השגנו את הבלתי אפשרי

עד שנת 2010, יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב לא ממש הכירו זה את זה, אולם לשלושתם היה חלום משותף: להמציא משהו יוצא דופן.

"זה התחיל ב־2010, כשעבדתי ביחידה הטכנולוגית במשרד ראש הממשלה וארגנתי כנס שנקרא מחנט", נזכר יריב. "זה אירוע יצירתיות של מערכת הביטחון, שאליו מביאים את האנשים הכי מטורללים, ונותנים להם ליצור דברים הזויים ולא שימושיים. עלה לי רעיון לשגר לאטמוספירה רקטה קטנה מפלסטיק ולקרוא לה 'החללית הישראלית הראשונה'.

"שלחתי מייל ליהונתן, שהיה אז מהנדס לוויינים בתעשייה האווירית, והכרתי אותו דרך חברים משותפים. למרות שהקשר בינינו היה רופף, הוא ענה מייד שזה רעיון מגניב.

"באותו ערב קפצתי לחבר, שהציע שאירשם לתחרות של גוגל, Lunar XPRIZE, שהבטיחה 20 מיליון דולר למי שינחית חללית על הירח. אחרי כמה כוסות וויסקי, העליתי פוסט לפייסבוק ושאלתי 'מי בא איתי לירח?'. כפיר, שהיה אז מרצה לתקשורת מחשבים במכללה למינהל, כתב לי: 'אני'".

במוצאי שבת, בנובמבר 2010, נפגשו השלושה בפאב בחולון. יהונתן נכנס כשבידו מחברת משבצות ועט, וכך, על כמה כוסות בירה, נרקמה הצורה הראשונית של החללית, שנראתה כמו טיל.

"זה נשמע מגניב בפן ההנדסי וגם בפן הפטריוטי, אבל בדיעבד, לא הבנו את המורכבות", אומר יהונתן. "תמיד רציתי לפתח חללית, אבל זה נשאר במגירה. התוכנית המקורית שלנו דיברה על לוויין בגודל של בקבוק קולה משפחתי".

השלושה הצליחו להיכנס לתחרות ביום האחרון של הרישום, בסוף דצמבר. "כבר בהתחלה התייחסנו למיזם כאל חללית של ישראל ולא שלנו", אומר כפיר. "במקביל הקמנו את העמותה, כדי לעודד בני נוער לפתח את חלליות העתיד".

פריצת הדרך הראשונה נרשמה לאחר שנפגשו עם יו"ר סוכנות החלל הישראלית, פרופ' איציק בן ישראל. הוא הזמין את השלושה להציג את החזון שלהם בכנס בינלאומי שהתקיים בינואר 2011 באוניברסיטת תל אביב. כשירדו מהבמה, ניגש אליהם המיליארדר מוריס קאהן, שנכח במקום, והציע להם 100 אלף דולר למימוש הרעיון.

יריב: "ככה התחלנו את העבודה. עם הזמן התמלאה העמותה במהנדסים, אנשי תוכנה ומפתחים, שאחראים לתצורה הסופית, לטכנולוגיה ולרכיבים. ההערכות הראשונות דיברו על הוצאה של 8 מיליון דולר. בשום שלב לא שיערתי שנגיע בסוף ל־100 מיליון. אף אחד לא רצה לתרום לנו. חשבו שאנחנו משוגעים.

"עם הזמן התברר שקבוצת SpaceIL, וגם הקבוצות האחרות מהעולם, לא יעמדו בתאריך היעד של התחרות, שעמד אחרי דחייה על מארס 2018. למרות זאת הם נותרו מחויבים לחללית, לקאהן, שתרם 43 מיליון דולר, ולשאר התורמים - ד"ר מרים ושלדון אדלסון, התעשיין סמי סגול, ואחרים".

השלושה חתמו על הסכם שיגור עם חברת SpaceX של המיליארדר הקנדי אילון מאסק, וכך קיבעו את העובדה שהחללית תשוגר.

שעת השי"ן נקבעה ל־22 בפברואר השנה. יהונתן וכפיר טסו לבסיס השיגור בקייפ קנוורל שבפלורידה, יריב וקאהן צפו בהמראה מחדר הבקרה בתעשייה האווירית. 

במשך שבעה שבועות חגה בראשית סביב כדור הארץ, נושאת עימה חלומות ותקוות של מדינה שלמה. שלושת המדענים אומרים שכמעט בכל פעם שהיא ביצעה תמרון - הדלקת מנועים כדי לבצע תיקוני מסלול - הם היו על סף התקף לב. יריב: "צריך להבין שאין גוף בעולם ששלח חללית לירח בלי להתאמן על כמה שיגורים. אנחנו היחידים שעשו את זה במכה הראשונה - והצליחו".

ב־4 באפריל "נתפסה" בראשית בשדה הכבידה של הירח. יום הנחיתה נקבע ליום חמישי, 11 באפריל. החללית הספיקה לשלוח צילום סלפי עם דגל ישראל, שיגרה תמונה של הירח מקרוב, ואז נותק איתה הקשר. רק כעבור דקות ארוכות התברר בחדר הבקרה כי יש בעיה עם החיישן שמודד את המרחק האנכי, והוא כנראה כיבה את מנוע החללית. 

לאחר שנשלחה לו הוראת תיקון מרחוק שב המנוע לעבוד, אבל זה היה מאוחר מדי: החללית צנחה מטה והתרסקה על הירח. מדינת ישראל פספסה את החלום להפוך למדינה הרביעית שתצליח להנחית חללית על הירח אחרי ארה"ב, רוסיה וסין, אבל ההישג שרשמה חסר תקדים, ועליו קיבלה העמותה פרס של מיליון דולר מגוגל, שיוקדש כולו לפעילות חינוכית.

כיום עסוק יריב במיזם שמספק שירותי משלוחים בעזרת רחפנים, יהונתן שוקד על הדוקטורט באוניברסיטת סטנפורד, וכפיר פתח סטארט־אפ בתחום אבטחת המידע. הוא גם היחיד שעובד בעמותת SpaceIL, לעידוד חדשנות מדעית בקרב בני נוער.

כפיר: "בסופו של יום ישראל הגיעה לירח, אחרי שש מדינות שהגיעו לשם לפנינו, וזה המסר למיליוני הילדים שעקבו אחריה. רק שלוש מעצמות נחתו על הירח. התחלנו עם צעצוע מפלסטיק, ותראו לאן הגענו".

יריב: "אם הייתי יודע מהרגע הראשון שנגיע למקום שאליו הגענו, הייתי חותם על זה מייד". 

יהונתן: "השגנו את הבלתי אפשרי. יצאנו למסע של 380 אלף קילומטרים, וברור שיש סיכונים בדרך. כישלון זה לא. עכשיו אני רוצה להביא אבנים מהירח ולהיות מסוגל להחזיר את החללית לכדור הארץ. זאת משימה הרבה יותר מורכבת".  

יריב בש (39), מהנדס אלקטרוניקה ומחשבים, כפיר דמרי (37), מהנדס מערכות תקשורת, ויהונתן ויינטראוב (33), מהנדס חשמל ובוגר תוכנית לימודי החלל ב־NASA, הם שלושת המייסדים של עמותת SpaceIL ויוזמי החללית הישראלית הראשונה, "בראשית". החללית שוגרה לחלל ב־22 בפברואר 2019, ביצעה כמה תמרונים מוצלחים, וב־4 באפריל הצליחה להיכנס למסלול סביב הירח. ביום חמישי, 11 באפריל 2019, שניות לפני שהיתה אמורה לנחות על הירח, היא התרסקה. למרות זאת, ההישג של "בראשית" נחשב חסר תקדים בקנה מידה עולמי. 

ראיינה: טל אריאל אמיר

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו