

"לא שהיתה לי ציפייה שהוא באמת יאזין לדבריי, אבל רמת הטיעון שלו הדהימה אותי. הרי בסופו של דבר צריך לבחור מבקר מדינה, אבל מרגע שאני, לכאורה בלבד, המועמד של לפיד ויש עתיד, זה פוסל אותי ללא דיון".

למה "לכאורה בלבד"?

"כי מעולם לא החלפתי מילה עם יאיר לפיד. אני יודע איך הוא נראה, כי ראיתי אותו הרבה בטלוויזיה. חשבתי שבנקודת זמן כלשהי לאורך השבועיים אוזמן לפגישת היכרות איתו. שהוא לפחות ירצה לדעת איך אני נראה. אולי אני יצור משונה? לא עניין אותו לדעת מי המועמד שלו?"

ומה עם שאר ראשי כחול לבן?

"את בוגי יעלון ואת גבי אשכנזי אני מכיר היטב מהצבא (יעלון צעיר מרום בחמש שנים, אשכנזי בתשע שנים; נ"ל). יום לפני שהתמניתי למועמד האופוזיציה שוחחתי עם בוגי שיחה קצרה בטלפון. הוא עדכן אותי שהם עומדים להתכנס ולדון בנושא, וכנראה אהיה המועמד מטעמם לתפקיד. אולי היתה לנו עוד שיחה חסרת משמעות ולא מעשית מעבר לשיחה זאת. 

"עם אשכנזי נפגשתי לפני ההתמודדות על תפקיד המבקר, שוחחנו על עמותת בוגרי הפנימייה הצבאית. מעבר לזה לא דיברתי איתו מילה בנושא מבקר המדינה מאז שהתמניתי להיות מועמד המפלגה שלו". 

בני גנץ דיבר איתך, למעט שיחת הטלפון שבה בישר לך שאתה מועמד האופוזיציה לתפקיד? 

"התקשרתי ללשכה שלו פעמים רבות, והתשובה הקבועה היתה 'יש לו לו"ז צפוף'. במהלך שלושה או ארבעה ימים, מרגע שהוא הכריז על מועמדותי, לא הצלחתי בשום אופן לדבר איתו.

"בסופו של דבר, כתבתי למנהלת הלשכה שלו הודעת ווטסאפ חריפה למדי: 'אני מבקש לדבר עם בני היום, חי או מת. עשו לי טובה, אל תגידו לי יותר את המילים לו"ז צפוף. היה לי לו"ז צפוף לפני שכולכם נולדתם, ועדיין ידעתי לייצר סדר עדיפויות ולתפקד'.

"באותו ערב שוחחנו, ואת יודעת מה הדבר הכי מדהים? אני לא זוכר מהשיחה הזאת כלום. אני יכול לשחזר עכשיו לא מעט שיחות שלי מגיל 18 ועד היום, אבל לא את השיחה הזאת. היא היתה כולה אוויר חם. לא היה בה שום דבר קונקרטי, שום אמירה מעשית, תכנון פעולה, חלוקת תפקידים.

"הוא לא אמר, למשל, 'אני אבקש לזמן ישיבה ונבנה יחד תוכנית. נגבש אסטרטגיה, טקטיקה, נחליט איך פועלים כדי לנצח'. זה נגמר בכלום.

"מיום שסיימתי קורס טיס הייתי שייך לארגון כלשהו, בין שיחידה בצבא ובין שגוף באזרחות. בכל עשרות השנים הללו, מעולם לא נתקלתי בגוף שפועל בכזה רפיון כמו כחול לבן. כלום. חלל ריק. הבטלנות המוחלטת שהם הפגינו בהיערכות למאבק הפתיעה אותי, בעיקר כשידוע מי עומדים בראשה".

• • •

אנחנו נפגשים בביתו, במרומי בניין מגורים ביהוד. הדירה מלאה בחפצי נוי ואמנות, הבולט שבהם הוא קולאז' של יגאל תומרקין, המספר את סיפורו של גיורא רום בשבי המצרי וכולל בורג שהוכנס למרפקו על ידי המצרים, צילומי רנטגן של איבריו המרוסקים, גזרי עיתון המבשרים על שחרורו, כרטיסי ברכה שקיבל מהנשיא זלמן שזר ומראש הממשלה גולדה מאיר, צילומים של מטוסים שהפיל ומוט ברזל גדול, שהוחדר לרגלו באחד הניתוחים שעבר בשל פציעתו בשבי.

על שולחן הקפה מונחים ספרים שהוא קורא במקביל, ובהם "אני, קלאודיוס" על חייו של הקיסר הרומי, ספרו האחרון של דויד גרוסמן, "אתי החיים משחק הרבה", וגם התנ"ך.  

"כשאני בין תפקידים אני הופך לסטודנט חופשי באוניברסיטת בר־אילן ולומד לימודי תנ"ך וגמרא", הוא אומר. "במסכת מנחות בתלמוד מופיעה שאלה: יהודי שיש לו שני ראשים, על איזה מהם יניח תפילין? שאלה שנשאלת ונותרת ללא פסיקה.

"אז אני שואל, מה קורה כשמדובר ביהודי שיש לו ארבעה ראשים? על איזה מהם יניח תפילין? התשובה שלי היא שהוא קם בבוקר ולא מניח תפילין על אף ראש, אלא תולה שלט על הדלת 'היום אין קבלת קהל', והולך לים. זאת היתה התחושה שלי מכחול לבן. מרוב ראשים, אין אפילו ראש פעיל אחד.

"לא הייתי צריך שאף אחד מארבעת ראשי הסיעה יהיה בקשר מתמיד איתי. חשבתי, לו אני יו"ר המפלגה, הייתי תופס אחד מ־35 חברי הכנסת, למשל את מיכאל ביטון, שעבד אצלי בסוכנות היהודית ואני מודע ליכולות המצוינות שלו, ואומר לו: 'במשך השבועיים הקרובים זה הפרויקט שלך. טפל בו, תעזור לו, תעקוב אחרי מה שקורה'. 

"בתחילת הדרך היו מי שאמרו לי שתזמון הבחירה מיוחד מאוד, כי לא מדובר רק בנושא מבקר המדינה, אלא זאת ההתמודדות הפוליטית הראשונה של האופוזיציה מול הקואליציה בכנסת הזאת, וקריטי לראות מי ינצח. אני הנחתי שהם ייערכו לזה כהזדמנות פז שבה המעטים יכולים לנצח את הרבים, בין השאר בזכות האופי החשאי של ההצבעה. ופתאום הבנתי שהם לא נערכים לכלום. הם באמת קמים בבוקר והולכים לים.

"זו יכולה היתה להיות שעתה הגדולה של אופוזיציה אסרטיבית, תקיפה, מתוחכמת. אבל כמו בבדיחה - נתנו להם ביד גביע עם גלידה, והם תקעו אותו במצח".

יאיר לפיד אמר בראיון שאתה לא מבין בפוליטיקה ובדרך העבודה של הכנסת. שאין מה לעשות, בדרך כלל האופוזיציה מפסידה בהצבעות, ושבאותם שבועות כחול לבן נדרשה לעסוק בעוד הרבה דברים אחרים.

"תפקידי אינו להבין בפוליטיקה, זה תפקידו של לפיד. באתי להשתתף בקרב ולנצח. אני יודע לעבוד קשה, ולא לקבל הפסד כעובדה מוגמרת, מראש.

"לפיד הסביר שזה לא היה הדבר הכי חשוב עבור המפלגה באותם ימים. הרגיני הרוֹג, אין לי מושג מה היה חשוב יותר מאשר לנצח את בנימין נתניהו במגרשו. הוא רציני, האיש הזה? האם המפלגה, על 35 חבריה וחברותיה, לא יכולה לטפל בכמה דברים במקביל?

"נניח שהיה דבר אחר וכל כך חשוב לעסוק בו באותם שבועיים: האם זה עד כדי כך גדול על לפיד, או על הגנצים, לעבוד על כמה דברים בעת ובעונה אחת? כשלפיד היה שר האוצר, הוא לא נדרש לטפל בשישה או בשבעה דברים במקביל? 

"באיחור אדיר הבנתי שכחול לבן בכלל לא מתעסקים עם מבקר המדינה. יומיים או שלושה לפני ההצבעה הרמתי טלפון לנטע, מנהלת הסיעה, ברגע של ייאוש. אמרתי לה: 'אין לי מושג מה קורה. לא הוזמנתי לשום דיון באף נושא. אין לי מושג מה תמונת המצב. לא היה, למשל, שום דיון בנושא ההתנהלות מול התקשורת'.

"היא הפנתה אותי ליו"ר הסיעה, אבי ניסנקורן. וכשדיברנו, הוא שאל אותי: 'מה אתה יודע? בוא נעבור מפלגה־מפלגה. מה קורה ביהדות התורה? מה קורה בש"ס? מה קורה בליכוד?'. הוא מבקש לדעת ממני איך אני קורא את התמונה, כשלו עצמו אין מושג, וכשמפלגתו, שמובילה את האופוזיציה, לא עשתה דבר וחצי דבר. כאילו כל נושא מבקר המדינה לא שייך לעבודת חברי הכנסת.

"פעם היו עושים בבה"ד 1 ניווטי בודדים. היו נותנים לצוערים מפה ועליה נקודות ציון: צומת הוואדיות, גשר העץ, קבר השייח', המעיין. אתה הולך לבד, באישון לילה, וצריך להגיע אל המטרה. כחול לבן שלחו אותי לניווט בודדים. אני יצאתי לדרך מלא במוטיבציה ובניסיון, ובמהלך המסע הבנתי שאני נושא על כתפיי את כל האופוזיציה הלוזרית הזאת".

מה קרה אחרי השיחה עם ניסנקורן?

"כלום. לא היה אפילו מיני־אירוע של התייעצות בין כמה חברי כנסת, יחד איתי, כחלק מההיערכות".

• • •

"ביום ראשון, יום לפני ההצבעה, לשכת ראש הממשלה נכנסה ללחץ וחששה שהקואליציה עלולה להפסיד. הם עשו מאמצים רבים לדחות את ההצבעה, עד שהיועץ המשפטי של הכנסת הבהיר להם שלא תינתן דחייה.

"ואז נתניהו עזב הכל והתמקד אך ורק בהשגת ניצחון בהתמודדות על מבקר המדינה. הפלשתינים, איראן, החור באוזון והשאלה אם יש חיים בחלל החיצון, הכל נדחק הצידה. הוא עסק רק בזה. כינס ישיבה של יושבי ראש סיעות הקואליציה, דיבר בטלפון עם כל חברי הליכוד, ולמחרת כינס את כולם באולם נגב בכנסת, 30 דקות לפני ההצבעה, ונתן להם 'תדריך לפני ביצוע'. ככה זה נקרא בצה"ל. כמוהו עשו ליברמן בישראל ביתנו, דרעי בש"ס וליצמן ביהדות התורה.

ליברמן. "היה נגדי" // צילום: אורן בן חקון

"גנץ לא עשה שום דבר מאלה. כך שמצד אחד, היתה הפעילות הנמרצת של הקואליציה, ומנגד, הוואקום שנקרא כחול לבן. בזמן שאלה היו שרויים בשאננות, המוציא לפועל של נתניהו, זאב אלקין, ניהל מערכה".

נפגשת איתו?

"אלקין הוא איש שאני מאוד מחבב, ולא רק כי הוא שחקן שחמט מעולה. הכרתי אותו לפני יותר מ־20 שנה, כשהייתי מנכ"ל הסוכנות והוא עבד במחלקת החינוך.

"לאחר שהוכרזו המועמדים לתפקיד, היתה לנו פגישה ממושכת, והוא אמר לי ללא כחל וסרק: 'גיורא, אין לי שום מעורבות בקביעת המועמד לתפקיד. אבל ברגע שהוא נקבע, תפקידי להביא 61 קולות. סוף סיפור'. הוא לא ראה בעיניים, אבל במקרה הזה המשימה לא היתה קשה. אחד מחברי הקואליציה הגדיר זאת יפה: כשהם עלו למגרש, התברר שהם משחקים נגד קונוסים. לא היה באופוזיציה גרם אחד של רוח לחימה".

אולי כי זו באמת מלחמה חסרת סיכוי, בהתחשב ביחסי הכוחות, וגם בנקודת הזמן שבה הכל קרה, אחרי פיזור הכנסת ולפני עוד בחירות.

"זו אכן היתה תקופה משונה. הרבה חברי כנסת היו חדשים לגמרי. הם בקושי זכרו איך מגיעים לחדרים שלהם, וחלקם גם לא ידעו אם ייבחרו שוב. אבל עליהם הוטלה האחריות לבחור מי יהיה מבקר המדינה לשבע השנים הקרובות. גם אם חשו שצפוי להם אורך חיים פרלמנטרי של פרפר, לביצים שהם מטילים יש תפקיד בקיום העתידי של הלהקה.

"אני ממש לא חושב שזה היה קרב אבוד. אני חושב שהיה הרבה מה לעשות. התחושה שלי היתה שנושא ההתמודדות על מבקר המדינה נמצא בשולי מסך המכ"ם של כחול לבן, ויתרה מזאת - שלא היה להם הידע הפרלמנטרי לטפל בזה. זה מהלך פרלמנטרי מורכב שצריך לדעת לטפל בו, בפרט אם היה צריך להביא ח"כים מהקואליציה להצביע עם האופוזיציה כדי לנצח.

"במהלך ההתמודדות, היו גורמים מהקואליציה, שהתקשרו אלי ביוזמתם ואמרו לי שמצבי טוב. אנשים טובים, שאני מיודד איתם, בהם אדם מאוד בכיר, שאמר לי שאם שבעה מתוך עשרת חברי הכנסת הערבים יצביעו עבורי, אני עשוי להיבחר. כלומר, היו בקואליציה מי ששקלו להצביע עבורי. בסופו של דבר, לא רק שהאופוזיציה ישבה בחיבוק ידיים, אלא שפרטים מתוכה פגעו בה".

זה קורה בפוליטיקה.

"בואי נדמיין שאנחנו רוצים להסתער על גבעה, משני צידיה, כדי להעפיל אל ראשה. יש פלוגה של 55 אנשים, שנקראת פלוגת האופוזיציה. היא ממילא בעמדת נחיתות קלה, ואז, כשניתנת פקודת ההסתערות, חמישה מחבריה נשארים בכלל בתחתית הגבעה ולא לוקחים חלק. שניים נוספים מגדילים עשות ויורים בגב של אלה שמסתערים.

"מי שהצביע עם הקואליציה ירה בגב של חבריו לאופוזיציה, לא בגב של גיורא רום. שבעה חברי אופוזיציה בגדו בחבריהם". 

אתה קורא לזה בגידה?

"בעולם הערכים שלי, כך נראית בגידה. בעולם המושגים של לפיד, זה אולי 'לא מבין איך שהכנסת עובדת'.

"חשבתי על זה לא מעט בימים האחרונים. אני הייתי בשבי. לא רק אני, גם אחרים. חלקם לא חזרו, ואלה שכן, חזרו מוכים, פצועים או הלומים. אף אחד מאיתנו לא בגד. אף אחד. פה, בקלי קלות, אחד מכל שמונה חברי אופוזיציה בגד בחבריו. זה די מדהים, בעיניי".

אתה יודע מי הם? 

"לא היה לי שום רצון לברר מי הצביע כך או אחרת. בשיחות עם מביני דבר נאמר לי שחמשת הפתקים הלבנים הם כנראה של המפלגות הערביות, ושני תומכי הקואליציה הם כנראה חברי כנסת משמעותיים מכחול לבן, שאולי רצו להשתמש בזה כדי לערער את מנהיגותו של גנץ".

מה היה חלקן של מפלגת העבודה ושל מרצ?

"נאמר לי בבירור על ידי כל חברי העבודה ומרצ שהם יצביעו בעדי. אני מאמין שהם עמדו במילתם. הרי לאופוזיציה כאופוזיציה, צריך להיות אינטרס ברור במבקר מדינה חזק, שיבקר את הרשות המבצעת ללא כחל וסרק. היה צריך להיות להם חשוב לנצח את הקואליציה, במיוחד במהלך הזה".

• • •

התנהלותם של הח"כים מהמפלגות הערביות סביב ההצבעה מקוממת את רום במיוחד. "לתפיסתי, הסטטוס הנוכחי של הערבים אזרחי ישראל הוא לא צודק ולא טוב עבור המדינה. חמישית מהאזרחים לא באמת שותפים להובלת המדינה, אף שמבחינה אובייקטיבית, יש ביניהם אנשים ברמה גבוהה מאוד, בעלי השכלה וכישרון בלתי רגילים.

"בתפקידים השונים שמילאתי פעלתי כדי לשלב אזרחים ערבים בגופים הממשלתיים ולפעול למען המגזר הערבי. ברשות התעופה האזרחית פניתי לנציב שירות המדינה כדי לקבל תקנים נוספים למטרה הזאת. ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים התעקשתי ששלושה מתוך 15 חברי המועצה יהיו ערבים, כמו חלקם באוכלוסייה.

"השקתי תוכנית להקטנת מספר הנפגעים בתאונות דרכים בחברה הערבית. זה חשוב לי גם ברמה האישית. לפני כמה חודשים דאגתי שהספר שלי ('צבעוני ארבע', על תקופת השבי וההתמודדות שאחריה; נ"ל) יתורגם לערבית. אני רואה בזה גשר בין יהודים לערבים. 

"מתוך נקודת המוצא הזאת, כשהתחלתי את בדיקותיי בנושא מבקר המדינה ונפגשתי עם חברי כנסת שונים, שמחתי לשמוע שראשי הסיעות הערביות תומכים במועמדותי. למשל, איימן עודה מחד"ש ועבד אל־חכים חאג' יחיא מרע"מ אמרו לי חד־משמעית, שהח"כים מהמפלגות הערביות יצביעו עבורי.

"אבל עם הזמן התחלתי לשמוע שיש בעיה עם זה שהייתי טייס. לקח לי זמן להפנים שבאמת לכך מתכוונים, זה נראָה לי כל כך מופרך. אבל בפגישה שערכתי עם אחמד טיבי הדברים הובהרו חד־משמעית. זאת היתה פגישה מצוינת ומעניינת, שבמקום רבע שעה נמשכה שעה. בסופה, טיבי אמר שיצביע עבורי, אבל הבהיר לי שחברי בל"ד, למשל, לא רוצים להצביע בעדי, כי הייתי טייס. הוא הבטיח שיטפל בזה, ואני נותרתי המום".

לא היית מודע לכך שיש עמדה כזאת בקרב ח"כים ערבים?

"אני יודע שחיל האוויר הוא המוציא העיקרי לפועל של תפיסת הביטחון של ישראל ברצועת עזה. לכן, בפרט בעיני חברי הכנסת הערבים, הטייסים הם חזות כל מה שרע. אני כמובן לא מקבל את זה בשום אופן. ואני לא מקבל את זה שלכל עניין מתלווה תמיד הסוגיה הפלשתינית. בוחרים פה מבקר מדינה, לא פותרים את הסכסוך הישראלי־פלשתיני. 

"ביום ההצבעה נערכה פגישה ביני לבין כמה אנשי חד"ש־תע"ל, שבה ממש הרגשתי שמפני שהייתי טייס, הצבעה בעדי משולה לבליעת גלולה מרה. מי שמילאה את התפקיד הראשי בפגישה היתה עאידה תומא סלימאן.

"ב־12 בצהריים, שעתיים לפני ההצבעה, היא אמרה לי שלא החליטה עדיין אם תצביע בעדי, כי קשה לה עם זה שהייתי טייס בחיל האוויר. בזה היא פתחה את השיחה, רגעים לפני ההצבעה. ואני אומר לעצמי, הם התחייבו כבר 15 פעמים לפחות שיצביעו בעדי. מה הם רוצים? מה הם שמים בקפה של הבוקר, שגורם להם לא להרפות מזה שהייתי טייס?

תומא סלימאן. "גלולה מרה" // צילום: דודי ועקנין

"בכל פגישה בעבר הם ציינו מה ירצו שמבקר המדינה יבדוק. אלימות במשפחה, תשתיות, אישורי בנייה. הדברים המתבקשים מאליהם בהקשר לחברה הערבית. בטח עבורי, שמעורה בכך לא מעט. דיברתי על כך עם עודה, טיבי, חאג' יחיא, אוסאמה סעדי וגם עיסאווי פריג' ממרצ. פתאום חד"ש־תע"ל מבקשים לפגוש אותי, ברגע האחרון, והכל מתחיל מבראשית. 

"התחלתי לומר, שכן, הייתי טייס במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. עודה עצר אותי ואמר, מתוך חברות: 'גיורא, אל תמשיך, אתה רק מסבך את מצבך'. אז הפסקתי, והלכתי משם מזועזע".

• • •

"בלי קשר לבחירת מבקר המדינה, הדברים האלה מוטטו אצלי חלק גדול מהתפיסה שלי על החיים עם ערביי ישראל. לפני שבוע תקפו טייסי חיל האוויר מצבורי רקטות מדויקות של חיזבאללה באזור דמשק וחומס. אני תמה, ביני לביני, אם חברי הכנסת הערבים היו באותו זמן בתא השליטה של חיל האוויר, אם ליבם היה עם הטייסים הצעירים, שמסכנים את חייהם מעל טריטוריה עוינת, או עם האיראנים, הסורים ואנשי חיזבאללה שהיו על הקרקע?

"אני מזכיר: הטייסים נשלחו לסוריה כדי למנוע ירי רקטות על יישובי הגליל, היהודיים והערביים כאחד. זה נושא מאוד עקרוני בעיניי, שלא נותן לי מנוח. 

"אני מקווה שמה ששמעתי בכנסת הוא לא העמדה של הציבור הערבי בישראל, אלא שחברי הכנסת הערבים לא מייצגים את הציבור שלהם. אם תומא סלימאן וחבריה מבטאים תפיסה רחבה של הציבור הערבי, והעבר שלי כטייס חיל האוויר הישראלי הופך אותי לפסול חיתון, כל הגישה לנושא ערביי ישראל מחייבת בחינה מחדש.

"אני ער לחלוטין לקשר הנפשי שיש לערבים הישראלים עם הפלשתינים שאינם בתחומי מדינת ישראל, אבל יש בעיה עם הניסיון לאחוז במקל בשני קצותיו. ב־5 ביוני 1967, מלחמת ששת הימים, חזרתי מגיחה לדמשק וראיתי את כל עמק החולה בוער. ההפצצות הסוריות הבעירו את העמק כולו, שכוסה ענן עשן. העשן לא כיסה רק את קיבוץ גונן וקיבוץ מחניים, אלא גם את טובא־זנגרייה.

"חזרתי לבסיס בתחושה שתקפתי שם כדי להגן על כל תושבי העמק. ופתאום מתברר עכשיו שטסתי רק בשביל הקיבוצניקים של גונן ומחניים. טובא־זנגרייה רק במקרה יושבים פה על הקרקע באיזו שכירות.

"זה מדהים ומטריד אותי, הרבה מעבר לעניין מבקר המדינה. איזו תפיסה חברי הכנסת הערבים מייצגים ביחס לאזרחות במדינת ישראל? 

"אין לי שום כוונה לזרוק בוץ על כל האזרחים הערבים. אני שואל שאלות על נציגיהם בכנסת ועל המידה שבה הם משקפים את הציבור הערבי, כשכך נתפסים בעיניהם האנשים שנלחמו יובלות ודורות על קיום וביטחון המדינה. אני חציתי את הגבולות האוויריים של המדינה לפחות 200 פעמים, ולא למטרות בילוי. כל אותן פעמים חשבתי שאני עושה את זה גם בשם האזרחים הערבים ולשם שמירת ביטחונם".

• • •

יומיים לאחר שהפסיד בהתמודדות קיבל רום שיחת טלפון מפתיעה.

"נתניהו ביקש לשוחח איתי, ובין יתר הדברים, אמר לי: 'בתדריך שעשיתי לסיעה סיפרתי את האמת עליך. אתה יודע שאני מעריך אותך, שראיתי אותך פועל גם בימי שלום וגם בימי מלחמה, שקראתי את הספר שלך בעברית ובאנגלית, ושאני ממליץ לכולם לקרוא אותו. אבל אחר כך הבהרתי לכל חברי הסיעה שלמועמד שלנו קוראים מתניהו אנגלמן, ועבורו צריך להצביע'.

המבקר הנבחר מתניהו אנגלמן // צילום: אורן בן חקון

"הוא גם אמר לי שביום שהתברר לו שאני מועמד האופוזיציה, הוא נתן הנחיה לא לנהל שום קמפיין אישי נגדי. זה לא באמת משנה, כי אין לי שום שלדים בארון, אבל כך הוא אמר".

היית יכול להיות מועמד הקואליציה לתפקיד?

"אותי לא עניין אם אני מועמד של האופוזיציה או של הקואליציה. אני לא אדם שמזוהה מפלגתית ולא מתכוון לשרת מפלגה כזו או אחרת. הדרך להגיע לתפקיד עוברת דרך חברי הכנסת, והפעם זה נעשה באופן הזה, של קואליציה מול אופוזיציה. אני לא הייתי מועמד הקואליציה, כי נתניהו וליברמן לא היו מעוניינים שאהיה מבקר המדינה, כל אחד מסיבותיו".

איך אתה יודע?

"אני יודע חד־משמעית שהם לא רצו, ומכיר בכך שזו זכותם. נתניהו סירב לדבר איתי, למרות שניסיתי. הרבה פעמים.

"לאורך שנותיי כמפקד וכמנהל עשיתי כל מאמץ שהקרובים אלי, בדרג תחתיי, יהיו האנשים הכי טובים, חזקים ומוכשרים שאצליח למצוא. גם כדי שיוכלו למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר, 

וגם כדי שיוכלו לאתגר אותי, מקצועית ואתית, ולהציג עמדות שונות. אני מאמין שזו הדרך שמבטיחה שלא תאבד את הצפון ותיפול אל תוך תעלה, רק משום שאתה בטוח שכל האמת אצלך, ואלה שמסביבך הם חבורת אחשדרפנים שרק צריך לתת להם הוראות ביצוע.

"נתניהו לא נוקט את הגישה הזאת. בשנים האחרונות, יותר ויותר, הוא בוחר אנשים לפי מידת אי החוזק של עמוד השדרה שלהם. לא נראה שהוא מעוניין שהקרובים אליו יאתגרו אותו. לדעתי הוא שוגה, אבל הוא זה שיעמוד לגורלו לקץ הימים.

"בשורה התחתונה, הוא עצמו לא דיבר איתי מילה לפני ההתמודדות. גם אלקין וגם נתן אשל אמרו לי ששמי מונח על שולחנו, 'אבל בינתיים הוא לא מוכן שתהיה מועמד'. הוא פשוט לא רצה. וקשה מאוד, גם אם לא בלתי אפשרי, להיבחר למבקר המדינה אם נתניהו וליברמן נגדך". 

איך אתה מסיק שליברמן היה נגדך?

"הוא טלפן אלי, עוד לפני שהפכתי למועמד האופוזיציה, והייתי רק בגדר מי שבוחן את הרעיון. זה לא דבר שקרה לי הרבה בחיי, שליברמן מטלפן אלי. במשך חמש דקות לפחות הוא ניסה לשכנע אותי לרדת מכל הרעיון הזה וללכת הביתה. הבהיר שאין לי שום סיכוי. שזאת תהיה מפלה מוחלטת. אחר כך אמרו לי שאיווט לא מוכן שאהיה מבקר המדינה. אני לא יודע למה, שיקוליו עימו. 

"השיחה הזאת נערכה לפני המפץ הגדול בין נתניהו לליברמן וההליכה לבחירות. במפץ הכל ביניהם השתנה, אבל בעניין הזה ליברמן נשאר לצד נתניהו - בצד שלא רוצה שאהיה מבקר המדינה.

"מבחינתי זה לגיטימי. הם שם כדי לייצר ולהוציא לפועל את עמדותיהם. מה שהפריע לי הוא שמנגד עמדה קבוצה, הידועה בשם אופוזיציה, שלא ניסתה אפילו לומר, 'זה שדה המערכה, ובואו נתכנן איך ניגשים לקרב הזה בחוכמה. בואו נסמן עשר דמויות מהקואליציה שניתן אולי להעביר לצידנו. לתת פייט'".

אולי הם פשוט לא היו מרוצים מזה שאתה המועמד שלהם?

"ראשי כחול לבן הם שהחליטו שאני המועמד של האופוזיציה. הם בחרו בי, ולא באחר. לאחר מכן להטיל ספק בטיב מועמדותי ולבצע מעין התאבדות מתוך בחירה, נראה לי טקטיקה מאוד משונה".

• • •

בבוקר ההצבעה, כשרום עשה את דרכו אל הכנסת במעלה הרי ירושלים, הוא האזין לראיון עם ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) בתוכנית "קלמן־ליברמן" ברשת ב'.

"מי שהצביע עם הקואליציה ירה בגב של חבריו לאופוזיציה". רום // צילום: משה שי

"זה היה ראיון בלתי נשכח", הוא אומר. "בהתחלה היתה בי פליאה: הנה כחול לבן מנסים לחזק את המועמדות שלי, אפילו שזה בדקה ה־90. אבל כשהאזנתי לאלהרר הבנתי שגם כשהם מנסים לעשות לי נעים בגב, הם עושים את זה עם נייר זכוכית.

"בחצי הראשון של הראיון היא מסבירה שוב ושוב, במשך דקות ארוכות, למה מבקר המדינה צריך להיות שופט. אני מקשיב לזה ואומר לעצמי, אחותי, בעוד חמש שעות תתקיים הצבעה בין שני מועמדים שאף אחד מהם הוא לא שופט. למה את חופרת במוח לכל הציבור על זה שחשוב ששופט ימלא את תפקיד המבקר?

"בהמשך היא נשאלת בעד מי תצביע, והיא עונה, גיורא רום. שואלים אותה למה, והיא לא באמת יודעת להגיד עלי שום דבר. כלום, חוץ מלחזור כמה פעמים על כך שיש לי הרבה ניסיון. אולי לפני עלייה לשידור כדאי לעשות גוגל קצר? או לקרוא את קורות החיים שלי?"

שקלת להיכנס בעצמך למערכת הפוליטית?

"אני לא מתאים לזה. יש שתי רמות של אמת: האמת הפנימית - והאמת שאתה מבטא החוצה באופן מילולי. השאלה היא מהו המרחק בין שתי האמיתות. פוליטיקאי צריך להיות מסוגל שהמרחק הזה יהיה גדול. אצלי המרחק בין שתי האמיתות הוא קטנטן". 

תגובות

כחול לבן: "מאחלים לו בריאות טובה ובהצלחה

ממפלגת כחול לבן נמסר, בשם הסיעה וחברי הכנסת בני גנץ, יאיר לפיד וקארין אלהרר: "אנחנו מאחלים לגיורא רום בריאות טובה ובהצלחה". 

ח"כ עאידה תומא סלימאן מסרה: "הצבענו עבור גיורא רום לתפקיד מבקר המדינה כבחירה מושכלת. הוא היה מועמד האופוזיציה, ואנו ניסינו להכשיל את מועמדו של נתניהו. בפגישה שערכנו איתו הדגשנו כסיעה, וגם אני אישית, כי חשוב לנו שתהיה לו עמדה ברורה בנושא חשיפת עוולות ואפליה כמבקר, תוך גילוי אומץ.

"הוספתי שיש בקשות רבות שלנו לפעולת היועץ בנושאי אלימות ופשיעה בחברה הערבית. כשביקשתי ממנו להתייחס לדברים ולהסביר איך הוא תופס את התפקיד, הוא התחיל לדבר על עברו כטייס קרב. ואז, אכן אמרתי לו שאני לא חושבת שזה רלוונטי או מחזק את הנטייה לתמוך בו.

"כן - יש לנו בעיה עם טייסי קרב, יש לנו בעיה עם המדיניות הצבאית האגרסיבית של ישראל, ויש לנו בעיה עם המיליטריזם של החברה בישראל. למרות כל זאת, הצבענו פה אחד למועמדותו של רום. בדיעבד, עם הגישה שהוא מגלה כלפי נציגי הציבור הערבי, רום מתעקש לגרום לנו רגשי חרטה על תמיכה זו. זו כנראה היתה טעות״.

ח"כ אביגדור ליברמן מסר: "אני מאוד מכבד את גיורא רום, נפגשתי איתו לא פעם, ויצא לנו לעבוד בפרויקטים משותפים. לכן לא רציתי שייכשל במועמדותו לתפקיד המבקר. התחייבתי לנתניהו ולליכוד שאתמוך במועמד שלהם למבקר המדינה, וכאשר הבהירו בליכוד שלא יסכימו בשום פנים ואופן לגיורא רום, מצאתי לנכון להתקשר אליו ולהגיד לו שאין לו שום סיכוי להיבחר לתפקיד, ושחבל ללכת להצבעה שבה ההפסד ידוע מראש".

מלשכת סגן השר יעקב ליצמן נמסר: "כמו תמיד, ליצמן נוהג לומר במפורש את עמדותיו ודעותיו, ללא אחיזת עיניים וללא משוא פנים, בניגוד לאחרים. ליצמן, כמו יתר חברי הקואליציה, תמכו והצביעו עבור מועמד הקואליציה, שאכן נבחר. אנו שמחים שגם גיורא רום בעצמו מבין זאת, ואף מציין שלא היתה לו ציפייה שונה מליצמן".

מדוברות הליכוד נמסר, בשם ראש הממשלה בנימין נתניהו: "ראש הממשלה נתניהו תמך במועמד המוסכם על הקואליציה, המבקר הנבחר מתניהו אנגלמן. ראש הממשלה מאחל הצלחה לאנגלמן ולרום, כל אחד בדרכו".

lanskinam@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו