ביוני 2018, שלושה ימים אחרי שהתפוצצה ברעש גדול פרשת הסמים המשתקת שלו, מצא עצמו יובל המבולבל עולה באפיסת כוחות לבמה, מנסה להצחיק כהרגלו אלפי ילדים.
"זאת היתה הופעה שנקבעה מראש, הצגה שמבוססת על 'מעשה בחמישה בלונים', והתלבטתי אם ללכת", הוא נזכר. "המפיקים החליטו שממשיכים כרגיל. הגעתי למעלה אדומים שבור, כולי חושך אחד גדול, ואני צריך להוציא מעצמי אור.
"תוך כדי ההצגה אני בוכה, והמבוגרים שליוו את הילדים בכו איתי. היתה שם סערת רגשות אחת גדולה, פתאום כל מילה בהצגה התחברה למציאות שלי.
"בסוף ההצגה שחקנית שאלה אותי אם למדתי משהו מכל מה שקורה סביבי. עניתי לה שלמדתי שהכל קורה לטובה, שאין כמו חברים ומשפחה - ושאם משהו נגמר היום, לא צריכים להיות עצובים, כי מחר יתחיל משהו חדש.
"בעצם דיברתי לעצמי, וזאת היתה תרפיה. הבנתי שרק אני יכול להוציא את עצמי מהמצב הזה, שאני יכול להמשיך את השליחות שלי וגם להתפרנס בכבוד".
• • •
כבר שני עשורים נחשב יובל שם טוב (47), הקומיקאי הפעלתן בעל הקול המתכתי, לכוכב הילדים הגדול בישראל, אימפריה עסקית של איש אחד. מאז 2003 הוא הופיע בכל הארץ, הקַלטות שלו הפכו לתנ"ך של הזאטוטים, דמותו כיכבה בתחפושות פורים, והורים רוו נחת כשילדיהם נדבקו למסך לצפות בו.
בעקבות הצלחתו צמחו כוכבי ילדים נוספים, אבל איש מהם לא הצליח לערער את מעמדו הבכיר בממלכה. כל זה עמד בסכנה בבוקר הקשה ההוא, כשקיבל שיחת טלפון מהמשטרה ובה משפט מלחיץ אחד: "אתה מזומן לחקירה". שם טוב ידע היטב לאן מכוונים החוקרים.
"מייד ידעתי שזה קשור לעניין הסמים שבהם הייתי משתמש", הוא משחזר. "יום קודם טבלתי במקווה האר"י הקדוש בצפת, וביקשתי שאפסיק עם זה. כשהשוטרים התקשרו, הבנתי שאין מקריות בעולם. אמנם נפל לי הלב, אבל אמרתי לעצמי שאני מגיע לשם לפוצץ את החצ'קון.
"הגעתי לחקירה לבד, בלי עורך דין, ופתחתי הכל. מתברר שהיה להם מספר הטלפון של הבחור שהייתי קונה ממנו סם, ושאלו אותי באיזו תדירות זה קרה, כמה לקחתי, וגם דברים שלא באמת ידעתי לענות עליהם או לא זכרתי. הודיתי שם בדברים שבדיעבד לא היו נכונים, ולמרות זאת, הרגשתי הקלה".
אתה מצטער שהודית?
"היו לי כמה ימים שחשבתי איזה אידיוט אני, אבל בדיעבד אני שמח שהודיתי, כי לא רציתי שיחשבו שאני שקרן. הודיתי בכל, התמודדתי עם זה, לקחתי אחריות, שילמתי את המחיר ויצאתי לדרך חדשה. היום אני מרגיש שהכל מאחוריי ושהרווחתי ביושר את החיים החדשים שלי".
הפרשה יצאה די מהר לתקשורת.
"אני זוכר שבכיתי מול החוקר, והוא הרגיע אותי שלוקחים ממני עדות רק כדי להפליל את הסוחר, ושלא מחפשים אותי. אבל אחרי יומיים זה כבר היה בחוץ".
כעסת שזה דלף?
"אני לא כועס על אף אחד, כי אני באמת מאמין שכל מה שקורה לנו בא מאלוהים. הכל בידי שמיים".
מתוקף מעמדו כדמות מוּכרת, הפך שם טוב בתוך זמן קצר לכותרת ראשית בעיתונים, לאייטם פותח במהדורות החדשות ולכוכב הדיונים הוויראליים ברשתות החברתיות. בכל מקום נדבקה לדמותו הכותרת "פרשת הקוקאין".
"הייתי חשוף לגמרי. הלבינו את פניי יום אחרי יום, והרגשתי שזה לא נגמר. אני זוכר כתבה קיצונית אחת בטלוויזיה, שהציגה אותי כמישהו שלקח את כל כספי ההופעות שלו והשקיע אותם בסמים. ישבתי אז בסלון עם אשתי, ואני שומע שמשדרים הקלטות אישיות מתוך הווטסאפ שלי. שנינו בכינו. זאת היתה השפלה שלא הרגשתי קודם".
בטח בוטלו לך מייד המון הופעות.
"דווקא לא בוטלו הרבה, אבל אני זוכר שעיריית נהריה ביטלה. ראש העיר שביטל לא נבחר לתפקיד שוב, ואני זוכר שאמרתי לעצמי, קארמה איז אה ביץ'".
הבנת כבר אז לאיזו תחתית תגיע?
"הרגשתי שאין לי טעם לחיות. שלא יקבלו אותי עוד ושאני גמור. מי שהחזיקו אותי היו המשפחה ואלוהים, שהרגשתי אותו אז יותר. הגעתי למצב של מחשבות אובדניות. דמיינתי שהכל נעצר ושאף אחד לא ירצה לראות אותי. בדמיון שלי נשאר רק ילד אחד שעדיין היה מעוניין בי, ואני ממשיך כאילו להופיע רק מולו. הדמיון הזה החזיק אותי.
"אלה היו שבועיים שספרתי בהם כל יום, חיכיתי שזה ייגמר. ניסיתי לא לצפות בטלוויזיה, אבל לא יכולתי שלא, כי חיפשתי לקבל אהבה או מילה טובה - ולא מצאתי. ברשתות החברתיות היו חיצים, אבל גם חיבוקים מעשרות אלפי אנשים, הורים וילדים ומשפחות".
התביישת בעצמך?
"התביישתי לצאת מהבית לרחוב. אנחנו גרים במושב, והרגשתי שנועצים בי עיניים ומתלחששים. זה היה איום ונורא. הרגשתי כמו בסצנה מ'משחקי הכס', כשההיא הלכה ברחוב וכולם צעקו לה 'shame'".
הרגשת שהסיקור כלפיך היה לא פרופורציונלי?
"אני לא טיפוס של 'אכלו לי, שתו לי'. אני חושב שאם אתלונן על הסיקור, זה יהיה להתנער מאחריות. יכולתי להגיד שהגזימו ושיקרו והקצינו, אבל אני יודע שאם לא הייתי עושה סמים, כל זה לא היה קורה, ואני לוקח אחריות על המעשים שלי. כל אדם מקבל מלמעלה מה שצריך לקבל. יש הרבה שעושים סמים, אבל אני הייתי שעיר לעזאזל, וקיבלתי את זה.
"ככה אני בחיים שלי. הייתי הרבה פעמים הנחשון שקופץ למים, גם בדברים הטובים וגם בפחות טובים. הייתי לוחם במלחמה שרץ קדימה וחוטף את כל הכדורים, אבל ממשיך להילחם ולהתקדם. למדתי הרבה מהסיפור הזה. אני חושב שזה השיעור החשוב ביותר בחיים שלי".
• • •
במאי 2019, שנה אחרי התפוצצות הפרשה, הגיע שם טוב להסדר טיעון, שבמסגרתו הורשע בשישה מקרים של החזקת קוקאין לצריכה עצמית. העונש שהוטל עליו: 300 שעות לטובת הציבור (שאותן העביר בבית המתנדב בהוד השרון), מאסר על תנאי וקנס כספי של 2,500 שקלים.
"כשבן אדם מקבל עונש, הוא חייב להיות מספיק גבר לחבק אותו. אני חיבקתי אותו, ויצאתי עם עצמי הכי גבר שיש. ככה אני מראה ליקום שהוא לא יכול לשבור אותי. אם אני אהיה בגישה של 'עשו לי עוול', זה לא יעזור בכלום חוץ מלאכול אותי מבפנים.
"יכול להיות שהחמירו איתי למען יראו וייראו, וגם את זה אני מקבל. בחרתי להיות מפורסם, ויש לזה מחיר שצריך להתמודד איתו. האם המחיר הזה שווה? התשובה היא כן, כי עם הפרסום שלי אני עושה היום דברים נפלאים".
מה למשל?
"הוצאתי ילד מתרדמת. ילד שאוהב אותי, באתי ושרתי לו - והוא התעורר. יש דברים קשים בעולם הזה, אבל הרוב הם דברים נפלאים".
בתקופה הקשה קיבלת גם תגובות שליליות מילדים?
"אני זוכר שהגעתי להופעה בגן, ואחד הילדים ניגש ואמר לי: 'אמא אמרה שאני לא יכול לראות אותך, כי אתה עושה קסמים'. ידעתי ששמו עלי איקס ולא היו מוכנים לשמוע עלי.
"היום אני מרגיש שיש לי כתם על החולצה, ולנצח אני אסתובב איתו. יש כאלה שיקבלו אותי עם הכתם, ויש כאלה שלא - וזה בסדר גמור".
אנשי תעשייה תמכו בך?
"היו שתמכו בי, כמו חברת ההפקות 'משגב אורי', שהמשיכו איתי, וגם מיכל הקטנה (כוכבת הילדים מיכל ויצמן; ע"ס) ומיקי (כוכבת הילדים מיכל מוכתר; ע"ס). היו חברים שנעלמו, כי חששו שהפרשה תדבק בהם, ואני לא כועס עליהם, אולי קצת התאכזבתי. הכי נורא היו אלה שליבו את העניינים, וגם עליהם אני לא כועס - כי זה שלהם. לא אגיד כאן שמות.
"הראשונים שתמכו בי פומבית היו בר רפאלי, ישראל קטורזה וקרן פלס, שהעלו פוסטים. הם קפצו אל תוך האש, ואתה לא מבין כמה זה חיזק אותי. גם אלון אבוטבול, שאני לא מכיר אותו אישית, שלח לי הודעה תומכת ומחזקת שברגעים הכי קשים שלי החזיקה אותי. כשמטלטלים את האדמה הכל יוצא החוצה, גם הרפש וגם הדברים הטובים, והיו רגעים שהרגשתי כמו אדם מת שמספידים אותו. כמה חשוב לזכור שהעולם הזה עגול, ואם אתה עושה טוב - יום אחד זה מרים אותך למעלה".
נאחזת באמונה?
"זה חיזק אותי מאז, דיברתי עם אלוהים כל הזמן. אמרתי לו: 'כל מה שקורה זה ממך, ואני כרגע לא רואה את האור, אבל אני יודע שאתה קיים ואני מקווה שתעזור לי לראות אותו'. כמה חודשים אחר כך נולדה לנו בת וקראנו לה אור. היא הגיעה אחרי תקופה של חושך".
• • •
שם טוב מתגורר במושב נווה ירק בשרון, נשוי למיכל (45) ומגדל עימה שבעה ילדים: פלג (17), גיא (בת 15), אופק (בת 13), בר (בן 11), מטר (בן 8), גפן (בן 5) ואור (בת 3).
כדי להבין איך נקלע לעולם הסמים, צריך לחזור לילדותו של שם טוב. לדבריו, הכל נשען על עברו כילד דחוי שניסה לרפא את הצלקת באמצעות מסיבות ברנז'ה ונטילת סמים.
"הייתי ילד שלא מזמינים אותו למסיבת כיתה, וזה היה חקוק בי", הוא משחזר. "תמיד רציתי להיות אחד מהחבר'ה, אחד מהמוזמנים, ופתאום, בגלל המעמד שלי ככוכב ילדים הגעתי לזה שאני מוזמן לאירועים של התעשייה ואני חלק מקבוצה. שם גם היתה ההתנסות הראשונה שלי עם הקוקאין.
"הייתי בטוח שזה חד־פעמי, שזהו, אבל אז יש עוד הזדמנות ועוד אחת, והגעתי למצב שכבר הזמנתי בעצמי. הגעתי לריגושים ולהנאה שלצערי מצאתי אותם בעולם הלא נכון".
מה באמת היתה תדירות השימוש שלך?
"היו תקופות של פעם בשבוע ותקופות של פעם בחודש. זה תמיד היה קשור לעומס העבודה שלי. בתקופות עמוסות הייתי עושה יותר, בעיקר בסופי שבוע".
היו מצבים שבהם עלית לבמה בהשפעת הסם?
"מה פתאום, בחיים לא. אף פעם לא עירבתי את זה עם העבודה".
כמה כסף בזבזת על הסמים?
"לא עשיתי סמים בצורה קיצונית. היה סכום מסוים בחודש שיצא על זה, אבל רוב הכסף שלי, גם אז וגם היום, הלך על הבית והילדים".
איך אשתך התייחסה לכל מה שקרה?
"אשתי היתה מלכה אמיתית. היא בחרה להרים אותי, לחבק אותי ולתת לי יד. היא מכירה אותי ויודעת בדיוק איך הגעתי למקומות האלה. בדיעבד זה השתלם לשנינו. אמנם היו לה רגעים של אכזבה, כמעט ייאוש וכעס, אבל היתה אש פנימית של אהבה וחברות שתמיד החזיקה את הקשר בינינו. הסתכלנו יחד על העתיד, וזה ניצח הכל".
איך הסברת לילדים את הפרשה?
"אני לא יכולתי לדבר, נגמרו לי הדמעות מרוב בכי, ואת רוב השיחות איתם מיכל עשתה. היא אמרה להם, 'אתם יודעים מי אבא שלכם, איזה לב טוב יש לו, הוא לא פגע באף אחד, וזה הכי חשוב'.
"בשלב מסוים הבן שלי, מטר, שהיה בגן כשהכל קרה, היה ממש הילר קטן בשבילי. הוא היה אומר לי, 'אבא, תשכב, תעצום את העיניים ותקשיב לקול שלי. יש לך לב טוב, אתה עוזר להרבה אנשים, ולא משנה מה אתה עובר, הכל יהיה בסדר'. אתה לא מבין כמה בכיתי, כי הוא ריפא אצלי משהו.
"אחד הדברים שהכי עזרו לי להשתקם היה הידיעה שלא פגעתי באף אחד, אלא רק בעצמי ובמשפחה שלי. העניין הזה הוא שלי מולם ולא מול אף אחד אחר".
זאת גם הסיבה שמעולם לא התנצלת?
"אני זוכר שאמרו לי, 'תתנצל, תתנצל', אבל בפני מי אני צריך להתנצל? אולי התדמית שלי לא התאימה למה שחשבתם, אבל למה אני צריך לבקש סליחה? עשיתי למישהו מכם משהו רע? היה לי חשוב לשתף ולקחת אחריות, אבל אני לא צריך להתנצל".
בראייה לאחור, הסמים נתנו לך את ה"פיצוי" שכל חייך שאפת אליו?
"גיליתי שאני רודף אחרי משהו שלעולם לא אשיג אותו. את המשקעים מהעבר אי אפשר לרפא, ולא משנה לכמה מסיבות אני אוזמן וכמה סמים אני אעשה. הילד הדחוי יהיה שם, ולא צריך להתכחש לזה ולהילחם, אלא לחבק את זה. במקום להשלים את החסר, תשלים עם החסר. היום אני מבין שבזכות מה שעברתי הגעתי והפכתי למי שאני.
"אגב, לפני כמה שנים פגשתי את הילד שהכי התעלל בי בבית הספר. הוא פנה אלי בסוף הופעה, ואני הטחתי בפניו הכל והתחלתי לבכות. הוא לא הבין מה אני רוצה, אבל דרכו הבנתי שאני חי סיפור שמלווה אותי הרבה שנים. היום הוא סוכן הביטוח שלי".
• • •
בימים אלה עובד שם טוב על מופע חנוכה ענק, "מותק של משפחה", יחד עם כוכבי הילדים מני (צוקרל) ממטרה, מיקי וסבא נתי (השחקן הוותיק נתן נתנזון). "זה יהיה כמו הפסטיגל, אבל לקטנטנים", הוא מסביר. "בא לי פתאום לעשות שואו, וזה מופע באמת כיפי ומושקע. אני מחכה לשמוע שוב את השאגות של הילדים. צחוק ומחיאות כפיים הם מה שמניעים אותי".
בינתיים הוא מופיע בפריים טיים ב"הישרדות VIP" (רשת 13). "כשהציעו לי להשתתף, זה החמיא לי מאוד, במיוחד אחרי התקופה שעברתי. עד אז פחדתי שלא ירצו לקחת אותי יותר לפרויקטים, לקמפיינים ולתוכניות".
לא חששת לחזור ולהיחשף?
"היו לי קצת חששות שאולי ייצאו ממני צדדים פחות טלוויזיוניים, אבל אחרי מה שעברתי הכל נפרץ, והחלטתי שאני הולך על זה. היום אני נמצא במקום אידיאלי מבחינתי: חופשי, מאושר, בלי סודות, בלי מסיכות וכל השלדים בארון כבר יצאו. אני גם אוהב אתגרים. הייתי קצין ולוחם בנח"ל וסיימתי כמדריך קצינים בבה"ד 1. אני אוהב לזרוק את עצמי לסיטואציות קשות, כי שם מתגלה בי יובל חבוי שרוב האנשים לא מכירים. הייתי עושה מילואים בצנחנים, אבל מאז שהתפרסמתי הפסיקו לקרוא לי, כי אולי לא סמכו עלי בקרב".
איך היה לך על האי בפיליפינים?
"הרבה יותר קשה ממה שחשבתי, אבל ידעתי שאוכל לעמוד בזה. אני רוצה להיות נאמן למקור ולא לצנזר או לעצור את עצמי. גם בחיים האמיתיים שלי אני לא צועק, מתפרץ ומקלל".
למה בחרת בשבט של ליה גיל?
"באפולקי יש דם ואש ותימרות עשן. ראיתי שם את האינטריגות שבין האנשים, ובשבט של ליה היה לי משהו רגוע. אני כמו ילד שמרגיש דברים, וידעתי ששם יהיה לי יותר שקט".
כבר בפרקים הראשונים קשה היה לפספס את החיבור הקרוב שנוצר בין שם טוב לאושיה אחרת - הדוגמן-שחקן מייקל לואיס.
"בוא נפזר את מסך הערפל", הוא שר בהומור (מהסרט "יוסי וג'אגר", שעסק באהבת גברים). "וברצינות: נוח מאוד לאנשים להסתכל על הקשר של מייקל ושלי כמשהו שיש בו רמיזה מינית, אבל זה לא ככה".
מה כן יש?
"אני אוהב את הבנאדם הזה, את הנשמה הזאת, ואני רואה מעבר לקוביות. בתוך כל השרירים יש שם ילד נטול רוע שלא יכול להזיק לזבוב, ומייד התחברתי לדבר הזה. הוא אדם שאפשר לסמוך עליו, ואם הוא נותן לי מילה, הוא לא יתקע לי סכין בגב".
מוכרחים לציין שהיתה לך התלהבות קצת מוגזמת מהקוביות.
"אני אדם מוגזם, ואני גם מקצין כדי להצחיק. ככה אני מביע את עצמי. מייקל חתיך־על, ואם היתה לי משיכה לגברים - הוא היה האחד".
אתם עדיין בקשר?
"כן ואנחנו מתכננים לצנוח יחד".
איך אתה עם הגוף שלך, אפרופו?
"כש'הישרדות' עלתה, פתאום ראיתי שממש יש לי כרס. בא לי להיות בריא יותר ולאכול פחות ג'אנק. בצילומים ירדתי 15 ק"ג, ועליתי אחר כך 20, כי התגעגעתי לטעמים. הדבר הראשון שאכלתי כשיצאנו מהאי היה מרק בצל מסכן, וזה היה הדבר הכי טעים שאכלתי בעולם".
בשבוע שעבר שודר ויכוח סוער על ברזנט שליה רצתה לקחת, וג'קי אזולאי התנגדה וירדה לפסים אישיים. באיזה צד אתה?
"יש משחק, ויש גבול למשחק. כשג'קי עירבה את הילדים של ליה ועשתה לה שיימינג - זה כבר מחוץ למשחק, ופה היא עברה את הגבול. היו עוד מקומות שהיא חצתה את הגבול.
"ג'קי גדלה בסביבה שבה היא היתה צריכה לשרוד, והרבה פעמים היא קיבלה חיצים והגנה על עצמה בחיצים בחזרה, לפעמים בלי לחשוב. החיים הביאו אותה למצב הזה, ולדעתי היא צריכה להיות חכמה כי זה התיקון שלה בחיים".
אמרת לה את זה?
"כן, אבל לא תמיד היא שמה לב. אחרי המשימה עם הבוץ נמחקו משפטים שהיו כתובים על החולצה שלי, וג'קי אמרה לי, 'יופי, עכשיו לא נצטרך לראות את המשפטים האלה'. מאוד נפגעתי, כי אלו משפטים משירים שלי ומשפטי העצמה. זה העליב, אבל אני חושב שהיא לא שמה לב".
מה מצבכם היום?
"לא בקשר, אבל לא ברוגז. ראיתי אותה לפני כמה ימים והתחבקנו והכל בסדר".
ראיתי, אגב, שהחולצה מוצעת למכירה באתר שלך.
"פיצחתי בדרך מקורית איך לקחת את האמנות שלי למשהו עסקי שאפשר להרוויח ממנו - ואני לא מתבייש בזה. הרי קוראים לזה שואו ביזנס, וזה האיזון בין חומר לרוח".
80 שקלים זה לא קצת יקר לטי־שירט?
"מישהו אמר לי שזה יקר, ובתגובה שלחתי לו את הגלופה, שילך להדפיס בעצמו. זה לא הכסף. אני רוצה לגעת באנשים, ושיהיה לחולצה הזאת ערך מוסף, שייקחו איתם משהו".
• • •
בראייה לאחור, מה היה הכי קשה מבחינתך על האי?
"הגעגועים לילדים ולאישה. בשלב מסוים שכחתי איך אחד הילדים שלי נראה, וזה ממש הפחיד אותי. מבחינה פיזית ונפשית לא הרגשתי קושי, אבל הגעגועים היו בלתי נסבלים. כתבתי את שמות הילדים על חול ופחם, כדי לשמור על קשר איכשהו.
"מבחינת המשחק היה לי הכי קשה לשקר, והייתי צריך לעשות את זה פעם אחת. היה לי גם קשה להדיח אנשים שאני אוהב, אבל הם לא היו בברית שלי".
הגעת לאי בכושר?
"לא הגעתי בכושר, ובמשימה הראשונה הקאתי ולא הרגשתי טוב. אבל בשורה התחתונה 'הישרדות' היא משחק חברתי ולא אולימפיאדה, והכושר הוא לא העניין העיקרי. אתה צריך להשתלב חברתית, ועל זה סמכתי, כי יש לי מתנה שאני מצחיק - וזה פותר הכל".
בשלב הבא מתכנן שם טוב להעלות מופע שיהיה מיועד לקהל מבוגר בלבד. "יקראו לו 'איך שורדים את זה?', ואני רוצה להעלות אותו אחרי חנוכה. אני הכותב והמביים. החלטתי שזה צריך לבוא ממני. אני לא פוחד להעז ולא פוחד ליפול. גם אם אף אחד לא יבוא ותהיה קטסטרופה ואני אפסיד כסף - אני אעשה עוד מופע, עד שזה יקרה".
ואם זה לא יקרה?
"למה אתה פסימי?"
אני ריאלי.
"כדי להגיע למחוזות חדשים צריך לצאת מחוף המבטחים. הרבה ירימו גבה, אבל זה מדליק אותי".
באימפריה שלו, שם טוב הוא הבוס. יש לו כמה עובדים, ובהם מנהלת יומן, נהג, מנהל הצגה ומנהל חשבונות.
"אני לא טוב בכסף, ויש לי איש שאחראי על הכל", הוא מסביר. "אני שוכח להוציא חשבוניות ומבזבז, וצריך מישהו שינהל את הדבר הזה. הוא לא זול, אבל בשורה התחתונה הוא משתלם".
עד כמה אתה מעורב מבחינה כספית?
"לא ממש. אני מפקח על הדברים ומתעדכן. הוא אומר לי, 'החודש תבזבז פחות'. הילדים שלי כל היום קונים דברים באפליקציות".
אתה יודע כמה כסף יש לך בחשבון?
"לא, אבל אני יודע שאני במינוס. תקופת הקורונה היתה מכה בשבילי, ובעבר התנהלתי לא נכון בעליל. הנזק שלי מהסגרים היה לפחות מיליון שקלים, וגם הייתי חייב הרבה כסף למס הכנסה. לאחרונה הגעתי איתם להסדר.
"יש לי שבעה ילדים שאני לא רוצה לחסוך מהם דבר. הם לומדים בבתי ספר אנתרופוסופיים ובגנים פרטיים. המשמעות היא שאני מתחיל את החודש, רק על מוסדות חינוך, בתשלום של 20 אלף שקלים. אנשים חושבים שאני עשיר, אבל עדיין יש לי משכנתא".
ואני תכננתי לשאול אם אתה יכול להרשות לעצמך להפסיק לעבוד.
"אני לא רוצה להפסיק, אבל אני לא מודאג, כי אני מייצר כסף ויש הכנסות. בתקופת הקורונה חזרתי לעשות ימי הולדת, ואני כל הזמן מייצר דברים".
בתקופה הקשה חשבת לעשות הסבה?
"חשבתי לפתוח סנדוויצ'ייה, כי הייתי צריך הכנסה ואין לי בעיה של אגו. בזכות זה גם נולדה 'יוקיד' (אפליקציית תוכן לילדים ששם טוב הוא מיזמיה; ע"ס)".
• • •
קשה להחמיץ את הנוכחות של שם טוב, וגם המלצרית שמגישה לו מיץ תפוחים טבעי בבית הקפה לא מאמינה שהיא מעניקה שירות לגיבור ילדותה.
אחרי 20 שנה, יש חשש שיום אחד הכל יסתיים?
"הקריירה שלי לא בנויה על כתבות רכילות, אלא על לבבות של ילדים שאוהבים אותי בלי אינטרס. כל השאר לא רלוונטי. כמו שאלטון ג'ון אומר: אני עדיין עומד, ואני עדיין מופיע. אבל שום דבר לא מובן מאליו, כי כמו שחזרתי, ככה גם יכולתי לא לחזור".
מה יובל של היום שונה מיובל שלפני הפרשה?
"לפני הפרשה כל הזמן חיפשתי את הדבר הבא, כי הגעתי כבר לשיא מאוד גבוה. אבל היום אני נמצא במקום אחר, אני כבר לא משווה דברים. פעם הייתי במרדף אחרי עוד פרויקטים, והיום למדתי ליהנות ממה שקורה עכשיו. אני לא צריך להוכיח כלום, ואני בהנאה צרופה.
"אחרי הנפילה הרגשתי שאני משקם את עצמי מאפס, ולפעמים זה טוב. כמו לעשות שיפוצים בבית, רק שבמקום לשפץ את החלון, שברתי את כל הבית ובניתי הכל מחדש. אני יכול להסתכל היום על עץ ולבכות. אני חושב שהוא התחיל מגרעין קטן ומדמיין את הצמיחה שלו".
יש בך פחד שתחזור, חלילה, לסמים?
"הסמים היו רק הקטליזטור. הבעיה היא מה מביא אותך לחפש את הריגוש הזה. אני הייתי בסחרור ובמרדף שלא נגמר. היום אני מבין שהמציאות היא כאן ועכשיו, והיא הדבר האמיתי.
"חיפשתי כל הזמן להגיע לגבהים. על הבמה אלפי ילדים צעקו לי וצחקו ממני, אבל כשהגעתי הביתה שפכתי את הזבל. פעם זה היה מאוד מוזר לי, והיום אני מבין שזה הדבר עצמו. היום למדתי לעשות כיף בדרכים אחרות, ולא בסמים".
היית בסיטואציה שהציעו לך להשתמש שוב?
"הציעו לי באיזו חתונה ובמסיבת פורים, ובאופן אוטומטי התכווצתי. כמו בסרט 'התפוז המכני', מייד יש לי פלשבק לימים ההם - ואני נגעל. אני ממש לא מתגעגע לסם.
"בסופו של דבר יצא מכל זה רק טוב. בלי הקשיים לא נתחזק. בחשמל, בזכות הנַגד יש זרימה. אז כשיש משהו שקשה להתמודד איתו, אתה צומח ממנו, ואני באמת חושב שזה מה שקרה לי".
כבר לא מחכה להזמנות למסיבות שוות?
"מגבר שמחפש תהילה, פרסום, זרקורים ומסיבות, הפכתי להיות איש של בית. היום אני לא מסוגל ללכת לשם. בהשקה של 'הישרדות' אמרתי לאשתי אחרי חצי שעה 'בואי נלך הביתה'. אני רואה את כולם לבושים יפה, מחייכים למצלמות, ויודע שאני לא חלק מזה. אני גם לא רוצה להיות חלק מזה. אני משחק את המשחק לפעמים, כי צריך, אבל אני רואה את עגל הזהב במיטבו".
אז מה אתה עושה במקום?
"כיף לי בבית".
erans@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו