כבר ארבע שנים טילטיל מסתובב ברחבי הארץ ומפעיל ימי הולדת בסגנון "הישרדות". תחרות עם משימות ואסטרטגיות, כמו בתוכנית הריאליטי שהביאה לו את הפריצה ואת המיליון ב־2016. הוא כבר יודע מה עובד על הקטנים, איך מפעילים אותם, ומתי בדיוק הם יצחקו. אבל לשאלה המפתיעה שהופנתה אליו בהפעלה כזאת לפני שלושה שבועות, הוא לא התכונן.
"ילדים לא שומרים כלום בבטן ואין להם מחסום בפה", הוא נזכר. "כשהגעתי להפעלה, הילד שחגג יום הולדת הצביע על מכשירי השמיעה באוזניים שלי ושאל אותי, ליד כולם: 'אתה מצלם עכשיו?' בגלל שלא הייתי מוכן לזה, אמרתי לו 'כן'.
באדיבות רשת 13
"לקראת הסוף עצרתי את ההפעלה ואמרתי לילדים: 'אתם זוכרים שהוא שאל אותי מה יש לי באוזניים? עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו. אני לקוי שמיעה, וזה מכשיר שמיעה'. הם היו המומים, והרגעתי אותם שהכל בסדר. כמובן שניצלתי את הבמה כדי להעביר להם את המסר, שאם יש לידם ילד עם מוגבלות - שיקבלו אותו ויעזרו לו. זו היתה טבילת האש שלי בהקשר הזה".
טילטיל (44), או בשמו האמיתי לירון אורפלי, נחשב לאחד המפורסמים הקלילים ביותר שייצרה תעשיית הריאליטי בארץ. אבל מאחורי ההומור, החיוכים והקלילות, ודווקא בתקופה שבה הגשים את החלום והפך לכוכב טלוויזיה, התמודד אורפלי עם אחד המשברים הגדולים בחייו. עכשיו הוא חושף אותו לראשונה.
לכל הכתבות, הטורים והמדורים של שישבת
הכל התחיל לפני ארבע שנים, על האי בהונדורס. "אני יושב במועצת שבט, ולא שומע את גיא. אם תסתכל היטב בצילומים משם, תשים לב שכאשר הוא מדבר, הראש שלי קצת מוטה שמאלה, כי אוזן ימין שלי שומעת יותר טוב.
"ב'הישרדות' יש הרבה דברים שנעשים בלחישות. כשרוסלנה, למשל, היתה מבקשת ממני משהו, או מספרת לי משהו, לא שמעתי אותה. אחר כך היא היתה שואלת 'למה לא עשית את מה שסיכמנו?', ואני הייתי אומר לה: 'על מה את מדברת?'
"חזרתי לארץ והתעלמתי מזה. המשכתי בחיים שלי כרגיל. הייתי צופה בכדורגל או בתוכניות כשהטלוויזיה על ווליום 100. אני זוכר שהילדה היתה מתעוררת בלילה מהטלוויזיה ואומרת לי: 'אבא, אני לא יכולה לישון, ויש לי מבחן מחר'. אבל אני לא הייתי שומע. ולא אמרתי בבית שאני לא שומע, כי לא הבנתי את גודל הבעיה.
"זה בא לידי ביטוי גם בדברים הקטנים של היום־יום. למשל, תמיד בתפילת שמונה־עשרה שומעים את הדף שמדפדפים בו, ופתאום אני לא שומע אותו. אני לא שומע את הרעש של המזגן, את הרעש של ההנדברקס באוטו. את נקישת העקבים של אשתי. את הצליל כשמכניסים את הטלפון להטענה".
ב"הישרדות הונדורס", 2016. "אני לא מתכוון לחזור לריאליטי הזה, כי יש לי רק מה להפסיד" // צילום: מיכה לובנטון
מה כן הצלחת לשמוע?
"תדמיין שהכנסת אותי לתוך כוס וסגרת אותה עם היד. הכל אטום, חלש, ועם קצת הד".
זה השפיע גם על העבודה במונית?
"את מה שקרה לי במונית אפשר לחלק לשניים. בשניות הראשונות אנשים היו קולטים שזה אני, ואז מגיבים לזה, וזרמתי איתם. זה ככה עד היום. אבל כשהגענו לרגע האמת והם אמרו לי לאן הם צריכים להגיע, לא שמעתי אותם.
"בפעם הראשונה ביקשתי מהם לחזור על זה. בפעם השנייה ניסיתי לקרוא שפתיים. בפעם השלישית ביקשתי מהם שוב לחזור בקול על מה שאמרו, והם כבר היו חושבים שאני צוחק עליהם. זה גרר הרבה מאמץ והרבה חוסר נעימות".
איך בעצם המשכת לעבוד בטלוויזיה?
"פניתי לעורכת, הסברתי לה שאני לא שומע טוב, וביקשתי אוזנייה כדי שיהיה לי קשר איתה. דרך האוזנייה גם יכולתי לשמוע את הפאנל. אני זוכר שפעם פנינה רוזנבלום התארחה אצלנו, ובאמצע השידור היא פתאום שאלה אותי: 'למה אתה צועק?'. לא יכולתי להגיד לה את האמת, אז פשוט התנצלתי ושתקתי.
"כשנכנסתי לבית 'האח הגדול' של קשת, והאח הגדול היה מדבר אלי, לא שמעתי את המשימות ולא הצלחתי לנהל שיחה עם האח הגדול. שם אתה גם לא יכול לקרוא שפתיים, כי אתה לא רואה אותו, אלא יושב מול מצלמה. עד שהוא לא הרים את הקול, לא הצלחנו לדבר. הסברתי לעורכת שאני לא שומע טוב".
אנשים ברחוב הבחינו בבעיה?
"אחרי שהתפרסמתי, אנשים לא היססו לגשת אלי ברחוב, לדבר איתי ולבקש סלפי, ותמיד נתתי יחס בחזרה. פתאום התחלתי לקבל ריקושטים מאנשים, שאמרו לי 'קראנו לך ולא התייחסת'. או כל מיני טוקבקים 'הוא נהיה סנוב', 'עלה לו השתן לראש'.
"לא הבנתי מה רוצים ממני. ראיתי את זה וירדו לי דמעות מהעיניים, כי זה הכי לא אני בעולם. אז זאת ההזדמנות להתנצל בפניהם.
"בשלב מסוים, כשהלכתי עם הילדים שלי, הם היו יודעים שבכל פעם שמישהו פונה אלי, הם לוחצים לי על היד, כדי שלא יהיה מצב שמישהו פונה אלי ואני לא מגיב לו.
"הייתי מדבר עם אנשים ושואל אותם שוב ושוב, 'מה?'. היו כאלה שהגיבו בחוסר סבלנות ובחוסר טקט. צועקים לי בחזרה, 'מה, אתה חירש?' ברור שזה סלנג, גם אני הייתי משתמש בו. אבל פתאום, כשזה אמיתי, זה גומר אותך. הייתי אוכל את עצמי מבפנים.
"בתחילת השנה שעברה הלכתי עם המנהל האישי שלי, יוסי שיר, לפגישה עם מפיק. כשיצאנו, שאלתי את יוסי מה המפיק אמר. הוא חשב שאני צוחק איתו. אמר לי: 'אתה רציני? היית שם איתי'. אמרתי לו: 'לא שמעתי'. באותו רגע הוא הבין שיש לי בעיה".
• • •
באופן משונה, אורפלי בחר להתעלם מהבעיה במשך כמעט ארבע שנים, שבמהלכן הלכה והידרדרה השמיעה שלו. עד הפעם ההיא לפני כחודשיים, כשהעלה למונית נוסע לקוי שמיעה.
"התחלנו לדבר, והוא מייד ראה שאני מתקשה לשמוע אותו. אז הוא פתח את הנושא ואמר לי: 'אם לא תטפל בזה בהקדם, גם הדיבור שלך ייפגע באופן משמעותי'.
"פה כבר התחלתי לפחד, כי הפה שלי זה הכוח שלי, אני מתפרנס ממנו. עברו לי מחשבות לא טובות בראש.
ליד המונית שלו. "הייתי מבקש מהנוסעים לחזור בקול על מה שאמרו, עד שבשלב מסוים חשבו שאני צוחק עליהם" // צילום: יהודה פרץ
"אחרי כמה ימים דיברתי עם חברה טובה שלי. סיפרתי לה מה שעובר עלי, והיא אמרה לי, 'השתגעת? למה חיכית כל כך הרבה זמן?'. אמרה שהיא לוקחת את זה עליה ומטפלים בזה".
"התחלנו סבב בדיקות בכל מקום אפשרי. באחת מבדיקות השמיעה, הבודק העלה את הווליום עוד ועוד וחיכה לתגובה שלי, אבל לא שמעתי כלום. אני חושב שזאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש פה בעיה קשה".
יוסי שיר זוכר את היום ההוא. "טילטיל צלצל אלי, מדוכא. עד אז הוא לא קלט עד כמה הבעיה שלו חמורה".
מה הרופאים אבחנו?
"שבאוזן ימין אני שומע בערך 50 אחוז, ובאוזן שמאל בערך 20 אחוז. טענו שזה כנראה גנטי, למרות שאין לנו במשפחה מקרה דומה. אמרו שזה יכול להחמיר, ונתנו לי שתי אופציות: האחת - לעשות ניתוח בשתי האוזניים, שסיכויי ההצלחה שלו 50 אחוז. והשנייה - להיעזר במכשירי שמיעה בשתי האוזניים.
"יצאתי משם מבוהל, אבל מייד חשבתי מה אני עושה כדי להבטיח את העשייה שלי בטלוויזיה, כי זה אחד הדברים הכי חשובים לי".
• • •
בחודש שעבר הלך טילטיל לקנות מכשירי שמיעה. "זה היה קצת מוזר וקצת מפחיד. החבר'ה בכניסה זיהו אותי, ביקשו להצטלם איתי, וכמובן שזרמתי איתם. אחר כך הם שאלו אם באתי לקחת מכשירים להורים שלי. סיפרתי להם שזה בשבילי, אבל הם לא האמינו לי.
"קיבלתי מכשיר לניסיון, ובמשך שבוע שלם התאימו לי אותו. העלו והורידו את הווליום בהתאם לצרכים שלי. למדתי איך להפעיל אותו בבית: כשוורד צועקת, אני סוגר ולא שומע כלום", הוא צוחק.
"אחרי כמה ימים הגענו לווליום המתאים, ונתנו לי זוג מכשירים משלי. אני זוכר שיצאתי לרחוב, רחוב ז'בוטינסקי ברמת גן, והתחושה היתה כאילו אני נכנס לבלומפילד. פתאום אני שומע את הרעש, את הצעדים שלי, את הנשימות שלי, את המשאיות שעוברות בכביש. פתאום הבנתי שאלה דברים שלא שמעתי הרבה זמן. התגעגעתי לרעש, ובגיל 44 חזרתי לשמוע.
"לקח לי זמן עד שהתרגלתי למכשירים, אבל היום אני כמעט לא זז בלעדיהם".
עם האישה, ורד. "בגלל בעיית השמיעה שלי, בכל השנים האחרונות היו בבית מתחים"
אתה הולך ברחוב בתחושה שמסתכלים עליך?
"ברור שזה קיים. יש גם אנשים שרואים ושואלים, ואני מסביר. אני כנראה המפורסם הצעיר הראשון שמסתובב עם זה. אני לא יכול להגיד לך שזה הכי נעים בעולם, אבל אני יודע שאין לי ברירה. בהתחלה, כשהתלבטתי וקצת התביישתי, הכנסתי לעצמי לראש שאין הבדל בין זה לבין משקפי ראייה.
"ביום שישי שעבר הייתי ביומולדת המתוקשר של רונן קוחלי. אנשים ראו אותי עם המכשירים ושאלו אותי אם אני מצלם, אם אני בשידור, אם אני עושה מצלמה נסתרת. לא הבינו מה זה".
יש גם תגובות פחות נעימות?
"אני לא ילד, אני מסתובב בעיקר עם מבוגרים, אז לא נתקלתי בתגובות לא טובות. מי יצחק עלי? רוסלנה? אמסלם?"
איך הגיבו בבית?
"בגלל בעיית השמיעה שלי, כל השנים האחרונות היה בבית רעש והיו מתחים כל הזמן. הטלוויזיה היתה דלוקה תמיד בפול ווליום, וכולם צעקו, כי אף אחד לא הצליח לשמוע את השני. ורד היתה אומרת לי: 'אני מרגישה שאני ישנה עם גיא לרר ושי שטרן במיטה', וזה בזמן שאני צופה בסלון והיא בחדר השינה.
"רק שתבין מה זה ווליום 100", הוא מדגים לי ומגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה שבסלון ביתו, עד שהיא מגיעה לשיא. מדובר ברעש מחריש אוזניים.
"היום, עם המכשיר, אני צופה על ווליום 9. אז ברור שוורד והילדים מעדיפים אותי ככה. הבוקר, למשל, שלחתי את הילד לבית ספר לפני שהרכבתי את המכשירים, ולא שמעתי אותו, עד שהסתובבתי וראיתי שהוא מדבר אלי".
"פתאום לא שמעתי את הרעש של המזגן. את נקישות העקבים של אשתי" // צילום: פיני מ. סילוק
שואלים אותך על זה ברחוב?
"כשאנשים עולים למונית, אני רואה שהם מסתכלים עלי ולא מבינים מה זה. חלק חושבים שזו אוזנייה של הטלפון, וחלק מזהים שזו לא אוזנייה רגילה, ושואלים מייד.
"כשהגעתי ל'רשת' ואנשים ראו את זה, כולם היו בשוק. לשמחתי, מכשירי שמיעה של היום זה לא מה שהיה פעם, וזה לא בולט מאוד. היום גם יש רבים שמסתובבים עם אוזניות, וזה נראה פחות או יותר אותו הדבר.
"הדבר היחיד שאני מצטער עליו הוא שלא עשיתי את זה הרבה קודם. חייתי לא בנוח, איבדתי את הביטחון, ורק עכשיו אני מרגיש שחזרתי לעצמי.
"בן אדם שמרגיש שמשהו לא בסדר אצלו, שילך לבדוק. בחורות עושות הגדלת חזה בשביל ביטחון עצמי, ומכשיר שמיעה זה חשוב פי מאה. זה הביטחון שלי. היום אני כבר לא מהנהן לאחרים כמו דביל. אני שומע מה אומרים, אני עונה. חזרתי לחיים".
קרה ששכחת את המכשירים בבית?
"הם תמיד ליד המיטה שלי, וזה הדבר הראשון שאני עושה בבוקר. גם אם אני שוכח, אני קולט מהר ששכחתי.
"היום בבוקר, לפני הפגישה שלנו, ירדתי למכולת לקנות כיבוד, והמוכר שאל אותי אם לעטוף את המאפים בניילון נצמד. לא שמעתי אותו, והוא כנראה שאל כמה פעמים, עד שנתן לי מכה כדי לקבל ממני תגובה. ואז קלטתי ששכחתי לשים את המכשירים".
• • •
אורפלי נשוי כבר 15 שנים לוורד (39), בעלת מכון יופי ברמת גן. "כל יום היא חוזרת הביתה עם תעודה אחרת", הוא שולף את הטלפון ומתגאה בתעודה החדשה שלה בתחום הקוסמטיקה. יש להם שני ילדים - יוסי (14 וחצי) ותאיר (13 וחצי).
הוא גדל בשכונת נחלת יצחק בתל אביב ("חברי הילדות שלי מהשכונה עוד לא ראו אותי עם המכשירים, ואצלנו זה רק ירידות. ברגע שהכתבה תצא, זה הסוף שלי"). בן יחיד לשולי (68), פקידה, ויוסי (66), מלטש יהלומים.
"אני החיקוי של אבא שלי, כי הוא תמיד היה הכוכב האמיתי בבית. מאמא שלי למדתי מהי נאמנות - היא עובדת מגיל 15 עד היום באותו המקום.
"הוריי מאוד מעורבים בחיים שלי, ואשתי היא כמו הבת שלהם. אבא שלי גם קנה לי את הבית, אני לא מתבייש בזה. אחרי שזכיתי ב'הישרדות' סגרתי את המשכנתא, אבל את כל ההתחלה קיבלתי ממנו".
בילדותו אבחנו אצלו בעיות קשב וריכוז, בתקופה שעוד לא ידעו איך להתמודד עם התופעה, והוא נדד בין כמה בתי ספר. "הייתי היפראקטיבי. שחקן כדורגל, שלא מסוגל לשבת. אתה יודע למה השם טילטיל? אבא של ניר סביליה נתן לי את הכינוי הזה, כי לא יכולתי להפסיק לזוז.
"אתן לך דוגמה. יום אחד אני הולך בשכונה ורואה את אמא שלי עושה קניות בסופר. חיכיתי שהיא תצא משם, והיא לא ראתה שאני בסביבה. אחרי שהיא נכנסה לאוטו, עליתי על הגג. היא מתחילה לנסוע, וכולם מצפצפים לה, אבל היא לא חולמת שהבן שלה על הגג של האוטו".
טופלת?
"הציעו לאמא שלי לתת לי ריטלין, אבל היא פחדה. זה גם היה פחות שכיח מאשר היום".
בכיתה ט' פרש מהלימודים והלך לעבוד עם אביו בליטוש יהלומים. בגיל 18 התגייס לחיל הקשר בתפקיד ספּק. "היה לי אישור להיכנס עם האוטו לכל בסיס בצה"ל. אף אחד לא חשב שאשרוד בצבא יותר מיום, אבל אולי דווקא בגלל זה הצלחתי להפתיע.
"הרגשתי שמספיק לאכזב את ההורים שלי. בכל השנים שלי בבית הספר היו מזמינים אותם לשיחות עם המנהלת, והרגשתי שהגיע הזמן שהם יהיו קצת גאים בי. אז לא הייתי הרמטכ"ל, אבל מה שנתנו לי לעשות, עשיתי על הצד הטוב ביותר. הייתי החייל הכי מדוגם, עם נעל מנצנצת מרוב שהיא נקייה וקיפול 7 ס"מ ומגולח ומסופר. עד היום אני בקשר עם המפקד שלי".
• • •
אחרי הצבא חזר אורפלי לעבוד עם אביו, וגם החליט לשפר את העברית. "פגשתי מישהי באילת, ואמרתי לה 'יש לי פה חדר לשלוש לילות'. היא מייד תיקנה אותי, ואני רציתי למות מבושה. הבנתי שאני לא יודע לדבר כמו שצריך. אמרתי לעצמי שאני חייב לעבוד על העברית שלי ולקחתי מורה פרטי. היום אין מצב שתשמע אותי אומר 'חמש בורקסים'".
כשבתו נולדה הוא החליט לעשות הסבה מליטוש יהלומים ועלה על המונית, שתהפוך למוטיב מרכזי בחייו. "הייתי צעיר, עם כל הפוזה ומכונית יפה, ולא היה חסר לי כלום בחיים. אני בן יחיד, ההורים שלי לא החסירו ממני כלום. ואז אמא שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי: 'אתה לא יודע מה יהיה מחר, אין לך לימודים, אולי תעשה רישיון למונית?'
"לא הסתדר לי בראש, לעשות פתאום הסבה לנהג מונית. אני זוכר שממש בכיתי. אבל היום אני רוצה לנשק לאמא שלי את הרגליים על העצה הזאת. היום אין גרנטי לאף אחד. חבר שלי מוציא עכשיו רישיון למונית, ומספר לי שבקורס יושבים איתו מנכ"לים של חברות.
"התארחתי לא מזמן בתוכנית של קותי, והצעתי גם לו לעשות רישיון על מונית. הוא התבאס עלי, לא הבין למה אני מציע לו את זה, כאילו אמרתי משהו רע. הוא כותב סדרה, וזה מדהים, והלוואי שהיא תצליח, אבל אנחנו לא למדנו. יש אנשים שלמדו שנים, ולא מתייחסים אליהם. זה מקצוע קשה, ואם יש טיפ אחד שאני יכול לתת למשתתפי ריאליטי, זה שלא יעזבו את המקצוע הקודם שלהם גם כשהכל נראה להם זוהר בהתחלה".
אחרי חמש שנים כנהג מונית הוא קיבל הצעה מפתה. "בכל יום ראשון הייתי משחק כדורגל במכללת לוינסקי עם קיציס, שלום מיכאלשווילי וכל החבר'ה שהכרתי דרך רועי הולנדר (סוכן אמנים; ע"ס). באחת הפעמים סיפרתי להם שאין עבודה במוניות, והם הציעו לי להצטרף לצוות נהגי המוניות של קשת.
"ככה התחלתי להסיע את כל הסלבים הגדולים. 'ארץ נהדרת', ערוץ 24. אני זה שסחב לאביבית בר זוהר את המזוודות בדרך לאח הגדול.
"אבל תמיד פנטזתי על היום שאני אהיה זה שאותו יסיעו. משהו בתוכי ידע שאני יכול לעשות את זה. אני זוכר שהייתי מספר לחברים שלי שיום אחד זה יקרה לי ואני אפרוץ, והם היו צוחקים עלי, אומרים לי, 'בקושי נותנים לך לסחוב להם את המזוודות, אתה חושב שתהיה כמוהם?'"
בשנת 2014 קיבל טילטיל הצעה להשתתף בעונה השנייה של "המירוץ למיליון", ביחד עם שי מזרחי, חבר ילדות שלו. הם הודחו רביעיים (ותודה לפנינה רוזנבלום שמעדה ופרשה), ובעצם עברו מדינה אחת בלבד.
"המזל שלי הוא שבמעט הזמן שהייתי על המסך, מישהו ראה שיש משהו בקטן הזה", הוא מחייך. כעבור שנה הוא לוהק ל"הישרדות הונדורס" - העונה הראשונה של התוכנית ב"רשת", שהורכבה מידוענים.
"אני חושב שדווקא בגלל שראיתי מה עובר על הסלבס, באתי מוכן לפריצה הזאת", הוא אומר. "בהתחלה הייתי נהג שלהם, אחר כך נכנסתי ל'מירוץ למיליון', שהיה טעימה קצרה, ורק אז הגיעה 'הישרדות'. הכל היה בהדרגה, וזה שיחק לטובתי".
• • •
במארס 2016 הוכרז טילטיל כמנצח, והוא גם המנצח היחיד עד היום שזכה גם בתואר "חביב הקהל". הוא חזר הביתה עם מיליון שקלים, ג'יפ ושני חברי נפש: רוסלנה ושמעון אמסלם.
"אלוהים אהב אותי, ובגיל 40 שלח לי אחות. רוסלנה היא אחותי, הדם שלי. היא הכניסה לי ולוורד רוח מאוד טובה לחיים. אם תיפול שערה משערות ראשה, אני לא אשתוק למי שיעשה את זה, המדינה פה תזדעזע.
"שמעון הוא אחי הגדול. יש לנו משפט שאומר: 'רוסלנה הוצאות ואמסלם הכנסות'. אמסלם תמיד מנסה לעזור לי בכל דבר שקשור לעבודה ופרנסה, ורוסלנה מביאה איתה רק הוצאות ונסיעות לחו"ל.
"נסעתי איתה לתאילנד, ונכנסנו לחנות של שאנל. זו היתה הפעם הראשונה שלי בחנות של שאנל. התיישבתי על הרצפה ברגליים מפושקות ואמרתי שאני שובת נגד המחירים. זה הביך אותה, היא העמידה פנים שהיא לא מכירה אותי. נראה לך הגיוני לשלם 20 אלף דולר על תיק? לכו תחפשו".
אני לא זוכר שראיתי באינסטגרם שלך תמונות שלכם מחופשות משותפות.
"אתה גם לא תראה, אני לא אוהב להוציא לאנשים את העיניים".
מה עשית עם הכסף של הזכייה?
"הגשמתי לאשתי חלום ופתחתי לה את העסק. זה הבייבי שלה, והיא מטפחת אותו בצורה בלתי רגילה. הג'יפ עדיין איתנו.
"עכשיו היא בחו"ל, ואני מרגיש חסר אונים, כי היא הלב של הבית. אני לא יודע להכין אפילו ביצה קשה".
אז מה אתה עושה?
"או שמזמינים, או שאמא שלי שולחת לנו אוכל".
הרבה משתתפי ריאליטי מדברים על הנפילה שבאה אחרי. חווית את זה?
"לא. אתה יודע למה? אף פעם לא הייתי כזה כוכב, ולא הסתכלתי על עצמי ככוכב, אז לא היה לי מאיפה לרדת. אני רואה פליטי ריאליטי שמשתגעים מההצלחה, יש כאלה שעוברים לידי ובקושי אומרים שלום, עלה להם התחת לאף. לא מצליח להבין את זה.
"אני המשכתי לעבוד גם בזמן שידור העונה, בשום שלב לא הפסקתי. ביום שהתוכנית עלתה לאוויר פתאום קיבלתי המון הודעות לטלפון. כולם צפו בה, ואני המשכתי לעבוד בטקסי. הלו, יש לי תשלומים בסוף החודש. זה שאני עכשיו בטלוויזיה, לא הולכים עם זה למכולת".
אז לא צפית בעונה?
"במהלך העונה רשת נתנו לי מקדמה, כדי שאוכל לצפות. אבל יום אחרי הגמר כבר הייתי על הטקסי שמחכה לי פה למטה, והפעלתי מונה של 15 שקל. זה אני, אני לא מסוגל להיות משהו אחר. לקחו אותי ל'הישרדות' לא בגלל שאני דוגמן, ואף אחד לא מבטיח לי קריירה לעשרים השנים הבאות.
"פגשתי לא מזמן עורך טלוויזיה ששאל אותי אם לא בא לי לעזוב כבר את המונית ולהתמקד בטלוויזיה. אמרתי לו: 'למה לעזוב? מי מבטיח לי פרנסה?' אבי צבי, המנכ"ל הקודם של רשת, אמר לי פעם: 'בחיים אל תעזוב את המונית'".
יוסי שיר: "התחלתי לעבוד איתו אחרי הזכייה ב'הישרדות'. אמרתי לו, בוא ניתן לריאליטי לעבור, ואז נחדד אותך ונבין מי אתה. הוא מייד אמר לי: 'אני נהג'. אמרתי לו: 'אנחנו נדאג שתהיה הנהג הכי מפורסם במדינה'.
"לטילטיל יש מקצוע שלישי, שלא יודעים עליו - הוא פסיכולוג. יש לו אוזן קשבת ואינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה".
• • •
טילטיל הוא דוגמה לאחד שניצח את חוקי הריאליטי. בזמן שמאות עברו על המסך שלכם בכל מיני תוכניות וערוצים ונעלמו כלא היו, הוא ניצח את נוסחת 15 דקות התהילה ונשאר בתודעה. בשנים האחרונות הוא הגיש את התוכנית "המונית של טילטיל", הנחה ספיישלים ב"רשת", והשתתף בסרט "מבצע ביצה" ובכמה קמפיינים פרסומיים.
בימים אלה הוא מככב בתוכנית האירוח "הדו"ח היומי" בהנחיית יעל בר זוהר וקובי מחט (א'־ה', 16:00, רשת 13). "אני גאה להיות חלק מהתוכנית הזאת. כשעלינו לאוויר, היו כל מיני סלבס שהרימו גבה. היום הם מתחננים לבוא להתארח אצלנו. קובי ויעל מדהימים. יעל היא האדם הכי רגיש שאני מכיר, ושניהם מאוד מפרגנים לי.
עם יעל בר זוהר וקובי מחט ב"הדו"ח היומי"
"ב'רשת' שומרים עלי כמו אתרוג. אני לא חושב שהיה עוד מישהו ששומרים עליו ככה. אני לא עושה שטויות ולא מתעסק בזבל. לא תראה אותי במועדוני לילה ולא תשמע עלי שערוריות. את כל זה קיבלתי מהם".
תרצה לעשות עוד ריאליטי?
"החלום שלי הוא להשתתף ב'גולסטאר'. כשהציעו לי את 'היחידה', אמרתי, מה אני קשור למוזיקה. אבל כדורגל זה קלאסי בשבילי, אני בא משם. אני חושב גם שאני יכול לשפוט בתוכניות כמו 'גוט טאלנט'. יש לי ניסיון, אני מבין בטלוויזיה ובבידור, אני יודע להתבטא. תן לי עכשיו מיקרופון לדבר מול 100 אלף איש, ואני עושה את זה".
היית חוזר להישרדות VIP?
"לא, כי יש לי רק מה להפסיד. אני היחיד בעולם שלקח דאבל, גם זכייה וגם 'חביב הקהל', אז למה לי לחזור? דן מנו היה הפנים של הישרדות, וכשהוא חזר לשם, הוא עף מהר מאוד. אני מעדיף לדבר על המתמודדים בדו"ח היומי".
אתה ממשיך גם בהפעלות ילדים?
"כן. אני עושה להם 'הישרדות', עם כל האקססוריז והמשימות לילדים בני 11-7. אני מסתדר איתם מצוין, כי אני גם בגובה שלהם. בסופו של דבר, כל הילדים שמגיעים לגמר מקבלים את הפרס. מה שבטוח - בפעם הבאה שהם ישאלו אותי מה יש לי באוזניים, אני כבר אדע מה להגיד".
איך אנשים מגיבים כשהם נכנסים למונית שלך?
"יש את המאופקים, שמזהים אותי ולא אומרים כלום, אבל כשהם יושבים הם שוכחים להעביר את הטלפון למצב שקט, ואני שומע אותם מצלמים אותי. ויש כמובן את אלה שמתלהבים, וצרחות, וסלפי. קרו לי מקרים שהסעתי מישהו הביתה, והוא ביקש ממני לחכות רגע במונית, שאמא שלו תרד ותעשה איתי סלפי.
"אם תיכנס אלי למונית, תשים לב שאצלי במושב הקדמי תמיד יש ניירת, וזה נראה כמו חצי משרד. זה בכוונה. ברגע שאנשים פותחים את הדלת, הם מבינים שעדיף שיישבו מאחור. בעיקר אם זה בן אדם אחד. לא רוצה עניינים. אם יש שלושה, אני מְפנה את המושב לידי. חוץ מזה, יש מצלמה שמותקנת ברכב".
ויש גם מקרים פחות נעימים עם מעריצים. "יום אחד הלכתי עם ורד להופעה של משה דץ. פתאום ניגשת אלי מישהי ואומרת לי: 'אתה היית איתי אתמול בלילה בחדר שינה'. נבהלתי, לא הבנתי על מה היא מדברת. למזלי, זה היה יום אחרי החתונה של שי חי, וורד היתה איתי בחתונה, אז היא הבינה שזה קשקוש. אבל בכל זאת נלחצתי.
"ורד ניגשה אליה ושאלה אותה, 'מה אמרת כרגע לבעלי?' היא אמרה לה: 'ראיתי אותו אתמול בלילה בטלוויזיה לפני השינה'. תאר לך שלא הייתי יחד עם אשתי בערב שלפני, לך תוכיח שאין לך אחות".
erans@israelhayom.co.ilאיפור: בן קדר, ע' צלם: שרון אטיאס, צולם אצל מיכאל כהן - כלי נשיפה, כפר מסריקטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו