ישנן בנות: "סקס והעיר" חוזרת בגדול

"הם אומרים ששום דבר לא נמשך לנצח; חלומות משתנים, טרנדים באים והולכים, אבל חברוּת אף פעם לא יוצאת מהאופנה" (קארי בראדשו)

לשרה ג'סיקה פארקר קשה לשחרר, וההוכחות נמצאות אצלה במחסן בבית כבר 16 שנה. כל השמלות, הנעליים, התיקים, הכובעים והרהיטים של קארי בראדשו משש העונות ומשני הסרטים של "סקס והעיר הגדולה" - הכל שם, מקוטלג לפי עונה, פרק וסצנה.

"שמרתי כל פריט", סיפרה פארקר בראיון ל"ווג", בעודה יושבת בסלון ביתה על כורסה שהיתה שייכת בסדרה לקארי. כשהיא פותחת את הארון, נִגלה בו אוצר - מהנעליים של מנולו בלניק ועד התחתונים הנוצצים של דולצ'ה וגבאנה. "הנה הנעליים שמיסטר ביג נתן לקארי כשהוא הציע לה להתחתן", היא אומרת בהתרגשות. "הנה הסנדלים שהכלב של איידן אכל, והנה נעלי העקב השחורות שקארי נעלה לאירוע של ווג".

באביב 2020 הציעה פארקר ליוצר הסדרה, מייקל פטריק קינג, להקליט פודקאסט שיחשוף את מאחורי הקלעים של הסצנות. "דיברנו בינינו על הדברים שחסרים לנו בתקופת המגיפה: שמחה, קהילה, כל החוויה של להיות ביחד. העולם של קארי בראדשו וחברותיה התבסס תמיד על חזרה הביתה, והרגשתי שזה בדיוק מה שכולנו צריכים כרגע".

"התקדמנו בכיוון של פודקאסט, כי יש לנו המון מה לומר בנושא", סיפר קינג בראיון למגזין האמי. "ואז פתאום, חשבתי: 'למה אנחנו מדברים על העבר? למה אנחנו לא עושים משהו בהווה?' די מהר החלטנו שאנחנו רוצים לעשות סדרת המשך".

ופארקר מוסיפה: "אחת מהשאלות שתצוף בסדרה החדשה תהיה: מה יש במקום כמו זה, שמחייב אותך להיאחז בו במשך כל השנים הללו? למה בעצם אנחנו לא יכולים לשחרר?"

אז אפשר לשלוף את חצאיות הטוטו מהארון: בעוד פחות משבועיים תושק בשירות הסטרימינג של HBO סדרת ההמשך, שתיקרא "And Just Like That", ותשודר בישראל בשם "פשוט ככה".

• • •

"אני אוהבת אותך... אבל אני אוהבת את עצמי יותר" (סמנתה)

"סקס והעיר הגדולה", שהתבססה על ספר מאת קנדיס בושנל, שודרה ב־HBO במשך שש עונות, מ־1998 עד 2004. בהמשך הופקו גם שני סרטים (2008 ו־2010). הסדרה מופיעה בכל דירוג של הסדרות המצליחות והפופולריות בתולדות הטלוויזיה, ועבור דור שלם של נשים היא הגדירה כמעט במדויק את משמעות ההתבגרות בתחילת המילניום - תוך ניווט בין אתגרים, חברויות, אהבות וקריירה של ארבע נשים מניו יורק: קארי בראדשו, בעלת טור שבועי בעיתון, שנקרא כשם הסדרה ועסק בחיי המין שלה ובמערכות יחסים; שרלוט יורק, בעלת גלריה שמשתוקקת בנאיביות למצוא את האחד שלה; מירנדה הובס, עורכת דין עצמאית, חריפה וצינית; וסמנתה ג'ונס, מנהלת יחסי ציבור וציידת גברים.

שלוש מארבע הדמויות היו בשנות ה־30 לחייהן (סמנתה בשנות ה־40), ופרט לשרלוט, אף אחת מהן לא חיפשה בעל. כולן החזיקו בעבודות שאהבו והשיגו סיפוקים באמצעות חברות וחברים שהציעו אהבה, כיף ותמיכה. במציאות שכזאת, חיי הבנות התבטאו בעיקר באכילה במסעדות, בשתיית קוסמופוליטן, בשופינג ובשיחות על גברים.

אבל היה גם סיפור אהבה. רומן מתמשך בין קארי לבין מיסטר ביג, שניצת בעונה הראשונה ונמשך לאורך כמה עונות, עד שהגיע גם לחתונה. מערכת היחסים בין השניים שימשה מקור להמוני טורים, הרצאות וספרים, שניתחו את הקשר והציפו דרכו הבחנות ושאלות על כל נושא שקשור לזוגיות - אהבה ממבט ראשון, בגידות, מחויבות, סקס, מה לא.

יוצרי הסדרה, ובהם פארקר עצמה, יודעים שב־2021 תוכנית עם חבורת נשים סטרייטיות, לבנות ועשירות, שצועדות ברחובות אפר איסט סייד עם שקיות שופינג יוקרתיות, לא משקפת את המקום שבו נמצאים היום ניו יורק, והעולם בכלל - בתקופה סוערת של קורונה, MeToo ומחאות השחורים בארה"ב. הסדרה החדשה, שכוללת עשרה פרקים, צפויה לשנות כיוון.

מצד שני, חדר השינה המפורסם של קארי נבנה מחדש באולפנים בברוקלין לרגל הצילומים. קארי של היום משדרת פודקאסטים, בעוד מירנדה המשיכה להתקדם בתחום המשפטי, ואילו שרלוט היא אמא במשרה מלאה.

קים קטרל, שגילמה את סמנתה, נשארה מחוץ לאיחוד, ועכשיו צריך להחליט את מי להאשים בחסרונה. לאורך השנים היא היתה האאוטסיידרית, שניהלה מאבקים מתוקשרים על שכרה ופתחה חזית מול הבנות האחרות, ובראשן פארקר (שהתקדמה לעמדת מפיקה בפועל והרוויחה הרבה יותר מהאחרות) - עד שלבסוף התוודתה שהיא לא רוצה לחזור לתפקיד לעולם.

לפני ארבע שנים סיכלה קטרל את הסרט השלישי של "סקס והעיר", אחרי שכבר היה תסריט וכשההפקה עמדה לצאת לדרך. בראיון שהעניקה לפירס מורגן סיפרה כי ארבע הכוכבות מעולם לא היו חברות, ותיארה את האווירה על הסט כ"רעילה".

כעבור זמן לא רב הלך אחיה של קטרל לעולמו, ופארקר שלחה לה תנחומים בעת ראיון בטלוויזיה. קטרל השיבה לה בפוסט באינסטגרם: "אני לא צריכה את האהבה או התמיכה שלך בזמן טרגי כזה. הניחומים שלך מזכירים לנו עד כמה אכזרית היית אז, וגם עכשיו. אמא שלי שאלה אותי היום: 'מתי שרה ג'סיקה פארקר, הצבועה הזאת, תעזוב אותך במנוחה?' שיהיה ברור: את לא משפחה שלי, את לא חברה שלי. אני כותבת לך בפעם האחרונה להפסיק לנצל את הטרגדיה שלי כדי לתחזק את פרסונת 'הילדה הנחמדה'".

לפני שלושה שבועות כתבה פארקר באינסטגרם, בתגובה לטענה של אחת הגולשות כי הבנות לא אוהבות את קטרל: "אני לא לא אוהבת אותה. לא אמרתי את זה מעולם, ולעולם לא אגיד. סמנתה היא לא חלק מהסיפור הנוכחי, אבל היא תמיד תהיה חלק מאיתנו, לא משנה איפה אנחנו או מה אנחנו עושות".

קנדיס בושנל, שהטור שלה ב"ניו יורק אובזרבר" שימש השראה ליצירת הסדרה המקורית, לא מוטרדת מכך שסמנתה נחתכה החוצה. "לכל סדרה יש היגיון פנימי וחוקים משלה", אמרה לאתר ה"דיילי ביסט". "את הסדרה הזאת עושה מייקל פטריק קינג, והוא מיומן בטלוויזיה מהסוג הזה. הוא יעשה מה שהוא מוצא לנכון עבור התוכנית, ואני לגמרי מכבדת את זה.

"למען האמת, אני לא מבינה את קבוצות המעריצים האלו, שבהן אנשים כותבים בתדהמה: 'או מיי גאד, סמנתה נעלמה'. זה כל כך מאוס".

• • •

"אני מחבבת את הגברים האלה שהיה לך איתם דייט שני טוב ושיותר את לא שומעת מהם. אני מעמידה פנים שהם מתו" (מירנדה)

מה הופך את "סקס והעיר" לסדרה אייקונית? אולי העובדה שהיא היתה מהראשונות על המסך שבה העזו נשים לומר: "את לא צריכה להתחתן עם הגבר הראשון שתפגשי לאחר יום הולדתך ה־30", וגם "את לא חייבת להתחתן כדי להיות מאושרת". בניינטיז זה היה מהפכני.

"הנשים האלו היו הראשונות בטלוויזיה שאמרו 'אמנם אנחנו בשנות ה־30 שלנו, ואנחנו רוצות אהבה, אבל אנחנו הולכות ליהנות, לעשות כיף, לשכב, לצאת לבלות", הסבירה אחת מכותבות הסדרה, ליז טוצ'ילו, בראיון ל"גרדיאן". "זה אפשר לנו להציג את הרווקוּת לא רק כתקופה מפחידה של אי ידיעה מתי יופיע גבר החלומות, אם בכלל, אלא גם כתקופה זוהרת, שמחה וחברותית".

"סקס והעיר הגדולה" צברה יותר מ־50 מועמדויות אמי וזכתה שבע פעמים: לסדרה הקומית הטובה ביותר לשנת 2001, לשחקנית הראשית (ג'סיקה פארקר), לשחקנית המשנה (סינתיה ניקסון), לבמאי (מייקל פטריק קינג), פעמיים על הליהוק ופעם אחת על תלבושות. היא קטפה גם שמונה פרסי גלובוס הזהב. עם השחקנים שהופיעו בה בתפקידים זעירים, לרוב בתחילת דרכם המקצועית, ניתן למנות את ברדלי קופר, וויל ארנט, ג'ון סלאטרי, ג'סטין ת'רו, אליזבת בנקס, ג'ניפר קולידג', לוסי לו, שרה מישל גלר ואלאניס מוריסט.

השפעת הסדרה על עולם הטלוויזיה ניכרת עד היום. רשימה ארוכה של סדרות באו בעקבותיה והציגו סיפורי חברות נשית ושחרור מיני - החל מ"מינדי", דרך "האקסית המשוגעת" ועד "לא בטוחה" ו"בנות" של לנה דנהאם, שהיא בוודאי המצליחה ביותר. דנהאם הסבירה פעם כי מטרתה היתה לגשר על פער שנוצר בין בנות העשרה של "גוסיפ גירל" לבנות ה־30 ומשהו של "סקס והעיר". בפרק הבכורה של "בנות" הושחלה גם בדיחה על "סקס והעיר", כדי להבהיר את גודל ההשראה שספגו ארבע הדמויות בסדרה מקארי, סמנתה, מירנדה ושרלוט.

שרה ג'סיקה פארקר כבר בת 56. למרות שעשתה כמה וכמה תפקידים לאורך חייה, האחרון שבהם בסדרה "גירושים", לא הצליחה לנער מעליה את התפקיד הנצחי של קארי בראדשו. "אנשים עדיין פונים אלי ברחוב ומבקשים ממני עצות להתנהגות בדייטים", סיפרה בראיונות. פארקר היא בראדשו ולהפך, אז היא הלכה ועיצבה קולקציה עבור מותג ההנעלה המועדף על קארי, מנולו בלניק, והוציאה גם ליין נעליים בשם SJP.

היא מתגוררת בניו יורק עם בעלה השחקן מתיו ברודריק והתאומות בנות ה־12, טביתה ולורטה (שנולדו בפונדקאות). בנם הבכור, ג'יימס ווילקי, עזב לאחרונה את הבית לטובת לימודים בקולג'. ברודריק אמר השבוע על הטירוף התקשורתי סביב הסדרה החדשה: "אני חושב שאני מוכן. התאמנתי לזה כל חיי".

• • •

"אני יוצאת לדייטים מאז שהייתי בת 15, אני מותשת. איפה הוא?" (שרלוט)

בניגוד לפארקר, קריסטין דיוויס (גם היא בת 56) רחוקה מאוד מהדמות שפרסמה אותה. בעוד שרלוט התחתנה פעמיים ואימצה תינוקת מסין, דיוויס לא נישאה מעולם, אבל אימצה שני ילדים, שניהם שחורים (את הבת ג'מה ב־2011, ואת הבן ווילסון ב־2018), והיא מתגוררת איתם בלוס אנג'לס. לפני שנתיים סיפרה כי לא תכננה להישאר רווקה עד שלב כה מאוחר בחייה. "דברים התגלגלו ככה, למרות שבצעירותי לא הבנתי למה כל האנשים האלה סביבי מתחתנים".

בתחילת הקריירה נחשבה דיוויס להבטחה בתעשייה והשיגה תפקידים ב"מלרוז פלייס", ב"אי.אר" וב"סיינפלד". אבל בעשור האחרון היא לא מצאה את עצמה, שיחקה בכמה סרטים נשכחים, ואשתקד הנחתה שעשועון שידוכים, שבו נשים מחפשות גבר שיעשה להן ילד ולקיים איתו הורות משותפת. התוכנית בוטלה אחרי עונה אחת.

סינתיה ניקסון (מירנדה) מספרת כי "כשהסדרה יצאה, אף אישה לא רצתה להיות מירנדה. לא היה בה שום דבר זוהר. היא היתה שיפוטית ועקשנית. להגיד על מישהי שהיא 'מירנדה' היה כמו להגיד שהיא הורסת את הכיף. במהלך שש העונות התקרבתי אליה. למדתי ממנה לא לפחד מעימותים ולהיות נחושה ועצמאית". בסיום, מירנדה היתה הדמות היחידה שהשיגה הכל: עבודה חשובה, בעל, ילד, כלב ובית עם חצר.

ב־2004 היא יצאה מהארון והגדירה את עצמה כביסקסואלית. "במונחים של העדפה מינית אני לא מרגישה שבאמת השתניתי", הסבירה. "הייתי עם גברים כל חיי, וכשהתאהבתי לראשונה באישה זה לא הרגיש מוזר". כבר יותר מעשור היא נשואה לכריסטין מרינוני, שאותה הכירה במהלך הפגנה על הגדלת מימון לבתי ספר ציבוריים. בעזרת חבר, נכנסה מרינוני להיריון וילדה את בנן, מקס אלינגטון ניקסון־מרינוני (10), שאותו הן מגדלות בדירתן במנהטן.

לניקסון עוד בן ובת בוגרים מזוגיות ממושכת שניהלה עם דני מוזס, מורה לאנגלית. בתה סמנתה הכריזה לפני שלוש שנים כי היא טרנסג'נדר בשם סמואל.

אחרי "סקס והעיר" הפכה ניקסון לפעילה חברתית. היא המשיכה לשחק, אך במקביל ניהלה מאבקים חברתיים. בשנת 2006 התגלה אצלה סרטן השד, ולאחר שהבריאה הפכה ללוחמת אקטיביסטית בנושא. ב־2018 התמודדה במפלגה הדמוקרטית על מועמדות לתפקיד מושל ניו יורק, אבל הפסידה לאנדרו קואומו.

• • •

"גברים שנראים יותר מדי טוב אף פעם לא טובים במיטה, כי מעולם הם לא היו צריכים להיות" (קארי)

קארי בראדשו היא אמנם הגיבורה והדמות הראשית, אבל רוב הנשים בעולם לא ירצו אותה כחלק ממעגל החברות הקרוב שלהן. היא דמות אגואיסטית ונרקיסיסטית, ששקועה בעצמה ומרבה להתלונן. היא נהגה לעשות סלאט־שיימינג לסמנתה על רקע חיי המין שלה, שלחה את החבר שלה לטפל במירנדה כשהיתה חולה, וכשמירנדה רצתה לעבור הפלה, לא עמדה לצידה כחברה תומכת, אלא העבירה את הימים בשוטטות תוך מחשבות מה היה קורה אלמלא עשתה הפלה 13 שנים לפני כן. כשסמנתה עברה טיפולים כימותרפיים, קארי מצאה זמן לייגע אותה בפרטים על מערכת היחסים הטרייה שלה עם אלכסנדר פטרובסקי.

אחד הפרקים המטרידים בסדרה היה בעונה 4, כשקארי רצתה לקנות את הדירה שבה התגוררה, אבל נשארו לה 1,657 דולר בחשבון הבנק, ופתאום התברר לה שלבזבז 40 אלף דולר על נעליים זה לא מהלך כלכלי מבריק. מאותו רגע היא החלה להשליך את בעיותיה הכספיות על סביבתה, בלי לנסות לקחת הלוואה מהבנק. היא התנהגה בבריונות כלפי שרלוט ואף איימה להפסיק לדבר איתה, למרות ששרלוט לא היתה בעלת הכנסה קבועה והיתה בתהליך גירושים מטריי. שרלוט נכנעה לבסוף ונתנה לקארי את טבעת האירוסים שלה, כדי שתוכל למשכן אותה ולרכוש בעזרתה את הדירה.

התסריטאית אמי האריס, שהיתה בין כותבות הסדרה, סיפרה בראיון לרשת CNBC: "אם אנשים כועסים שקארי עשתה את זה, כדאי שתדעו ששרה ואני דיברנו על הסצנה הזאת: אנחנו מאמינות שקארי שילמה לשרלוט בחזרה. זאת היתה הלוואה, לא מתנה, אז היא היתה צריכה ללמוד להתחיל לחסוך קצת ולא לבזבז הכל על נעליים ובגדים".

באופן מוזר, יחסית לסדרה שהתרחשה באחת הערים המגוונות בעולם, היו בה מעט מאוד דמויות לא לבנות. בשלב מסוים, סמנתה דווקא יצאה עם גבר שחור שעבד בחברת תקליטים, אבל הקשר ביניהם פוצץ כשאחותו של הבחור לא הסכימה שהוא ייצא עם אישה לבנה.

בסרט הראשון ניסו המפיקים לרכך את הבעיה בעזרת ליהוקה של ג'ניפר הדסון לתפקיד העוזרת האישית של קארי. כעת, בסדרה החדשה, מצטרפות לקאסט השחקניות השחורות ניקול ארי פארקר וקארן פיטמן, כמו גם שרה רמירז, ג'נדרקוויר ממוצא מקסיקני, ושריתה צ'ודהורי, שחקנית ממוצא בנגלי־הודי.

עוד נושא טעון הוא היחס של הסדרה לקהילה הלהט"בית. סמנתה ניהלה קשר קצר עם לסבית; קארי יצאה עם גבר דו־מיני, אך הצטיירה כמזועזעת ומבולבלת מעניין הביסקסואליות. ב"סקס והעיר" היו שני סוגי גברים הומואים - נשי עם חיבה לסטייל, או ביצ'ית רכלנית עם לשון חדה. החברים הכי טובים של קארי ושרלוט (סטנפורד ואנתוני) היו קריקטורות של הומואים - ראוותניים, עוקצניים ושנונים, ועם אובססיה לסטיילינג. הם אמנם שנאו זה את זה, אך בסוף התחתנו.

אגב, השחקן ווילי גרסון, שמגלם את סטנפורד, הלך לעולמו בספטמבר האחרון לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לפני מותו הספיק להשתתף בצילומי העונה של "פשוט ככה".

• • •

"אני אוהבת את הכסף שלי במקום שאני יכולה לראות אותו - תלוי בארון שלי" (קארי)

האובססיה של ארבע הבנות לשופינג ולמוצרי מעצבים הרגישה תמיד בלתי מציאותית. מעט מאוד עיתונאי אופנה פרילנסרים מסוגלים לתחזק סגנון חיים ברמתה של קארי בראדשו - דירה, ארון בגדים, וכל הזוהר שהפך סמל להצלחתה. כל הארבע חיו בבועה לבנה, עשירה, קטנה וקסומה, עם מעט עניין במתרחש מחוץ לחייהן הפריבילגיים.

מצד שני, "סקס והעיר" לא היתה מגיעה למעמדה אלמלא ארונות הבגדים המפוארים של הדמויות שלה. עבור כל אחת מהבנות, אופנה היתה דרך לביטוי עצמי; אצל סמנתה, למשל, החוצפה וקלות הדעת תורגמו לשמלות מיני סקסיות בצבעים נועזים. עורכת הדין החרוצה, מירנדה, לבשה חליפות ששידרו עוצמה וז'קטים מחויטים, ושרלוט התהדרה במראה אלגנטי עם שמלות בהשראת אודרי הפבורן. קארי התפרסמה בזכות שילוב בגדי מעצבים עם פרטי לבוש זולים, למשל חצאית הטוטו שלבשה בשיר הפתיחה של הסדרה.

"'סקס והעיר' נתנה לנשים הזדמנות לבטא בגלוי את מה שעובר עליהן ומה הן חושבות", אומרת מעצבת האופנה של הסדרה, פטרישיה פילד, ששילמה בזמנו חמישה דולר על החצאית המפורסמת. "רציתי להעביר את הרעיון שנשים יכולות לגלות את עצמן באופן שבו הן מתלבשות. הצופות הזדהו עם הדמויות ונטו לקלוט רמזים אופנתיים דרך הסטייל שלהן. תמיד התמקדתי בזהותה של הדמות, וזה היה משחרר להשיג את המטרה וליצור סדרה ששמה את האישה במרכז הבמה".

כמות הטרנדים שהסדרה אחראית להם מרשימה. חלקם הספיקו לצאת מהאופנה ולחזור שוב - כמו משקפי השמש של ריי־באן או תיק החגורה של גוצ'י, ואפילו נעליים שקופות מהעונה הראשונה, שחזרו למסלולים של תצוגות האופנה ב־2018.

גם תיק הצד של דיור, מהתיקים הזכורים יותר של קארי, זכה לעדנה מחודשת. הוא עוצב ב־1999 על ידי מנהל הקריאייטיב של החברה, ג'ון גליאנו, ובשעתו היה נפוץ מאוד בקרב סלבריטאים כמו פריס הילטון וביונסה. לפני שלוש שנים החזירה אותו דיור לקולקציית החורף שלה.

ייתכן שהמרוויחים הכי גדולים מהסדרה הם בכלל מעצבי הנעליים מנולו בלניק וג'ימי צ'ו. הסדרה נהגה להזכיר את שמות המותגים, בדגש על מעצבים; ככל שהפכה פופולרית יותר (רייטינג של 10.6 מיליון צופים בארה"ב לפרק הסיום), כך צמח הונם של מותגי האופנה. מכירות הנעליים של בלניק, למשל, שולשו בשנת 2000 הודות לסדרה.

לפיכך, הציפיות מהסדרה החדשה בשמיים. ביולי האחרון דווח שמכירות של תיק פנדי זינקו ב־45 אחוז, רק כי פארקר צולמה עם אחד כזה על סט הצילומים; ואחרי שהיא צולמה בנעלי פלטפורמה של טרי דה הבילנד, הן הפכו סולד־אאוט, למרות תג מחיר של 370 דולר. אותו הדבר קרה עם נעלי סן לורן שנעלה פארקר, ועם שמלה של המותג הבריטי אמיליה וויקסטד שלבשה קריסטין דיוויס. הכל בגלל תמונות בודדות של הדמויות, שתפסו צלמי הפפראצי במהלך צילומי הסדרה ברחובות ניו יורק.

מולי רוג'רס, אחת ממעצבות התלבושות של "פשוט ככה", מספרת כי ניסתה לעדכן את הארונות של שלוש הדמויות הראשיות, שנמצאות כיום בשנות ה־50 לחייהן. למרות זאת, הן ילבשו מחדש פרטים שנלבשו בזמנו ב"סקס והעיר" - גם כדי לרצות את המעריצים הנאמנים, וגם כדי לשדר מסרים עדכניים של קיימות ומיחזור.

"קווי העלילה שלחו אותנו לחפש מלתחה שתמחיש היכן הן היו בכל התקופה הזו", היא אומרת. "מובן שיש דברים שלא משתנים. קארי לנצח תהיה האישה הניו־יורקית שמשלבת וינטג' עם חדש, ושרלוט היא בלי ספק אמא מהאפר איסט סייד, עם סגנון החיים הנלווה לכך".

• • •

"הרעיון של להיות שושבינה גורם לי להרגיש כמו שאת מרגישה לגבי בוטוקס. מכאיב ולא הכרחי" (סמנתה)

ברשתות החברתיות נפוצו ממים ותגובות, שהשוו את הגרסה החדשה ל"בנות הזהב". העובדה שמדובר בסדרה על נשים בשנות ה־50 שעדיין עושות סקס היא עדיין רעיון רדיקלי בנוף הטלוויזיה העולמי, גם בימינו.

"כשהכרזנו על הסדרה היו הרבה תגובות חיוביות, אבל היו גם אנשים ששיתפו תמונות של 'בנות הזהב'", סיפר היוצר קינג בראיון ל"ווג". "זה היה מטומטם. חשבתי לעצמי, 'וואו, אז או שאת בת 35 או שאת פנסיונרית שמתגוררת בפלורידה'. חסר איזה שלב די משמעותי באמצע".

"אני אוהבת את זה שאנחנו לא מנסים להצעיר את הסדרה", הוסיפה ניקסון. "אנחנו לא מוסיפים לסיפור איזו אחיינית בת 21". ופארקר סיכמה: "בתגובות לסדרה יש שיח מאוד מיזוגיני, כזה שאף פעם לא היה קורה עם גבר. 'שיער אפור, שיער אפור, וואו, יש לה שיער אפור!'. אני יושבת עם אנדי כהן, ויש לו שיער אפור ומלא, והוא נהדר. אז למה בשבילו זה בסדר?

"לכל אחד יש מה לומר. 'יש לה יותר מדי קמטים', 'אין לה מספיק קמטים'. זה כמעט מרגיש כאילו אנשים לא רוצים שנרגיש בסדר במקום שבו אנחנו נמצאות - בין שאנחנו בוחרות להזדקן בטבעיות, ובין שאנחנו עושות משהו שעוזר לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו. אני יודעת איך אני נראית. אין לי ברירות. מה אני יכולה לעשות בנידון? להפסיק להזדקן? להיעלם?"

להיעלם זאת לא אופציה, בטח לא עכשיו. "פשוט ככה" תעשה את הבאזז שלה גם עם שיער אפור, ותמשוך ביקורות, וגם צופים. מה הלאה? האם מצפה לנו יותר מעונה אחת? "אני לא יודע", מושך קינג בכתפיו. "כשעבדנו זה הרגיש יותר כמו התחלה של משהו. אז אני בהחלט חושב שאפשר יהיה להמשיך, כל עוד יהיו לנו מספיק סיפורים טובים לספר".

nirw@israelhayom.co.il