אני יושב מול איזי שרצקי, הבעלים והאוהד הקנאי של עירוני קריית שמונה. צהרי יום שני השבוע, לא רחוק מהים, לא רחוק מביתו שבצפון תל אביב. אני רואה שהוא עייף. שלא כיף לו. שנמאס לו מהמלחמות ומהכדורגל הזה. בעונה הזאת, שרק בנס של הרגע האחרון הסתיימה כשהקבוצה שלו נשארת בליגת העל, איזי לקח כמה צעדים אחורה. אולי זאת הקורונה, או הבריאות שלו, אבל במשחק ההישרדות המכריע מול נס ציונה הוא שלח את אח שלו, אפי, להיות הנציג שלו ביציע, ונשאר עם המשפחה ועם שלושת בניו לראות את הקרב האחרון בטלוויזיה.
"הייתי בטוח שנרד. האמת? לא הגיע לנו להישאר. המומנטום השנה היה עם נס ציונה, הם היו יותר טובים מאיתנו. מזל שהשוער שלנו ברטקוס הציל אותנו. במשחקים האחרונים לקחתי כדורי הרגעה לפני המשחק ואחרי. זה לא בשבילי, המתח הזה".
איך אתה שומר על עצמך? אתה לא ילד.
"משתדל לנוח, להתאמן, לעשות הליכות בחוף, לשחות בים ובבריכה, לאכול בסדר".
דיברת עם קובי רפואה לפני המשחק?
"לא. לא ידעתי מה ההרכב שהוא מעלה. שמחתי שהוא שיחק עם שבעה שחקנים שהעלינו מהנוער, זה תמיד היה החלום שלי.
"אתה רוצה לשמוע משהו? השבוע סגרתי חשבון של 54 שנה עם נס ציונה. ב־1966 הייתי שחקן של מכבי רמת עמידר. שיחקנו נגדם שלושה מחזורים לפני הסוף בליגה א' (שהיתה אז הליגה השנייה; א"פ), ובשניות האחרונות מישהו מהיציע שרק במשרוקית. אני ומשה וזנר חשבנו שזה השופט ועזבנו את הכדור, והשחקן שלהם, אליעזר צוייג, הבקיע. באותו משחק הם הבטיחו את העלייה לליגה הלאומית.
"מה שהיה העונה לא יחזור. בעונה הבאה אהיה מעורב יותר. אני לא בנוי לעוד עונה כזאת".
בסוף קריית שמונה תקום ותיפול עליך.
"הקבוצה לא תלויה בקהל, שלא בא, אלא רק בי. השנה היה לנו תקציב של 30 מיליון שקל. הבאתי אליפות עם חצי מהתקציב הזה. בשנה הבאה נוריד תקציב ונהיה טובים יותר".
כמה השקעת בקבוצה ב־20 שנה?
הוא מחייך. בעלים של מועדוני כדורגל לא אוהבים שסופרים כמה יש להם בכיס, אבל כשאנחנו עושים את החישוב בקול רם, אנחנו מגיעים יחד למספר 350 מיליון. "וזה רק על הקבוצה, בלי להביא בחשבון את שאר התמיכות בקריית שמונה לאורך השנים".
"לא עוזב כי אני לא לוזר"
בן 73 איזי. סבא שלו הגיע לארץ ישראל לפני השואה, אבל חזר לפולין כדי לנהל את העסק שלו. גם הוריו ניצלו ממחנות ההשמדה, אמו מאושוויץ ואביו מברגן בלזן. אבא שלו הצטרף למשטרה, עשה קורס קצינים, וכשפרש פתח משרד חקירות. אמא שלו היתה מורה למתמטיקה.
הוא לא זוכר שבבית דיברו על זיכרונות העבר. העובדה שהם היו משפחה קטנה חיזקה אצל שרצקי את הקשר לישראל: "כשאתה משפחה קטנה, אתה לא רוצה להתפזר בכל העולם". הוא וילדיו מעולם לא חשבו לעבוד בחו"ל, למשל.
ב־1999, אחרי תקופת הקטיושות שנורו לעבר קריית שמונה מלבנון, החליט לעשות מעשה. הוא התקשר לראש העיר דאז וידידו משכבר הימים חיים ברביבאי, ששירת איתו בצבא בגדוד חרמ"ש, ואמר לו שהוא רוצה לאמץ את העיר. הם סיכמו על הקמה של בית תמחוי, מוסדות רווחה ובית ספר לאנגלית. לאט־לאט, התרחב לתמיכה בתחומי התרבות, התיאטרון, ואפילו חסות ללימודי בלט.
ברביבאי הבין ששרצקי הוא חבר, אבל בעיקר ביצת זהב, ושטח בפניו את קשייו עם קבוצות הכדורגל בעיר. שרצקי חשב ובא עם רעיון: לאחד את כל הקבוצות לקבוצה עירונית אחת. הוא הבטיח לראש העיר שאם כך יקרה, בתוך חמש שנים תגיע הקבוצה לליגת העל, ואחר כך גם תזכה באליפות ותשחק באירופה. "הוא היה משוכנע שחטפתי מכת שמש", צוחק איזי. "אבל עמדתי בהבטחה".
לבית התמחוי שהוקם בעיר הוא קרא "בית בתיה", על שם אמו שנפטרה ממחלת לב כשהיה בן 18. הוא הקים מרפאות שיניים לילדים, תומך בבית ספר לילדים אוטיסטים ומסייע לגדוד מודיעין שיושב בצפון.
"אגב בית בתיה, אתה יודע שברק בכר, בזמן ששיחק אצלי, היה בא פעמיים בשבוע להתנדב שם? לא ביקשתי ממנו, הוא בא לבד. למרות מה שהוא עשה לי כשעזב לבאר שבע, ברק בחור מדהים".
עירוני קריית שמונה, ספינת הדגל של שרצקי, עשתה לפני תשע עונות את הלא ייאמן וזכתה באליפות. אחר כך הוא סיים במקום השני ובמקום השלישי, וב־2014 זכה בגביע המדינה. אבל בארבע העונות האחרונות, הפרויקט הזה הולך ונחלש.
אז אולי מספיק? למה שלא יגידו לך תודה על הכל, ותחזור הביתה לאשתך מדי, שתשמח שתפסיק לרוץ?
"ומה אעשה עם 500 הילדים שיש לי במחלקות הצעירות? אפקיר אותם? עוד לפני שידעתי שנישאר בליגה אמרתי שגם אם נרד, אני לא עוזב, כי אני לא לוזר. אני יכול להיות או בקריית שמונה, או במכבי ת"א, שם נולדתי, או בבית".
"גולדהאר צדק"
מגיל 3 הוא זוכר את עצמו במשחקים של מכבי ת"א, אבא שלו היה אוהד שרוף. איזי שיחק בקבוצת הילדים ובקבוצת הנערים כקשר התקפי וחלוץ. פעם סיפר שהקריירה שלו כמעט הסתיימה בגיל 16 מחוץ לקולנוע "מקסים", כשעמד עם סיגריה ביד ולצידו חברתו מדי, לימים אשתו. המאמן שלו בדיוק עבר שם וראה אותו מעשן, ואיזי התבייש להראות את הפנים שלו בקבוצה ופרש. הוא חזר רק לבקשתו של האיש החזק במכבי אז, ג'רי בית הלוי.
מדי והוא, אגב, התחילו לצאת כשהוא היה בן 15 והיא בת 14. כשהיה בן 21, התחתנו.
אתה קשור כל כך למכבי ת"א, לא בא לך להיות הבעלים של הקבוצה?
"אם לא מיטש גולדהאר, יש מצב שהייתי לוקח את מכבי. אבל עזוב, זה לא רלוונטי. המזל הגדול של מכבי זה גולדהאר. איש נהדר, אכפתניק, ערכי וציוני גדול. יצא לי לפגוש אותו כשהיה בא לארץ, והוא באמת איש מיוחד".
איזה ציון אתה נותן לו בפרשת הכדורגלנים והנערות?
"הוא צדק בהחלטה להשעות אותם. אני מכיר את דור מיכה ואת עומר אצילי. הם בחורים טובים אבל טיפשים שעשו טעות, שילמו מחיר כבד ועוד ישלמו. אם יתברר שהם לא עברו עבירה פלילית, שזה אומר שלא ידעו שמדובר בקטינות, הייתי מחזיר אותם לקבוצה, אבל נותן להם לעבוד שנה בקהילה. ללכת לבתי ספר ולהרצות, להסביר מה לא היה בסדר בהתנהגות שלהם. שילכו גם לאמן ילדים בבתי ספר. אפשר לסלוח להם תמורת עונש משמעותי".
אתה מסוגל להחזיק את מכבי ת"א?
"את מכבי זול יותר להחזיק מאשר את ק"ש. למיטש יש 40 מיליון שקל רק ממכירת מינויים. לי יש 4 שקלים ממינויים. אין לי כבר ציפיות, זאת קריית שמונה. 50 אחוז מהתושבים דתיים, ואת השאר זה לא מעניין. מי שמתעניין רואה בטלוויזיה. כל הפוטנציאל פה זה 1,500 צופים. יש לנו 300 מנויים וזהו".
ביקשת עזרה ממישהו?
"כשמכרתי את אלרואי כהן להפועל ת"א ב־2011, בניתי בכסף שקיבלתי עליו חדרי הלבשה ותשתיות. זה עלה לי 2.5 מיליון שקל. ביקשתי החזר מהטוטו, ולא קיבלתי. הם הבינו שלמרות שזה קריית שמונה וצריך לעזור לה, הגיע לשם איש עשיר ואפשר לא לעזור לו.
"בפעם הראשונה שבאתי לשרת הספורט מירי רגב, ביקשתי ממנה תמיכה בהוצאות הנסיעה האדירות של כל המחלקות אצלנו. כל האוטובוסים שנוסעים מקריית שמונה למרכז הארץ. הנסיעות והוצאות המלון עלו לי כל שנה 2.5 מיליון שקל. ביקשתי ממנה שתעזור, והיא אמרה שתחזור אלי עם תשובה. עד היום לא חזרה.
"בפעם השנייה באתי לרגב בקשר לתיאטרון. הגעתי עם השחקן יפתח קליין, החתן של שלמה ארצי, שניהל את התיאטרון שם. באתי אליה עם הצעה: אני אתן 2 מיליון שקל, ומשרד התרבות ייתן 5 מיליון. בסוף הפגישה, כל המשתתפים מחאו כפיים. אחרי יומיים צלצל אלי המנכ"ל שלה והודיע לי שהוא לא יכול. כלום.
"המנהלים של התיאטרון באו אלי לאורך השנים וביקשו עזרה. שנים תמכתי בהם כל חודש, אבל עד כאן. אני כבר לא יכול לבד".
עכשיו יש שר תרבות וספורט חדש, חילי טרופר. יש לך ציפיות ממנו?
"הוא נשמע לי איש טוב. עצם העובדה שתרם כליה לאדם זר מדברת בעד עצמה. אשמח שהוא יזמין אותי אליו לדבר על הספורט והתרבות".
"מנסים לצוד אצלי כותרות"
הוא מתגורר במתחם בלו שבצפון תל אביב, לא רחוק מחוף מנדרין. נשוי למדי (72), ויש להם שלושה בנים ו־11 נכדים. אחד הנכדים, אריאל (18), שיחק העונה בבוגרים, כקשר. אני שואל את איזי איך הוא, ולרגע הוא פחות סבא ויותר סקאוט: "בחור מוכשר עם יכולות גבוהות, אבל קצת איטי. בסוף רק הוא יחליט".
עד היום עבר שרצקי שלושה אירועים מוחיים, אבל המחויבות שלו מנצחת הכל. בשנים האחרונות הוריד קצת את מינון הנסיעות שלו למשחקי הקבוצה, למרות שהוא ממשיך להצטרף למחנות האימונים של הקבוצה בחו"ל עם כל המשפחה, כולל אחיו ומשפחתו. בשנים האחרונות זה היה בסלובקיה, והשרצקים הם חלק בלתי נפרד מהמחנה.
במקביל, הוא לא מוותר על פעילות ספורטיבית. שוחה בבריכה במתחם המגורים שלו, ולפעמים אפשר למצוא אותו גם בבריכת גורדון ובחוף הים. בתקופה הזאת הוא מקפיד על מסיכה ועל ריחוק. "זה מצב מטריד מאוד, לא צחוק. גם המצב הכלכלי רע מאוד, לאנשים פה אין מה לאכול".
תמיד היה לו פה גדול, אף אחד לא נשאר יבש אצלו. שחקנים, שופטים, מאמנים, עסקנים, ההתאחדות לכדורגל, וכמובן, הממסד הפוליטי. לפני חמש שנים, כשעלתה האפשרות לבטל את הכדורגל בשבת, יצא נגד הדתיים ואמר שלרבנים אין היתר לעבוד בשבת, והם בכל זאת עובדים.
הוא מדבר בכנות תמימה כמעט, אבל זהיר יותר מבעבר. "עיתונאים עדיין מנסים לצוד אצלי כותרות, אבל כבר למדתי להתאפק", הוא אומר. יכול להיות שבניו אחראים לזהירות הזאת. ועדיין יש בו הזיק הילדותי הזה, מרצד בעיניו הכחולות, שיודעות לצוד כישרונות צעירים. בקבוצה שלו שיחקו כמה מטובי הזרים בישראל, ובזכותו הרוויחה הקבוצה רכישות זולות יחסית של כישרונות, שנמכרו בהמשך במחירי אקזיט יפים.
כמעט 30 שנה ניהל שרצקי משרד חקירות. ב־1994, כשחיפש פתרון טכנולוגי לגניבות הרכב לשטחים, מצא חברה שהיתה בבעלות תדיראן, שהיתה בקשיים. הוא הביא את גדעון עזרא, הערביסט מהשב"כ, והקים את "איתוראן". שלושת בניו מחזיקים בתפקידי המפתח בחברה: הבכור, אייל (52), אחראי על החברה בעולם ועל ההשקעות; ניר (49) אחראי על השוק בישראל; וגיל (43), על מערך הסטארטאפים וה־GPS.
ב־2018 הוערך ההון של איתוראן ב־2.6 מיליארד שקל, אבל משבר הקורונה נגס עשרות אחוזים משווי החברה. שרצקי ובניו הורידו 25 אחוז משכרם, ויתרו על חלוקת דיבידנדים ובונוסים, ולא פיטרו איש מבין 900 עובדי החברה, וגם לא מבין אלפי העובדים בברזיל, ארגנטינה, מקסיקו, אקוודור וקולומביה.
הפגיעה הקשה בשווי של החברה לא מדאיגה אותך?
"לא. אנחנו לא מתלוננים. אני לא ממונף בחברה שלי, לא חייב לאף אחד, ודאגנו לעצמנו, ככה שאנחנו מסודרים.
"במשבר הכלכלי הגדול של 2008 הבן שלי ניר כתב לעובדים שלא נפטר עובדים, כי בתקופה הטובה הם היו איתנו, ובתקופה הרעה אנחנו נהיה איתם. הוא כתב להם אותו הדבר גם עכשיו".
אחרי שהשקיע את מיטב שנותיו והונו בפריפריה הצפונית, המזוהה כל כך עם הליכוד, שרצקי עצוב ומאוכזב מההנהגה. הוא מעולם לא היה מפא"יניק, גדל בבית תל־אביבי בורגני של הציונים הכלליים, ואבא שלו בכלל תמך בשנותיו האחרונות במפד"ל.
"תגיד, מה זה בדיוק ימין?" הוא אומר. "רבין שלח את סיירת מטכ"ל לאנטבה וסיכן מאות חיילים כי לא הסכים לשחרר מחבלים, ופה שחררו אלף מחבלים תמורת גלעד שליט. אני לא הייתי משחרר את שליט. נתניהו לא ימני, תשאל את המתנחלים. הוא לא יעשה סיפוח".
איך אתה מסביר את זה שקריית שמונה תומכת בו, למרות הכל?
"האנשים שם יתמכו בליכוד, ולא חשוב מה יהיה. לא חשוב שב־40 השנים האחרונות היו שלושה אנשים שתרמו לעיר הזאת יותר מכל ליכודניק אחר - יוסי שריד, אראל מרגלית ואני. את נתניהו העיר לא באמת מעניינת, גם לא כשהוא היה שר אוצר ב־2003, ובאתי אליו לבקש 20 מיליון שקל כדי לבנות אצטדיון כדורגל בעיר. את הכסף קיבלתי מראש הממשלה שבא אחריו, אולמרט.
"נתניהו עסוק בעיקר בבעיות שלו. אני חושב שהוא צריך לתת דוגמה אישית, ולא לבקש הטבות או 10 מיליון שקל מחברים לסיוע המשפטי שלו. הוא יותר עשיר ממני".
אתה יותר עשיר ממנו.
"זה לא נכון, כי אני תורם את רוב הכסף שלי. אבל אני כועס גם על בני גנץ, שהוכיח שהוא לא מתאים להיות ראש ממשלה. הוא חלש, לא עמד בכל ההבטחות הגדולות למחנה שלו. שלא לדבר על הכעס שלי על גבי אשכנזי. אני ממש לא רוצה לשמוע ממנו, אחרי כל מה שהוא תמיד דיבר על זה שצריך להקים ממשלה אחרת לגמרי".
"אני לא בנוי להישרדות"
אתה תכף בן 74, יענקל'ה שחר בן 80. יש לכם ממשיכים בכדורגל? כשאתה תגיע ל־120, הבנים שלך ימשיכו לתמוך בקריית שמונה?
"לא. בשביל מה הם צריכים את זה? לצערי, כל הסיפור הזה ילך לאיבוד. הם יודעים שאני לא רוצה שהם ימשיכו בדרכי, מה הם צריכים את זה.
"יענקל'ה שחר הוא חבר טוב שלי, יש לנו גם עסקים משותפים בענייני רכב ואבטחה. כמו שאני מכיר אותו, הוא לא יעזוב את מכבי חיפה עד שיחזור להיות שוב אלוף. ובסוף הוא יהיה אלוף".
מה זה אומר, שתהיה יותר מעורב בעונה הבאה?
"אני כבר עכשיו יושב על שחקנים. בודק מי טוב ומי מתאים לנו. אני אהיה יותר קפדן בזה, כי אין לי כוח לעבור עוד עונה כזאת".
מה בעצם אתה רוצה להשיג עכשיו? לקחתָ אליפות, גביע, מקומות גבוהים למעלה. עשית דברים ענקיים. הרי לא מעניין אותך מקום עשירי.
"ברור שלא. אני לא בנוי לפלייאוף תחתון ולהישרדות. נבנה סגל צעיר ונקווה להביא זרים טובים, כדי לחזור לפלייאוף העליון. לא היינו שם מזמן".
איך באר שבע תיראה בעידן הקורונה, בלי אלונה ברקת?
"בלעדיה אין להם סיכוי לחזור לעניינים באמת. חבל לי שהיא עזבה, הייתי שמח אם היתה עושה חשיבה נוספת וחוזרת. היא אמרה בראיון שנפגעה מהשחקנים. אני יכול להבין אותה, אני יודע תמיד שאני לא יכול לסמוך על השחקנים שלי, אלא רק על עצמי".
משה חוגג ובית"ר?
"חוגג משחרר כל מי שהוא יכול. לוקח זמן להבין מה המשמעות של בעלות על קבוצת כדורגל. נשארו רק מכבי ת"א ומכבי חיפה, וזה עצוב. תראה מה קרה להפועל ת"א. הם הגיעו לפלייאוף העליון בפעם הראשונה אחרי שש שנים. אם הם לא יורדים ליגה, זו שמחה".
עבדו אצלך הרבה מאמנים. רן בן שמעון וברק בכר הגיעו רחוק.
"רן לקח אצלי אליפות ואז רצה ללכת. הוא רצה רק מכבי חיפה או מכבי ת"א. ברק סיים אצלי, ואז עזב ונתקע בלי קבוצה. למרות שכעסתי עליו, הסכמתי להחזיר אותו וגם קניתי לו רכב. אבל אז אלונה יצאה בהודעה שהיא סגרה איתו. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב כעס. הלכתי לאימון וגירשתי משם את ברק. כל כך נפגעתי ממנה וממנו. עבר זמן, הכעסים ירדו. אנחנו כבר בסדר".
יש לו סיכוי לקחת אליפות מול מכבי ת"א?
"יהיה לו לא קל, מכבי ת"א חזקה. הם כבר דומים למכבי ת"א בכדורסל. אבל אני חושב שברק יצליח עם הקבוצה".
"לא הייתי מספיק עשיר"
לפני כמה שנים נסע שרצקי עם אחד הבנים שלו לפריז. נהג המונית, ישראלי, לקח אותם למלון, ובדרך עברו ליד האצטדיון של פריז סן ז'רמן. השיחה התגלגלה מהר מאוד לכדורגל. שרצקי הזדהה, ונהג המונית סיפר שגם הוא קשור לכדורגל הישראלי: הבן שלו הוא ערן זהבי.
בוא נדבר על זהבי ונבחרת ישראל. המאמן אנדי הרצוג עזב, וזהבי כתב שהוא תומך בו ושלא אהב את הפרידה ממנו. מה העמדה שלך בסיפור הזה?
"אני מאוד תמכתי בהרצוג כשהוא אימן פה, אבל בשלב האחרון הוא נחלש. משחק ההגנה של הנבחרת היה ממש רע, ואין לי בעיה שהוא עזב.
"אתה יודע מה? יש עכשיו את הדיבור הזה על אייל ברקוביץ' שיבוא לנבחרת. פעם ממש התנגדתי לזה, בגלל ההתנהגות והדיבורים שלו, אבל הוא ממש רוצה, ואולי כשמישהו כל כך רוצה - שווה לנסות. הייתי בודק אפשרות של אברם גרנט ואייל ביחד. זה יכול לעבוד".
מי המאמן הכי טוב בארץ?
"יש שניים. רן בן שמעון וברק בכר. פעם, המאמנים הגדולים - דוביד שווייצר, עמנואל שפר, כל אלה - לא היו תלויים בכדורגל כלכלית. היו להם עסקים נוספים משלהם. היום מאמן הוא חלש, תלוי ביותר מדי גורמים".
ואז הבעלים של הקבוצות מרשים לעצמם לנצל את החולשה ולהתערב להם?
"תקשיב טוב. אף מאמן לא סיים אצלי כי לא רצה להקשיב לי".
פעם אמרת שיש לך חלום להפוך את קריית שמונה לסביון. זה לא עבד.
"לא הייתי מספיק עשיר".
אומרים שמגיע לך פרס ישראל על התרומה שלך לעיר ולכדורגל. אתה חושב שזה יקרה?
"אני יודע שהיו הרבה פניות למירי רגב, וזה לא קרה. אין לי ציפיות לקבל פרס ישראל, זה לא ממש מעניין אותי. אני עושה את הדברים לא כדי לקבל פרס, אלא כי ככה אני מרגיש".
נשארו לך חלומות?
"למצוא יום אחד את האיש שייקח ממני את הקבוצה. אתן לו אותה בחינם, רק שישמור עליה שלא תיעלם".
תגובת השרה רגב
מלשכת השרה מירי רגב נמסר: "השרה מעריכה מאוד ומוקירה את העשייה של איזי שרצקי למען העיר קריית שמונה. השרה הגדילה את תקציב תיאטרון קריית שמונה פי שלושה, בעקבות רפורמה שהובילה, בהתאם למבחנים ולכללים של המדינה, לטובת סיוע לתיאטרון ולגופי תרבות נוספים ביישובי הפריפריה של מדינת ישראל.
"מר שרצקי היה יכול, אם רצה והיה בוחר בכך, לסייע לתיאטרון, כפי שעשה באופן מרשים לקבוצת הכדורגל של הפועל קריית שמונה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
