ערן זרחוביץ'
בן 46, הצטרף ל"ארץ נהדרת" ב־2010
דמויות: נפתלי בנט, עפר שלח, יואב גלנט,
איל ברקוביץ', אהוד ברק. וגם: איתן כבל, גיא פלג,
סמיון גרפמן, ברהנו טגניה, גילה אלמגור
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאתה מגלם?
"אהוד ברק זה איפור של כשעתיים. גלנט כשעה וחצי. את בנט אני הכי אוהב, כי זה רק 'לשים' שיניים. את הקרחת אני מביא מהבית. בנט לוקח עשר דקות יחד עם ההלבשה. אני מניח שזה הזמן שלוקח לו להתארגן בבוקר".
האם אתה עדיין צופה בקטעי וידאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"אני צופה כמעט בכל וידאו חדש של הדמות. בתקופת בחירות הפוליטיקאים מעלים הרבה קטעים שלהם לפייסבוק, לאינסטגרם וגם לטיק טוק, ואני צופה כמעט בכל. וכמובן שאני צופה גם בראיונות שלהם בתקשורת. עם דמות ותיקה כמו בנט אני צופה יותר בשביל התוכן, כי החיקוי כבר די התקבע אצלי. מובן שאם מושא החיקוי סיגל לעצמו מחווה או ג'סטה חדשה שבולטת לי, אני אאמץ אותה לחיקוי".
מה אתה הכי אוהב בדמות?
"אצל בנט אני אוהב את המאבק שלו להיראות 'בוגר' וקשוח ורציני, וזה במאבק מתמיד עם ילדותיות־נערוּת מסוימת שלו".
גלה קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"אני מתחיל תמיד בצפייה בהמון קטעים של הדמות. אני שם לב לגוון הקול, ל'מוזיקה' בדיבור. איך הפוליטיקאי מנגן את הדיבור שלו. אחר כך אני מתמקד בתנועות הגוף ובהבעות הפנים. את החיקוי של עפר שלח ניסינו להכין לתוכנית כבר לפני שנה, אבל הרגשנו שאין לי אותו. לא מבחינת הקול, לא המנגינה, וגם לא אג'נדה או מנוע כלשהו שמניע אותו.
"אבל מהרגע שהוא הצהיר שהוא רוצה להתמודד מול לפיד ב'יש עתיד' - זה פתח את הדמות. פתאום הוא נטען במנוע, קיבל בסיס מעניין. כשהבנתי שמבחינה קולית אין לי אותו כל כך, התמקדתי בתנועות שלו, וזה מאוד עזר.
"אגב, הרבה פעמים אחרי שאני מאופר לדמות בפעם הראשונה, ואני רואה את עצמי במראה, זה מחדד לי את החיקוי. אני פתאום רואה את הדמות. מבחינת קטעי וידאו, אני מתמקד בשניים־שלושה קטעים שבהם הוא מדבר באנרגיה שמתאימה לנו. אם בפאנל שלנו הוא מגיע לתת נאום, אין טעם לצפות בראיונות 'רגועים' יותר שלו. כשאני עובד על חיקוי של דני קושמרו, למשל, והקטע הוא כתבות האקסטרים שלו, אין טעם לצפות בקטעים שבהם קושמרו מראיין באולפן".
עם מי מדברים כשעובדים על דמות חדשה?
"עם הכותבים, המערכת ויתר השחקנים. ברוב הפעמים יהיה למישהו טיפ שיוכל ממש 'לעשות' את הדמות. הרבה פעמים מישהו הבחין במשהו שאני לא שמתי לב אצל הדמות, והוא מאיר את עיני לגביו".
תגובה זכורה במיוחד מפוליטיקאי שחיקית? יצא לך להיפגש עם דמות שגילמת?
"נפגשתי במקרה עם כמה דמויות שחיקיתי, מה שנקרא 'נתקלתי בהן', אבל לא פוליטיקאים. זה בעיקר מאוד מביך, ואני מעדיף להימנע מזה".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"החיקוי של טל פרידמן לרון חולדאי גומר אותי מצחוק".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"מובן שהכי אני אוהב לחקות את בנט. במקום השני - החיקוי של איתן כבל. גם את אהוד ברק מאוד נהניתי לחקות. אהבתי את חוסר הסבלנות שלו לענות על שאלות המראיין. והעונה נהניתי גם מגלנט, וכמובן מעפר שלח".
מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך בצילומים בתוך הדמות, או במשדר בחירות?
"הכי מצחיק אותי שלפני כמה בחירות בנט לא עבר את אחוז החסימה, ועשינו פרידה 'מרגשת' שבה הוא אומר 'ביי כבר' (על משקל "די כבר"). היינו בטוחים שאני נפרד מהדמות לתמיד, ואנשים ממש שלחו לי הודעות וניחמו אותי על ההפסד בבחירות, כאילו בנט זה אני, כאילו שהקריירה שלי היא שנגמרה. אפילו אמא שלי התקשרה לשאול מה יהיה. מובן שבבחירות שבאו אחר כך, בתוך זמן קצר בנט כבר חזר בגדול לעניינים, וכולם נרגעו. כולל אמא שלי".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"אני לא חושב שחיקוי לא מזיז לפוליטיקאי. חיקוי מגדיל תכונות מסוימות, התנהגויות מסוימות, ולא בטוח שהפוליטיקאי אדיש כשהוא רואה את הדברים האלה עולים בחיקוי שלו. אל תאמינו כשפוליטיקאי אומר שחיקוי לא מזיז לו. למעשה, אני כמעט בטוח שכל פוליטיקאי רוצה שיהיה לו חיקוי, עד שהוא רואה אותו. אני לא יודע כמה פוליטיקאים שיש להם חיקוי אוהבים את החיקוי שלהם".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"עם לירון והילדים. אנחנו תמיד הולכים יחד להצביע מוקדם בבוקר, ואז אני נפרד מהם והולך לצילומים. אבל אני לא מתלונן. יום בחירות הוא יום מאוד מרגש לתוכנית סאטירה, למרות שיש כל כך הרבה מערכות בחירות, שזה כבר מתחיל להיות יום חול רגיל. הבת הקטנה שלי, אמי, היא בת שנתיים, וכבר לקחנו אותה שלוש פעמים להצביע. במציאות אחרת, שלוש מערכות בחירות זה משהו שהיא היתה צריכה לחוות עד בת המצווה שלה".
רועי בר נתן
בן 44, הצטרף ל"ארץ נהדרת" ב־2012
דמויות: משה גפני, ניצן הורוביץ, יעקב ליצמן, בוז'י הרצוג, עמית סגל.
וגם: בועז ביסמוט, אסי עזר, צדי צרפתי, חיים אתגר, גידי גוב
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאתה מגלם?
"אצלי זה מופיע בחוזה שאם זה פחות משעתיים וחצי־שלוש שעות איפור לדמות - אני לא מגיע לצילומים. איכשהו יצא שכמעט כל הדמויות שלי הן עם משך איפור ארוך מאוד. האמת היא שיש לי סבלנות לירידה לפרטים בחזות של הדמויות. בוא נסכם: כעומק המניפולציות של הפוליטיקאי, כך בהתאמה זמן האיפור שלו".
מה אתה הכי אוהב בדמות?
"לנסות ללכוד מה הבנאדם מייצג, וככל שזה יהיה מתומצת למחוות גוף או למשפט - האמירה תהיה יותר אפקטיבית. אני שואף לחשוף את המנגנון של הטיפוס. את הבטן הרכה שלו".
האם אתה עדיין צופה בקטעי וידאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"בחלון הזמן שיש לי בין ההודעה ממערכת התוכנית על כך שאני מקבל דמות חדשה ועד לרגע שבו אני עולה לסט, אני סטוקר של כל פוליטיקאי שאני מגלם. צופה בקטעי וידאו, באינסטגרם שלו, חקירה אפידמיולוגית".
גלה קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"אני תמיד מתחיל משמיעה טכנית של איך האדם מדבר, האינטונציה וקצב הדיבור שלו, ואז מקליט את ההתרשמות המיידית שלי. אחרי זה אני מנסה להבין מי האדם. בעבודה על משה פייגלין, למשל, שמתי לב שהוא מחייך חיוך גדול - ומיד מבטל את החיוך תוך רגע. זה סימן לי משהו עליו. על חוסר אמינות, על העמדת פנים, וזה היה המפתח לביצוע".
עם מי מדברים כשעובדים על דמות חדשה?
"אני כמובן מתייעץ עם מולי (שגב, עורך 'ארץ נהדרת'; ע"ס) והכותבים, ומנסה להבין איך הם חווים אותה".
תגובה זכורה במיוחד מפוליטיקאי שחיקית? יצא לך להיפגש עם דמות שגילמת?
"נתקלתי לפני שנתיים בשדה התעופה בבוז'י הרצוג. אמרנו 'שלום' מנומס, ואז הוא אמר בחיוך: 'טוב, בגללך אני מחוץ לפוליטיקה'. עניתי: 'טוב, בגללך יש לי פחות עבודה בתוכנית'. אז הוא שאל: 'אי אפשר לצחוק קצת על יהדות התפוצות?' (הרצוג הוא הוא יו"ר הסוכנות היהודית, ע"ס). וזה השפגאט המוכר של אנשי הציבור: רגל אחת בועטת בקיר כשעושים קריקטורה שלך, ורגל שנייה רוצה לטוס לחדר איפור, לשבת ליד ביבי של מריאנו".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"זה כמובן משתנה וכמות הפוליטיקאים אצלנו מסחררת. מהנגלה של העונה הנוכחית, אני מאוד אוהב את יולי אדלשטיין של יניב ביטון. בדמויות הפוליטיות שלו, יניב פולש לתת מודע של הדמויות, עם המון חן חושף את השטיקים שלהן, את השפה הגבוהה והחלולה. זה מאוד אפקטיבי".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"את ליצמן. זה התפתח עם הזמן, המלמולים והניגונים בדיבור. בשנת הקורונה, כשכל הפוקוס עבר אליו ביושבו על כיסא שר הבריאות, חגגנו. חוסר ההתאמה שלו לתפקיד בזמן הזה שירת אותנו. אני אוהב דמויות שמצליחות להיות סאטיריות בלי להיות דידקטיות. גם כיף איתן וגם יש אמירה".
מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך בצילומים בתוך הדמות, או במשדר בחירות?
"בליל בחירות 2015, כמו בכל משדר בחירות, הכנו שלוש אופציות להתרחשות שאחרי מדגמי הטלוויזיה. מפאת זמנים לחוצים, עשינו חזרות רק על שתי אפשרויות: תיקו בין ביבי לבוז'י וניצחון של בוז'י. את החזרות לתרחיש ניצחון של ביבי כבר קיימנו בשידור חי. צלחנו בכיף והיה מצחיק".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"התפקיד של התוכנית הוא לשייף שיניים ולנסות לנשוך. אנחנו לוחצים על הדוושה ואומרים את אשר על ליבנו. אני רוצה להאמין שהפוליטיקאים נעים הרבה פעמים בחוסר נוחות מול הקריקטורות שלהם ומול הטקסטים. כששר החינוך בנט מצייץ: 'ארץ נהדרת, תקפצו לי' - התוכנית עשתה את עבודתה.
"אני מאמין שיש ל'ארץ' תרומה טובה בלחשוף את המנגנונים הפגומים של הדמויות הפוליטיות. אין יומרה לשנות ממש את המציאות, אבל אני חושב שהדברים כן מחלחלים וגורמים לאנשים להרהר בהם".
מי הפוליטיקאי האהוב עליך ביותר, כיום או בעבר, ולמה?
"יש לי פינה חמה בלב לשושנה ארבלי אלמוזלינו ז"ל. היא ולהקת מנגו ליוו את 1988 אצלי בבית".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"מניח שבקרטינג עם מינה צמח".
עלמה זק
בת 50, הצטרפה ל"ארץ נהדרת" מתחילתה ב־2003
דמויות: מרב מיכאלי, יונית לוי, שרה נתניהו,
זהבה גלאון, חנין זועבי. וגם: מאיה בוסקילה,
אופירה אסייג, ציפי שביט
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאת מגלמת?
"הדמות שהאיפור שלה הוא הארוך ביותר היא שרה נתניהו. לוקח שעתיים וחצי רק החלק של האיפור. ועוד חצי שעה בהורדה".
האם את עדיין צופה בקטעי וידאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"כבר זורם מעצמו. בעיקר אם החיקוי לא יושב יותר מדי על דמיון לדמות ועל הדיוק, אלא שזה יותר רוח הדברים, כמו במקרה של שרה. אם זה חיקוי חדש יחסית, מדי פעם אני עוד כן מציצה כדי להיזכר. בדמות של שרה, בשונה מרוב הדמויות האחרות שעשיתי, אני לוקחת לי יותר חופש, להתרחק מהדיוק ולעוף על איזה וייב שהדמות מוציאה ממני. וזה כיף מאוד".
גלי קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"אין סוד, פשוט לצפות כמה שיותר כשעובדים על דמות חדשה. אני מתרגמת לעצמי איפה הקריקטורה, מה אני רוצה להבליט. גם חיצונית, במחוות גוף, וגם באפיון האישיותי".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"אין באמת ציפייה שזה יזיז משהו לפוליטיקאים, אלא לצופים שבוחרים בהם".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"מניחה שהייתי הולכת מהקלפי ישירות לים".
ליאת הר לב
בת 41, הצטרפה ל"ארץ נהדרת" ב־2012
דמויות: איילת שקד, הדס שטייף,
יונית לוי. וגם: סלמה הרוקחת
ואסתי החוזרת בתשובה
גלי קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"חיקוי של פוליטיקאי, מבחינת עבודה על דמות, לא שונה מחיקוי של כוכב ריאליטי. בשניהם יש ניסיון למצוא משהו במהות, והוא יכול לבוא לידי ביטוי פנימי או חיצוני, כמו קאץ' פרייז או מחווה גופנית, שהם בעצם הדמות בקליפת אגוז. לפעמים זה גם המפתח לחיקוי - אנחנו צופים בדמויות שוב ושוב, עד שמשהו תופס את העין או את האוזן, ומתחילים משם. ואז לפעמים דרך משהו חיצוני נחשף משהו מה'מנגנון' של הדמות".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"אני אוהבת את בנט וה'מניינים'. יש לו אנרגיה מגניבה, ואנחנו חוגגים בצמד של שקד ובנט".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"את איילת שקד. היא פשוט לא רואה אף אחד ממטר, וזה כיף להיות בתוך דמות כזאת. הלוואי עלי קצת מזה בחיים האמיתיים".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"בטח בים. ובקלפי. זה יום נורא חגיגי, תכלס, וזה קורה רק פעם בחודשיים".
אלי פיניש
בן 45, הצטרף ל"ארץ נהדרת" מתחילתה ב־2003
דמויות: יאיר לפיד, דודי אמסלם, משה כחלון, אלי ישי.
וגם: זופר אבדיה, אביב גפן, דידי הררי, בנימין בן אליעזר, משה קצב
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאתה מגלם?
"ליאיר לפיד לוקח לי משהו כמו שעה איפור, למרות שבפעם האחרונה שהתיישבנו זה לקח יותר, כי אחרי חמש שנים הבנו שהשיער שלו לא מדויק - וצריך לסדר מחדש את הפאה. פעם היה לו מתולתל יותר, ולאחרונה התחיל קצת להתמעט לו. אבל שלא תבינו לא נכון, אם יהיה לי מחר השיער הטבעי שלו - אני אהיה בהוליווד.
"דודי אמסלם לוקח שעה וחצי, בגלל תוספות של לחיים. אז אם אפשר בהזדמנות הזאת לפנות לדודי ולבקש: דודי יקר, שים נעלי ספורט, איזה טרנינג וצא לרוץ. הרגת אותי".
האם אתה עדיין צופה בקטעי וידיאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"אחרי יאיר אני עוקב באינסטגרם, מסתכל על מה שהוא מעלה כדי להתעדכן. הוא איש מעניין. לאחרונה זיהיתי שם שמשהו השתנה בדיבור שלו. אפרופו ההתבגרות שלו, הוא מתחיל להישמע קצת יותר כמו אבא שלו, טומי לפיד ז"ל, אז אני משתדל להכניס את זה לתוך הדמות. פרידמן אמר לי כבר לפני שנתיים שהוא מתחיל להישמע כמו אבא שלו, ולא ראיתי את זה. פתאום עכשיו כן".
מה אתה הכי אוהב בדמות?
"יש לו יכולת נדירה: המנגנון שלו להגיד דברים בצורה פילוסופית שנשמעת מתחכמת, מדוברת בשפה גבוהה - ועדיין לא להגיד כלום. הוא אומר דברים נכונים, אבל הוא מאוד מאוד זהיר. וגם את זה שהוא תמיד מביא דוגמאות מציטוטים של אחרים - 'וודי אלן היה אומר, זה היה אומר'. הוא ידען כזה, ומוצא דרך להבליט נקודה דרך אמירות של אחרים".
גלה קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"קודם כל, אין לי שום סוד. אני יושב כל יום בכיכר העיר בנתניה ומוכן לחשוף את הסודות. אין לי שיטה אחת. אני בעיקר מקשיב, הולך עם אינטואיציה. העקרונות הם הקשבה והתבוננות עמוקה, כמה וכמה פעמים, ואז להחליט מה אני לוקח מאותה דמות, מה הוא רוצה להגיד ואיך הוא רוצה.
"אם יש משהו באיש שמצחיק אותי - אני מבליט אותו. נגיד אצל דודי אמסלם, קלטתי שכשהוא מתעצבן הוא מחייך, וזה הצחיק אותי. הוא נראה כזה חמוד, בכיף הייתי הולך אליו לערב בורקסים".
תגובה זכורה במיוחד מפוליטיקאי שחיקית? יצא לך להיפגש עם דמות שגילמת?
"יצא לי כמה פעמים לפגוש את יאיר לפיד. בכל פעם שהוא ראה אותי הוא תמיד אמר לי 'שלום לך'.
"לפני כמה שנים ראה אותי מישהו שהיה מקורב למשה קצב. הוא ניגש אלי ואמר לי: 'תדע לך, אתה, אני הרבה שנים אמרתי לעצמי, אם אני רואה אותו אני הורג אותו'. אז אמרתי לו: 'הנה, בבקשה, אני פה'. היתה שתיקה, ואז הוא חייך ואמר: 'אבל תדע לך שאני אוהב אותך'".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"יולי אדלשטיין של יניב ביטון הוא אחלה דמות. ניסיון להישמע ממלכתי בלי להגיד כלום".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"משה כחלון ופואד. פואד היה זמן הכנה ארוך, אבל בזמן הביצוע לא הייתי צריך לזכור טקסט, אלא רק להשתעל את הכוונה של האיש. וכחלון, כי הוא אנושי, חם, כמו ילד שמנסה להיות בליגה של החוצפנים והקשוחים - והוא לא התאים לשם. איש תמים".
מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך בצילומים בתוך הדמות, או במשדר בחירות?
"לפני הרבה שנים הייתי אמור להיכנס בתור יהודה בארקן ז"ל, יהודה של פעם, של סרטי המתיחות, עם תלתלים ושפם ומשקפיים. המאפרות, שהן באמת מאוד מאוד מוכשרות, עבדו קשה, אבל משהו לא יצא. זה לא היה מספיק דומה. אף אחד לא ראה אותי לפני שנכנסתי לאולפן, ואז קיציס אמר למצלמה 'קבלו את יהודה בארקן'. אני נכנס, ואנחנו קולטים שבמקום יהודה בארקן יוצא שאני ליונל ריצ'י. נקרענו מצחוק ולא הצלחנו להמשיך".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"אני חושב שכן, גם אם היא מכעיסה זה אומר שהיא נוגעת במקומות. יחד עם זאת, אני משתייך לקומיקאים שבעיקר מחפשים פשוט להצחיק, לעשות שמח, נהנה מהיכולת שלנו להשפיע על האנרגיה של הצופים, על מצב הרוח, ואם גרמנו למישהו לצחוק צחוק משחרר, צחוק אמיתי מהבטן - עשינו את שלנו".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"בים, חד־משמעית".
איל קיציס
בן 52, הצטרף ל"ארץ נהדרת" מתחילתה ב־2003
המגיש הנצחי ומנחה כל הפאנלים
פגשת פעם פוליטיקאי שעשו חיקוי שלו בתוכנית?
"איילת שקד פגשה אותי באחת מוועידות המשפיעים של קשת, שנערכו לקראת אחת ממערכות הבחירות האחרונות. נדמה לי שזו היתה הפעם שהיא ובנט לא עברו את אחוז החסימה. אני אחסוך מכם את המילה המפורשת שהיא בחרה, ורק אגיד שהיא מאוד לא אהבה את הדרך שבה בחרנו להציג אותה ואת נפתלי. היא מאוד כעסה, ואי אפשר היה לפספס את זה. האמת היא שהופתעתי. לא מהתוכן, אבל כן מבחירת המילים".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"היו מלא שאהבתי. בעיקר את אלו שהשחקנים הרגישו בדמות כל כך טוב, עד שהרשו לעצמם לאלתר. אלי פיניש מתמחה בזה. השנה היה לי תענוג 'לראיין' את עפר שלח, בגילומו של זרחוביץ' הכל יכול, וממש התבאסתי כששלח המקורי פרש. שלח - בבקשה תחזור מתישהו, תהיה גבר".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"אני לא חושב שהמטרה שלנו היא להשפיע על ההתנהלות של הפוליטיקאים. אנחנו אמורים לתת לצופה עוד זווית הסתכלות על הדברים שהם אומרים ועושים. אוי ואבוי אם פוליטיקאי ישנה את דרכו בגלל החיקוי שלו. מה יישאר לנו?
"ואני לא חושב שאנחנו באמת משפיעים על דעתם של הצופים שלנו. הם באים עם דעה מגובשת, וצופים בנו דרך המשקפיים האלו. אוהבים או לא אוהבים את מה שאנחנו עושים, בהתאם להשקפות הפוליטיות שלהם. וגם אם פה ושם אנחנו כן משפיעים, אנחנו לא יודעים באיזו דרך נשפיע ולאיזה כיוון.
"האמת היא שזה מאוד משחרר אותנו בכתיבה ובצילומים. אנחנו אומרים את מה שאנחנו חושבים שחשוב שנגיד, ומשוחררים מהעול של 'מה זה יעשה לצופה'".
מי הפוליטיקאי האהוב עליך ביותר, כיום או בעבר, ולמה?
"לא חשבתי אף פעם על השאלה הזו, אבל יש לי על המדף בסלון בובות של בן־גוריון, גולדה, רבין ושרון. ויכולתי לקנות דמות כמעט של כל מנהיג שהיה לנו, אז זו כנראה התשובה".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"הייתי הולך להצביע, ואחר כך נהנה מיום חופש מדהים. אה, בעצם מצביעים בבית ספר, אז זה אומר שהילדים בבית. מרוב עונות שכחתי את הפרט השולי הזה".
יובל סמו
בן 51, הצטרף ל"ארץ נהדרת" ב־2007
דמויות: מירי רגב, זאב אלקין, מינה צמח, בצלאל סמוטריץ'.
וגם: זוהיר בהלול, משה בר סימן טוב, נהג המונית אשר בן חורין
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאתה מגלם?
"מירי רגב? האמת שזה די מהר: שמים ליפסטיק, פאה, נעלי עקב וקדימה להתחרע".
האם אתה עדיין צופה בקטעי וידאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"במקרה של מירי רגב זה כבר לגמרי זורם מעצמו. השנה חוגגים עשור לדמות".
מה אתה הכי אוהב בדמות?
"את כל הסיפור, המשחק, הנגיעות הנכונות, מערכת היחסים המורכבת בין גברים לנשים. יש הרבה דברים יפים בדמות הזאת".
גלה קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"יושבים ורואים הרבה קטעי וידאו במשך שעות, לומדים אותה טוב־טוב לפרטי־פרטים, הבעה, קול, שפת גוף, ואז עושים משהו אחר לגמרי - כי אני לא חקיין אחד על אחד".
תגובה זכורה במיוחד מפוליטיקאי שחיקית? יצא לך להיפגש עם דמות שגילמת?
"לפני כמה שנים פגשתי את מירי רגב בנתב"ג, בארבע לפנות בוקר, ואפילו הצטלמנו. היא באה אלי, עשתה כאילו היא אוהבת את החיקוי, ואני עשיתי כאילו אני אוהב את המפגש".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"אביגדור ליברמן של אסי כהן הוא תמיד כיפי".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"אני חושב שמנחם בגין".
מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך בצילומים בתוך הדמות, או במשדר בחירות?
"לפני שנתיים, בבחירות סבב א', עשיתי חיקוי של מינה צמח. צילמנו בבוקר הבחירות בקלפי בהרצליה, קרוב לאולפנים, את הדמות שלה כשהיא 'פונה' לנשאלים שיצביעו בקלפי המדגם. אנשים באו אלי בכעס ש'אני לא מדייקת אף פעם בתוצאות האמת', ממש חשבו שאני היא. לצערי, באותו ערב היא באמת לא דייקה, ואחר כך גם פרשה בגלל זה".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"ההשפעה שלנו, לתפיסתי, היא שאנחנו גורמים לאנשים, ובעיקר לילדים ולבני הנוער, להכיר את הפוליטיקאים שלנו, לדעת מי הם. הרבה מהם מכירים אותם דרך החיקויים בתוכנית".
מי הפוליטיקאי האהוב עליך ביותר, כיום או בעבר, ולמה?
"ג'ינגיס חאן, מנהיג מפלגת 'מונגוליה ביתנו'. היה לו לוק של מיליון דולר".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"בקהל של 'ארץ נהדרת'".
שני כהן
בת 40, הצטרפה ל"ארץ נהדרת" ב־2010
דמויות: יפעת שאשא ביטון, אורלי לוי־אבקסיס, גילה גמליאל, לימור לבנת.
וגם: קרן מרציאנו, סיון רהב מאיר
כמה שעות לוקח לך להיכנס לדמות הפוליטית שאת מגלמת?
"את ציפי לבני לא עשיתי הרבה זמן, אבל ללא ספק היא היתה הדמות שדרשה הכי הרבה זמן הכנה. קרוב לשלוש שעות איפור שכלל עבודת פיסול פנים, שיניים ועדשות מגע כחולות. זאת דמות שמאוד רחוקה ממני פיזית, אז היה צריך לעבוד קשה כדי לקרב אותי אליה. הייתי שמחה לראות אותה בפוליטיקה, אבל פחות שמחה לשבת באיפור ולהתארגן לכבודה. משך זמן העבודה על יפעת שאשא ביטון קצר בהרבה, 'רק' שעה וחצי, מה שמעלה לה את המניות אצלי".
האם את עדיין צופה בקטעי וידאו של הדמות, או שהחיקוי כבר זורם מעצמו?
"העבודה של צפייה בקטעים נעשית בעיקר לקראת הפעם הראשונה, ל'השקה' של דמות חדשה. אחר כך זה כבר די נטמע, ונוצרת הדמות החדשה - שהיא שילוב של החיקוי עם התוספות שיצרנו לה. זו כבר מיומנות שמצריכה פחות תזכורות. אני כן משתדלת, אבל, בחדר האיפור, לפני הצילומים, לראות כמה דקות וידאו עדכני של הדמות, בשביל להכניס את עצמי לאווירה".
מה את הכי אוהבת בדמות?
"אצל יפעת שאשא ביטון זיהיתי משהו דווקא ממשה כחלון, שנורא הדליק אותי, בתשדורת של העיניים והגבות. פתאום שמתי לב שהיא והוא דומים בזה. כנראה כי הם היו הרבה שנים יחד. ניסיתי לייצר את זה בפעם שעשיתי אותה, וזה שעשע אותי".
גלי קצת סודות מהמקצוע: איך עובדים על חיקוי פוליטי חדש?
"אצלי תמיד הכל מתחיל מהקול, זה המפתח שלי. רק אחרי שאני מזהה את הקול אני יכולה להתקדם לשאר הדברים. אני גם לא אתחיל לצפות בסרטונים של דמות חדשה אם אין לידי דף ועט, לכתיבה אינטואיטיבית. האינטואיציה של מה שאני כותבת לעצמי בצפייה ראשונה היא המפתח, משם זה מגיע.
"ביום הצילום, אם יש מזל ונשארו לי כמה דקות מול המראה בסוף האיפור, זה תמיד משדרג עוד יותר את הדמות. לצערי לא תמיד יש את הפריבילגיה הזאת, כי מריצים אותנו לתוך האולפן".
תגובה זכורה במיוחד מפוליטיקאי שחיקית? יצא לך להיפגש עם דמות שגילמת?
"פגשתי את אורלי לוי מחוץ לאולפן של אופירה וברקו, בימים שעוד מאוד החזקתי ממנה, כשהיתה לי הערכה רבה אליה. זה היה מפגש מרגש. אני חושבת שאם הוא היה מתרחש היום - הוא היה פחות מלהיב מבחינתי. תגובה שזכורה לי במיוחד היתה מסיון רהב מאיר, שסיפרה שבחיקוי שעשיתי לה צפו אצלה בבית, צפייה משפחתית ביקורתית. הילדים ישבו וניתחו את אמא דרך החיקוי".
חיקוי אהוב מכל הדמויות של הפוליטיקאים ב"ארץ נהדרת"?
"אני אוהבת את אוסנת מארק של תום יער. היא מצחיקה אותי מאוד, משהו בוולגריות ובמה שזה מוציא מהעיניים של תום. זה מעולה, וזאת הנאה גדולה להתבונן בזה מהצד".
איזו דמות פוליטית הכי אהבת לגלם בכל העונות?
"לימור לבנת ונאוה בוקר. נאוה בוקר, בעיקר כי נראה שהיא לא לגמרי שייכת לפוליטיקה, כאילו קצת נקלעה לסיטואציה. בכלל, ככל שהדמות פחות מודעת לעצמה ומתאמצת להיות מודעת - זה הופך הכל להרבה יותר כיף".
מה החוויה הכי מצחיקה שקרתה לך בצילומים בתוך הדמות, או במשדר בחירות?
"באחד מימי הצילום, לפני כמה שנים, רועי בר נתן ואני היינו צריכים, כציפי ובוז'י, לצלם סצנה שבה אני מעבירה מים מהפה שלי לתוך הפה שלו, במין יריקה מדויקת. לא זוכרת למה. מי שמכיר את רועי יודע שהוא האדם הכי איסטניס ביקום, אבל גם הכי טוטאלי. אז הוא נכנס כל כולו לתפקיד, וזה יצא מדויק מצחיק נורא.
"והיה עוד סיפור ציפי ובוז'י, הפעם בליל בחירות. במשדר הבחירות כותבים מראש כמה תרחישים אפשריים, כשברגע האמת, אחרי תוצאות המדגם, מצלמים בשידור חי את התרחיש שהתממש. בבחירות 2015 היה כתוב באחד התרחישים שציפי ובוז'י מתנשקים נשיקה צרפתית לוהטת.
"היינו בתחושה שזה התרחיש שעומד לקרות, ומהבוקר רועי לא הפסיק לומר לי 'חכי, איך אני הולך לנשק אותך, את הולכת להתעלף ולהתעורר', ולא הפסקנו לצחוק. בסוף כולם יודעים איך זה נגמר: צילמנו באותו ערב את התרחיש הפחות זוהר, שבו ציפי מחכה למונית אחרי שבוז'י ברח לה. רועי פספס את ההזדמנות להוכיח לי איך הוא מנשק מעלף".
יש לפעמים תסכול מכך שהסאטירה נובחת והשיירה עוברת? כלומר, שזה לא באמת מזיז לפוליטיקאים?
"אני בטוחה שכל הפוליטיקאים, בלי יוצא מן הכלל, רואים 'ארץ נהדרת'. זו המראָה הכי מפחידה עבורם. אני גם בטוחה שיש רבים שלא סובלים את החיקוי ומבוהלים ממנו, אבל מספרים שזה מאוד מצחיק - כי זו הדרך לצאת הכי 'קול' עם הדבר.
"עצם זה שאנחנו מצליחים לעורר שיח, זה הדבר החשוב. למשל, המערכון שצילמנו העונה על אלימות נגד נשים, ושקראנו לו 'אקדח במערכה הראשונה'. כשצפו בזה כולם חשבו שמדובר במסיבת רווקות שמחה, ואז כשאנחנו מגישות לה את המתנות, המתנה שלנו אליה היא אקדח אמיתי. זה ייצר איזשהו זעזוע, שלמחרת לא היה אחד שלא דיבר עליו. כמות התגובות היתה קיצונית.
"אלה רגעים שבהם אני מאוד גאה להיות חלק מהתוכנית. גם המערכון שנקרא 'מותר להגיד', שדיבר על הטרדות מיניות במקום העבודה, האזור האפור של מה לגיטימי להגיד ומה לא, כמה עצם ההתעסקות בזה יכולה להעיק ולהטריד בעצמה, והשימוש הציני בעניין הזה - עורר שיח. הרבה מערכונים הופכים להיות שיחת היום, ולפעמים גם נשארים לטווח ארוך ומהדהדים. זה בעיני הישג משמעותי. בטח בתקופה שבה הכל כאוטי ומשוגע".
איפה היית מבלה את יום הבחירות, אם לא היית באולפן התוכנית?
"סביר להניח שבעל האש עם חברים, אבל אני ממש מחכה למשדר בכל פעם. בסבבי הבחירות האחרונים הדמויות שלי לא השתתפו בתרחישים של השידור החי, ולמרות זאת לא ויתרתי, והגעתי לראות את המדגם עם החברים מהתוכנית. יש משהו בחוויה הזאת, להרגיש את האווירה של אוטוטו עולים לשידור, שאת לא רוצה להיות בשום מקום אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
