בעל הבית השתגע: מנהל קבוצת כדורגל בישראל - קוים לדמותו

1. בספטמבר 1993 חזרה מכבי חיפה מרוסיה, אחרי משחקה הראשון מול טורפדו מוסקבה בגביע אירופה למחזיקות גביע. זו היתה העונה האירופית הראשונה של חיפה אי פעם, וכשהתיישבנו במטוס המיוחד שנחכר על ידי המועדון, עבר הבעלים יענקל'ה שחר בין הנוסעים - שחקנים, עיתונאים ומלווים - וחילק לכולם כוסות וויסקי. שחר סיים אז שנה ראשונה כבעלים וכנשיא של הקבוצה.

והנה, הוא חוגג עכשיו 1,000 משחקים כבעל הבית, ובעוד כשנה יחגוג 30 שנה, בתפקיד שמושך הרבה מאוד תשומת לב וחשיפה תקשורתית, למרות שבפורטפוליו העסקי של שחר, מכבי חיפה היא חלק קטן יחסית.

השילוב של עסקים וכדורגל נותן בולטות וחשיפה עצומות. את שחר כולם מכירים; מי בציבור הרחב יזהה את שמואל חרל"פ או צבי נטע, יבואני רכב גדולים שאין להם קבוצת כדורגל. בימים טובים בכדורגל, או אפילו בימי שגרה, החשיפה התקשורתית של שחר בוודאי לא מזיקה לביזנס שלו - חברות המכוניות שהוא מייבא עם שותפיו במשפחת קז לאורך שנים ארוכות. צחוק הגורל הוא שבסוף שנות ה־70 שחר היה דווקא הספונסר של בית"ר ירושלים, ולרבים זכורה התלבושת הצהובה־שחורה שהלוגו של וולוו מתנוסס עליה.

מה שמביא אותנו למעצרו של משה חוגג, הבעלים של בית"ר ירושלים, שהפרסומים עליו קשים ברמה האישית, אבל גם מעמידים את קבוצתו על סף אובדן דרך. בית"ר, שעוד לפני הפרסומים על הבעלים שלה דשדשה בתחתית אחרי פתיחת עונה רעה, עלולה למצוא את עצמה בחודשים הקרובים במצב של חדלות פירעון, ותידרש למכור את שחקניה היקרים. היא עלולה להיות מועמדת לירידה לליגה הלאומית.

כדורגל הוא כנראה העסק המתעתע והבעייתי ביותר לתחזוקה. לא מעט אנשי עסקים מוכשרים התפתו להיכנס, והחכמים שבהם מיהרו לצאת. ניהול כדורגל הוא בור ללא תחתית, בעולם ובישראל. לא מספיק להיות מיליונר כדי להחזיק מועדון גדול, צריך להיות מיליארדר. מיטש גולדהאר, יעקב שחר, איזי שרצקי, אלונה ברקת ויואב כץ הם מיליארדרים, רובם בדולרים. העסקים היציבים שלהם מאפשרים להם התנהלות שקטה וארוכת שנים בקבוצות הכדורגל שלהם, ולרוב הם צולחים גם תקופות של כישלון על המגרש. שחר, למשל, השקיע עד היום יותר ממיליארד שקלים במכבי חיפה. גולדהאר וברקת, וגם שרצקי - למרות שהוא בעלים של מועדון קטן כמו עירוני קריית שמונה - השקיעו קרוב ל־200 מיליון שקלים כל אחד.

הבעיה מתחילה באנשי העסקים שלא נמצאים בליגה של הגדולים ברמת היכולות והכיס העמוק, ומתפתים לחשיפה התקשורתית הגדולה, שגוררת אותם להרפתקה שגדולה על מידותיהם. יש כאלה, כמו אייל סגל ממכבי נתניה, שמתנהלים באיפוק ובאחריות, ומודעים ליכולות הפיננסיות המוגבלות. סגל היה האיש שהחזיר למועדון את כוכב העבר בני לם, הפעם כמאמן; לשם כך הוא ומכבי נתניה נזקקו לרוחב הלב של יעקב שחר. הבעלים של חיפה העסיק את לם כמאמן קבוצת הנוער של חיפה, ובהצלחה.

אחת התכונות היפות של שחר היא שאינו מחזיק אף אחד בכוח, גם אם הוא מוצלח. ויש לו עוד תכונה מעניינת: להקשיב לרצון הקהל שלו. שנים רצו שם כמאמן את האליל ראובן עטר. הלחץ היה כבד, כולל בתקשורת המקומית, עד ששחר נעתר, לא בהתלהבות גדולה. עטר נכשל כמאמן בחיפה ופוטר; אובססיית עטר ביציעים הסתיימה לתמיד.

להבדיל מחוגג, שכישלונו מביא עליו חרם אוהדים ומנויים, בהפועל ת"א הבעלים, האחים ניסנוב, אינם אהודים על הקהל (בלשון המעטה), אבל הקהל נאמן, ומספר המנויים נע בקביעות בין 8,000 ל־10,000. לבית"ר, עם קהל אוהדים גדול בהרבה, יש העונה בקושי 1,000 מנויים.

למנהל כדורגל מוצלח בישראל חייב להיות סך תכונות, שבלעדיהן אין לו סיכוי לשרוד בצמרת: כסף גדול, מוניטין עסקי נקי וישר, אגו מרוסן, מתן מרחב וכבוד לצוות המקצועי, כיבוד השחקנים ושמירת מרחק מהם, דאגה לאצטדיון נעים עם גישה מכבדת לקהל, שימוש מכובד בתקשורת, והכי חשוב - הישארות על קרקע המציאות, כדי לא להפוך לטרגדיה. לחוגג, מתברר, לא היה את סך התכונות האלו.

2. השבוע נפל דבר אצל שני כדורגלני העל, לאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. מסי, מזל טוב, הבקיע שער ראשון בליגה הצרפתית במדי פריז סן ז'רמן. גם רונאלדו, מתברר, לא הצליח למנוע את פיטוריו של מאמנו במנצ'סטר יונייטד, אולה גונאר סולשיאר. למרות הייפ ההצטרפות של רונאלדו ושעריו, במיוחד בשבועות הראשונים להחתמתו, יונייטד של המאמן הנורבגי (שאך הוחתם לשלוש עונות נוספות תמורת 25 מיליון ליש"ט), אוספת כבר שנים שובל ארוך של מבוכות ומפלות, והיא כבר לא כוח אמיתי ומאיים בפרמייר ליג.

מה שמשפיל באמת הוא שהקבוצה השנייה של העיר, מנצ'סטר סיטי של גווארדיולה, לא רק שנטלה את ההגמוניה בעיר, אלא גם מועמדת קבועה בקרבות על הכתר בליגה. הרביעיייה שחטפה יונייטד בשבת האחרונה מול ווטפורד היתה כבר יותר מדי אפילו עבור ההנהלה הסלחנית בתיאטרון הסיוטים.

ומסי? החיבור המלאכותי והמאולץ לפ.ס.ז' מלמד שההרפתקה הזאת תירשם בעיקר בתולדות חייו בוויקיפדיה, לא יותר מזה. רונאלדו ומסי לומדים בימים האלה שאפילו הם לא תמיד יכולים לשנות את העולם.

Aviadp65@gmail.com