אור יהודה: אחרי פרשת אסי עזר - יהודה נהרי עוזר לגברים אחרים 

"קיבלתי שיחות טלפון ומיילים שניסו להפחיד אותי. אני מרגיש שמאזינים לי בטלפון, אבל כרגע יש לי עורך דין שמטפל בכל זה. הגשתי מכתב איום בתביעה לגיא פינס וקשת. הם לאורך כל הדרך, מתוך אסטרטגיה ברורה, רצו לגרום לאנשים לתהות לגביי, לגרום להם לחשוב שאני הומו, ואני לא".

השחקן יהודה נהרי מחלק את חייו לשני חלקים. אלה שקרו עד 5 בינואר השנה, ואלה שהתחילו באותו יום שבו סיפר בריאיון לאתר וואלה שהותקף מינית בילדותו והוטרד מינית לכאורה על ידי איש הטלוויזיה אסי עזר במהלך פגישה מקצועית בביתו. האיומים שקיבל בעקבות החשיפה ותגובות המפורסמים הוויראליות שהקטינו את תלונותיו היו גורמים לרוב האנשים להסתתר ואולי אף להתחרט, אבל עבור נהרי אותו ריאיון היה רק נקודת זינוק במסע של אדם אחד קטן שנחוש לעשות פה שינוי, כנגד כל הסיכויים.

רגע לפני שהוא יוצא בקמפיין ויראלי, שאותו הוא מייעד להיות ה־MeToo של הגברים, נהרי (36) מסכם את החודשיים הראשונים בחייו החדשים. החדשות הטובות הן שלצד הקשיים שהביאה עימה החשיפה, הוא גם סוף־סוף מצליח לנשום.

"כל החיים הייתי בתודעה של קורבן. אכלו לי, שתו לי, אני לא מספיק טוב, אני תימני, אני מקופח, רוצים לבגוד בי, רוצים לפגוע בי... בליל משוגע של סרטים שיצר כעס פנימי וחוסר שקט", הוא מספר בכנות. "זה לא להבין מי אתה בתוך העולם הזה, שבו אתה כל הזמן חווה עוד פגיעה ועוד פגיעה, לא הולך לך במערכות יחסים ואתה חווה עוד פרידה ועוד פרידה. ב־5 בינואר לקחתי את כל המשקל הזה, 100 טון שישבו על הנשמה שלי, וזרקתי את זה החוצה. אמרתי, פאק איט, אני לא רוצה לסחוב את האשמה והבושה והסוד הזה. השלכתי את זה על ההוא מגיל 8 ועל אסי עזר. הם אשמים, לא אני. מאותו רגע העוצמה, השקט הפנימי, הביטחון, האהבה העצמית והערך העצמי שלי - פתאום הכל פורח, פתאום זה עץ שמלבלב ולא אוכל את עצמו".

היו חששות לפני ההחלטה לצאת עם זה החוצה?

"היו. רק לאמא שלי סיפרתי קצת לפני כן, אבל די היממתי את הסביבה הקרובה שלי, והאמת היא שגם את עצמי. תהיתי אם כדאי לי לצאת עם זה, חששתי איך זה ייתפס כלפי חוץ, מה יחשבו עלי. אני יודע מול מי אני יוצא, אבל מה שהכריע זה האמת שלי, שממש זעקה, וגם קריאה פנימית שהיתה בי לשינוי תפיסתי מהותי בחברה שלנו".

איך היו התגובות שקיבלת?

"רובן היו 'אני מאמין' ו'אני מאמינה', גם מאנשים זרים. אלפי תגובות, וזה לא נגמר עד היום. 'אל תשתוק', 'תילחם', 'זו שליחות' - אני בוחר לשמוע את המילים האלה, לעומת המיעוט שמנסה להעכיר את התמונה, הרבה פעמים מפרופילים מזויפים שנועדו להפחיד אותי, אבל בסך הכל אני מרגיש הרבה תמיכה".

פרט לתמיכה הרבה שקיבל, כאמור, נהרי נאלץ להתמודד גם עם תגובות הנגד, שלא איחרו לבוא. עזר גרס כי נהרי משקר, וכי הם רק התנשקו בסוף אותה פגישה. קשת ועזר פרסמו תוצאות פוליגרף שעל פיהן המנחה דובר אמת, אך מנגד עלו טענות על היותן מפוקפקות, ונדמה כי טענות אלה עשו לשניהם יותר נזק מתועלת. זמן קצר לאחר הריאיון החושפני, פרסום של גיא פינס בדבר ליהוקו של נהרי לסדרה החדשה של כאן 11 "50 ימים של מצור", נתפס על ידי רבים כניסיון להכתים את שמו. 23 דקות לאחר פרסום הפוסט הוא נערך מחדש ונוספו לו המילים בסוגריים "לפני הפרשה". התגובות לפוסט נעו על קשת רחבה שבין "ככה עושים הטעיה תודעתית לציבור כדי לשמור על האינטרסים של קשת" לבין "הנה הוא קיבל את מה שרצה על חשבון אסי".

גם לא מעט מפורסמים יצאו להגנתו של עזר, אבל נהרי לא מתרגש. "לא אכפת לי מהם. ראיתי את מיה דגן ומאיה בוסקילה. מבחינתי זה מכור ומתודלק, אני חייב לגנות את זה".

אתה חושש ממשהו? מתחרט על משהו?

"אין בי שמץ של חשש, אני לא מתחרט על כלום והייתי עושה את זה שוב".

ניסית ליצור איתו קשר?

"ניסיתי לפני שהגשתי תלונה ואחר כך דרך ארגון 'צדק מאחה', שמגשר בין תוקפים לנתקפים, אבל לא קיבלתי רושם שהוא רוצה לדבר. גם במשטרה אמרתי שאני לא רוצה לצאת לתקשורת ואני רק רוצה עימות מול הבן אדם, אבל הם סגרו את התיק בגלל התיישנות".

ידעת שאתה יוצא מול אחד הטאלנטים הכי גדולים של קשת. מה ציפית? שיורידו אותו מהגשת התוכניות?

"ציפיתי שייקח אחריות ויתנצל, הוא היה יוצא הרבה יותר גדול בעיניי. לא רציתי שיירד משום תוכנית, ממש לא אכפת לי מהקריירה שלו, התנצלות היתה מספקת אותי. קח אחריות על מה שעשית, ואל תכפיש את שמי בדרך".

מה התגובה הכי קשה שקיבלת?

"קיבלתי מייל אחד מכתובת מפוברקת בכוונה, כביכול של מישהו מקשת, שאני לא באמת יודע אם היא לטובתי או לרעתי, אם מנסים לעזור לי או לנסות להפיל אותי איכשהו. אי אפשר לברר מי השולחת.

"מי שעומדת מאחורי המכתב טוענת שהיא מאמינה לי, אבל חייבת להגן על עצמה ולכן היא משתמשת בכתובת מזויפת ולא מזדהה. היא כתבה לי שאף אחד לא מתעסק עם קשת ושאי אפשר לגעת באסי. היא ציטטה כביכול את אסי אומר שמי שיהרוס לו עבודה אפילו ליום אחד, הוא יהרוס לו את הקריירה. כדוגמה היא הביאה את ההאשמות שהיו נגד יואב אבן בשנת 2015. לטענתה התיק נסגר מייד והעיתונאי יצא ללא פגע, וכך בדיוק יקרה גם עם אסי".

מבדיקת "שישבת" נמצא שאכן בלתי אפשרי להתחקות אחר השולח/ת, שהשתמש/ה בשירות שליחת דוא"ל אנונימי. בקשת מכחישים בתוקף שמישהו מטעמם פנה לנהרי.

בעקבות הפרסום של "ערב טוב", נהרי הגיש מכתב איום בתביעה נגד גיא פינס אצל חברת שידורי קשת. במכתב נטען כי ייצרו באופן מלאכותי נגד נהרי אייטם "צהוב", שפגע בו ובפרנסתו, וכן שלא נשמעו התנצלות מצד פינס או גינוי מצד קשת. מתוך רצון "להוקיע מעשים כגון אלו שיש בהם מסר של השתקת קורבנות", נהרי דורש התנצלות פומבית ופיצויים בסך 1.5 מיליון שקלים.

"כל אחד שיחיה את חייו, אבל אני נמשך לנשים, והם הציגו את זה כמשהו פנימי של הקהילה, עם פוליגרף שאני לא יודע מאיפה הביאו אותו, עם שאלות מכובסות. גם התגובה של אסי שזו היתה פגישה ידידותית חברית שבסופה התנשקנו - הוא היה מת להתנשק איתי, באמת. אבל זה מאחוריי".

הבאת בחשבון פגיעה בקריירה?

"כן, הבאתי בחשבון, אבל אם באמת 'ישרפו' אותי בתעשייה - קודם כל חבל להם, לא ממקום של שחצנות, אני באמת מעריך את עצמי כשחקן טוב. מקסימום אקח את עצמי ואעבור לארה"ב, אם זה יגיע למצב הזה. אני מכוון גם לשחק שם, הם יכולים לנסות להרוס לי את הקריירה אבל זה לא מטריד אותי.

"אנחנו בעידן שבו צריך להקיא כוחניות בכל צורה שהיא. זה חמור בעיניי, וזה מתקשר לי להצגה החדשה על הכִּתות שבה אנחנו פועלים מתוך שליחות, בנושא מורכב ולא סקסי, שאיתו אנחנו רוצים להגיע לכל תיכון בארץ, לסכל את זה כבר מגיל צעיר, שיבינו את המניפולציה. יש לי גם הרצאה כתובה שבקרוב אתחיל לרוץ איתה".

גבר הולך לעיבוד

ההצגה שעליה הוא מדבר היא "אלף קוצים", מחזה חדש שיעלה ב־27 במארס בתיאטרון גושן, שמאפשר הצצה מרתקת אל עולם הכתות. ההצגה, בבימויו של נתן דטנר, נכתבה על ידי גיא הירש ואיל היינה גלי, בליווי מקצועי של רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית העמותה לנפגעי כתות. ההצגה מציגה את נקודת המבט של הבת שנסחפת אחר מנהיג כריזמטי ובוחנת מה גורם לאדם להתמסר לאחר בצורה טוטאלית. אמה של הנערה מתמודדת ברקע עם הסיטואציה הקשה.

"זו הפעם הראשונה שאני משחק בתיאטרון גושן, שמיועד לבני נוער ולילדים. ההצגה לא מדברת על כת ספציפית, אלא על איך מנהיג כת יוצר את המניפולציה אצל נשים וגברים, בנות נוער ובני נוער, וסוחף אותם. אני משחק את מנהיג הכת, עמנואל, שסוחף בת 17 לכת של נערים ונערות וגורם לה לאבד את עצמה, לעשות כל מה שהוא אומר לה. לא מעט אנשים התאבדו בגלל מנהיגי כתות".

לקראת ההצגה חקרת את הנושא?

"התיאטרון יצר מפגשים בשיתוף העמותה לנפגעי כתות. פגשנו קורבנות של כת ודרכם הבנתי את המניפולציה ואת ההרס שיש באנשים האלה. לא היה לי פשוט להיכנס לדמות הזאת, אבל ההצגה הזאת היא התיקון שלי. אמרתי את זה גם לדטנר".

תסביר.

"בגלל הטראומה שחוויתי הייתי במשך שנים רבות במקום של הקורבן. פתאום להיות בצד השני ולהבין את המניפולטור הזה, בתוך תהליך הריפוי שלי שנמשך בשנים האחרונות, הוציא אותי מלהיות קורבן למקום שבו אני לוקח ומקבל את הכוח שלי ויוצא מהלופ.

"זה לא היה פשוט - אני אדם טוטאלי, שצולל לתפקידים עמוק ומנסה להבין את המורכבות, והכל עובר דרך הגוף שלי. אני לא משחק ממקום שכלתני, אלא צריך להבין את הרגש של הדברים. איך אנשים יוצרים מניפולציה על הרגש. איך מקלפים את הבן אדם, מוחקים לו את הזהות ומבססים אצלו אמונות חדשות".

נהרי השתתף בלא מעט סרטים וסדרות, ובהם "שבלולים בגשם" של יריב מוזר, "רימון הזהב", "ערבים רוקדים" ו"חתונה מנייר". הוא השתתף בעונה השנייה של סדרת הלהיט המתקמבקת "זגורי אימפריה", וכן בתפקידי אורח ב"מתים לרגע" וב"פרופיל 64", אך התפקיד שללא ספק הכי מזוהה עימו הוא זה של רוצח יצחק רבין, יגאל עמיר, בסרט "ימים נוראים", אשר הביא אותו לתודעה בארץ ובעולם, ואף זיכה אותו במועמדות לפרס אופיר.

אתגר ההתמודדות עם דמות מורכבת בוודאי מוכר לך מ"ימים נוראים".

"כן ולא, כי מדובר במשהו שונה לגמרי. אני לא יודע אם פה זה היה קל או קשה יותר, קשה לאמוד את זה, אבל באתי מתוך התמסרות מוחלטת לדמות ולתהליך".

איך היה לעבוד עם נתן דטנר?

"לעבוד איתו בפעם הראשונה היה מדהים. דטנר ראה שאני בתהליך. בהתחלה בתיאטרון אמרו שאני לא מספק את הסחורה, לא מספיק סוחף, ובשלב מסוים אכלתי סרט. הייתי בחרדות שהם רוצים להעיף אותי ושאני לא מספיק טוב, מחשבה שהיתה שם לא מעט בעקבות חוויות העבר, אבל דטנר האמין בי. הרבה שחקנים נבחנו לתפקיד הזה, והוא זיהה כנראה משהו שמתחבר לדמות, אולי הבאתי משהו אחר משאר הנבחנים. הוא במאי ואיש מרתק, מלא סיפורים, למדתי ממנו המון. להיות שחקן זה לא שאתה מסיים בית ספר למשחק ונהיה שחקן, אתה לומד מכל דמות, מכל תהליך ומכל אדם שאתה עובד איתו".

זה לא הדבר היחיד שנהרי למד על עצמו ועל עולם המשחק בתקופה הזו. על הדרך הוא גם חווה תיקון מרגש ובלתי צפוי עם אביו. "היום אני יודע שאני מוכשר בזכות עצמי ולא בזכות חסדים של אף אחד. האודישנים היו הרבה לפני הפרשה, לא סיפרתי לאף אחד שזה צריך לצאת, אבל כשזה קרה התגובות היו מאוד מחבקות. אביגיל, מנהלת התיאטרון, דיברה איתי על זה ואמרתי לה שההצגה גרמה לי להעצמה פנימית, להסתכל על הדברים מהזווית השנייה ולהבין שזה עוד משהו בדרך.

"אם התפקיד של יגאל עמיר היה נדבך בדרך לתיקון היחסים ביני לבין אבא שלי, אז פה היה תיקון אחר. בסרט הצופה רואה את רצח רבין, אבל בפנימיות שלי אני רוצח משהו בתוכי, חלק בתוכי שאני לא רוצה שיתקיים. בחיים שלי לי ולאבא שלי היו יחסים מאוד מורכבים. אני כילד רציתי, גם בעקבות הפגיעה שלי בגיל 8, שהוא יראה אותי. הרי יצאתי מבית הכנסת והוא היה שם. שנים אחר כך אמרתי 'איך לא ראית אותי? איך לא ראית שקרה לי משהו?' זה לחוות נטישה מסוימת, חוסר נראות.

"הוא לא ידע כלום, כמובן, כי לא דיברתי על זה בבית, זה התפרץ לי בבית הספר למשחק בהתקף חרדה. אחרי זה התחלתי טיפול בגיל 22, וזה עלה. לא זכרתי את זה. לפני חודש, בעקבות הפרשה, אבא שלי בא, הניח עלי את היד ואמר לי 'בן שלי, אני כל כך גאה בך, אף פעם בחיים לא ראיתי אותך והיום אני סוף־סוף רואה'. במילים האלה. התחלתי לבכות והתחבקנו. אלה מילים שכל החיים רציתי לשמוע מאבא, והתיקון נעשה. זה תהליך".

אתה באופן אישי יכול לראות את עצמך נשאב לכת?

"התשובה האוטומטית היא לא, אבל לצערי אם אני מחבר את זה הרי זו מניפולציה דומה, בצורה אחרת. כשהייתי בן 8 ובא אלי האיש שהציע לי גלידה, ואני רציתי גלידה והלכתי אחריו ואז הוא הפשיל את המכנסיים, או ששנים אחרי זה אני מול אסי שמציע לי תפקיד נחשק - זו לא מניפולציה? להציע לי משהו שאני מאוד רוצה? בכתות האנשים רוצים תשובה, רוצים את האור, והוא מציע להם את זה. בדרך הוא מכפכף אותם ומוחק להם את הזהות.

"גם בגיל 8 וגם בפעם השנייה נחשפתי לאיבר מין. זה שבפעם השנייה ידעתי לא להכניס את זה לגוף שלי או לשים גבול פיזי, זה לא אומר שאין פגיעה. אני נזהר, כי ברור לי שיש נשים וגברים שעברו חוויות קשות ונוראיות ואני לא רוצה להשוות, אבל היתה פה פגיעה בנפש, פגיעה קשה, ובדמות בהצגה אני פתאום חווה את זה מהצד השני, וזה נורא".

הדרך לבמה

נהרי (36) גר ביפו, במקור מנוה עמל, הרצליה, בן זקונים לעמרם ומזל, שנולדו בתימן ועלו לארץ בגיל שנתיים, אח לעידו, איה, אורית, מיכל ועינב. עולם המשחק לא היה שם בילדותו, ולמעשה הגיע אליו רק לאחר הצבא. "בצבא שירתי בחרוב, הייתי מפקד וסמל בכיר וניהלתי מחלקה במסייעת חרוב שכם, שם איבדתי שני חברים. הייתי ציוני מורעל ויצאתי פוסט־טראומטי. זה קרה בלבנון השנייה ב־2006, לקראת השחרור, ובאותו הזמן לא קיבלתי טיפול מהמערכת עצמה. שנים אחרי זה התחלתי טיפול שנוגע בכל מיני טראומות, בעיקר בטראומה המינית שהתחילה בגיל מוקדם.

"כשהייתי בן 21-22 הייתי בטוח שאלך לימ"מ או למשרד הביטחון. אחותי אורית הכירה את אייל כהן, מנהל בית הספר למשחק 'הדרך', ואת המורה למשחק רות דייכס, והציעה לי להיפגש איתם. בפגישה עם אייל הצגתי מונולוג והוא אמר לי שיש לי פוטנציאל. עד אותו רגע זה בכלל לא עבר לי בראש. הוא שלח אותי לצוות בידור באילת, ושם במשך חצי שנה למדתי מה זה במה. לקראת סוף שנה א' בבית הספר קיבלתי את התפקיד הראשון בסדרה 'תיכון השיר שלנו', שהפכה אותי קצת לכוכב נוער, ואז גם התחלתי לשחק בהצגות ילדים. אחר כך היה ברייק ארוך של כמה שנים שבהן לא קיבלתי תפקידים בטלוויזיה, אז בעיקר שיחקתי בהצגות ובקולנוע".

בימים אלו הוא משחק בהצגה "חמש דקות ארוכות" בתיאטרון השחר ("ההצגה הזאת מספרת את סיפורם של היהודים המצרים שהוכנסו לכלא כאסירי ציון, ואני מגלם את אחד האסירים"), ב"לשם ובחזרה" של התיאטרון העברי של גדי צדקה ("שם אני מגלם את אחד החיילים המצרים שנפלו בשבי") ובקרוב הוא עתיד לשחק בתפקיד הראשי בסרט שכותב יובל אהרוני, זאת לצד השתתפותו ב"50 ימים של מצור" על הסיפור של עוזי משולם. אבל נהרי לא מסתפק בזה. "אני מיוצג בחו"ל בסוכנות שנקראת UTA ואני עושה המון אודישנים. יש פער גדול בין מנעד הדמויות שהם מביאים לי לעומת הדמויות שמציעים לי פה, שהן מאוד סטריאוטיפיות".

טייפקאסט המזרחי?

"כן, ועוד מזרחי תימני, ספציפית. אנחנו חייבים להתקדם, אנחנו אומרים שאנחנו לא גזענים, שזו לא מדינה גזענית, אבל זה מושרש בנו. זו צביעות להגיד שהגזענות לא קיימת".

מצד שני, הטייפקאסט הזה הביא לך את התפקיד של יגאל עמיר.

"נכון, אבל הוא גם עורך דין, איש משכיל, הוא יותר מרק מזרחי תימני. צריך לצאת מהסטריאוטיפים האלה".

גם גברים

אחד הדברים שבוערים בו כיום הוא קמפיין גיוס ההמונים שייסד, כחלק מרצון להקים תנועה חדשה, בשם MEN2, עבור גברים נפגעי תקיפה מינית. "תמיד הסתובבתי עם תחושה של שליחות, ובעקבות הסיפור ובתוך תהליך הריפוי שלי הבנתי שאני חייב לקחת את כל מה שעברתי בחיים ולעשות משהו. היציאה החוצה עם שני הסיפורים שלי נתפסה על ידי חלק מהאנשים כצעד כביכול אמיץ, שדורש תעוזה, אבל אני פשוט פעלתי מצורך פנימי, זעקה פנימית שרצתה לשחרר החוצה. לא הרגשתי שאני יוצא מגדרי, אלא רק צורך פנימי להקיא את הכל החוצה.

"אם הצלחתי בעקבות זה לעזור לעוד גבר או לעוד אישה לשחרר את זה או לעשות תהליך, אם זה נתן השראה לגברים ולנשים לצאת עם זה החוצה, עשיתי את שלי. אני יודע שזה מעיב על הנפש, זה הרסני, זה אוכל אותך מבפנים. אני מתחיל בקמפיין שקט שהסלוגן שלו זה 'לא אני צריך להתבייש', שיוצא במיוחד בגלל מה שאתה חווה אחרי זה - ההשתקה, כשאתה בא ומעיד שהותקפת, ולרוב הצד התוקף הוא בעל מעמד או כסף ומנסה בדרכים הרסניות להלך עליך אימים ולהפחיד אותך. אומרים לך לשתוק כפי שנשים הושתקו, אבל אנחנו לא שם יותר.

"הקמפיין הזה בא לתת לגיטימציה לגברים לשחרר את הכאב ואת הטראומה שלהם. השלב הראשון יהיה קמפיין ברשת, תמונות של אנשים מאחורי דף שכתוב עליו 'לא אני צריך להתבייש'. רציתי לתת לאנשים להיות חלק מהדבר הזה, אבל גם לא לחשוף את הפנים, וזה יוצר אימג' מאוד חזק. בינתיים קראתי באינסטגרם שלי לאנשים לשלוח לי תמונות, וזה יתפוס בקרוב תאוצה. השלב השני הוא דרך גיוס ההמונים שפתחתי ב־beactive. החזון שלי הוא לפתוח עמותה שתהיה גוף חזק שייתן מענה ויהיה בית לגברים ולנשים, אבל ספציפית לגברים, שיקבלו ליווי טיפולי וגב משפטי".

במה זה שונה מאיגוד הסיוע לנפגעי ולנפגעות תקיפה מינית?

"יש גם קו לגברים ופגשתי את מנהל מרכז הסיוע לגברים בתל אביב, אבל זה לא מספיק. יש המון ביקוש לדבר הזה, וצריך להעלות את המודעות ולשנות את התפיסה הגברית המאצ'ואיסטית שמעכבת אותנו במיוחד כגברים וגורמת לנו לא לדבר.

"יש היום הרבה יותר מרכזי סיוע לנשים ברחבי הארץ, אין מספיק לגברים וצריך להרחיב את זה. לקבוצות הטיפול והתמיכה שמסובסדות יש רשימת המתנה של שנה, אם אתה יכול לשלם תשלם, אבל מה עם האנשים שלא יכולים? המטרה שלי היא להיות גוף בעל המון משאבים שיהיה בשביל האנשים האלה. MeToo יצר העצמה נשית, נוצר פה סיסטרהוד כזה, וזה מעורר השראה לראות את זה. הפגיעות המיניות בגיל הילדות שוות בין הבנים לבנות, ואני רוצה לגרום לגברים לקחת אחריות על הכאב. אם אתה לא מטופל ולא יודע לזהות את ההרס העצמי, אנחנו נישאר כל הזמן בלופ. כדי לעצור את זה חייבים כגברים לשחרר את הכאב הזה ולקחת אחריות".

תגובות

ממערכת "ערב טוב עם גיא פינס" נמסר בתגובה: "איננו צד בסכסוך שבין נהרי לאסי עזר. למרות זאת, נהרי ואנשיו מפזרים לכל עבר איומים בתביעה חסרת בסיס נגדנו בגין אירועים שמעולם לא קרו, ונשמח מאוד להבהיר את הדברים בבית המשפט. לא רק זאת - נהרי, באמצעות בא כוחו, מפיץ האשמות שווא ושקרים חמורים נגד התוכנית ונגד גיא פינס, ככל הנראה כדי להרוויח עוד כותרות. אנו דורשים מנהרי לחדול מפרסום אותם השקרים שוב ושוב, ובכוונתנו לתבוע אותו על לשון הרע שהוא מפיץ".

אסי עזר העדיף שלא להגיב.

Maya19.10@gmail.com