לפני כמה שבועות התכנסו ותיקי מכבי ת"א לארוחת ערב בביתו של שחקן העבר שוקי שוורץ בכפר שמריהו. מיקי היה שם, גם מוטי, וגם שמעון מזרחי. היו"ר המיתולוגי של המועדון, שחגג יום הולדת 85, השלים 55 שנה במכבי ותדמיתו הציבורית היא של אדם חמור סבר, זועף אפילו, סיפר שם בדיחה ו"כולם התגלגלו מצחוק במשך רבע שעה. זה אולי יפתיע את הקוראים, אבל אני מאוד אוהב לספר בדיחות ולצחוק". הוא עדיין מחוספס, יודע לשצוף ולקצוף, אבל גם התרכך והתעדן מעט במהלך השנים. עד שזה מגיע להפועל ת"א.
עופר ינאי אמר שהוא שמר עליך בדרבי שנערך אצלם באולם הדרייב אין, ואתה לא עשית זאת בהיכל.
"מה?! אף אחד לא שמר עלי ואני לא צריך שישמרו עלי. אגב, פעם באו אלי אוהדי הפועל וביקשו ממני להיות היושב ראש שלהם".
באמת?
"כן, בהחלט. לא עניתי להם".
למה אוהדי הפועל שונאים אותך כל כך?
"הכל מקנאה. זו שנאה שהיא בעצם קנאה. אני רואה ומרגיש מאוד לא נוח כשאני שומע בדרבים איך לשנאה שלהם אין גבולות. צריך להוקיע את זה. את הקללות, את הקריאות הגזעניות. לא פעם ביקשנו שמשחקי הדרבי ייערכו רק עם הקהל הביתי".
אז הם בעצם מקנאים בהצלחה של מכבי?
"בוודאי".
גם בירושלים לא אוהבים אותך יתר על המידה.
"אין מה להשוות בכלל".
מה סבא שמעון אומר לנכדים שלו כשהם שומעים את הקללות והנאצות נגדך בדרבי? זה בטח מאוד צורם להם.
"אני מסביר גם להם שהכל נובע מקנאה".
תגיד, לבשת פעם חולצה אדומה?
"בחיים לא".
"עונה מאתגרת"
בחולצת פסים צהובה ועם צמידים כחולים־צהובים על ידו, מזרחי יושב במשרדו המהודר בקומה השמינית של בניין משרדים תל־אביבי, לא רחוק מההיכל בשכונת יד אליהו. עוגת הגבינה שעל השולחן היא "מזכרת" מחגיגת יום ההולדת שארגנו לו במשרד. מסיבה נוספת היתה עם הקבוצה בבלגרד - שם "מארחת" מכבי את משחקיה ביורוליג - שאליה הגיעו גם בתו מיכל ובעלה יורם והנכדים. אחרת תתקיים עם המשפחה בבית של בנו שי, וגם עם החברים הקרובים חגג במסעדה.
האיש הזה, חתן פרס ישראל לספורט (2011) ומי שהפך את מכבי ת"א בכדורסל למה שהיא, כבר בן 85. תופעת טבע ספורטיבית שאין שנייה לה. ואין לו רגע דל. נסו לקבוע איתו פגישה.
"סדר היום שלי מאוד עמוס", הוא מספר. "אני קם ברבע לשש בבוקר, שלוש פעמים בשבוע אני מופיע בבתי משפט כעורך דין לענייני תעבורה, ואין אימון של הקבוצה שמתקיים בערב שאני מפסיד. ברור שאני גם מגיע לכל המשחקים בארץ ובחו"ל. אני לא הולך לישון לפני שאני פותר שלושה תשבצים, וזה יכול לקרות גם באחת וחצי בלילה, כמו אתמול אחרי שחזרנו מהמשחק נגד גלבוע־גליל, שהתקיים בכלל בבאר שבע".
מהמשחק הזה חזרה מכבי כמנצחת, אבל הקבוצה סופגת בשבועות האחרונים הפסדים צורבים ביורוליג, ונראה שגם בליגה הישראלית התחרות תהיה קשה ביותר העונה, כשהפועל ת"א והפועל ירושלים בנו קבוצות עם סגלים מצוינים.
"זאת עונה מאוד מאתגרת", אומר מזרחי, "הרבה משום שבגלל המלחמה אנחנו לא יכולים לארח את משחקי היורוליג בארץ והטיסות הרבות לחו"ל מכבידות על ההתנהלות".
אני דווקא חושב שהעונה תהיה מאתגרת כי הפועל ת"א של עופר ינאי בנתה "מפלצת", הפועל ירושלים של מתן אדלסון התחמשה בגדול, והאיום על מכבי הולך וצובר תאוצה.
"אני בהחלט רואה את זה, אבל הן גם תורמות הרבה צבע ומוסיפות לליגה".
אתה בעד זה שעוד קבוצות ישראליות יהיו ביורוליג?
"קודם כל, לקבוצות הישראליות סלולה הדרך להגיע ליורוליג דרך היורוקאפ, אם הן יגיעו לגמר. מעבר לכך, אני בהחלט סבור שכמה שיותר קבוצות ישראליות יתחרו ביורוליג, כך המעמד שלנו יתחזק. יש מקום בהחלט לעוד קבוצות ישראליות, כמו מדינות אחרות שמחזיקות כמה קבוצות במפעל".
"אי־זכייה באליפות היא כאב גדול עבורי, אבל זה כבר קרה לנו בעבר. בוא נקווה שזה לא יקרה שוב ב־50 השנים הבאות".
אם הפועל יזכו, הכאב יהיה גדול יותר?
"כן, הכאב יהיה גדול יותר אם הפועל תהיה אלופה"
עופר ינאי אמר בראיון שאתם בפרפורי גסיסה. שבעוד עשר שנים יהיו שתי קבוצות ביורוליג שאף אחת מהן לא תהיה מכבי.
"אני לא מתכוון להתייחס לאף אמירה של עופר ינאי. אני ממוקד בחלקת האלוהים הקטנה שלי - מכבי ת"א".
נו, באמת. אפילו הקהל שלכם מצפה שתגיבו לאמירות הללו.
"אמרתי שלא אתייחס, כי לא נאה ולא יאה להתבטא בדרכים האלו".
הוא אמר גם שהוא מתבייש שהיה לו מינוי של מכבי.
"לא מעניין אותי. אני ממוקד בקבוצה שלי".
עופר ינאי אמר שהוא שמר עליך בדרבי באולם הדרייב אין.
"מה?! אף אחד לא שמר עלי ואני לא צריך שישמרו עלי. אגב, פעם אוהדי הפועל ביקשו שאהיה היושב ראש שלהם".
באמת?
"כן. לא עניתי להם"
אז בהקשר לקבוצה שלך אתה לא חושש? מודאג?
"אני תמיד מודאג. מי שלא מודאג לא מגיע לכלום. בכל שנה אנחנו עומדים בפני אתגרים, אבל יש לנו קבוצה לא רעה בכלל, וברגע שהפצועים יחלימו ויהיה חיזוק נוסף נהיה חזקים".
נחלשתם מהעונה שעברה? שחקנים מובילים רבים עזבו.
"נחלשנו בעיקר מהבחינה שהיו לנו שחקנים ששיחקו כאן שנתיים ברצף, ואם היו ממשיכים לשנה שלישית היה להם כוח עוד יותר משמעותי. אבל הקמנו קבוצה חדשה, ולזכותו של עודד (קטש, מאמן מכבי - ע"נ) ייאמר שהוא גיבש את הקבוצה די מהר".
ועדיין, נראה שאתם עם פחות עומק, שלא מילאתם את השורות והתחמשתם בכוכבים נוצצים.
"כרגע, בעקבות מצב הפצועים, הקבוצה קצת פחות עמוקה. כשהפצועים יחזרו לאיתנם, הכל יהיה בסדר".
המלחמה משפיעה גם בנושא הזה. יש כוכבים שלא מוכנים להגיע לארץ - למשל, סייבן לי שהחתמתם לאחרונה ולא בא לישראל.
"לא כל שחקן זר מוכן להגיע בשלב כזה ארצה. בעלי משפחות ואבות לילדים מתקשים לעשות זאת, וגם צעירים שהוריהם מתנגדים לכך. לגבי לי, לא נחתם שום הסכם שהוא יהיה כל הזמן בבלגרד. הכל נעשה בשיקול דעת ובהתחשב במצב בארץ, זה ההסכם. לא היה מקום לוותר עליו. הוא חתום לשנתיים, ואנחנו תקווה שהמצב ישתנה במהרה".
עודד הביע תרעומת על כך.
"יכול להיות שעודד לא אוהב את הרעיון, אבל הוא אוהב את השחקן. לי חתום והחוזה שריר וקיים".
במצב הנוכחי מכבי יכולה לקחת אליפות העונה?
"בהחלט כן".
אם הפועל ת"א לוקחת אליפות, אתה מתפטר?
"מה הקשר? אתה שואל אותי מה יהיה אם... זו סיבה להתפטר?"
זו תהיה מכה נוראית, לא?
"אחרי 55 שנה גם זה יכול לקרות. זה הספורט. מבחינה אישית, מובן שאי־זכייה באליפות היא כאב גדול עבורי, אבל זה כבר קרה לנו בעבר. בוא נקווה שזה לא יקרה שוב ב־50 השנים הבאות".
אבל אם הפועל יזכו, הכאב יהיה גדול יותר?
"כן, הכאב יהיה גדול יותר אם הפועל תהיה אלופה".
"נגיעה מהפיינל פור"
בשנת 1969 התמנה מזרחי ליו"ר המועדון הצהוב, וב־55 השנים שחלפו מאז הפך לסמל הבלתי מעורער שלו. מאז מונה זכתה הקבוצה בכ־50 אליפויות, בעשרות גביעי מדינה ובשישה גביעי אירופה, כשמזרחי, שמעורה בכל פרט, נשאר תמיד רעב להצלחות.
"כל עוד כוחי במותניי אני ממשיך", הוא מבהיר. "עם זאת, במדינת ישראל אין ערך לתוכניות ארוכות טווח. כל יום יש הפתעות חדשות. אני חי את היום".
לפתע הוא מקבל שיחת טלפון. "זה מלובליאנה", הוא מסגיר. "רומן, שהיה אחראי על הליגה האדריאטית, התקשר לברך אותי ליום ההולדת".
אתה מפחד מהמוות? חושב עליו?
"לא, אני לא מפחד ממה שאני לא יכול להילחם בו או לשלוט עליו".
אם כבר שליטה, מעמדך בהנהלה איתן כפי שהיה בעבר?
"לא הבנתי", הוא רושף. "אני פשוט נדהם מהשאלות שלך. זו שאלה פרובוקטיבית?"
הרבה חברי הנהלה התחלפו במכבי עם השנים. זו שאלה לגיטימית.
"אני מרגיש מצוין בהנהלה".
אותה הנהלה שאתה חלק ממנה מתמודדת בשנים האחרונות, גם סביב איבוד הביתיות באירופה עקב המלחמה, עם קשיים כלכליים לא זניחים. מדברים על גירעון גדול ומשמעותי של מיליוני דולרים רק בשנה האחרונה.
"אני לא יודע מאיפה אתה מביא את המספרים האלה. ודאי שהשנתיים האחרונות לא עשו טוב לקבוצה מבחינה כלכלית וספורטיבית. אני גם מקווה שהמדינה תתחשב במצב, אבל מי שמכסה את הבור זו רק ההנהלה.
"אנחנו לא חייבים גרוש לשום שחקן, ואני מקווה מאוד שעוד העונה נוכל לשוב לשחק בבית".
מה ייחשב הצלחה העונה במכבי?
"זכייה באליפות ובגביע המדינה, הגעה לשמונה האחרונות ביורוליג, ומשם להתקדם".
נו, באמת, אני מדבר עם שמעון מזרחי? פעם פחות מפיינל פור היה נחשב כישלון.
"תזכור שבשנתיים האחרונות היינו במרחק נגיעה מהפיינל פור".
אולי פה הבעיה. מרחק נגיעה, אבל מכבי הגדולה כבר עשר שנים לא בפיינל פור.
"ודאי שהייתי רוצה פיינל פור, אבל אני גם מציאותי. יש כיום 18 קבוצות ביורוליג, השיטה השתנתה, הרבה יותר קשה להגיע לפיינל פור. זו בהחלט המטרה שלנו בכל עונה".
עודד קטש יכול להביא אתכם לפיינל פור? זה עוד לא קרה בשנים שבהן הוא מאמן.
"עודד היה נגיעה מהפיינל פור. אנחנו משחקים בשנים שבהן הוא מאמן בלי בית, וזה קושי בלתי עביר כמעט. הוא הגיע פעמיים למשחק מספר 5 על העלייה לפיינל פור, ויש לזקוף זאת לזכותו".
הוא מאמן ברמה של המאמנים הגדולים שהיו למכבי? כאלה שהביאו תארים גם באירופה?
"כל מאמן בזמנו. יהושע רוזין היה דמות, אחר כך רלף קליין, פיני גרשון הביא הרבה תארים וגם דיוויד בלאט. עודד הוא מאמן יורוליג לכל דבר, הוא הוכיח זאת ואני מלא הערכה כלפיו".
עד כמה זה משפיע עליך כשאתם פסע משם ולא מגיעים?
"החמצה כזו עולה לי בבריאות. אני כמה ימים בלי מצב רוח".
יוצא לך לבכות?
"יוצא לי לדמוע כשאנחנו לוקחים אליפות. אז דמעות זולגות מעיניי".
"מחוץ לאולם אני אחר"
מזרחי נראה טוב לגילו. הוא חיוני ומספר שהבריאות טובה, שפעם היה משחק כל שבת כדורעף עם חברים במלון דן אכדיה בהרצליה. "היום אנחנו נפגשים בשבת ומשחקים שש בש", הוא צוחק.
בכלל, במהלך הראיון הוא מפתיע כמה פעמים בצחוק מתגלגל. נפגשנו לראיונות כמה פעמים בעבר וכעת משהו בו נדמה פתוח ורך יותר, אולי הדברים הכי רחוקים מאלה שהוא מקרין באולם הכדורסל.
"ודאי שאני אחר מחוץ לאולם", הוא מחייך. "לא גדלתי במנזר, בתוך עמי אני חי, שומע אנשים מדברים וער לכל מה שנעשה".
למי אתה מתגעגע?
"אני מאוד מתגעגע לאמא ולאבא שלי", קולו נסדק. "אמא שלי, עליזה, נפטרה לפני 12 שנה, בגיל 100. אבא משה נפטר לפני הרבה שנים, בגיל 80. היינו קרובים וקשורים מאוד.
"אני מתגעגע לחום של הבית, למאכלים הירושלמיים. גדלתי בתל אביב, אבל גרנו כמה שנים בירושלים עקב עבודתו של אבי. היינו משפחה מלוכדת.
"הוריי חינכו אותי לאהבה לספורט. מגיל צעיר ינקתי את האהבה למכבי. הם עצמם שיחקו טניס במגרשי מכבי, ואבא גם השתתף במכביה הראשונה בתור אתלט. יש לי עד היום את המדליות שלו. אני זוכר הכל. את ימי שישי ושבת כשכולם סביב השולחן בארוחות המשפחתיות עם האוכל המיוחד, החום והבית המלוכד שלנו. הבית שלנו היה חם ומיוחד, זה חסר לי".
כשבגר הקים בית ומשפחה עם ציפורה ולשניים נולדו שני ילדים, הבן שי והבת מיכל. לאחר מכן התגרשו ומזרחי ניהל זוגיות עם עו"ד ענבר בארי, שצעירה ממנו בשלושה עשורים כמעט. השניים גרו במושבה בנימינה, אך הקשר הסתיים לפני כמה שנים.
יש לך אהבה כרגע?
"יש לי אהבה למדינה, למשפחה, לכדורסל. אתה יודע, אלה לא אהבות קלות".
ואהבה "קלה" יש? אתה בזוגיות כרגע?
"לא. עד לפני כמה שנים הייתי בזוגיות עם ענבר וגם כיום אנחנו בקשר הדוק".
ראיתי אותה יושבת לידך גם במשחק בבלגרד.
"נכון".
היית רוצה לחדש את הזוגיות איתה?
"יש דברים שגם אם הרצון קיים לא תמיד מתאפשרים. תגיד, איך יכולה להיות לי זוגיות כששבעה חודשים בשנה אני בבלגרד?"
לא קשה לחזור לבית ריק? להיות לבד?
"יש לי משפחה חמה ומלוכדת. אני חי את חיי עם אהבה גדולה למשפחה ולכל מה שסובב אותי".
אתה מחובר לפייסבוק, לרשתות החברתיות?
"לא, אני ממש לא שם ולא קורא מה שכותבים עלי. עיתונים אני בהחלט קורא".
אתה גם יוצא לפעמים, להופעות למשל?
"אני מאוד אוהב לראות הופעות של זמרים. את אנריקו מסיאס ראיתי לפחות ארבע פעמים. הייתי גם בהופעה של יהורם גאון וגם של אייל גולן בבלומפילד".
"לא קיבלנו אות חיים"
לא רבים מודעים לעובדה שכאיש צבא, מזרחי פעל בעבר בנמרצות בעניין השבויים והנעדרים. הוא שירת במצ"ח, הגיע לדרגת אלוף־משנה והיה בעברו גם במדור שבויים ונעדרים. מתוקף תפקידו פעל רבות לאיתורו של החייל גיא חבר, שנעדר מאז אוגוסט 1997.
"אחרי מלחמת יום כיפור הייתי במדור שבויים ונעדרים ועשיתי שחזור של מוצב החרמון לפני הכיבוש", הוא מספר. "טיפלתי רבות גם בעניין של נעדרי קרב סולטאן יעקוב, ובעקבות המלצות שכתבתי אחרי הקרב הזה שמו דסקיות בנעליים והתחילו לקחת מחיילים טביעות אצבע וצילומי שיניים.
"במה שקשור לגיא חבר טיפלתי במשך 13 שנים והייתי בקשר יומיומי עם אמו, רינה חבר. השקעתי את כל־כולי בנושא. ערכנו חיפושים בכל רמת הגולן, כולל ייבוש נחלים ומקווי מים, אבל לצערי לא היו תוצאות. ידענו גם את המספר הטבוע על הנשק שלו ובכל פעילות פח"ע או פלילית בדקנו את המספרים של הנשקים, אבל מעולם לא נמצאה התאמה. פעלנו גם מול מועצת הביטחון של האו"ם וגם בכל אירופה, כולל גופי מודיעין זרים שנרתמו לעזרתנו.
"אחרי שכל הבדיקות הרחבות שעשינו לא העלו תוצאות הגענו למסקנה שגיא נמצא ככל הנראה בסוריה, אבל אחרי כל ההפיכות והאירועים שהתרחשו שם, גם משם לא קיבלנו אות חיים".
מתסכל.
"מאוד, קשה מאוד. אני מבין טוב מאוד את הרגשות של משפחות החטופים, הנעדרים והשבויים שיש לנו כעת. אי אפשר לעמוד מולן ואי אפשר לעמוד במקומן. כשמשמיעים את ההמנון הלאומי לפני משחקים ובטקסים ממלכתיים, או כשאני קורא או שומע על חייל הרוג או פצוע, זה מאוד קשה לי. צובט בלב".
"חיפשנו את גיא חבר בכל רמת הגולן ופעלנו גם מול מועצת הביטחון של האו"ם ועם גופי מודיעין זרים. אני מבין טוב מאוד את הרגשות של משפחות החטופים כעת. אי אפשר לעמוד מולן ואי אפשר לעמוד במקומן"
חשבת פעם ללכת לעשייה הציבורית, אולי לפוליטיקה?
"בסוף שנות ה־70 הוצע לי לעבור לפוליטיקה, בהתחלה מקומית ואחר כך ארצית, אבל סירבתי בכל תוקף. נדרתי נדר לאבי המנוח שלעולם לא אהיה בפוליטיקה, ואני לא יכול לומר לאן הייתי מצטרף פוליטית אם וכאשר".
אתה איש ימין, נכון?
"בהחלט כן".
מה דעתך על המצב במדינה?
"המצב כעת שונה מזה שהיה לפני שנה, וזה הודות לצבא ולאלה שעומדים בראשו ובראש המדינה. ברוך השם, חיסלנו את גדולי המרצחים. אני מקווה מאוד שתושבי הצפון והדרום יוכלו לשוב לבתיהם, ובראש ובראשונה שהחטופים יחזרו הביתה. זו תהיה תמונת ניצחון מושלמת".
ראשי הצבא וראש הממשלה לא צריכים ללכת הביתה?
"לדעתי לא. זה לא הזמן לזה עכשיו. הצבא, שירותי הביטחון והמשטרה עושים דברים נפלאים, וזה לא הזמן לשלוח אף אחד הביתה. כל דבר בזמנו".
מטריד אותך הקרע בעם?
"הקרע והשסע בעם מטרידים אותי יותר מהמלחמות. אותן ננצח, אבל את הקרעים מאוד לא קל לאחות. הדבר הכי טוב היה אם היו מקימים כאן ממשלת אחדות. כשהמנהיגים יהוו דוגמה, זה יהיה גם ניצחון פנימי וגם כלפי האויבים שלנו".
"ברוך השם, חיסלנו את גדולי המרצחים, ואני מקווה שתושבי הצפון והדרום יוכלו לשוב לבתיהם, ובראש ובראשונה שהחטופים יחזרו. ראשי מערכת הביטחון והמשטרה עושים דברים נפלאים, וזה לא הזמן לשלוח אף אחד הביתה"
"לשמור על המותג"
55 שנים הן גם כר פורה לזיכרונות. מזרחי אוהב להיזכר ברגעים המתוקים במכבי, ו"תודה לאל, היו הרבה מאוד". הרגעים הכי מיוחדים עבורו בקבוצה היו "הניצחון על צסק"א בווירטון והניצחון בגמר גביע אירופה ב־1977 על מובילג'ירג'י וארזה. אלו רגעי פסגה שלא אשכח. זאת היתה ההתחלה. אחר כך הגיעו המון רגעים נשגבים ומוצלחים אחרים".
לדבריו, הוא נשאר בקשר קרוב גם עם שחקני העבר הגדולים.
בירכת את מיקי ברקוביץ' על זכייתו בפרס ישראל?
"בוודאי. הוא שכן שלי, גר כמה בניינים צפונה ממני בתל אביב. גם טל ברודי גר קרוב אלינו. יש לנו קבוצת ווטסאפ משותפת גם עם שוקי שוורץ, מוטי ארואסטי, אולסי פרי, שמוליק זיסמן ואחרים. 'מכבי תל אביב ותיקים' קוראים לה, ואנחנו פעילים בה יום־יום. הם עשו לי טוב כל השנים ומכבי עשתה להם".
למה מיקי לא השתלב במכבי אחרי פרישתו?
"אני לא יכול לשים את האצבע על סיבה מסוימת אחת".
היית רוצה לראות אותו במכבי?
"אני הייתי רוצה לראות אותו במכבי".
"מיקי הוא שכן שלי בתל אביב וגם טל ברודי גר קרוב. יש לנו קבוצת ווטסאפ גם עם שוקי שוורץ, מוטי ארואסטי, אולסי פרי, שמוליק זיסמן ואחרים. 'מכבי תל אביב ותיקים' קוראים לה, ואנחנו פעילים בה יום־יום"
תגיד, לשמלוק שהלך איתך דרך ארוכה בהנהלה, אתה מתגעגע?
"בהחלט. שמלוק היה איש מיוחד במינו. היה לשנינו קשר הדוק וחם. הוא השקיע רבות במכבי ת"א, ומכבי חווה לו על כך. שמלוק הוא מסוג האנשים שחסרים".
למה בעצם הוא עזב את מכבי?
"הוא החליט לעזוב. היו לו זמנים פחות טובים מבחינה בריאותית".
לא רק. היתה לו גם ביקורת על ההנהלה.
"קשה להסביר את זה. זמנים משתנים, דעות משתנות, אורחות חיים משתנים. כפי שאתה רואה, גם בספורט דברים משתנים".
מכבי היא כל חייך?
"מכבי היא מפעל חיים. השגת מטרות. לא פשוט לשמור על המותג. להגיע לפסגה זה קשה - להישאר שם, לעיתים קשה יותר".
erannavon9@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו