"אני מודע לכוח שיש לי בידיים, ואני מנסה להשתמש בו לטובה"

מתי בפעם האחרונה 

מתי בפעם האחרונה גלשת ברשתות חברתיות?

"כל יום, כל היום. אני לא יודע אם אני מכור, אבל אני אוהב לראות נתונים ומידע על העמודים שלי, לבדוק את המספרים ביוטיוב או אם מדד הלייקים עלה, שאדע איפה אני עומד ואם אני עושה את הדברים כמו שצריך. ביוטיוב אני רואה עלייה מאז הקורונה, באינסטגרם זה עולה ויורד, כי יש את הטיקטוק שנכנסה, ואני מטפח גם את הפלטפורמה הזו עכשיו. הנתון שהכי שימח אותי היה לפני חודש, כשהעליתי את השיר החדש 'כפרה' עם רותם כהן והיו לו 75 אלף צפיות בתוך שעה. זה היה פשוט נתון מטורף. הייתי בבית של אחראי הקריאייטיב ומנהל התוכן שלי, יוני חרל"פ, ופשוט רקדתי והשתוללתי. אני לא אחד שאומר, 'אני גאון, אני יודע לעשות הכל', לא. אני מקשיב לאנשים. אני לא אוהב להגיד שאני המלך של יוטיוב, אבל יש לי את אחד הערוצים הכי חזקים בארץ, שזכה ב'צמיחה הכי גדולה ב־2019'. חתרתי להיות בטופ, ולשם הגעתי". 

 מתי בפעם האחרונה צילמת ברכה למישהו?

"כותבים לי ברשתות כל יום, יש לי אלפי הודעות ומבקשים ממני המון ברכות. מגיעות בין 2,000 ל־3,000 בקשות ביום רק מהאינסטגרם, ולא רק לימי הולדת, אלא לכל אירוע בחיים. אני מצלם בערך 30-40 ברכות ביום וגם מלווה ילדים בכל מיני מצבים. יש בקשות שאני עוצר עבורן את היום ומקליט ברכות או סרטונים ברגע שמבקשים ממני, כי זה עניין של חיים ומוות. ברכה קטנה למישהו שעושים עליו חרם, או שמתמודד עם מצב בריאותי קשה, יכולה לעשות שינוי גדול. לאחרונה הייתי בקשר עם ילדה שעברה ניתוח קשה בחו"ל. הבטחתי לה שאלווה אותה בשיחות וידאו ונשבעתי שאם היא עומדת על הרגליים בתוך שעה אחרי הניתוח, אגיע אליה הביתה כשהיא תחזור ותסיים את הבידוד ואעשה איתה ארוחה. אמא שלה סיפרה לי שהרופאים היו בשוק שהיא נעמדה על הרגליים שעה אחרי הניתוח, עם כאבי תופת, רק כי היתה לה מוטיבציה. היא אמרה, 'אני חייבת לעמוד בשביל קווין'. הכי חשוב לי שעכשיו היא הולכת, זו היתה המטרה.

"גם בנושאים חברתיים, אם זה מצב קשה ואני יודע שאם אגיע פיזית זה יעזור - אני עושה את זה. אין לי בעיה ללכת עם ילד לבית הספר, אין אצלי אגו. אני יודע שפעם אתה למעלה ופעם אחת למטה, אז כל עוד אני מפורסם אשתדל לעזור לכמה שיותר אנשים. יצא לי לחגוג יום הולדת עם ילד בכיתה ח', ילד גדול, שעבר בית ספר והיה צריך עזרה מבחינה חברתית. אני מודע לכוח שיש לי בידיים ומנסה להשתמש בו לטובה. אני ישן בלילה עם חיוך, כיף לי לעשות משהו טוב".

 מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?

"ביום שהשתחררתי מצה"ל, לפני שש שנים. אני חושב ששירות צבאי הוא חשוב מאוד והיה לי כיף בצבא. תמיד היה לי ברור שאתגייס, אבל יש לי אסתמה מלידה אז לא יכולתי להיות קרבי. שירתתי בדובר צה"ל והיה לי שירות טוב עם חלקים מעניינים, כמו מבצע 'עמוד ענן' למשל. היום, כשאני רואה את מסלול ה'טאלנט', אני חושב שזה מאוד יפה. הטאלנטים מייצגים משהו עבור בני נוער וחשוב לראות אותם על מדים". 

 מתי בפעם האחרונה דיברת עם הוריך? 

"היום בבוקר. קרן, אמא שלי, אמרה לי בהצלחה בראיון. יש לי שני אבות, אבא ביולוגי בשם אילן ואבא חורג בשם רוני. מההורים הביולוגיים יש לי אח גדול בן 29 בשם שון, ומאמא שלי ומאבא רוני יש לי שני אחים קטנים, ריי בן ה־18 וקים בת ה־15. אני בקשר עם אבא אילן, הוא התחתן פעם נוספת ויש לו עוד ארבעה ילדים. אנחנו נפגשים, עושים ארוחות וחגים ביחד. הייתי בן 3 כשהוריי התגרשו ולמעשה גדלתי עם רוני ובגיל 8 קיבלתי החלטה לקרוא לו אבא. זה קרה כשהחלמתי מדלקת קרום המוח, וההחלטה הזו מאוד שימחה את אמא שלי ואותו. עוד לא היו לו ילדים בזמנו". 

 מתי בפעם האחרונה פחדת? 

"אני היפוכונדר, מפחד מכל מחלה. גם אמא שלי היפוכונדרית ובגללה הייתי לוקח סוודר לכל מקום ובכל עונה, גם ב־31 מעלות. אני לא מפחד להיפצע, לשבור יד או רגל, אלא מחיידק מבפנים, משהו שאי אפשר להתגונן מפניו. מהקורונה, למשל, הייתי גמור, פחדתי מאוד. הפחד הזה התחיל בגיל 8, כשחליתי בדלקת קרום המוח. הייתי על סף מוות, וגם אחי שון חלה, ושנינו היינו במצב רע מאוד. חום גבוה, מאושפזים. אמא שלי בכתה כל הזמן, היא חשבה שאנחנו עומדים למות. רוני תמיד היה שם לידי, אבל האבא הביולוגי שלי אילן לא היה יכול לבוא כי היו לו ילדים וחשבו שזה מידבק. רוני אמר לי, 'אני איתך לא משנה מה'. עשו לי זריקות וטיפולים בבית החולים, הייתי בבידוד, זו היתה סאגה. עברו שלושה חודשים עד שיצאתי מזה".

 מתי בפעם האחרונה הציעו לך הצעה מפתה?

"בקטע הרומנטי כולם יודעים שיש לי חברה, אבל יש לי הצעות. אני יכול ללכת למקום ומישהי תתחיל איתי, אבל אני מאוד מהר אומר לה משהו כמו 'יש לי חברה, נשמה'. 

"מבחינת הצעות אחרות, קיבלתי, למשל, הצעה לקמפיין למען שמירה על הפרטיות ברשת ועשיתי את זה בכיף ממש. זה היה ביחד עם נועה קירל, סטפן לגר ואחרים. תמיד יש הצעות, אבל יש לי קווים אדומים. אלכוהול וסיגריות, למשל, לא אקדם בחיים. קיבלתי הצעות לקדם משקאות אנרגיה ואלכוהול, אבל לא אקח את זה, כי זה לא מיועד לנוער והקהל שלי זה נוער, אז לא משנה כמה כסף יש שם. בסוכנות שלי SPOT יודעים את זה ולא מעבירים לי בכלל הצעות כאלה. יש לי אחות קטנה, ומה שאני לא רוצה שהיא תראה - אני לא רוצה שאף אחד יראה. 

"מבחינת הצעות לריאליטי הציעו לי הרבה, אבל אני לא חושב שזה הזמן עכשיו. אני עמוס בעבודה שנה קדימה, אבל אני לא יודע להגיד מה יהיה בעתיד. 'המירוץ למיליון' מתאימה לי ולדני ממש, חוץ מהקטע שאני לא יודע כיוונים בכלל ולא יודע להגיע לשום מקום. לנווט זה קשה, לאכול דברים מגעילים דווקא אין לי בעיה".

 מתי בפעם האחרונה בדקת את העו"ש?

"אני בודק כל כמה ימים, וגם אבא שלי רוני על זה. יש לי הרבה הוצאות ביומיום, למשל על חניה, והוא יכול להגיד לי, 'החודש הוצאת יותר, אז תהיה בקונטרול על זה'. אני צריך לדעת כמה כסף נכנס כי אני חי מזה, כמו כל בן אדם. הפסדתי בקורונה המון־המון כסף, מאות אלפי שקלים על הופעות בפורים, ביום העצמאות ובקיץ, או פרויקטים שנדחו, אבל המדינה בכזה בלאגן שלא הסתכלתי על זה בכלל. יש אנשים שאין להם, וכואב לי הלב לראות את מה שקורה. אני זוכר שאמרתי לאמא שלי שאת הכסף שיגיע מהמענק אפשר לתרום למי שצריך אותו יותר. אני לא מיליונר, אבל אני אמיד. הצלחתי לחסוך ויש לי נכסים, אבל המצב פגע בי מהבחינה שאני יודע שאני צריך לעבוד ולהרוויח אבל אני לא יכול, ולאדם וורקהוליק כמוני זה קשה ומתסכל".  

 מתי בפעם האחרונה נכשלת?

"היה עכשיו וולוג שרציתי לצלם ולא הצלחתי. זה תסכל אותי, אבל המשכתי הלאה. כילד נכשלתי בלימודים, ברמה שהייתי מקבל ציונים כמו 30 או 40. לא הייתי בעייתי, הייתי לומד כל היום ומורות פרטיות הקיפו אותי, אבל פשוט לא הצלחתי במבחנים. כשאמא שלי שמעה שקיבלתי 50, היא הזכירה לי ש־50 זה חצי מ־100 ואמרה, 'עשית את המקסימום שלך'. היא ראתה שאני משקיע. השיא היה כשלא יצאתי לגדנ"ע כי ניסיתי לעשות בגרות בלשון. כל ילד אחר שהיה לומד כמו שלמדתי היה מקבל ציון 200, אבל אני למדתי במשך שבועיים 6-7 שעות כל יום וקיבלתי 60. אבל עברתי, וזה היה הישג עבורי. 

"היום אני חושב שהכישלונות חיזקו אותי, ושכל אחד יכול להיות כוכב במשהו שהוא רוצה. צריך לדעת לצוות אליך את האנשים הנכונים, ואצלי יש צוות מחבק ועוטף שנותן לי לעשות את היצירה בכיף עם ראש פתוח. כשיש חיבוק ממשפחה ומאנשי צוות, הכל יכול לקרות, אבל זו עבודה קשה ואתה ישן בלילה על רעיונות וחי את זה כל הזמן".

 מתי בפעם האחרונה בכית?

"לפני כחודשיים. היה לנו את אס, הכלב של דני, שהיה איתה מגיל 12 והיה החבר הכי טוב שלה מאז שהיא עלתה לארץ. כשהכרנו היא אמרה לי, 'קווין, אם אתה איתי זו עסקת חבילה, יש את אס'. היתה לו אסתמה קשה והוא קיבל כל חודש זריקות סטרואידים, אבל המצב הלך והחמיר. כשעברנו דירה המצב שלו הורע עוד יותר, ולילה אחד אפילו הזמנו וטרינרים SOS וישבנו איתו עד חמש בבוקר. הוא נרגע, אבל למחרת המצב שוב הורע. 

"יום אחד חזרתי הביתה מצילומים והוא נחנק. נסענו לבית חולים לחיות, טיפלו בו במכונת חמצן ומצבו התייצב, אבל אחר כך היתה עוד הידרדרות והוא נחנק. היה לו בסוף סיכוי קלוש לניתוח, אבל בחרנו להגיד, 'תרדימו אותו'. עד עכשיו אני יכול לדמיין אותו רדום, התמונה הזו לא יוצאת לי מהראש. יצאתי החוצה ואמרתי לדני שזה קרה, הוא איננו. צילמתי וולוג והרשיתי לעצמי לבכות בו. בכיתי בגלל אס, וגם בגלל דני. 

"שבועיים אחרי זה החלטנו לאמץ חתול ומצאנו את ווינר, שהיה חתול חולה בן שבועיים. היתה לו שפעת החתולים והצלנו אותו אחרי טיפולים של לילות שלמים. הוא המשוגע בבית, שיש בו עוד שני חתולים, קושקוש ומסי. קראנו לו ווינר כי הוא ניצח את המחלה".  

 מתי בפעם האחרונה נתקלת בבריונות ברשת?

"כל הזמן. גם עלי, גם על דני, גם על אחותי הקטנה קים, שיש לה 300 אלף עוקבים בטיקטוק. אם, למשל, העליתי וולוג, יש את הילדים שבאים לעשות דווקא. טבע האדם רע לפעמים, ויש כאלה שבאים להוציא עצבים. 

"אם מישהו מגזים אני חוסם אותו, ואז מה קורה? מבקשים ממני לשחרר את החסימה. בסופו של דבר, יש כל כך הרבה תגובות טובות, שאני לא שם לב לזה שיש גם רעות". 

 מתי בפעם האחרונה קינאת? 

"יש לי שאיפות להגיע לדברים ואני רואה כאלה שהגיעו לשם ולומד מהם. מאוד אהבתי את הדרך של אסי עזר, למשל, אבל זה לא שאני מקנא, אלא שאני רוצה לעשות את הדרך הזאת להנחיית תוכנית בידור גדולה ואני רואה ולומד איך לעשות את זה נכון. אני לא מקנא בו בקטע של 'עוף מפה, אני יותר טוב ממך', אני רק מקווה שביום מן הימים אני אוכל גם להיות שם. אני מאוד אוהב גם את עפר שכטר - אני אוהב את הדרך שלו, הוא גם קומי וגם מנחה מקסים. גם את גיא 

זו־ארץ אני ממש אוהב. בעתיד אשמח להנחות תוכנית ריאליטי גדולה, זה מאוד מעניין אותי".

 מתי בפעם האחרונה אמרת "אני אוהב אותך"?

"היום בבוקר, כשדני יצאה מהבית. יש לנו חוק שכשהיא יוצאת מהבית זה נשיקה ו'אני אוהב אותך', וככה גם כשהיא חוזרת ולפני השינה. אנחנו מדברים כל היום בטלפון, היא יודעת מה אני עושה ואיפה אני כל הזמן. עם בנות הזוג הקודמות שלי לא היה לי קל להגיד 'אני אוהב אותך', אבל עם דני, מהפעם הראשונה שראיתי אותה ידעתי שזו היא - זו היתה אהבה ממבט ראשון. אמא שלי מאוהבת בה קשות ואנחנו מאוהבים באמא של דני קשות, שגם עברה לגור איתנו עכשיו. מה הלאה? מבחינת חתונה אנחנו לא רוצים להיות לחוצים. אני מאמין שזה יקרה, כי דני היא האחת שלי חד־משמעית, וגם כשנתחתן אני רוצה שאמא שלה תמשיך לגור איתנו. לדני יש חלום אחד והוא להקים משפחה, אז כשנרגיש שזה זה נתחתן ונקים משפחה. כרגע אני עוד ילד בעצמי". 

מתי בפעם הראשונה

מתי בפעם הראשונה צילמת סרטון לרשתות החברתיות?

"ב־2017. אצלי זה לא היה 'בטעות' כמו אצל כולם, עשיתי הרבה אודישנים למשחק, קיבלתי הרבה תשובות שליליות וזה ביאס אותי ממש. 

"באותה תקופה עבדתי במקביל בחנות חיות והחלטתי להתפטר ולהתחיל להעלות סרטונים לאינסטגרם. אחד הסרטונים הראשונים היה מתיחה שבה הבהלתי את אמא שלי. היא נבהלה לגמרי וצרחה שם, וזה תפס. אחר כך התחלתי לעשות סרטונים עלילתיים, למדתי לערוך בבית ואז עשיתי את סרטון החד־קרן. כשהעליתי אותו אמרתי לאמא שלי, 'תזכרי את היום הזה', ידעתי שזה יתפוס. אגב, יש לי דלת פתוחה לחזור לחנות החיות ועד היום אני בקשר עם הבעלים, על כל מקרה שלא יקרה. אני לא חושב שזו בושה, ואם לא היתה לי עבודה, הייתי חוזר לשם".

קווין רובין, בן 27, שחקן, מגיש טלוויזיה, יוטיובר ואושיית רשת. תושב ראש העין, בזוגיות עם דניאלה (דני), יוטיוברית ויוצרת תוכן. פרץ ב־2017 בערוץ היוטיוב שלו, שיחק בטלוויזיה ובקולנוע ("משפחה בהנפקה", "פול גז"), הגיש את "נינג'ה ישראל ילדים" והשתתף בפסטיגל. בימים אלה מצטלם לסדרה "זיגי" (בערוץ טין ניק לצופי HOT) ולסרט "פול ספיד"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו