הופעה חיה: צילומי טבע מרהיבים

התערוכה "תמונת טבע", המוצגת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, מזמינה את המבקרים למפגש קרוב עם הטבע בישראל וחושפת טפח מעולמם הפנימי של 65 צלמים, הנמשכים ליופי ולשקט של הטבע. 

הצלמים יוצאים להרפתקאות בשטח בחיפוש אחרי השראה, אך מבקשים גם להעלות את המודעות לעולם שהולך ונעלם ולהשפעת האדם על הטבע, בתקווה להוביל לשינוי ולהתריע מפני אובדן סביבות מחיה במארג החיים הייחודי לארץ.

לצד "תמונת טבע", שתינעל ביוני הקרוב, מוצגת תערוכת הצילום הבינלאומית "Wildlife Photographer of the Year", המתעדת מגוון מינים של בעלי חיים וצמחים מהעולם בסביבתם הטבעית ומפגישה את הצופים עם יצורים רחוקים, לעיתים מוזרים, שחולקים איתנו את כדור הארץ. 

הזמן הוורוד 

ורדית סִינַי היא ציפור נדירה למדי בישראל, שאפשר לראותה בעיקר באזור אילת. הצלם ניצל את העובדה שבאילת למדו הוורדיות לשתות מים שמציעים להן המבקרים במקום, הניח את מצלמתו בקרבת מקור המים - וצילם בנובמבר 2018, בעזרת שלט רחוק, את הזכר הצבעוני מעופף באוויר ואת הנקבה בצבעי הסוואה ניצבת על סלע. צבעיו הוורודים של הזכר, הבולטים מאוד בתמונה, הם שהקנו למין את שמו. 

צילום: גל שרבליס

הסינר של אמא

נקבת תן זהוב מיניקה את גוריה בשעת בוקר של יוני 2017, בפארק הירקון. הצלמת, שגרה בסמוך, מקדישה בשנים האחרונות את זמנה לצילום טבע עירוני באזור ומתמקדת בתנים בפארק הירקון. בקיץ מגיע דור חדש של תנים, תמימים וסקרניים, שמלמדים שיעור על חיי משפחתם, מסירותם, נאמנותם ושיתוף הפעולה ביניהם. 

צילום: עירית דרוב

חזק מהרוח

מקור שמו של החיוויאי, מדורסי היום הנפוצים בישראל, הוא מהמילה הארמית חיויא, שפירושה נחש - שכן נחשים הם מזונו העיקרי. החיוויאי דורס את הנחש ברגליו, קוטל אותו במכת מקור ובולע אותו בשלמותו. החיוויאי שבתמונה צולם במארס 2019 על צמרת עץ אורן בהר הרוח, סמוך ליישוב נטף שבהרי ירושלים, במסגרת מעקב אחרי זוג חיוויאים שמגיע לאזור מדי שנה.

צילום: אפי כהן

אשת העטלף

עטלף הפירות, כמשתמע משמו, ניזון בעיקר מפירות בשלים שאותם הוא נושך בשיניו החדות - ואז סוחט מהם את המיץ עתיר הסוכר והאנרגיה. הוא יורק את הקליפה, את מרבית הפרי ואת הגלעינים, כדי לחסוך במשקל. היריקות, ביחד עם צואת העטלפים, מכתימות לעיתים קרובות קירות בניינים ומכוניות בעיר. העטלפה שבתמונה צולמה בנובמבר 2019, בשעות היום, כשהיא מעופפת בין עצי הפרי בסביבה ובין בריכת הנוי ברחבת הכניסה לבניין בתל אביב.

צילום: יובל ברקאי

מלח הארץ

את אולם גבישי המלח הזה, החבוי כ־70 מטרים מתחת לקרקע בקצה מחילה שאורכה מאות מטרים במערה בדרום הר סדום, גילה הצלם בדצמבר 2019, במסגרת פעילות של המרכז לחקר המערות. 

בהר סדום מוּכרות כ־200 מערות, אך רק במעטות מהן יש מחשופים של גבישי מלח. כדי לצלם את האולם מזווית שתמחיש את התופעה באופן המרשים ביותר, טיפס הצלם למדף סלע גבוה. האדם שבתמונה הוא ריק סטנטון, צולל מערות בריטי שהשתתף בחילוץ הנערים מהמערה בתאילנד בקיץ 2018. 

צילום: בועז לנגפורד

עלה כותרת 

העש הוא פעיל לילה, ובשעות היום הוא נח, לרוב מוסווה לחלוטין. התמונה, שצולמה ביוני 2015 בגינה ציבורית בגבעתיים, מצליחה להדגיש את המרקמים הייחודיים של העש והעלה - בעזרת תאורה אחורית.   

צילום: עמית כהן

הדולפין של במבה 

בדצמבר 2019 נצפה אחד הדולפינים של ריף הדולפינים באילת בעת שחיית בוקר, כששקית במבה כרוכה על סנפירו. הצלם עקב אחרי הדולפין, ששיחק בשקית, זרק ותפס אותה שוב ושוב. הדולפין אולי נהנה מהמשחק, אולם בעלי חיים ימיים רבים, בארץ ובעולם, נפגעים מהפסולת הימית שהולכת וגדלה עם הזמן. 

צילום: אורן כהן

ראש בראש

נחש הצפע בולע בדרך כלל את טרפו כשראשו תחילה, אולם במקרה זה, שצולם בפארק הרצליה באפריל 2018, בלע הצפע את השממית מאמצע גופה, כשהיא מקופלת, ולכן אפשר לראות את ראשה וזנבה מציצים מתוך פיו. הצפע הוא הגדול והנפוץ בנחשים הארסיים בישראל. שיני הארס שלו גדולות מאוד, ובלוטות הארס שלו מפותחות, כך שהוא יכול להזריק כמות גדולה של ארס בהכשה אחת. עובדה זו, בשילוב עם שכיחותו הגבוהה ליד משכנות אדם, הופכת אותו לאחראי לרוב ההכשות בארץ. צילום: אורן אוסטר

תפסה צבע

הסלמנדרה המצויה היא משבעת מיני הדו־חיים החיים בישראל, ואוכלוסיית הסלמנדרות בכרמל, שם צולמה התמונה בנובמבר 2017, היא הדרומית ביותר בעולם של מין זה. צבעיה הבולטים של הסלמנדרה הם ככל הנראה צבעי אזהרה, שכן סלמנדרות בוגרות הנמצאות במצוקה מפרישות ארס מבלוטות בעורן. עורה של הסלמנדרה לח באופן מתמיד, מה שמאפשר לה לקלוט דרכו חמצן. ייתכן שהדבורה שבתמונה נמשכה אל העור הלח. 

צילום: עידו פאלח

עולם המים

דקרן אדום־לוע משונית תמר באילת ביוני 2017, מוקף בלהקת ענק של דגי גרזינית, המכונים "דגי זכוכית", ששומרים על מרחק בטוח ממנו ונעים בסנכרון סביבו. השונית המלאכותית תמר הוקמה לפני מעט יותר מעשר שנים. עומקה שבעה מטרים, והיא מהווה בית גידול למינים רבים של בעלי חיים. 

צילום: יצחק יוגב

שער האשפות

מאמצים רבים נעשים כדי למנוע כניסת חיות בר לאתר נימרה, שאליו משונעת פסולת מאילת ומהסביבה - אך ללא הצלחה. היעל הנובי שבתמונה צולם באתר במאי 2019, במהלך סקר ספירת יעלים שבו השתתף הצלם במסגרת תפקידו כפקח ברשות הטבע והגנים.

צילום: עמרי יוסף עומסי

עיניים שלי

לישימונית המצויה הזו, שחיה בפארק החולות באשדוד, הצליח הצלם להתקרב באוגוסט 2019, עד למרחק של 15 סנטימטרים - מבלי שתברח. הישימונית המצויה היא שממית קטנה שוכנת קרקע, הניזונה מחרקים ומפרוקי רגליים אחרים. היא פעילה בעיקר בלילה, ובשעות היום מסתתרת מחופרת בחול או מתחת לאבנים. 

צילום: הלל שמואל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו