לפני שלושה שבועות ירדה ציפי ברנד עם בתה הבכורה, אלי (14), אל השדרה הסמוכה לביתה בתל אביב בשעת ערב מאוחרת, כדי לרוץ יחד סביב הגינה הקטנה. הן בקושי הספיקו להשלים את סיבוב הריצה השני, כשהטלפון של ברנד צלצל.
"זה היה עיתונאי, שביקש תגובה להחלטה של רון חולדאי לפטר אותי מתפקידי כסגנית ראש העיר. לא הבנתי על מה הוא מדבר. נכנסתי לדואר האלקטרוני שלי מהטלפון, וגיליתי שחולדאי פיטר אותי במייל. ב־9 בערב, בלי התראה מוקדמת, נשלח אלי מייל פיטורים, שאליו מכותבים 35 אנשים נוספים, ובהם כל פורום חברי המועצה, מנכ"ל העירייה והיועץ המשפטי.
"הייתי בהלם מוחלט. קראתי את המכתב, ומהר מאוד הבנתי שהוא ריק מתוכן. עד לרגע זה לא הוסבר לי בדיוק על מה ולמה פוטרתי. שואלים אותי מהי העילה לפיטורים שלי, ואין לי תשובה".
על פי המכתב שנשלח אלייך, הסיבה היא שאת "פועלת - פעם אחר פעם אחר פעם - על דעת עצמך, תוך התעלמות בוטה מעמדות הגורמים המקצועיים ומההנחיות".
"על מה הוא מדבר? למה הוא לא מפרט איזו התעלמות ומאילו הנחיות? למה הוא לא נוקב בדוגמה אחת? שיסביר מה עומד מאחורי המילים הבומבסטיות האלה, מלבד ניסיון יירוט שלי. אחרת זה נראה יותר כמו חיסול חשבונות, רגע לפני שהוא מסיים את התפקיד וממשיך הלאה.
"אני לא עובדת אצל רון חולדאי. הוא לא שכר את שירותיי בעסק הפרטי שלו. אני עובדת אצל תושבי ותושבות תל אביב־יפו, והם בחרו בי. אני חברה בסיעה השנייה בגודלה במועצת העיר. זה לא בין חולדאי לביני. המשמעות פה היא רחבה בהרבה.
"פיטורים של נבחרת ציבור מחייבים מתן הסברים לתושבים. לא ברור לי איך אדם שבעברו היה מפקד, שמכהן 22 שנים כראש העיר ועכשיו שואף להנהיג את המדינה, חושב שראוי שדברים יתנהלו בבריונות כזו. משוגר אלי מייל שבו ראש העיר מודיע לי, סגניתו זה שנתיים, שהוא 'שולל בזאת' את כל הסמכויות שלי. ברגע אחד אני מאבדת את התפקיד שלי, וגם השכר שלי נמחק, בלי שקדמה לכל אלה שיחה אחת. קיבלת החלטה? מאה אחוז. תואיל לנמק אותה במלואה בפני הציבור, וגם בפניי. יש כללי צדק שהעולם מתנהל לפיהם".

חולדאי טען במכתב ש"כשלו כל ניסיונותיי לשפר את איכות שיתוף הפעולה בינינו".
"לא היה כלום. להפך, במשך חודשים ארוכים ניסיתי לקבוע איתו פגישת עדכון במגוון נושאים, ולא הצלחתי. הוא לא היה זמין לזה. כבר הרבה זמן הוא לא באמת פה. הוא במקום אחר, וזה הורגש עוד קודם להכרזה שלו על התמודדות בבחירות הקרובות, צעד שבוודאי דרש היערכות לא מעטה. אני מרגישה שהוא מזמן שם את תל אביב על 'טייס אוטומטי'. הקשב לא מופנה לניהול העיר, אלא ממוקד בקמפיין של המפלגה שהקים ובהתמודדות שלו בזירה הארצית.
"הבחירות לכנסת הן חשובות, חולדאי לוקח על עצמו משימה לאומית, ואני מאחלת לו שיצליח בה. הוא היה ראש עיר טוב, וקרו הרבה דברים מאוד יפים בתל אביב בשני העשורים האחרונים. אבל עכשיו הוא חייב לשחרר את העיר, בפרט כשהיא בעיצומה של תקופה כל כך מאתגרת. ממילא אחרי כל כך הרבה שנים בתפקיד נוצר ניתוק של הקשב, של החיבור לתושבים, לצרכים ולשטח. לחשוב שאפשר לנהל עיר כמו תל אביב על טייס אוטומטי, וגם לפגוע בנבחרת ציבור בולטת ופעילה, שעובדת בשביל התושבים, זה לחלוטין לא מתקבל על הדעת".
ניסית לפנות אל חולדאי כדי לקבל תשובות?
"כן. הלכתי להיפגש איתו בלשכתו, כדי לנסות להבין מה בדיוק הטענות שלו כלפיי. קיוויתי לשיחה בארבע עיניים אבל מצאתי שם עוד אנשים. זה לא הפתיע אותי, הניסיון שלי לימד אותי שאי אפשר לדבר עם חולדאי בארבע עיניים. הוא הקיף את עצמו באנשים שלו, שהם חלק מהמנגנון העירוני הפקידותי, וככה נחסמת הגישה הישירה אליו.
"אמרתי לו שבאתי למנוע מלחמה מיותרת בינינו, והמשפט הזה כנראה הקפיץ אותו. הוא התנפל עלי בצעקות. התנפלות גסה, מביכה, במשך דקות ארוכות. לא קיבלתי תשובות, מלבד חזרה בקולי קולות על האמירות הכלליות שהופיעו במכתב, כמו 'אנחנו לא יכולים לעבוד איתך ככה', בלשון רבים. בלי הסברים קונקרטיים ובלי לתת לי דוגמה אחת, שתבהיר מה בהתנהלות שלי היה לא תקין בעיניו עד כדי נקיטת צעד חריף כזה.
"בשורה התחתונה, מעבר לחוסר כבוד כלפיי וכלפי הציבור שבחר בי, המעמד הזה בעיקר לא כיבד אותו".

* * *
אנחנו נפגשות בלשכתה שבקומה ה־11 בבית העירייה, שבה שוכנות הלשכות של חברי המועצה. זו שעת צהריים של יום שישי, ו"קומת הנבחרים", כפי שברנד מסבירה שהיא מכוּנה, שקטה מאוד וחשוכה. מרחוב אבן גבירול נשמעים לפתע קולות תופים סוערים. המרחב הציבורי של העיר, בניגוד לקומת נבחריו, פעיל ללא הפסקה. ברנד (50) מטה אוזן לקולות הגוברים, מנסה לקלוט את תוכן הקריאות, אך אלה נבלעות במהומה הכוללת, שדועכת בהדרגה עם התקדמות ההפגנה במורד הרחוב.
הלשכה שלה שטופת אור טבעי מחלון גדול הפונה לכיוון צפון־מערב, ובאופק מתוח קו הים. היא משמשת אותה מסוף 2018, עם חבירת סיעתה לקואליציה של חולדאי, כאחת משבעה סגניו וסגניותיו, וכאחראית על תחום הגיל הרך והמשפחות הצעירות. משמעות המהלך שביצע חולדאי היתה שלילת כל סמכויותיה בתחומי אחריותה - ומחיקת השכר שלה.
"התואר שלי כסגנית נשאר, כי כדי שלא אוגדר כסגנית חולדאי צריך להביא את הנושא בפני המועצה, וזה עדיין לא קרה", היא מסבירה. "אז נשארתי עם תואר, אבל הוא ריק מכל תוכן ונטול הכנסה. לכן אני מתעקשת לכנות את זה 'פיטורים', ולא שום כינוי מכובס אחר".
על אדן החלון מוצב פסלון האמי, שבו זכתה ברנד ב־2009 על סרטה התיעודי "גוגל בייבי", שהתחקה אחר תהליך פונדקאות חוצה יבשות. "הפרס הזה גם משמש תזכורת לקריירה שלי", היא מחייכת.

היא נולדה וגדלה בתל אביב. בצבא שירתה כקצינת מודיעין ב־8200, מחצית מהזמן בבירנית שבצפון, והיתר בקריה בתל אביב "בזמן מלחמת המפרץ, כשנורו טילים לגוש דן". לאחר שחרורה חיה שנה בפריז, למדה צרפתית ואמנות בסורבון והתגוררה ליד גני לוקסמבורג עם שני שותפים פריזאים.
היא עבדה ככתבת ועורכת בחברת החדשות של ערוץ 2 מיום הקמתה ב־1993. אחרי כעשור עברה לערוץ 10, שם היתה כתבת ופרשנית פוליטית. ב־2003 הקימה את חברת ברנדקום הפקות, שבמסגרתה ביימה והפיקה סדרות וסרטים דוקומנטריים, שבהם "מישהו לאהוב" ו"8 סיבות לקום בבוקר". בין לבין סיימה תואר ראשון במשפטים ותקשורת באוניברסיטה העברית.
בשנת 2004 נישאה לצבי פרנק (57), יזם היי־טק ששירת כטייס בחיל האוויר. הם הורים לאלי בת ה־14, רני בת ה־12 והתאומים נח ושי בני ה־9. ב־2013, לאחר מעורבות עמוקה במחאת העגלות והקמת תנועת הורים, עברה ברנד לזירה המוניציפלית. היא התמודדה בבחירות למועצה במסגרת סיעת "שימו לב הורים".
"הייתי כבר אמא לארבעה, קטנים מאוד. נח ושי היו בסך הכל בני שנתיים, והגדולות בנות 5 ו־7. היה ברור שנדרש מענה מיידי לצרכים של משפחות בשטח. רק כשאת הופכת להורה את מבינה עד כמה משמעותית העירייה לחיים של משפחה וילדים, ועל בסיס זה החלטתי שאני חייבת להפוך מעורבת ולהשפיע על המדיניות. עיריית תל אביב לא ספרה את ההורים ולא דיברה בשפה של משפחות צעירות וקהילות".
ברנד נכנסה למועצה עם חברת הסיעה "עיר לכולנו", שלי דביר. בשנתיים וחצי הראשונות היו יחד באופוזיציה, ובהמשך פרשה דביר ממועצת העירייה, בשל הסכם רוטציה עם חבר מועצה אחר, וברנד נותרה לבדה באופוזיציה ושימשה יו"ר ועדת הביקורת.
אחד המאבקים המרכזיים שהובילה היה על תוספת סייעת שלישית לגני הילדים מגיל 3, מאבק שהתרחב לערים נוספות ונחל הצלחה. בינואר 2015 כלל המאבק השבתה של יום בלימודים בגנים מצד ההורים, במחאה על המחסור בסייעות.
* * *
ב־2017, עדיין מהאופוזיציה, ניצבה ברנד בחזית מאבק נוסף, יחד עם קבוצות תושבים, נגד הבנייה בכיכר אתרים. ברנד מניחה שהקרב הזה הוא, כנראה, שהביא בסופו של דבר לפיטוריה.
"זה הרבה יותר מכיכר אתרים", היא אומרת. "מדובר בשינוי של אופן ההתבוננות על העיר - מעיר שמפנה את הגב לים, לעיר עם הפנים אל הים. תל אביב היא עיר של דמוקרטיה, ליברליזם, תרבות, היא המנוע הכלכלי של המדינה, והיא הים. זו עיר שחייבת לדבר ים ולהיפתח אל הים, ולכן בלתי אפשרי שתאושר בנייה חסרת רסן סמוך לחוף, ושלא נשמור על רצועת החוף. זו תפיסה מהותית, כוללת, שלא מסתכמת בחניון כזה או אחר. הושגו פה כמה וכמה הישגים, למשל שלא יוקמו מגדלים של 40 קומות, אבל יש עוד דרך ארוכה לפנינו בהגנה על קו החוף.

"זה היה אחד המאבקים הכי קשים מול חולדאי ומול המנגנון כולו. ההתבוננות שלהם היתה מתוך החור שבגרוש. פרספקטיבה של גזברות, חסרת מעוף ונטולת חזון. קשקושים כמו מחירי דירות וחניונים, שהם חסרי משמעות בהתחשב בתקציבים הגדולים של העיר, ומעל לכל, בהתייחס לתפיסה הכוללת של העיר. אני מסתכלת על כיכר אתרים כעל הטבור של המדינה, בניגוד לחולדאי ולפקידות שההסתכלות שלהם היא יותר על השורה התחתונה, של הכסף".
בבחירות המקומיות ב־2018 עמדה ברנד בראש סיעת "הורים זה לב", שאיתה הצטרפה לסיעת "רוב העיר" בראשות אסף זמיר. הסיעה המשותפת הכניסה למועצה שישה חברים והצטרפה לקואליציה של חולדאי. ב־2019, כשזמיר עבר למפלגת כחול לבן והתמודד בבחירות לכנסת, הפכה ברנד לראש רשימת "רוב העיר".
איך היתה מערכת היחסים בינך לבין חולדאי במשך קרוב לשנתיים, שבהן כיהנת כסגניתו?
"לא היתה שום מערכת יחסים. בחמש השנים ששימשתי חברת אופוזיציה לא היה אפילו משהו שאפשר להגדיר כקרוב ליחסים, או אפילו רק כיחס. שלא לדבר על פגישות או שיח כלשהו.
"חולדאי רוצה קואליציה מקיר לקיר, שתפעל בהתאם לרצונות שלו ולמה שהוא רואה לנכון. בלי הפתעות. בעניין הזה הוא לא חריג, ראשי הרשויות דואגים לאורך השנים לשמר ולבצר את ההגמוניה שלהם לשנות שלטון ארוכות. עיריית תל אביב מנהלת תקציב שנתי של יותר מ־6 מיליארד שקלים, כספי ציבור. זה לבדו מחייב מנגנון ביקורת משמעותי, אבל קשה מאוד להבטיח מערך ביקורת ראוי בתנאים כאלה. אין באמת פיקוח על ניהול העיר".
* * *
במכתב שקיבלת נכתב: "כאשר את בוחרת להיות שותפה בקואליציה ומוענק לך מעמד מכוחה - מחובתך לפעול מתוך מחויבות להחלטות הנהלת העירייה".
מה חשבת על המשפט הזה?
"יש לי דעות, שבחלקן הן שונות מאלה של ראש העיר ושל הפקידות העירונית. אני לא אמורה למחוק אותן ולהפוך משותקת. עם זאת, הבעתי את דעותיי בדיונים הפנימיים. לא ניאצתי ולא התנגחתי בחולדאי באופן פומבי, ולא נהגתי כלפיו בחוסר כבוד.
"אני מאמינה שהפיטורים שלי נבעו בין השאר מזה שלא התיישרתי עם העמדות שלו בעירייה. למשל, לפני אחד הדיונים על מדיניות החוף וכיכר אתרים התחילו לפנות אלי אנשים קרובים ללשכת ראש העיר. יועצים שמינה, דמויות פוליטיות מהסיעה שלו. הציעו לי להיות יותר קואופרטיבית, ובעיקר פחות תקשורתית, פחות פעילה, פחות להגיד את דעתי, למרות שהחופש שלי לפעול בנושא הזה מעוגן אפילו בהסכמים הקואליציוניים. ניסו לנהל איתי מעין 'משא ומתן', מה להגיד בנושא כיכר אתרים, איך להצביע, אם לבוא לדיון או לא, מה לומר לחברי הסיעה שלי ומה לא לומר.
"השיא הגיע ביום שלפני ההצבעה, 28 בדצמבר 2020. פנה אלי אחד מאנשיו הקרובים של חולדאי, מתוך העירייה, ואמר שאם לא אתנהג לפי הציפיות שלהם ולא אתמוך במדיניות של חולדאי, 'זהו סוף דרכך'. ככה, פשוט. מאפיה סטייל. היו הסכמים קואליציוניים, דעתי ידועה מאז 2017, שלחתי מסמכים רבים בנושא - כל זה לא מעניין אף אחד".
איך הצבעת?
"הצבעתי נגד מסמך המדיניות, ושכנעתי גם את חברי הסיעה לא לתמוך בו. שמונה ימים לאחר שהתנגדתי להחלטה על מדיניות התכנון במרחב כיכר אתרים וחוף הים - פוטרתי.
"אני אומרת לתושבי תל אביב־יפו דבר מאוד פשוט. בפעם הבאה שתסתכלו על מפלצת הבטון המכוערת בגלגולה הנוכחי, או חס וחלילה בגלגולה העתידי, ותשאלו את עצמכם 'איך? איך?' - אז הנה. ככה".
בהצבעות במועצה הצבעת גם בהתאם לציפייה של חולדאי, בניגוד למצפונך?
"שישה ימים לפני שפוטרתי הצבעתי בעד אישור התקציב העירוני, למרות שלא הסכמתי עם הקיצוץ התקציבי לגיל הרך ולטיפת חלב, שהם דרמטיים למשפחות צעירות. אני מודעת לכך שצריך לאזן בין שיקולים, והרגשתי שבשנת משבר כלכלי קשה, בגלל הקורונה, חלה עלי אחריות שיהיה תקציב לעירייה. אז יישרתי קו, כדי שהעירייה תוכל לנוע קדימה, למען התושבים.
"אבל ברור לכולם שאלה נושאים שלא אניח להם, ואלחם כדי שייעשו תיקונים בהמשך. אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לשמור את הצעירים ואת המשפחות בעיר, במיוחד בהתחשב בקשיים ובאתגרים שנוצרו בשנה האחרונה. זה כולל שני עוגנים עיקריים - דיור וחינוך. מבחינת דיור, זה כולל, למשל, שכירויות ארוכות טווח ודיור בר־השגה. מתוך 240 אלף יחידות דיור בתל אביב, 208 בלבד הן יחידות דיור בר־השגה. זה כלום.
"מבחינת חינוך, בפרט לגיל הרך, זה דורש התערבות עמוקה בגילי 3-0. קבלת היתר לפתיחת גן פרטי כרוכה בביורוקרטיה סבוכה ובעלויות של 300-200 אלף שקלים, העירייה יכולה להתערב פה. יש מחסור גדול בנכסים שמתאימים לשמש גן ילדים, ואנחנו יכולים להקצות לשם כך נכסים עירוניים. אי אפשר להשלים עם מצב של גנים פיראטיים, לא מפוקחים, שהעלויות שלהם הן 5,000-4,500 שקלים לחודש. משפחות לא יכולות ולא צריכות להשלים עם מצב כזה.
"אם לא נשמור על תמהיל התושבים בעיר ונאבד את הקהילות, את המשפחות ואת דור הילדים הבא של תל אביב - העיר תהפוך לחדגונית, ולמקום שלא יהיה נעים לחיות בו".
* * *
על אחד מקירות לשכתה תלוי צילום גדול בשחור ולבן. שורת המלונות לחוף ימה של תל אביב חשוכה, ורק כמה חדרים מוארים ומרכיבים צורה של לב, שהשתקפותו במי הים השחורים שבורה ומעורפלת. בתחתית התמונה, שצילם בעלה, מופיע טקסט שכתב: "לילה ירד על תל אביב והעיר שוממה, מכונסת בתוך עצמה, שותקת. ובתוך הדממה מהדהדת הכתובת על הקיר, כתובת המרוחה בפסיפס אורות חדרי מלון נטושים. יש לה אהבה, לעיר שלי תל אביב. יש לה אהבה והיא תנצח. גם את הקורונה".

"בשנה הזאת של הקורונה צבי לקח פיקוד על הבית, ואני הייתי כמה שיותר בשטח, עם התושבים. הוא למד להכין שניצלים, לבשל, לדאוג לכביסות - דברים שאני עשיתי כל השנים.
"בזכות החצי הטריפוליטאי שלי, אני יודעת להחזיק בית כמו שצריך", היא צוחקת. "צבי נינוח, הוא מצוין בשמירת השגרה בבית ותפעולי זומים במקביל. אני צריכה תזוזה ופעילות. בשנה האחרונה הייתי עסוקה מאוד. החל מחיבורים בין עמותות לבין תושבים עם צרכים שונים, וכלה בהימצאות לצד התושבים במהלך המחאות וההפגנות השונות. לא מתוך פוזיציה פוליטית, אלא כי הרגשתי שכנבחרת ציבור, אני חייבת להיות איתם, במיוחד לנוכח החיכוכים הקשים שהיו עם המשטרה. מנהיגות צריכה להיות בשטח.
"היה ברור לי שאני צריכה להיות עם התושבים מול אלימות משטרתית. מול מצבים שהמשטרה בודקת תעודות זהות לתושבים ששומרים על מרחקים ולא מתפרעים. משפחות עם ילדים שעומדות מול אופנועי משטרה שנכנסים לתוך כיכר רבין. הייתי בקשר רציף עם המשטרה, ממש הקמתי חמ"ל של תושבים עם תיעוד של אלימות משטרתית ולא הרפיתי. הרוחות נרגעו ברמה כזו או אחרת והחל תהליך של הידברות.
"הניסיון למחוק אותי הוא תוצאה של הבולטות שלי בתקופה האחרונה. של צבירת כוח מתוך עשייה. אני עם התושבים, בשטח כל הזמן. בתקופה הזו, של הקורונה, זה היה חד־משמעי. בלשכת ראש העיר לא רואים בעין יפה פעילות יתר. אחד מאנשיו של רון אמר לי: 'את יותר מדי פעילה בשבילנו'. העירייה מתנהלת לאט, וקצב הפעילות שלי לא תואם את הקצב שלהם".
תתמודדי על ראשות העירייה אחרי חולדאי?
"אין כרגע בחירות בתל אביב. נראה לי מאוד לא רציני לצאת בהכרזות על התמודדות במרוץ שעדיין לא ידוע מתי יתקיים. זאת בפירוש החלטה גדולה ומשמעותית שאני אצטרך לקבל, ואני אקבל אותה, כשזה יהיה רלוונטי. מה שבטוח הוא שמי שייכנס או תיכנס לתפקיד האדיר הזה, חייב להכיר את העיר לפני ולפנים. התקופה הזאת לא דומה לשום תקופה בעבר.
"לי יש משנה סדורה ותוכנית ברורה לאן העיר הזאת צריכה ללכת, שגם משמרת את כל הדברים הנפלאים שאנחנו אוהבים, וגם מצעידה אותה קדימה".
אסף זמיר צפוי להתמודד שוב על התפקיד?
"אין לי מושג. אסף תמיד שמר על מעורבות גבוהה בנעשה בעיר".
מה אומר המהלך שננקט כלפייך, מבחינת המשך הדרך שלך ושל הסיעה בקואליציה?
"אנחנו עדיין בדיונים בתוך הסיעה, מה לעשות. ברור לנו שהכוח שלנו, כסיעה של שישה חברי מועצה, הוא חשוב ומשמעותי. אני חושבת שהצעד של חולדאי כלפיי נועד לאתגר ולהחליש את כל הסיעה שלנו, לגרום לחילוקי דעות ביחס להמשך הדרך בקואליציה. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה.
"ברמה האישית, קיבלתי המון תמיכה מתושבים, שנותנים לי דרייב להמשיך קדימה בכל הכוח. יש גם חברי וחברות מועצה, שחיזקו אותי מאוד בשבועות האחרונים. גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה קיבלתי תמיכה בלתי מבוטלת, לצד התקוממות על החוצפה ועל עזות המצח שבפיטורים, והשימוש הבריוני בכוח מופרז".
את חושבת שהמהלך שלו כלפייך קשור להיותך אישה?
"כן, נראה לי שלחולדאי יש קושי להתמודד עם אישה שצוברת כוח ציבורי, ושהיא לא תחתיו ובכפוף אליו, אלא צוברת כוח שווה לו, לידו. הוא גבר־גבר. טייס של פעם. אין כבר צורך להסביר מה זה אומר".
חולדאי: "היא לא פוטרה"
מעיריית תל אביב־יפו נמסר: "ראשית, יובהר שהגברת ברנד עודנה מכהנת כאחת משבעת סגני וסגניות ראש העירייה. היא לא פוטרה, ומטעמיה שלה גם בחרה שלא להתפטר, חרף טענותיה.
"ראש העיר בחר ליטול את הסמכויות שהאציל לגברת ברנד לאחר תקופה ארוכה של התנהגות לא מקצועית, שכללה פעילות שלא בסמכות, יחס מזלזל ומבזה מול גורמי מקצוע, והצהרות בתקשורת, שלא עלו בקנה אחד עם מדיניות העירייה. הגב' ברנד התבקשה במספר רב של שיחות מכבדות ודיסקרטיות לפעול באופן מקצועי ומכובד יותר, אך לצערנו, ללא הועיל.
"לאחר שגורמים רבים הביעו סירוב להמשיך בעבודה משותפת עימה, הוחלט כי אין מקום לאפשר את המשך התנהלותה זו בעירייה תוך שימוש בסמכויות ראש העיר. ששת הסגניות והסגנים האחרים פעלו עד כה וממשיכים לפעול בשיתוף פעולה קואליציוני, תוך קידום פרויקטים חשובים וקצירת הישגים מרשימים, כפי שעשו לפניהם עשרות סגניות וסגנים בעבר, בהצלחה רבה.
"צר לנו שגב' ברנד בוחרת להסוות מהציבור את הסיבות המקצועיות שהביאו להחלטת ראש העיר ולהטעותו בהאשמות סרק. בין היתר, הטענה כאילו הסיבה נעוצה בהיותה אישה מופרכת, נוכח העובדה שנוסף על ברנד מכהנות עוד שלוש נשים כסגניות ראש עיר, ולצידן מכהנות בצמרת המקצועית של העירייה מספר רב של נשים בכירות, המנהלות יותר מ־60 אחוז מהתקציב העירוני".