רצף הפעולות המבריקות של צה"ל נגד חיזבאללה לא הותיר לסת אחת במקומה. כולן נשמטו. לא מכיר אחד ואחת שלא שאלו "איפה הייתם כל השנה האחרונה עם כל היצירתיות המופלאה הזאת? הביצועים המדויקים? המודיעין הרנטגני? למה נתתם לנו לחשוב שאנחנו הולכים להפסיד במערכה הזאת?"
ועם כל זה, טוב שהתעוררתם. לא יודע מי בדיוק התעורר, מי לקח את העניינים לידיים, מי הפסיק להפריע. לא משנה מי, העיקר שרוח ששת הימים שבה לפעום, הביפרים התפוצצו, מכשירי הקשר אחריהם, ואז הטיל לתוך המרתף של כל מפקדי הטרור. מושלם.
ועם כל זה, תחושה קלה מתגנבת ללב, מה עכשיו? פוצצנו, השמדנו, חיסלנו, הפתענו, מה הצעד הבא? רמת הריגוש כל כך עלתה, שחצי יום שעובר בלי איזו הברקה מסרטי הפעולה הכי ביוקר שצולמו אי פעם, ותחושת שעמום קלה מתחילה להשתלט. לא קורה כלום. בשביל זה שילמנו כרטיס? יאללה, חברים בבור, תנו אקשן.
איפה הכוחות היורדים מנחתות בצפון לבנון ומאגפים את האויב? איפה הרחפן דמוי זבוב שמצליח להיכנס לבונקר של נסראללה ולהתפוצץ לו על הטורבן? אין לי את כל הזמן, חברים. שעשעו אותי.
ובמקביל, חשבתי לי, וכבר הקמתי מפעל לנושא, על סרטי המצח של עכברושי חיזבאללה וחמאס. מה יקרה, למשל, אם במפעל שלי ניקח את סרטי המצח האלה ונספיג אותם ברעל מסוג ארסן? במקביל נעצב סרטי מצח עם הדפסה חדשה ונחלק למשפיענים באמריקה, שישמחו ללכת איתם בקמפוסים.
מאמריקה האופנה החדשה תגיע בחזרה לכאן, אויבינו ישמחו להדהד את הטרנד, ואז יגיע משלוח של סרטים כאלה, מורעלים, במשאית סיוע שדודה. הסרטים יחולקו, ולאט־לאט, לאורך שבועות, יחדור הרעל הקטלני למוח העקום של בני השטן, וכשהם יתחילו למות כבר יהיה מאוחר מדי. עבורם.
ואם כבר מדברים על זה, מתברר (כך על פי חלק מהדיווחים בתקשורת) שמי שהגתה את עניין הביפרים היא קצינת מודיעין צעירה, פחות מ־30 גילה. לא גבר מבוגר מלא חשיבות עצמית. אישה. וזה הזמן לרענן את כל שדרת מקבלי ההחלטות, ויושבי הוועדות, וטרחני הקבינטים - באנשים צעירים, ובנשים יצירתיות. מה המבוגרים יודעים לעשות ראינו. משעמם. תנו לנו דם חדש ומוחות מבריקים. גם בכתיבת הטור הזה לא יזיק רענון. בקרוב ממש.
רחפנים
כבר כתבתי כאן על עולם הרחפנים המתפתח והמשתכלל כל הזמן. למעשה, מאז שכתבתי התחום הזה השתנה לחלוטין, למרות שזה היה רק לפני חודשיים וחצי. למעשה, את הטור הזה כותב רחפן שאני מפעיל מרחוק. וברצינות, אני עוקב אחרי החידושים בעולם הריחוף בתשומת לב רבה, כי מי שלא עושה את זה דן עצמו שיום יבוא, נגיד מחר, ורחפן יחסל אותו.
הזירה המרכזית שבה מתרחשת ההתפתחות בתחום היא אוקראינה. האוקראינים, עם לא פראייר בכלל המתמודד מול כוח עדיף פי כמה, משכלל בכל יום יכולות חדשות של רחפנים. מי שעוקב בטלגרם יודע. יש להם רחפנים היורקים אש ומציתים שריפות ענק, יש להם רחפנים הנושאים קלצ'ניקוב ומרססים צרורות מלמעלה. יש רחפנים המטילים פצצות מרגמה, רחפנים מתאבדים, רחפנים שמיירטים מסוקים, רחפנים בכל צורה ולכל מטרה.
הרוסים והסינים, מנגד, לא שוקטים על השמרים. גם הם ממציאים, בעזרת חבריהם החדשים מאיראן, סוגים חדשים של מכונות מוות מעופפות, כמו רחפן הנשלט באמצעות כבל אופטי שלא ניתן לשבש את מסלולו, ועוד ועוד. ולמה זה חשוב? כי עוד רגע כל החידושים האלה מגיעים לשטחים, לחמאס, לג'יהאד, לכל המחורעים.
אמנם ישראל לא פראיירית בכלל בנושא כלי הטיס הבלתי מאוישים, אבל התחום הזה של רחפנים ממזרים לא מטופל היטב. למה? כי כל דבר צריך תקינה, ועדה, הזמנה, ובעוד המכונה הכבדה הנקראת צה"ל נעה מטר, התחום מתקדם קילומטר. רק השבוע הדגימו הסינים את ביצועי נחיל הרחפנים שלהם במיצג מדהים של אמנות מעופפת. אלפי רחפנים יחד יצרו תמונות יפהפיות בשמיים, וכשלכל רחפן כזה יש פצצה קטנה, ויש לו, זה נשק מחסל שוויון.
דוח של מרכז עלמא הישראלי קובע שרחפנים קטנים הם הדבר הבא בשדה הקרב, ואנחנו מאחור. בעוד האויב מפתח באיזו סדנה ומייד משמיש אותם, אנחנו נגררים מאחור. פעם זה לא היה כך. פעם צה"ל גם היה ממזר לא קטן, ואמצעי לחימה חדשים היו מפותחים על ידי ממציאים מבריקים ויוצאים מייד לעשות את מלאכתם. היום כבר לא. יש ועדות, ותהליכים, ותקציבים. וכלום לא מרחף.
יש לצאת מייד במכרזים לפיתוח רחפנים מכל סוג אפשרי, לשים על זה הרבה כסף ולהשתמש ביצירתיות הישראלית כדי להשיג יתרון גדול, אחרת בעודנו רוכשים מטוסי קרב במיליארדים, יגיעו רחפנים במאות דולרים ויאכלו אותנו חיים. כמו כן, יש ליצור שיתוף פעולה עם האוקראינים. הם יודעים כרגע יותר מאיתנו, ויש מה לתת בתמורה. תקראו לי מרחף, אבל בעוד שלושה חודשים תקראו את המילים שוב ותראו מי מחובר לקרקע ומי מעופף.
המלצות
1. מיקרו. לא מיקרוגל. מיקרו פעילות. מוסכם וידוע שאורח החיים היושבני הוא קטלני. הישיבה הממושכת שעות מול מחשב הורגת לנו את הגוף. גם מי שמתעמלים פעם ביום, במקרה הטוב, לא פטורים מעונש קיצור החיים בגלל הישיבה. גם היוצאים להליכה בערב יושבים כל היום, ומתנוונים.
לכן יצרתי במכון הכושר שלי את המיקרו פעילות. כל שעה אני קם ועושה משהו. דקה על ההליכון. שלוש דקות רוטינה. ריצה במדרגות עד למעלה וחזרה. עבודה בגינה עשר דקות. ובחזרה למחשב. יש לי התראה בטלפון, כל שעה, "זוז". וכל שעה אני קם, זז, וחוזר. כך בדעתי לחיות עד 206. תבדקו אותי בשנת 2130 ותראו מי צדק.
2. בעודי פועל ליצירת הגנה לטלפונים של ילדים מפני תכנים לא מתאימים, ובעזרת חברי אוהד עזרן מהפורום הדיגיטלי שמנסה לעורר את המחוקק לפעול כבר בעניין, יצא מוצר מעניין לשוק.
ה"קידי פון" הוא טלפון חכם לילדים, אבל בטוח. טלפון שיודע להגביל זמן גלישה לכל אפליקציה בנפרד, לחסום תוכן בעייתי, לאפשר שימוש באפליקציות לפי גיל המשתמש, לנטר התבטאויות פוגעניות ברשתות חברתיות (ווטסאפ, טיקטוק ואינסטגרם) בזמן אמת ולדווח מייד להורים על כל ניסיון חרם ופגיעה, לדווח על מיקום הילד בכל רגע ועוד. מכשיר חכם באמת.
חולשתו - הוא עדיין לא יודע לזהות תמונות בעייתיות, רק טקסטים. דורש תיקון. מחירו? 700 שקלים, זול לטעמי, ולהורים מודעים זה פתרון טוב עד שהפתרון הרחב יותר שאנחנו מקדמים יופעל, מי יודע מתי. חפשו בגוגל קידי פון.
3. מכל הטורים שכתבתי כאן, כבר מאות, הטור שזכה להכי הרבה תגובות הוא זה מלפני שבועיים על הבדיקה הגנטית שעשיתי. כרגע התקבלו 576 תגובות, סליחה 577, וכולם רוצים פרטים. נהייתי מוקד שירות לקוחות של מוצר שאין לי קשר אליו. אז כדי להפסיק את זה ולשחרר את המייל שלי לפעילות אחרת, הנה כתובת האתר שלהם - MAX-GENES.COM. פנו אליהם ישירות ושחררו אותי בבקשה לחיי.
ואם כבר מדברים על פניות אלי, שמח לקבל הערות קצרות, ואם אפשר לטור הזה, ולא לטור מלפני חודשיים. אנשים מתחילים להתווכח איתי על דברים שאני לא זוכר שכתבתי מעולם, ואם זוכר, כבר שיניתי את דעתי שש פעמים מאז. תודה, ושנזכה להאריך ימים ושנים. שבת שלום.
avrigilad@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו