בגוף שלי עברו זרמים של תסכול, בערתי מזעם - ההסכם עם לבנון הוא הדבר הכי גרוע שאני זוכר בימי חיי

"הפסקת אש"

כל הלילה ההוא לא ישנתי. הלילה שאחרי היוודע דבר ההסכם. בגוף שלי עברו זרמים של כעס ותסכול. בערתי מזעם. ההסכם שהביא ראש הממשלה עם לבנון הוא הדבר הכי גרוע במישור הלאומי שאני זוכר בימי חיי, והשבוע חגגתי כבר 62. זה מעבר לתפיסתי, איך ניצחון מפואר בשדה הקרב הופך לתבוסה מכוערת בשדה המדיני.

הייתי משוכנע שנישאר בכל השטח עד הליטני, שלא ניתן לאף שיעי וחיזבאלון לשוב למרחב הזה, שנמקסם את ההרס שגרמנו בצד השני לבנייה מחודשת של האמון של תושבי הצפון במדינה, שנתיישב בשטח ששייך לנו בטאבו משנות הארבעים של המאה הקודמת, שנצדיק את התקוות שנתנו בנו הלבנונים שרוצים לחיות איתנו בשלום. וכלום.

חזרה לגבול, אין פירוז של חיזבאללה, אין פיקוח של צה"ל, שיבת תושבי הדרום העוין לכפריהם ושיקום היכולות, פיקוח של צרפת האנטישמית, צבא לבנון יאכוף עאלק. עוד רגע גם נדון בנסיגה מחוות שבעא. היש הסכם גרוע מזה? זה כתב כניעה, לא הסכם שכופה מנצח על המנוצח.

ראש הממשלה הכושל בתולדות היקום לקח את כל ההישגים, כל הדם, כל האובדן, ומסר אותם לאויב באריזת מתנה, שישקם את עצמו ויתכונן למלחמה הבאה, שתהיה פי אלף יותר גרועה.

כמה מילים נשפכו על הסכם הגז הגרוע של לפיד? בצדק נשפכו. אבל אם ההסכם ההוא גודלו כאפון, ההסכם הזה גודלו ככדור הארץ במופקרותו, בעליבותו, בתבוסתו. ולמה, למען השם? לחצים מדיניים של ממשל שעומד לסיים את ימיו? לחצים מדומיינים של ממשל שעומד להיכנס ורוח פרו ישראלית חזקה בכנפיו? כלכלת חימושים?

נו, באמת. שום סיבה לא מחזיקה מים לשניה. וגם אם הסכם כלשהו מחויב המציאות, אז זה ההסכם שאשף המשא ומתן, אביר העמידה על האינטרסים, מלך ההתנגדות לכוחות חזקים הקמים עלינו יודע להביא? פחחחחח.

נפל דבר בישראל. לא ניצחון מוחלט, כניעה מוחלטת ללא כל סיבה. התפרקות. הימין על מלא הפך ברגע המבחן לימין מנייר עיתון מתפורר. והתבוסה הזאת תיקבע את גורלנו כאן לשנים קדימה. הצפון לא ישוקם, המזרח התיכון לא יאורגן מחדש, האיומים רק יגדלו, החיים שלנו ימשיכו להיות על הסכין של איראן.

ומה שעוד מדהים הוא המהירות שבה השופרות העלובים של ביבי התהפכו. לא חלפה דקה מדבר היוודע דבר הכניעה, וכבר הם משווקים לנו אותה כאילו לא חבשו כובעי ניצחון מוחלט אידיוטיים שנה שלמה. טלפון אחד מהלשכה והמסרים מתהפכים. אם לא הייתי צמחוני, הייתי אומר "כמו סטייקים", אבל אני מעדיף טופו, והוא פחות מתהפך.

אם לרגע היה נדמה שביבי משקם את דמותו לאחר המחדל הנורא ומביא ניצחון סוף סוף לעם ישראל מוכה היגון, התברר שזו היתה רק אשלייה קצרה, והנה היא איננה. כשנשרה הגלימה, שוב התברר שהמלך עירום.

עור

נדבר לרגע על העור שלנו, האיבר הגדול ביותר בגופנו, הדורש תחזוק ותשומת לב. גם אתה, אדוני, חייב לדאוג לעור שלך. זה לא עניין נשי. וככל שמתבגרים, העניין הופך יותר משמעותי כי העור מתבגר ומאבד לחות וגמישות, ונראה על הפנים, לא רק בפנים - בכל הגוף.

אז בתור אחד ששומר על עורו, בכל המובנים, תרשו לי לחלוק איתכם כמה תובנות חשובות שלמדתי בעצמי וששמעתי ממיטב המומחים העולמיים, שאני מאזין להם בפודקאסטים.

קודם כל, בניגוד למה שטבעי לחשוב, חומרים טבעיים אינם בהכרח הטובים ביותר לעור. החומר שבאופן מפתיע שומר על העור הכי טוב הוא נפט, או ליתר דיוק פטרוליום ותזקיקיו, כמו וזלין. כך שלמי שאין בעיות פצעונים בעור - עדיף מכל הבחינות, ובמיוחד מהבחינה הכלכלית, להשתמש בקרמים זולים.

אני, למשל, מתמרח כל יום בקרם גוף מבוסס וזלין ב־20 שקל לליטר, וטוב לי בחיי. אגב, הגב הוא אזור בעייתי למריחה אך חשוב ביותר, ולכן קניתי לי בחנות חומרי בניין רולר של צבע עם ידית ארוכה, ואני מורח לי על כל הגב בלי טובות מאף אחד.

כללית, שווה להשתמש במוצרים בסיסיים, ללא בישום, כי הם מכילים מעט רכיבים ולכן יש בהם פחות סכנה לתגובות לא רצויות. הכי טוב לטבול באמבט של נפט גולמי, אבל זה מורכב לארגון בימינו, אלא אם אתם גרים בשדה חלץ.

מה שעוד יש לדעת זה את העובדה המרעישה שהעור לא צריך רחיצה בסבון לעיתים קרובות, למעט אנשים עם עור שמנוני מדי. הסבון הורג את אוכלוסיית החיידקים הטובים שגרה עליו והופכת אותו לחדיר לזיהומים.

בכל העולם יש כיום תנועה של רחצה מופחתת. כוכבת־העל מילה קוניס מדווחת שהיא מתקלחת פעם בשבוע, ועבדכם הנאמן, תת־כוכב מקומי, אמנם מתקלח פעמיים ביום, אבל לא מסתבן בכל הגוף אלא רק באזורים הדורשים זאת במיוחד, ודי לחכימא. המרחבים של הידיים, הרגליים, הבטן והגב זוכים לסיבון פעם בכמה ימים, והם מודים לי בדרכם האילמת.

אומרים שיש לשתות הרבה כדי לשמור על עור גמיש ולח. זה לא נכון. המחקר מפריך זאת. למעט מקרים של ייבוש כמו אחרי שתיית אלכוהול, שתיית מים מרובה לא משפיעה על העור. אלה הגנים שעושים את ההבדל, ואותם קשה לשתות.

אל תרגישו גרוע בקשר לעצמכם אם לא לגמתם שישיית מים היום. ועוד עניין - עישון. העור שונא אותו. לא יעזור שום קרם אם מעשנים. הדרך לעור צעיר עוברת בהפסקת עישון, או באי־התחלתו מראש.

ולגבי השמש. הקהילה המדעית חלוקה. יש האומרים להימנע לגמרי, להימרח מבוקר עד ליל, ויש האומרים כי חשיפה מתונה טובה וחשובה. אני עצמי יוצא כל בוקר לאמבט שמש במרפסת וזה עושה לי ולעורי טוב, אבל זה עניין אישי.

אם הייתי ג'ינג'י מנומש מצבי היה אחר, ואם הייתי אפריקני שחור כפחם גם אז הייתי נוהג אחרת. כלל האצבע הטוב ביותר, כך למדתי: לא לתת לעור להאדים כלל, אבל להראות לו את זיו החמה עד הנקודה הזאת זה טוב.

העור הוא איבר מופלא. בכל 28 ימים הוא מתחדש לחלוטין, כך שמה שאתם רואים במראה היום לא היה לפני חודש ולא יהיה בעוד חודש. רק שכבת האפיתל במעיים עושה את הפלא הזה כמו העור. טיפוח יומי, אם כן, הוא כה חשוב, כי כל יום אפשר לתקן את מה שקולקל והוזנח אתמול. תתחילו לתת לעור תשומת לב היום, ובתוך חודש אתם חדשים. תתחדשו.

avrigilad@gmail.com