בית שמש העולה
בעיר התגייסו לסייע למשפחה שנחתה ללא כל רכוש מאיטליה
לפני חודש וחצי עזבו יעל (28) ועמנואל (35) לנדאו את איטליה מוכת הקורונה, והגיעו עם ארבעת ילדיהם לדירה שכורה ריקה בבית שמש. בימי הבידוד שנכפה עליהם, כשהם ישנים על מזרנים דקים ומשתמשים במעילים בתור כריות, קיבלו ממכר בחו"ל את מספר הטלפון של יעל אלחרר, תושבת שכונה סמוכה, שמנהלת קבוצת ווטסאפ למסירת חפצים למי שזקוקים להם.
אלחרר, שהתרגשה מהפנייה של בני הזוג לנדאו, הפיצה מייד הודעה בקבוצה: "חברים, יש משפחה עם ארבעה ילדים שהגיעה ממילאנו, ובשל המצב עזבה ללא רכוש. אין להם פשוט כלום!!! בואו ננסה לעזור".
ההודעה פשטה בתוך דקות במאות קבוצות ווטסאפ בבית שמש ובמטה יהודה. התוצאה: דתיים, חרדים וחילונים התגייסו לסייע. "בכל עשר דקות מישהו שם לנו חבילה מאחורי הדלת. משחקים, סדינים, אוכל", מתארת יעל לנדאו את הנס הישראלי.
שכנה נוספת, חנה גרציה הס (34), שעלתה לפני שנה מאיטליה, נרתמה גם היא לסייע למשפחת לנדאו. היא גייסה מייד את בעלה, פנחס הס (41), משגיח כשרות שמתנדב בפרויקט "מחוברים לחיים" של עמותת "עזר מציון".
פנחס פתח חמ"ל מיוחד, ועד מהרה נרתמו מתנדבי "עזר מציון" לתרום למשפחה מיטות, מכשירי חשמל, רהיטים, שמיכות ומצעים. ארגון "עזרת אחים" שלח ארוחות חמות, ובנימין שכטר, מ"עזר מציון", התרים ממתנדביו 1,000 שקלים לקניית מצרכי מכולת - ולהנחתם על סף דלת המשפחה. כמו כן, חנה גרציה הכינה למשפחה עוגה, סלטים וחלות לשבת.
פנחס: "שאלנו מה הם צריכים, והם ביקשו פסטה ויוגורט. באיטליה היוגורט לא כשר, וילדי המשפחה ממש השתוקקו לטעום אחד. זה שימח אותם, והתגובה המרגשת שלהם שימחה גם אותנו".
מדור לדור
האורתופד ד"ר אמיר רובין מטפל בקשישים שורדי שואה בבתיהם
בשבועות האחרונים ישן ד"ר אמיר רובין, מנהל המערך האורתופדי במכבי שירותי בריאות, שלוש שעות בכל לילה. מאז תחילת הסגר, ועד היום, הוא מסתובב בבתי מטופלים, מציע בחינם טיפולים אורתופדיים לניצולי שואה, כולל ציוד גיבוס והזרקת תרופות להרגעה - והכל בהתנדבות.
"שמעתי הרבה סיפורי זוועה שכיווצו לי את הלב", הוא מסביר. "אבל מה שממש גרם לי לבכות היה סיפור על אדם מבוגר, אמיד, מיושב, שהתארח בארוחה גדולה ומכובדת, ובסוף הארוחה לקח את חתיכת הלחם האחרונה מהצלחת והכניס לכיס. זה שובר, כי אתה מבין שהשואה נשארת אצלם בלב כל הזמן".
הוא בן 51, פרוד טרי ואב לחמישה, מנתח מומחה בהחלפת מפרקי ברך וירך. מ־2007 הציע טיפולים בחינם לניצולי שואה במרפאות הפרטיות שלו בבת ים, בירושלים, בבנימינה ובתל אביב, עיר מגוריו. לאחרונה הגיע במקרה, דרך חברת "מדיקס בבית", המציעה שירות צילום ואולטרה־סאונד בבתי הלקוחות, למטופלת ניצולת שואה.
"שמתי לה גבס ביד אחת וקלטתי שיש לה מספר על היד השנייה. פרסמתי באישורה תמונות שלנו יחד בעמוד הפייסבוק שלי, וזה גרר הרבה תגובות מפרגנות. במקביל, מישהו הפיץ בשמי הודעה על הטיפולים. הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל עם פניות של ניצולי שואה או קרוביהם".
חברת הציוד האורתופדי "אם פאסט" עזרה, בתי החולים אסותא ומרב סיפקו לו חומרים להזרקה, והמוני מתנדבים הגיעו לסייע לד"ר רובין. בחודש האחרון הוא הצליח להגיע לכ־50 מטופלים, ומקווה להגיע לרבים נוספים.
"טיפלתי בקשישה עם דמנציה, שחשבה שאני החתן שלה ודיברה איתי ברוסית. היה לה שבר מעל הברך וגבס שלחץ והכאיב לה מאוד, אבל לא היה אפשר להביא אותה לבית החולים בגלל הקורונה. הורדתי לה את הגבס והנחיתי את בתה איך לעזור לה בלי להכאיב. זה מרגש מאוד לעזור לאנשים כאלו. מכיוון שהיה עומס פניות, היינו חייבים לעצור לרגע את הטיפולים כדי להיערך בהתאם".
כדי להיענות לכולם, יזם ד"ר רובין הקמת מערך של רופאים מתנדבים שיגיעו לבתי המטופלים. "ברגע שהמערך יהיה מוכן, ממש בקרוב, נוכל לסייע לכל פונה, ואנחנו מחכים לזה", הוא מבטיח.
הקלה בעומס
עמותת "לב אחד" מפעילה משפחתונים לילדי צוותים רפואיים
יובל שמילה (26), סטודנטית לחינוך מלוד, המשיכה גם בשיא ימי הסגר בשגרה של לימודים ועבודה. את לימודיה במכללת הרצוג קיימה מרחוק, ובמסגרת עבודתה בעמותת "אחראי", השואפת לצמצום פערים בחברה, היא ליוותה חיילים בשירות הצבאי במסגרת פרויקט שנקרא "לחלום ביחד".
יובל היא בוגרת מחזור ה' של מכינת בני ציון, וכשקראה בקבוצת הווטסאפ של בוגרי המכינה שעמותת "לב אחד" מחפשת מתנדבים - היא נרתמה מייד.
ארגון המתנדבים "לב אחד" ממוקם במכינת עין פרת שביישוב אדומים ומנוהל על ידי מתנדבים. בשבועות האחרונים, עם העלייה במספר הבקשות לעזרה, הוקמו שלושה חמ"לים של הארגון בבאר שבע, בירושלים ובחיפה, וגויסו יותר מ־3,000 מתנדבים, שסייעו בחלוקת מזון, ברכישת תרופות, במשק בית ובהסעות. יובל קיבלה על עצמה לרכז הפעלה של 13 משפחתונים לילדי הצוותים הרפואיים בארץ, בשיא התמודדותם עם משבר הקורונה.
"אני עדיין מקבלת פניות מבתי חולים, ממשרד החינוך וממשרד הבריאות, ומגייסת מתנדבים באמצעות הודעות באפליקציה, בפייסבוק ובקבוצות ווטסאפ. יש לי צוות נהדר של מתנדבים שמחבר בין המשפחתון שאנו מפעילים לבין ההורים חברי צוותים רפואיים".
לדברי יובל, המשפחתונים פועלים בתוך גני ילדים או בבתי ספר שצמודים לבתי חולים. "ההורים מביאים את הילדים בבוקר לכניסה למשפחתון והולכים לעבודה בבית החולים".
סדר היום בכל משפחתון מנוהל על ידי סייעות, חיילים ולפעמים אנשי חינוך מוסמכים. הילדים, בני 12-3, מחולקים בהתאם להנחיות משרד הבריאות בקבוצות של שלושה עד שישה ילדים, לפי משפחות. אחים ישהו יחד, וגם צוותי המשפחתון שמטפלים בהם קבועים. "אסור לקבוצות להתערבב ביניהן", מסבירה יובל. "כשקבוצה אחת משחקת בחצר, השנייה שוהה בתוך הגן - ולהפך. הפעילות מתקיימת בין 6:30 ל־16:30. התאמת הפעילות לילדים בטווחי גיל שונים היא לא משימה פשוטה, אבל אנחנו עומדים בה".
יובל פועלת לרתום ולגייס מתנדבים נוספים. "זו מחויבות של שלושה ימים בשבוע, ואנחנו רוצים שיהיה רצף של דמויות חינוכיות, כדי שלא להקשות על הילדים. הצוותים הרפואיים המשיכו להילחם בקורונה בלי הפסקה, גם במהלך הפסח - וכך גם המתנדבים שלנו. אנחנו כל הזמן מחפשים עוד ועוד מתנדבים מחויבים".
batchene@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
