מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר חזי לוי: "הייתי בתנופת עשייה, אבל נכנס שר חדש ובחר להחליף. עזבתי בסיפוק ובצער"

בשבוע שעבר, לאחר מותו של יוסף נעים בן ה־6 מסיבוך של שפעת בביה"ח ברזילי באשקלון, קיבל המנכ"ל, פרופ' חזי לוי, הודעה לטלפון הסלולרי ממספר לא מזוהה. "חזי לוי, הילד מת מחיסון. כ"כ גם אחיין שלי ואחותי. הכל כסף כסף כסף. יש לי הוכחות".

לוי זעם.

"אני עומד בחדר הלם, רואה את אנשי צוות טיפול נמרץ ילדים עושים כל שביכולתם כדי להציל את הילד, ללא הצלחה, המצב קשה מאוד וכואב לכולנו, ופתאום מגיעה הודעה עם הפייק ניוז הזה, שהוא נפטר כתוצאה מהחיסון. לרוב אני לא עונה לאלימות מקלדת או לפייק ניוז, אבל כאן לא יכולתי להתאפק. כתבתי שזה מאוד מצער שהילד נפטר, אבל הוא לא קיבל מעולם חיסון.

"את חושבת שזה השתיק את הכותב? לא, הוא המשיך לטעון שהוא מכיר עוד אנשים שנפטרו מהחיסון, ועוד אנשים, וזה היה ממשיך, אם לא הייתי חוסם אותו.

"ההשערה הראשונה לגבי סיבת מותו של הילד היתה שהוא סבל מסיבוך של פוסט־קורונה, שממנה החלים חודש וחצי לפני מותו. אבל אחרי בדיקה התברר שמדובר בסיבוך של שפעת. זה לא הפריע למתנגדי החיסונים לטעון שהוא נפטר כתוצאה מחיסון".

זו לא היתה ההודעה הראשונה שלוי מקבל נגד החיסונים. בתור מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, בשיאם של הגל השני והשלישי ובתחילת הגל הרביעי - שבו הכריז על מבצע החיסונים לילדים בני 15-12 - הוא כבר זכה לכינויי גנאי כמו "פשיסט" ו"רוצח ילדים". "כתבו לי שאני אשפט על 'סיוע לפגיעה בילדים חסרי ישע'. עשו הפגנות מול משרד הבריאות ומול הבית שלי עם שלטי גנאי ומילים שלא אחזור עליהן".

פחדת?

"זה לא נעים, אבל דיווחתי לאיש הביטחון ולמשטרה, והם טיפלו בדברים. אני מנסה להילחם בפוסטים בפייסבוק, להוריד סטוריז למיניהם, אבל ממשיך לעשות בנחישות את מה שאני מאמין בו. אני מאמין שאני עושה טוב לעם ישראל. לא מושפע מצרכנים של פייק ניוז בעלי תרבות דיון אפסית".

• • •

במשך שנה כיהן לוי (66) כמנכ"ל משרד הבריאות. הוא הוביל את רכישת חיסוני הקורונה הראשונים בעולם, ניהל את מבצע החיסונים, וכעבור חודשים אחדים גם דחף לאישור החיסון לבני 15-12.

על שולחנו מונח ספל שקוף ובו קפה שחור, שמתקרר עוד לפני שהוא מספיק לשתות ממנו. על המדף מאחור תמונות של הנכדות הפעוטות, תום וזיו. הלו"ז שלו צפוף - מישיבת זום, לישיבה בחדרו, לעוד ישיבה בווידאו. אבל לוי מתעקש למצוא לפחות רגע ביום, בעיקר בנסיעות, כדי להאזין למוזיקת רוק ולמוזיקה ישראלית, שהוא כל כך אוהב.

הוא מתגורר ביישוב רעות, נשוי לרבקה, חוקרת במכון ויצמן, ואב לאלעד (38), לעידו (34) וליואב (31). בניגוד למשה בר סימן טוב, קודמו בתפקיד מנכ"ל המשרד, שלא היה רופא, לוי הוא מומחה לכירורגיה כללית. עד 2007 שירת בצה"ל וכיהן כקצין רפואה ראשי בדרגת תא"ל. המחליף שלו, אגב, היה פרופ' נחמן אש, שהחליף אותו גם בניהול המשרד. לאחר מכן כיהן לוי כראש מִנהל הרפואה במשרד הבריאות, ומ־2012 ניהל את בית החולים ברזילי, עד שמונה למנכ"ל משרד הבריאות ביוני 2020.

עם כינון הממשלה החדשה וכניסתו של שר הבריאות ניצן הורוביץ לתפקיד שר הבריאות, הודיע לוי על סיום תפקידו וחזרתו לניהול בית החולים. עכשיו מתברר שזה לא היה ממש מבחירה.

"התחושה היתה שעוצרים שור בדישו", הוא אומר, "הייתי בתנופה של עשייה, וההחלטה לעזוב לא נבעה מתשישות, מעייפות או מרצון להקל על עצמי. אבל ידוע שמנכ"ל זו משרת אמון, ובמשרה כזו השר יכול להחליט להביא מישהו אחר.

"נכנס שר חדש, בחר להחליף, קיבלתי את זה ועזבתי, מלא סיפוק ומלא צער. אבל בסדר, אין בליבי מאומה על השר או על המנכ"ל החדש. עבדתי עם פרופ' אש מנובמבר 2020 כשהוא נכנס לתפקיד הפרויקטור, וכשהוא נכנס לתפקיד המנכ"ל עשינו חפיפה מסודרת".

אתה עדיין מעורב במה שקורה במשרד?

"אני מעורה במה שקורה משיתופי ידע בין בתי החולים ואנשי המקצוע. אני לא מעורב בדיונים או בהחלטות של משרד הבריאות בנוגע לקורונה".

מה צריך לעשות כדי למנוע את התפשטות האומיקרון?

"את מה שכבר עושים, אבל ביתר שאת. קודם כל, צריך לחסן. אנחנו יודעים שלמרות שהיכולת של החיסון להגן יורדת בכ־40 אחוז, הוא עדיין מגן מפני תחלואה קשה. לכן חייבים לחסן, לחסן ולחסן, יותר ממה שמחסנים עכשיו. הדרך השנייה היא להשתלט על הכניסה לארץ. נכון לתחילת השבוע מאומתים רבים הגיעו מחו"ל, ולכן צריך להשגיח יותר על נתב"ג, ולא רק לסגור מדינות שבהן התחלואה רבה, כפי שנעשה היום.

"צריך להשגיח על הבדיקות, על הבידודים בקהילה ועל בידוד הישראלים שחוזרים ארצה. האכיפה על הבידוד לא היתה מספיק טובה לאורך כל הדרך, ולשם כך נועדו המלוניות. הרעיון הוא לצמצם מגע בין ישראלים שמגיעים לנתב"ג ועלולים לשאת את הנגיף לבין שאר האוכלוסייה. זה מצב זמני, קצר".

איבדנו שליטה על האומיקרון?

"לא חושב. זאת ההתנהגות של הזן הזה. הוא הולך ומתפשט בצורה מטורפת בעשרות מדינות, וכולם עושים מה שאפשר כדי לקטוע את שרשרת ההדבקה. הרי בדיוק כך התחיל גם הדלתא - שתי משפחות שבאו מחו"ל וחלו, הדבקה גבוהה בשני בתי ספר, ומהר מאוד הגענו לגל שבשיאו היו בו 10,000 מאומתים. התחזית היא שגם הגל הזה יהיה דומה".

מה היית עושה אם היית עכשיו בתפקיד המנכ"ל?

"לא עושה סגר, בטח לא בשלב ראשון. הייתי עושה מה שעשו עד עכשיו. משקיע כל מה שאני יכול בחיסונים, מאוד מקפיד על נתב"ג, על בידודים ועל אכיפת בידודים. אנשים לא מבינים שבידוד הוא לא אקט ענישתי. הוא אקט שנועד למנוע הדבקה ולשמור על המשפחות שלהם, על החיים שלהם, ולכן צריך לעשות כל שביכולתנו ולהרתיע אנשים מלהפר את הבידוד. גם את התיירות הייתי עוצר, ולא מכניס תיירים. כמעט הגענו למצב שבו אפשר להכניס תיירים לארץ, אבל הזן החדש עדיין לא מאפשר זאת.

"אבל הדבר החשוב שהייתי עושה הוא קביעת תו ירוק קשוח, שמגביל את מספר האנשים במקומות סגורים. אין מה לעשות, צריך את ההגבלות האלה, וזה היה צריך להיעשות מזמן. הרי לא חזרו לתו הסגול במקומות סגורים (שנועד, בין השאר, לקבוע כללי מרחק ומספר נכנסים כדי למנוע התקהלות; ב"א), וגם מתווה הקניונים הוא בעייתי כי לא מצליחים לאכוף אותו".

צריך תו ירוק בקניונים?

"כשהייתי מנכ"ל משרד הבריאות חשבנו כמה פעמים להפעיל תו ירוק בקניונים, אבל זה לא בר אכיפה. קשה לאכוף תו ירוק במרכז קניות כשיש חנויות חיוניות, ולא רוצים לפגוע בכלכלה".

היית מטיל סגר על לא־מחוסנים, כמו באוסטריה?

"זה לא ילך. אי אפשר לאכוף סגר כזה. אבל אפשר להקשיח את מדיניות התו הירוק, וזה לגיטימי לגמרי. לא כאמצעי לדחוף אנשים להתחסן, אלא כדי להגן על מי שנמצא בכפיפה אחת עם לא־מחוסנים.

"הרעיון להכריח אנשים להתחסן, או לקיים סגר דיפרנציאלי, כרוך בבעיה משפטית קשה. גם אנחנו רצינו בזמנו לעשות כמה דברים שהיו בעייתיים מבחינה משפטית. אני הצעתי לשתף ראשי ערים במידע מי התחסן ומי לא, כדי לקבל את העזרה שלהם בשכנוע האוכלוסייה להתחסן. אני חושב שראש יישוב קטן עם מוטיב שבטי, שבו שיעור המתחסנים נמוך, יכול לדבר עם התושב, להגיד לו 'אני שולח אליך ניידת חיסון' ולעודד אותו להתחסן. אבל אמרו לי שאני פוגע בחוק זכויות החולה, בפרטיות ובחיסיון רפואי, והרעיון הזה לא עבר.

"צריך לחייב עובדים במערכת הבריאות ומערכת החינוך, למשל, להתחסן. או להקשות ככל האפשר על אלה שלא מתחסנים. אצלי בביה"ח העובדים חייבים להיות בעלי תו ירוק או להציג בדיקת קורונה שלילית שנערכה על חשבונם, אחת לשלושה ימים, בהתאם להוראות משרד הבריאות. בעבר ניסינו לבקש תו ירוק ממבקרים, או להגביל את מספר המבקרים לאחד לכל מטופל, אבל הבנו שזה פחות יעיל. אני לא יכול למנוע כניסה מאדם שאומר שהוא בא לסעוד קרוב משפחה מאושפז".

איזה ציון אתה נותן למשרד הבריאות עד עכשיו?

"אני יכול לתת ציון 10 על הרצון לעשות את הדברים הנכונים, על המסירות ועל המקצועיות. בכל ארגון יש בעיות, אבל כולנו רוצים לפעול לבריאות העם בנחישות. ואין מה לעשות, כשאתה מנחה מדיניות ציבורית אתה לעיתים נתקל בקשיים.

"אני עבדתי בתנאים שונים. אצלנו לא היו חיסונים בהתחלה, והיום יש מלאי של חיסונים בזכות העבודה הרבה שלנו. אני מאוד גאה בעבודה על החיסונים, שנעשתה יחד עם צוות מדהים ומקצועי במשרד הבריאות".

• • •

הוא חוזר בהתרגשות אל מבצע הבאת החיסונים, שלו היה אחראי כמנכ"ל משרד הבריאות, וחלק מפרטיו לא פורסמו עד היום. "במאי-יוני 2020 התחייבנו לקנות חיסונים בהרבה כסף, כשלא ידענו אם בכלל יהיה חיסון, ואם הוא יספק את ההגנה הרפואית הנדרשת, ולא ידענו איזו חברה תגיע ראשונה לקו הגמר ותייצר את החיסון. אבל ידענו שאנחנו צריכים אותו, ושצריך לתת עכשיו את ההתחייבות לרכישה. הרי כל העולם רודף אחרי זה, ואם לא תקנה עכשיו, לא יהיה חיסון. זו גאווה גדולה שאחרי כל זה, אתה הראשון בעולם שמחסן.

"זה לא היה פשוט. לצד החלטת ראש ממשלה ושר הבריאות, אתה צריך לשכנע את כל הגורמים הכלכליים לשים את הכסף ולדחוף באופן מקצועי אל חוף המבטחים הזה שאתה מאמין בו, אחרי שאנשי המשרד, בעיקר מחטיבת הטכנולוגיה, מנהלים משא ומתן עם כל מיני חברות בעולם.

"היו חוזים שהגיעו ב־3 בלילה, כשצריך להחתים עליהם את ראש הממשלה ולהחזיר אותם לחברה עד 7 בבוקר, ועשינו את זה. עבדנו יום ולילה, עד שבסופו של דבר, ב־19 בדצמבר לפני שנה, במוצאי שבת, מגיעים לשיבא ראש הממשלה ושר הבריאות ועבדך הנאמן לקבל חיסון לנוכח עיני האומה.

"והדבר הזה קורה אחרי עבודה שאני לא מסוגל עדיין לדבר עליה אפילו, גם מפני שחלק עדיין לא לפרסום, וגם מהריגוש. קשה להסביר איך זה מרגיש כשאתה מביא עד 31 בדצמבר 4 מיליון חיסוני פייזר, כשבהתחלה בכלל דיברנו על הבאה של 200 אלף חיסונים. ואנחנו הראשונים בעולם שקיבלו את זה!

"אחרי שהגל ירד, ולא היתה תחלואה, היו לי ויכוחים עם ראש הממשלה נתניהו ועם ראש המל"ל בן שבת לגבי רכישת חיסונים נוספים. שאלו אותי למה אני משגע את המוח במאות מיליוני שקלים להביא עוד חיסונים, כשהגל בירידה. אבל אנחנו במשרד הבריאות אמרנו שזה עוד לא נגמר. שצריך עוד חיסונים, כי העולם כולו ירוץ לחפש עוד חיסונים.

"בסוף מצאנו פרצות ודרכים לממן קנייה של חיסונים ושל אופציות לחיסונים. זו היתה תקופה שהממשלה היתה בקראש ולא היו תקציבים, והיה צריך לטוות יחסים עם פייזר כדי שנוכל לקבל מהם עוד מנות. אבל הצלחנו להביא עוד חיסונים". הוא דופק באצבעו על השולחן בחיוך ניצחון.

"אני מחייך עכשיו, כי כשהיה צריך לקבל את המנה השלישית, הבוסטר, לנו היו מנות חיסון בארץ, כשבכל העולם עדיין רדפו אחרי מנות ראשונות של חיסון. ומאיפה כל זה הגיע? מהעבודה של הנהלת משרד הבריאות. זו אחת ההצלחות הגדולות שלנו, ושל השר אדלשטיין וראש הממשלה, שנועדה לשמור על בריאות העם".

היתה הרבה ביקורת מצד פוליטיקאים על מדיניות קשוחה מצד משרד הבריאות, שהקשתה לכאורה על הציבור לחזור לשגרה.

"זה טבע הדברים. לא הספקתי לעבוד עם השר הורוביץ, לכן איני יכול להעיד על עבודתו, אבל אני יכול להגיד ששר הבריאות הקודם הקשיב ושמע וניתח את הנתונים, למרות התנאים הקשים של חוסר חמצן בריאות, תרתי משמע. גם הרגשנו את נחת זרועו, כשהוא לא הסכים איתנו על כל מיני דברים שהבאנו לדיון, והוא חשב אחרת מטעמים שונים, מדיניים או פוליטיים.

"זה לגיטימי לגמרי, הוא איש עתיר ידע שמקשיב ונותן גב כשצריך, ויש לו ניסיון. התפקיד שלו הוא לדון על הדברים בשולחן הממשלה. שם יש עמדות שונות, כשכל שר מייצג את משרדו עד זוב דם, ולכל שר יש אג'נדה. אנחנו עשינו הכל כדי שיאמצו את מה שחשבנו שהוא נכון, ולא תמיד ראש הממשלה חשב כמונו. ככה זה מתנהל, גם כעת. תפקידם של אנשי המקצוע הוא להביא את השיקולים המקצועיים לשולחן הממשלה, תפקיד הממשלה הוא לקבל את ההחלטות".

גם אנשי המקצוע לא היו תמיד תמימי דעים. למשל, לגבי חיסוני הילדים.

"גם בין אנשי המקצוע יש לעיתים חילוקי דעות. אני מאוד אוהב את ד"ר שרון אלרעי פרייס, ואת העבודה והמסירות שלה, ומעריך את הקורבן שהיא מקריבה בחיים שלה. אבל לא אחת היו לי גם ויכוחים איתה. וגם עם הפרויקטור דאז, פרופ' נחמן אש. וגם עם השר. אבל כשבאנו לממשלה עם דרישות או הצעות, באנו אחרי שגיבשנו עמדה מקצועית באמת".

היית מחסן היום גם בבתי ספר?

"בהחלט, זה דבר מצוין. גם אחים ואחיות מברזילי יעזרו כנראה במתן החיסונים בבתי הספר. הרי מלכתחילה, עוד בתקופתי, חיסַנו בחצרות של מקומות עבודה, בשכונות, נסענו ליישובים מרוחקים עם ניידות של פיקוד העורף ומד"א כדי לחסן. היתה לי תוכנית מסודרת, שבמסגרתה אישרתי בכל יום איפה הולכים לחסן, מי נוסע, לאן נוסע, כדי להגדיל את זמינות החיסונים ככל שניתן. לכן אני מאמין שכאשר מדברים על חיסוני ילדים - כן, זה לגיטימי לחלוטין לבצע אותם גם בחצר בית הספר.

"ואני חוזר ומדגיש לכל מי שיקרא את הכתבה ויקרא לי 'בולשביק' או 'רוצח ילדים', כפי שכבר קראו לי בעבר, שאני לא מטיף לרגע להכריח לחסן ילדים. אני מדבר על חיסון בהסכמתם של ההורים בלבד. משרד הבריאות יגדיל את הנגישות והזמינות של החיסונים ושל המחסנים לטובת ההורים שכן רוצים לחסן את הילדים".

איך אתה מתמודד עם מתנגדי החיסונים ועם הדיסאינפורמציה שרצה ברשת?

"הנושא הזה מכעיס אותי בתור איש רפואה שדואג לבריאות הציבור. כן, אני מעורב רגשית כי אני מאמין גדול בחיסונים. אבל צריך להילחם בכל הפייק ניוז ובכל הדרך הזאת של ויכוח ללא שיח תרבותי.

"אין לי בעיה להתווכח עם מישהו בצורה מקצועית, בכבוד. אני מתווכח מקצועית בכבוד רב עם אנשים שמתווכחים איתי מקצועית. הרי כשעלו טענות שיש קשר בין החיסון לדלקת קרום הלב אצל בני נוער, או טענות שהחיסונים מסוכנים לבני הנוער, בדקנו את הטענות האלה.

"לקחנו את התיקים של בני הנוער שקיבלו חיסון ופיתחו דלקת כזאת, עברנו אחד־אחד וניסינו לגלות אם יש קשר לחיסון או לקורונה. מצאנו שהסיכון לחלות במחלה גרוע יותר מהסיכון של החיסון. לכן, אחרי הרבה דיונים, החלטנו להמליץ על חיסון של בני 15-12. אני גאה בזה מאוד, כי היום 75 אחוז מבני הנוער בגילים האלה מחוסנים. בזכות זה יכולנו לפתוח את מערכת החינוך".

מה דעתך על מתן מנה רביעית?

"ההחלטה מותנית בתוצאות של הבדיקות שיראו אם יש ירידה בריכוז הנוגדנים פרק זמן מסוים אחרי קבלת הבוסטר. כשרואים שיש ירידה ברמת המוגנות כך וכך זמן לאחר מתן הבוסטר, זה בהחלט יכול להסביר את ההחלטה לקבלת מנה רביעית".

בדיעבד, היית מחלק אחרת את פרקי הזמן בין החיסונים?

"ייתכן שהייתי מקצר את פרק הזמן בין החיסון השני לשלישי, בהתאם לדיון מקצועי, כי אנחנו יודעים שבלי החיסון השלישי יש ירידה במוגנות. אולי כדאי לחכות ארבעה חודשים בין החיסון השני לבוסטר, במקום חצי שנה. זה מהלך שהצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות בוחן עכשיו. אנחנו לא יודעים להגיד איך משטר החיסונים מתנהג, ולא יודעים איך הוא יהיה בעתיד. אבל לא סביר שיהיו ארבע מנות בשנה".

• • •

פרופ' לוי הוא איש של שטח. אוהב להסתובב בין המטופלים, להגיע למחלקות, לאנשים. כשהוא נמצא בבית החולים בשעות הצהריים, הוא אוכל מרק בחדר האוכל עם העובדים. אבל כמנכ"ל משרד הבריאות, הוא אומר, כמעט לא היתה לו הזדמנות להכיר את השטח.

"אחד הדברים הבעייתיים בתקופה שלי במשרד הבריאות היה חלוקת הזמן בין הטיפול בקורונה למשימות האחרות. השקעתי זמן עצום בקורונה, כורח המציאות כמובן, כשהיו בעיות בוערות כמו תקציבים, חוק ההסדרים וסכסוכי עבודה עם הרבה סקטורים במערכת הבריאות - עובדי המעבדות, אחים ואחיות, עובדי המנהל והמשק.

"היו הרבה נושאים שנשכחו בגלל הקורונה. טיפלתי בהם ככל יכולתי. עשיתי עבודה רבה מאוד והשלמתי את השלב התיאורטי ברפורמת המזון והתמרוקים, סיימתי את הרה־ארגון של משרד הבריאות, של כל המטה, שדיבר על הפרדה בין רגולציה לאסטרטגיה, לשירות, לאיכות. עשיתי את כל השלב התיאורטי של השינויים, ואפילו העברתי אותם לאישור של השר אדלשטיין, אבל לא הספקתי ליישם אותם.

"הדבר הכי קשה היה חלוקת הזמן בין הטיפול בקורונה לבין העיסוקים הרגילים. הניהול שלי, לב הליבה שלו, הוא לצאת לשטח. כמנכ"ל משרד הבריאות זה אומר לבקר בקופות החולים, בבתי החולים, לשבת לדבר עם האנשים עצמם. הספקתי להיות בכמה בתי חולים, אבל זה היה קשה ובעייתי מאוד לנהל את כל המערך.

"לכן תמכתי במינוי פרויקטור שיעסוק בקרונה (פרופ' רוני גמזו היה הפרויקטור הראשון, שנכנס לתפקיד מעט אחרי לוי; ב"א), ובהכנסת הצבא (מפקדת אלון, שהיתה אחראית למערך לקטיעת שרשרת ההדבקה). בהתחלה נתקלנו בכתף קרה מכל מיני איגודים של אנשי מקצוע, כמו רופאי בריאות הציבור, אבל השקעתי הרבה בבניית מערכת יחסים ונוהלי עבודה בין המשרד, הפרויקטור ומפקדת אלון, שכל אחד הרגיש שלקחו לו את הבייבי.

"אחד התפקידים שלי היה לקבוע איך שיתוף הפעולה הזה יעבוד. מי עושה בדיקות, מי מקבל תקציב, את מי ממנים כאחראי לקטיעת שרשרת ההדבקה ואת מי להסברה ולדוברות. למעשה, בנינו עוד מפקדה, שהיא בחלק מהדברים כפיל של הנהלת משרד הבריאות, והיה צריך לקבוע מי עושה מה".

כשהשיחה עוברת לתקציב ולהתנהלות האוצר, לוי עולה לטונים גבוהים. "אחד הדברים שמכעיסים אותי הוא תת־התקצוב של מערכת בריאות הציבורית, הכל כך חשובה לנו, והוויכוחים הבלתי פוסקים כדי לטפל בחולים במקצועיות ובחמלה ולהגביר נגישות וזמינות לרפואה ציבורית שוויונית, כפי שהתחייבנו להם.

"מרגיז אותי מאוד היעדר התקצוב בכוח אדם, בתשתיות ובטכנולוגיות, עם החמרה בפריפריה. גם כמנכ"ל משרד הבריאות צעקתי שצריך לתגבר את תקציב הבריאות, אבל זו היתה שנה נטולת תקציב. יחסיי עם אנשי האוצר היו טובים, אבל הוויכוח המקצועי היה נוקב. היו לנו ויכוחי אימים על תקצוב בקורונה, תקצוב לחיסונים ותקצוב בתי החולים וקופות החולים. בכל שנה התכונַנו לדיוני התקציב כאילו יהיה תקציב למחרת. זה לא קרה בתקופתי" .

היום יש שיתוף פעולה בין בתיה"ח בנוגע לקורונה?

"יש שיתוף פעולה מצוין. בעיקר שיתוף ידע, אבל גם במכשיר אקמו כשצריך או בהפניית חולים לבתי חולים סמוכים. הפניית חולים מווּסתת על ידי חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, וגם כמנכ"ל עבדתי הרבה על הוויסות".

אז איך זה שבגל השלישי ראינו עומס מטורף בירושלים, למשל, כשבמרכז כמעט לא היו מאושפזים?

"בירושלים היה קשה לווסת. חולים סירבו להתאשפז מחוץ לעיר, ולכן הוספנו מיטות בביה"ח הרצוג, למשל, כדי לאשפז שם חולים קשישים".

כבר פתחת מחדש את מחלקות הקורונה בברזילי?

"לא. כרגע יש מעט חולים קשה ברחבי הארץ, ואצלנו יש חולה אחד במצב קשה. אם יהיה צורך, ניערך שוב לפתיחתן".

batchene@gmail.com