בפברואר 2020 הגשים השף אורן אסידו חלום ופתח בתל אביב את "פוּפֶה" (בובה בצרפתית), המסעדה הראשונה שלו. התפריט שרקח היה מעולה, עם דגים, ירקות בגריל, סשימי, ספייר ריבס טלה ועוד, אבל הטיימינג יצא קצת יבש: חודש אחרי הפתיחה פרצה מגיפת הקורונה, ואסידו נאלץ לסגור את שערי המסעדה - נכון לעכשיו באופן זמני.
"זה מקום בסטנדרט אירופי, שנפתח בהשקעה של הרבה מאוד כסף. אוכל ים־תיכוני עם המון השפעות מהבית", הוא מסביר. "היינו עדיין בתהליכים להבין את החוויה המתגלגלת בצלחת, ופתאום הכל נעצר.
"בהתחלה אמרתי לעצמי, 'וואו, מתאים לי שבוע חופש, וחוזרים', אבל זה נמשך ונמשך. לקחתי את זה קשה, אבל בשלב מסוים החלטתי שבמקום לבכות, אנצל את זמן האיכות עם הילד שלי. זה לא רגיל ששף נמצא כל כך הרבה זמן בבית".
הרבה עסקים שנפתחו סביב הקורונה נפלו בין הכיסאות.
"כל מסעדה מביאה בחשבון שהשנה הראשונה שלה תהיה מאתגרת, אבל אף אחד לא דמיין שהכל ייסגר. אנחנו לא קיבלנו שום מענק מנפלאות המדינה, ואני מקווה שנשרוד את התקופה. נשאר רק לברך שיש לי מקום לחזור אליו, ולא להתלונן.
"מאוד כואב לי על הסגירה של הרבה מסעדות. שמעתי שאחת מכל שלוש מסעדות נסגרת. אני מאחל לכולן להיפתח מתישהו מחדש.
"אחד הדברים שהכי מפריעים לי הוא שלא מבינים את ערך הקולינריה בתרבות הישראלית. כל תייר שמגיע לארץ, אחרי שהוא שם פתק בכותל ומורח בוץ בים המלח - הוא מטייל בשווקים ואוכל במסעדות. האוכל שלנו כובש את העולם, אבל לא מתייחסים לזה אצלנו ככה. מבחינתי, הגישה תשתנה רק כששר בממשלה יהיה ממונה על תחום המסעדנות בארץ".
כל העיכובים לא ערערו את הנחישות שלך להמשיך?
"לא. השאיפות עדיין קיימות, והמטרה שלי היא להגיע לכל בית. אני רק בתחילת הדרך. יש לי עוד מיזמים שאני חולם לפתוח: מסעדת חמארה מרוקאית, מלון בוטיק שיפעל עם מסעדה, וגם מעדנייה־מסעדה איפשהו בחו"ל. מבחינתי, קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים".
עד שהנגיף יואיל לפנות את הדרך ולאפשר חזרה לשגרה, מאפסן אסידו (27) את החלומות הגדולים לטובת מנה עסיסית ונוטפת שומן של ריאליטי. ביום ראשון השבוע הצטרף השף לבית "האח הגדול" (ימי ראשון, רביעי, חמישי ושבת ברשת 13), כאחד הדיירים החדשים במסגרת מה שנקרא שם "הכניסה השנייה".
הוא נולד וגדל ביישוב קרני שומרון, כ־20 ק"מ ממזרח לכפר סבא. בנם של קלאודיה (52), גננת, וגבי (63), נהג אוטובוס. אח לגיא (32) ולתומר (31).
"אני לא קורא למקום שבו גדלתי התנחלות, כי בשבילי זה הבית. ב־2002, כשהייתי בכיתה ג', היה פיגוע קשה של מחבל מתאבד בקניון ביישוב, ושלושה אנשים נהרגו. עד שהוצאתי רישיון נהיגה לא יצאתי לבד מתחומי היישוב. לאדם מבחוץ זה אולי נשמע מוזר ומפחיד, אבל לא הכרתי משהו אחר, וצריך לזכור שהיו לנו גם שנים שקטות".
בתיכון למד בכצנלסון בכפר סבא. "בקרני שומרון לא היה תיכון חילוני, אז היינו נוסעים לעיר באוטובוס ממוגן ירי. היום אני יודע שלא משנה כמה היינו רגילים לזה - זה עדיין דבר לא נורמלי". בצבא שירת כלוחם בגבעתי, בתקופת מבצע צוק איתן. "הייתי סמל מחלקה, ולמרות שקיבלתי הרבה שעות ביציאה, כי הייתי עושה פרינציפ על הגילוח, באופן אירוני שובצתי גם להיות רס"פ שאחראי, בין היתר, על המשמעת.
"הייתי חייל שובב, אבל בטעם טוב. היום אני יודע שזו היתה הדרך שלי להתמודד עם המסגרת. בצה"ל עשיתי את הסוויץ'. אני די כריזמטי ויש לי ביטחון עצמי, כך שבמקום לקחת את זה למקום בעייתי, הלכתי למקום של הובלה ופיקוד".
* * *
הוא נשוי לאנאל (25), קוסמטיקאית, ואב לאריאל, בן חמישה חודשים. "כרגע אני אבא במשרה מלאה. יש לי יקיצה טבעית בחמש בבוקר, ואז אני לוקח אותו לסלון, מחליף לו, מאכיל אותו, מקלח - ובצהריים גם ישן איתו.
"מאריאל היה הכי קשה לי להיפרד כדי להיכנס לבית האח. עוד עלולה לצאת לו שן ראשונה - ואני לא אהיה לידו. אני מקווה מאוד שברגע שאחזור הוא יצחק לי. אשתי, אגב, מאוד מפרגנת לכניסה שלי, היא אומרת שזאת אחלה הזדמנות בשבילי - גם ברמת הפאן וגם ביום שאחרי".
איך אתם עוברים את החודשים האחרונים מבחינה כלכלית?
"אשתי עצמאית, אבל גם בתחום העיסוק שלה הכל סגור. אני, כאמור, יושב בבית כבר שנה. שמרתי קצת כסף בצד, אבל גם לזה יש גבול.
"למזלנו, התנהלנו נכון. אני עם חורים בידיים אבל אשתי יותר מחושבת, ושרדנו עם המון עזרה מההורים. בוא נשים את הדברים על השולחן: דמי החל"ת שאני מקבל הם 4,000 שקלים, ואיך שלא תהפוך - זה לא מספיק למשפחה עם תינוק, דירה שכורה ורכב.
"אז לא חסר לי כלום, ואני אומר תודה, אבל זה קשה ולא הגיוני. שמנו כסף לבן ליום שחור, ובלי העזרה שקיבלנו אני לא יודע איך היינו עוברים את התקופה. בוא נגיד שלא תראה אותי עם ורסאצ'ה וגוצ'י בקרוב".
לתודעה הציבורית הוא פרץ לפני שנתיים, כמנצח בריאליטי האוכל של רשת "משחקי השף", אחרי ששכנע את השופטים עם מנת "בטטה קסביה" (ארטישוק ירושלמי). "המטבח הוא כל עולמי, אבל לעצמי אני הכי אוהב מקדונלד'ס".
את העבודה המשמעותית הראשונה עשה אצל מאיר אדוני, במסעדות כתית והמזללה בתל אביב, ומייד אחרי "משחקי השף" עבד שנתיים במסעדת הדקל של אסף גרניט בירושלים.
"אני חושב שהקבוצה של אסף היא חממת גידול הטבחים הכי טובה שיש כיום בארץ. יש לו צוות של אנשים מדהימים", הוא מפרגן לבוס לשעבר.
מה חשבת על כוכב המישלן שהוא קיבל לאחרונה על המסעדה שלו בפריז?
"מגיע לו לגמרי, הוא עבד קשה וחיכה לזה. מישלן זו נקודת הציון הכי גדולה שיש לשפים ולטבחים. מה שנקרא חותמת רצינית, ואני שמח בשבילו".
לך יש שאיפות לקטוף מישלן?
"אין טבח שזה לא עובר לו בראש. אני בטוח שיום יבוא ואני אקבל את הכוכב שלי, אבל יש לי עוד דרך ארוכה לעשות".
אתה שונה מאוד בנוף של השפים. ממוסד, פחות "שופוני" וחיי לילה.
"גדלתי בבית מאוד ערכי וצנוע, שאומר תודה על מה שיש. אני לא גרידי ולא קרחניסט, ויש לי עוגן וילד - וזה מה שמעניין אותי. לא כל שף נוסע ברכבי יוקרה, עושה סמים ושותה אלכוהול. אני נוהג ביונדאי i20 , לובש בגדים של מטבח ואומר על זה אלף פעמים תודה. אני יכול להתמזמז עם הבן שלי בסלון מול ערוץ בייבי, וזאת המשמעות של החיים. ואגב, אחרי אריאל אני חייב בת".
* * *

ל"האח הגדול" הצטרף מהשיקול הכלכלי ("צריך לחיות ממשהו"), אבל גם מרצון להכניס קצת מהטאץ' המרגיע שלו לבית. "הקורונה הכניסה אותי ואת כל המדינה לפרופורציות, והרגשתי שכל הדברים הסתדרו כדי שאכנס", הוא מסביר בראיון שמתקיים בנווה אילן, שלושה ימים לפני הכניסה לבית. "לא משנה לי מה יגידו על הכניסה שלי. אין לי מה להסתיר ואין בי פחד שיגלו עלי דברים. אין אדם יותר פתוח ממני, ואני לא מתבייש להפגין רגשות".
צפית במהלך העונה?
"כן, ואני חושב שאין שיח מספיק עמוק בבית. חסרים שם דברים. לדעתי, בלי דרור - הבית גמור".
מה חסר לך שם?
"חסרים לי המון צחוקים ושמחה. בואו, יש לכם בריכה בבית, מה אתם יושבים בחוץ? מעכשיו אני אומר לך שאני נכנס כל יום למים. הם מתלוננים? אז קומו ותעשו דברים. לשבת רגל על רגל זה לא הפתרון".
הוא מעיד שכבר עשה לעצמו "חלוקה של דיירי הבית", ולפיכך הוא יודע למי יצטרף - לזהבה ולדרור. "אני רואה את עצמי מצליח לחבר את כולם בבית למסיבת בריכה אחת גדולה", הוא מבטיח.
ה"חלוקה" שהזכרת לא תקשה עליך להשתלב?
"ביום שמישהו לא ירצה להיות איתי רק בגלל שאני חבר של מישהו אחר, אני אייעץ לו לבקש מהאח לצאת מהבית. אף אחד לא יחליט בשבילי עם מי להתחבר ועם מי לא".
אני מבין שאתה מאוד בעד דרור.
"אני מכיר את דרור מאיזו הפקה שעשינו פעם יחד, והוא דמות שאי אפשר להתעלם ממנה. הוא דוגמה טובה לאיך צריך להתנהל בבית: להיות בסדר עם כולם, אבל גם לא להתבייש להגיד מה שאתה חושב. אני אוהב שהוא אומר דברים בצורה נבונה ונעימה".
די בטוח שג'וזי לא יסכים איתך.
"היתה לו אובססיה של כמה ימים על ג'וזי, אבל אני חושב שזה די עבר לו".
מה דעתך על יהודה?
"אני מאוד מאמין במשפט 'אין אדם רע - יש אדם שרע לו'. במקרה שלו, רואים שלא טוב לו בבית. כל זבוב שעף במרחב מפריע לו. אני חושב שיש לו הרבה קליפות לקלף. הוא מתחיל לעשות שינוי, ואם הוא לא ישלים אותו - הוא יעשה לעצמו נזק בבית וגם בחוץ.
"עם יהודה אני בסוג של כבדהו וחשדהו, אבל אני גם משתדל לא להגיע עם דעות קדומות על אנשים. בוא נגיד שיהודה הוא לא מישהו שאני אישן איתו במיטה כפיות".
בלשון המעטה.
"באופי שלי אני אדם מאוד שמח, אנרגטי, מחליק ולא חופר. אני לא נתפס לקטנות. יהודה הוא אחד שדברים מפריעים לו, וכל היום הוא יחפור עליהם. אני מביא בחשבון שאבוא לו רע. ולא רק לו, אלא לכל מי שהוא מרמרה. לאנשים שהם מרמרה קשה לראות אנשים שמחים".
מה דעתך על הזוגיות של תום וגל?
"הם נראים לי יותר אחים מאשר בני זוג. גדלתי בבית מרוקאי, וכשסבתא שלי ראתה את אשתי היא אמרה לי: 'יש לה עיניים טובות'. גם לתום יש עיניים טובות, אבל נראה לי שהוא לא מצא את החבר הטוב בבית - וגל היא הפתרון".
אני מפחד לדעת מה אתה חושב על לינור ורמי.
"אנחנו ב־2021, ושכל אחד יעשה מה שטוב לו. שלא יספרו לי שהם 'אבא ובת' כשהם מדברים על שיחות אינטימיות, נשיקות ומגע. ובכלל, אם לינור תידלק על אחד הגברים בכניסה השנייה - יתחיל הבלאגן. יהיה סרט טורקי".
איך היית מגיב אם הבת שלך היתה מתאהבת בגבר בגילך?
"פחות הייתי מקבל את זה, אבל כשזה אצל אחרים אין לי בעיה. אני מסכים שיש כאן סתירה, אבל זאת האמת".
תפתח את זה איתם?
"ג'וזי, האחרון שאמר את זה לרמי, סובל מזה עד היום".
מה הסיכוי שנראה אינטראקציה שלך עם בחורה בבית?
"שאלה מיותרת. מה פתאום. יש לי את האישה הכי מושלמת, שגם אם תחבר את כל הבחורות בבית יחד - הן לא מתקרבות לה לקרסוליים".
* * *
אם תשאלו את אסידו, הוא יענה לכם במשפט נחרץ: "באתי כדי לקחת את הצ'ק ולעשות היסטוריה - להיות הדייר הראשון בתולדות 'האח הגדול' שנכנס בכניסה שנייה ומנצח".
אתה בטוח בעצמך, אולי קצת יותר מדי.
"אתה יודע מה אמר העיוור למת? נחיה ונראה".
סופם של דיירים דומיננטיים להיות מודחים מהר.
"אני לא מהדומיננטיים שהדבר הראשון שאנשים רוצים זה להעיף אותם. הדומיננטיות שלי טובה וחיובית, היא לא רעה. אני לא אכנס וישר יגידו 'בואו נעמיד אותו להדחה'.
"לדעתי, הבית לא מגובש בכלל. חסר שם מישהו שיאחד ושיהיה הלב. היחיד שעושה את זה בינתיים הוא דרור, אבל די, כבר קשה לו לבד".
לך יש יתרון במטבח, אולי יעזור לך להתחבב על כולם.
"כולם שואלים אותי אם אבשל לשאר הדיירים, והתשובה שלי היא 'לא, נשמה'. אני לא השף הפרטי שלהם והם לא משלמים לי משכורות".
בפריים טיים תוכל לחשוף עוד את היכולות הקולינריות שלך.
"אמנם יש לי עוד המון שאיפות, ברוך השם אלף פעם, אבל אני לא הולך לעשות שם תוכנית בישול. אני הולך להביא את הפרס".
ב"משחקי השף", כשהכנת מנה לא טובה, אמרת ש"גם לרונאלדו יש משחקים לא טובים מדי פעם". ההשוואה הזאת גרמה לכמה צופים לחשוב שאתה שחצן.
"זאת לא שחצנות, זאת הכרה בעובדות. רונאלדו כובש בכל משחק? אז גם לי מותר".