השבוע שוב גילינו מי המנהיג החזק האמיתי שלנו, מול הרפיסות שמסביב

יש לי טלפון שיודע להטעין טלפון אחר שתש כוחו. שמים אותם אחד על השני, וזה שנגמרה לו הסוללה שואב מהטלפון שלי כוח וחוזר לחיים. ככה הרגשתי בדיוק למראה המפגש בין טראמפ לביבי. כמות המחמאות המופרכות ששפך נשיא העולם על ראש הנתניהו גרמו לי להרגיש שהוא מנסה להטעין אותו בקצת מהמנהיגות שהוא ניחן בה, וביבי לא.

זוכרים את הזמן ההוא, אחרי שטראמפ הפסיד בבחירות ההן, כשהוא התראיין ואמר שבישראל הוא כל כך פופולרי שאם היה רץ כאן לבחירות בטוח שהיה נבחר? ובכן, השבוע הוכח מעל לכל ספק שהוא המנהיג האמיתי שלנו לעת הזאת, גם בלי בחירות. אחרי שפה התמהמה ראש הממשלה בייצור חלופה לחמאס ואיפשר באי עשייתו את חזרתו של הארגון הרצחני לשליטה בעזה, בא טראמפ ושם על השולחן רעיון כה נפלא, כה יוצא דופן, כה יצירתי, שכל העולם עוסק בו. הגלייה מרצון. האם יבשיל? לא יודע, אבל מה שבטוח שהוא לא חיכה שמשהו יקרה, לא משך את הזמן, לא שיחק עם הנתונים שוב ושוב, אלא פעל, כמו יזם אמיתי. שם הצעה על השולחן, ועכשיו שכולם יתיישרו לפיה.

אותו דבר קרה למשמע הכרזת חמאס שהוא דוחה את חזרת החטופים. בעוד כסיל הביטחון משחרר עוד איומים ריקים מתוכן וראש הממשלה ממשיך להתקרבן על משפטו, נשיאנו הדגול דונלד אמר את המובן מאליו - עד שבת ב־12:00 הם חוזרים, או שהגיהנום ייפתח. ככה מדברים. האם האיום עבד? בשעה שאני כותב עדיין לא ידוע, אבל בשעה שאתם קוראים כנראה כבר כן ידוע, ואני רק מקווה שמשהו מהרוח הטראמפית נכנס למקבלי ההחלטות פה, הרפים, החלשים, המתבוססים בהיסוסיהם האינסופיים עד שהמציאות תמיד מסתדרת הכי גרוע שהיא יודעת.

זכינו לראות בחיינו מנהיג חד־פעמי בקנה מידה היסטורי בפעולה. כל יום והחלטותיו היצירתיות, פורצות הדרך, משנות המציאות. הוא לא נח לרגע ולא עסוק לשניה במסמוס הזמן היקר שניתן לו להשפיע. הוא הופך כל אבן רקובה במערכת השלטון האמריקני וחושף את השחיתות העמוקה שפשטה בכל. הוא ממנה את האנשים הכי טובים בעולם לעבוד בשבילו ומפטר את כל העצלנים, בעוד כאן, בטלנים חסרי תועלת ממשיכים לבזבז זמן וכסף על הישרדות, על לתת למדינה האהובה שלנו להתדרדר לתהום. הו, אלוהיי, תן בנו משהו מרוח הגדולה הזאת, מהחדשנות, מהאומץ לעשות, ועקור מתוכנו את הרפיסות הממארת. יש לנו דוגמא מול הפנים לאיך צריך להתנהל מול חברים ומול אויבים. תן לנו את האומץ ללמוד.

סרטן

שמעתי פרסומת לבדיקה חדשנית לסרטן. מייד נדרכתי. אני מחכה לבדיקה כזאת המון שנים, שתגיד לי ברגע נתון מה מצבי, האם יש איזו מחלה שמקננת בי במסתרים ויום אחד תתפרץ כשכבר יהיה טיפה מאוחר לטפל בה, או שהטיפול בה יהיה ארוך ורב תלאות. בפרסומת אמרו ששם הבדיקה "אונקוטסט", אז חיפשתי מייד באינטרנט במה מדובר. מצאתי בשלוש שניות והתחלתי לבדוק אם מדובר באיזו חארטה שמתוכננת לשאוב ממני כספים, או במשהו אמיתי. התקשרתי למנכ"לית ישירות, ולמדתי על הבדיקה.

ובכן, מדובר בהתפתחות טכנולוגית חדשה שמגלה חמישים סוגי סרטן מתוך המאה שעשויים לפקוד אדם. אלה החמישים היותר גרועים, האחראים על 70% ממקרי המוות מסרטן. ביניהם סרטן השד, הריאות, המעי הגס, הערמונית, הקיבה, הלבלב, השחלות ועוד מבחר איברים. הבדיקה נחקרה היטב, מתועדת בספרות המדעית, נתמכת על ידי מיטב המומחים העולמיים.

בא לי לעשות. שאלתי מה המחיר. לא זול בכלל. 5,900 שקל. שילמתי. חשבתי לעצמי שאם חלילה אחלה ההוצאות יהיו פי לא יודע כמה, ועדיף להשכיב עכשיו את הסכום הזה מלהיות ממוטט על ידי המחלה הארורה ותוצאותיה ההרסניות בהמשך.

בא אלי בנאדם הביתה לקחת דם. חלק מהשירות שלהם. לקח והלך. שלושה שבועות עד התשובה. מתח. יגלו? הכל בסדר? אפשר להמשיך לחיות כרגיל או שהחיים מתהפכים עליי? עד שתגיע התשובה למדתי שאם חלילה היא חיובית, החברה עורכת את כל בדיקות ההמשך על חשבונה, עד שמוצאים בדיוק מה־מו־מי, שזאת הוצאה מאד גדולה לכשעצמה.

אחרי שלושה שבועות הגיע מייל. כבודו נקי. כרגע אין אף סרטן מחמישים הנסקרים בגופי. כרגע. הבדיקה לא נותנת הבטחה קדימה ובכל שנה יש לחזור עליה. הוצאה גדולה. בדקתי אם ביטוח הבריאות מכסה, והוא לא. כלומר יש ביטוחים שמדובר בהם על בדיקת סקר לסרטן שכן מכוסה, ואני מבין שיש מבוטחים שקיבלו החזר, אבל הכוונה בפוליסות האלה היא לבדיקת סקר מיושנת שמגלה רק שלושה סוגים, לא לחדשה היקרה הזאת. הם יעדכנו את הפוליסות בקרוב, אני מניח, כי אם כולם ירצו את הבדיקה הזאת, חברות הביטוח יפשטו רגל.

הבדיקה מומלצת לאנשים שעברו את גיל חמישים, כי סרטן היא מחלת זיקנה ברוב המקרים. אני חושב שאין מה להדחיק את המחשבות על "המחלה". שווה להיבדק ולקנות ביוקר שלוות נפש לשנה. ואני כבר מחכה לבדיקה שתגיד אם יש לאדם מחשבות רעות שפוגעות בו, פה בטח אצא חיובי. תהיו בריאים.

המלצות

כרית. השבוע זה קרה לי שוב. לנתי במלון והבאתי את הכרית שלי, שבלעדיה אני לא ישן טוב בכלל. ואז שכחתי אותה שם. והמלון רחוק, והדרך מפותלת, ואין כרית. משבר. מזלי שיש לי עוד אחת למקרים כאלה שקורים לי תדיר. מדובר בכרית סובה, קליפות כוסמת יבשות, שהשינה עליה נעימה מכל החומרים כולם - כולל חומרים המשמשים בתעשיית החלל - והיא הכרית הרשמית של העם היפני ירום הודו.

הכרית הזאת מסתגלת למבנה הצוואר כל לילה מחדש ומספקת תמיכה נעימה, רישרושים מרגיעים וריח טוב. כבר שנים רבות אני ישן עליה, ובלעדיה לילי אינו לילה ושנ"צי אינה שנ"צ. מחירה זול, ואפשר לקנות בשלל אתרים בארץ, אבל אני מזמין מאמזון במאתיים שקל כולל משלוח. קנו לכם אחת ותודו לי כל לילה, אחרי שצפיתם בתכנית של שרקי ושלי.

מצדה. ביקרתי השבוע במצדה ולראשונה, פאשלה שלי, נכנסנו למוזיאון שם. אני לא כל כך מחבב מוזיאונים, בדרך כלל משעמם לי שם, אבל במצדה המצב שונה. השילוב בין ממצאים אמיתיים מההר, כולל עשר אבני הגורל עליהן נכתבו שמות הלוחמים ובאמצעותן נערכה ההגרלה של מי ישארו אחרונים וירצחו את כל השאר, לבין שחזור של החיים על ההר בפסלים ובחללי מגורים ובהדרכה קולית טובה, יוצרים חוויה איכותית במיוחד.

בעוד הביקור באתר לא באמת נותן תחושה אמיתית לגבי מה שקרה שם, המוזיאון משלים את הסיפור ונכנס ממש ללב. כבוד למעצב אליאב נחליאלי ולאוצרת גילה הורביץ. שווה ביקור.

טרופר. אם צר לכם בלב, אם יאוש מחלחל אל נשמתכם לאור, או לחושך, מכל מה שקורה במערכת הפוליטית, קחו לכם את ספרו החדש של ח"כ חילי טרופר "טיפות במדבר" - ויקל לכם. בספר מתאר טרופר את עשייתו הברוכה למען עם ישראל ומראה כיצד ניתן להועיל בכל תפקיד שאדם מקבל, ואיך כשהלב נמצא במקום הנכון, גם שאר האיברים מתיישרים איתו.

יש המזלזלים בטרופר, שהוא כאילו טוב מדי, נחמד מדי, חסר ערמומיות רעילה ורק עשייה טובה לנגד עיניו, ואני אומר, תנו לי עוד עשרה כאלה, ואני הופך את העולם. טיפות במדבר זאת ההגדרה המדויקת לפעילות של טרופר בשדה הציבורי. והלוואי שבבחירות הבאות יבואו עוד טרופרים לכנסת ויתקנו את כל מה שהרקובים פירקו וטינפו. אמן.

שבת שלום.

avrigilad@gmail.com