הכאוס ששורר במדינה בשנה האחרונה בא לידי ביטוי במהדורות המרכזיות, שהפכו למיקרוקוסמוס של טירוף. רגע אחד מדברים על חטופים שנרצחו בעזה, ובזה שאחריו מברכים את קבוצת ההתעמלות האמנותית שחזרה עם מדליה מפריז.
הראיון עם נועה קירל // כתבת: שיר זיו; צילום: משה בן שמחון
בתחילת החודש מהדורת שישי של ערוץ 12 עסקה ברובה, בצדק כמובן, בששת החטופים שהוצאו להורג במנהרת חמאס, ושגופותיהן חולצו על־ידי כוחות צה"ל שהגיעו למקום. באנר שהופיע מתחת הכריז באותיות גדולות: "מייד: נועה קירל מאורסת". אכן, תקופה מאוד מוזרה לחיות בה.
ליווינו את הוריקן קירל בשבועיים האחרונים בין הופעות, ראיונות והקלטות, כשברקע חזרות אינטנסיביות לקראת ההופעה בפארק הירקון, שתתקיים ב־26 בספטמבר. סט השאלות שהוכן מראש נזנח תחילה כדי לעסוק בדבר שהכי מעניין את כולם כרגע: הצעת הנישואים של בן זוגה של קירל, הכדורגלן דניאל פרץ, שהתרחשה במרינה בהרצליה. "באותו היום קצת חשדתי, אבל אמא שלי, שבדיעבד ידעה לפניי על ההצעה, הורידה אותי מהרעיון שהוא יציע", היא מתחייבת בפניי.
"אנחנו יוצאים מדי פעם לשיט בדייטים, אז הלוקיישן לא הרגיש לי מופרך. אני מאוד אוהבת את הטבעת, היא מושלמת. חבר ילדות של דניאל צילם אותנו ברגע המיוחד שלנו, שיהיה לנו זיכרון לכל החיים. הוא סומך עליו בעיניים עצומות.
"אני עוד לא מעכלת את זה. בהתחלה היו הלם והתרגשות. לא היתה לי הזדמנות אפילו לספר לחברים, כי מדורי הרכילות ידעו כמה דקות אחריי וקשה לשמור בסוד, ולא היה לי זמן לעכל כי איך שירדנו במרינה כבר היו שם כל כך הרבה אנשים ולא יכולתי להגיב או לצרוח משמחה כי היו מבינים מייד מה קורה. הדבר הראשון שאמרתי לדניאל אחרי ה'כן' היה שאני לא רוצה שאף אחד יידע, הייתי תמימה. אחרי עשר דקות כבר כולם רצו לפרסם את זה. אני לא רציתי שיידעו כל כך מהר, אבל אין מה לעשות - אני אדם ציבורי מאוד וזה מעניין אנשים".
"לי ולדניאל יש קריירות גדולות, ואנחנו מקריבים הרבה בשביל הקשר הזה. לנו זה מרגיש טבעי לעשות את הצעד הזה כדי להרגיש ביטחון. ברגע שלי ולו ולמשפחות זה מרגיש נכון ואמיתי, כולם יכולים לחשוב מה שהם רוצים. אף אחד לא חי את החיים שלי"
גם לתגובות הפחות מפרגנות, שחלקן רמזו - מי בעדינות ומי שממש לא - שהצעת הנישואים היא אמצעי קידום מכירות אפקטיבי לקראת ההופעה בפארק, קירל כבר רגילה.
"אני חוטפת ביקורת מגיל מאוד צעיר על כל צעד שאני עושה. זוגיות זה הדבר הכי טהור עבורי, אני לא אבזבז את הזמן שלי על משהו שהוא לא אמיתי. אם הייתי מתייחסת לביקורות, יכול להיות שלא היינו ביחד היום.
"אני לא אעמוד ואתנצל על כך שהציעו לי נישואים. אף אחד מהמגיבים לא מכיר אותי אישית או את הזוגיות שלי, ואף אחד לא יודע כמה הזוגיות הזו שונה, כמה זה מורכב. יש פה שתי קריירות גדולות והקרבות עצומות, ולנו זה מרגיש הכי טבעי בעולם לעשות את הצעד הזה כדי להרגיש את הביטחון הזה. זה גם לא משנה מה כולם חושבים. ברגע שלי ולו ולמשפחות זה מרגיש נכון ואמיתי, כולם יכולים לחשוב מה שהם רוצים, אין להם זכות לשפוט. זכותם להביע את דעתם, אבל אף אחד לא חי את החיים שלי".
המלחמה שלה
בחודש אופייני מלהטטת קירל בין שתיים-שלוש יבשות. בשבועיים שבהם ליווינו אותה היא ביקרה בגרמניה, בארה"ב והיא בדרכה להופעה בברזיל. יממה או שתיים ביבשת הן דבר נורמלי עבורה, וג'ט־לג הוא חלק בלתי נפרד משגרת חייה.
יום טיפוסי של קירל כולל אימון פילאטיס או ספינינג, צילומים, הקלטות, ראיונות והופעות. לקראת ההופעה בפארק התווספו מטלות נוספות ללו"ז העמוס ממילא.
"יש חזרות, העמדה, בניית לוקים. הימים שלי נגמרים מאוחר כדי להספיק הכל. יום סטנדרטי נגמר בחצות, אז אני מגיעה הביתה, אוכלת, מדברת עם דניאל והולכת לישון בשתיים. אני קמה בשמונה וחצי ומשלימה שעות שינה בטיסות".
אני פוגשת אותה בקומה גבוהה בבניין תעשייתי בדרום תל אביב. קירל, בנעלי ספורט, לובשת מכנסיים שחורים קצרים וגופיית אימונים, מארחת את אושר כהן לדואט. זה קורה בשעת צהריים, שבועיים לפני המופע. "נדיר", היא אומרת בתום הביצוע. "נעדכן אותך בהמשך", היא צוחקת, תזכורת לימים שבהם שניהם חיכו לטלפונים מסוכנים וממלהקים. כשהיא לוגמת מפחית זירו, אפשר להבחין בטבעת הענקית ששיגעה את המדינה החודש. קירל, גם בלי איפור ותאורה, זורחת.
בחדר נמצאים המפיק המוזיקלי, עשרה נגנים, אנשי סאונד ומפיקה אחת רגועה כלפי חוץ, אך נמרצת ונחושה שהכל יתקתק. 18 איש מחכים שקירל תהיה מרוצה, כולם כאן למענה. "בואו נזרום", אומר סטילה (דור סורוקר), כשהם מתכוננים לבצע את "תיק קטן", ומישהו צועק "אנרגיות פארק!". קירל נדלקת, והם מביאים ביצוע שמספק את כולם. "זה נשמע פגז", הם מסכימים. נועה לא נחה לשנייה.
האורחים שלה יושבים על סטולי, היא עומדת. כשהם בניידים, היא רוקדת. אם חייזר היה נוחת באולם החזרות, הוא היה מבין בשנייה מי כאן הכוכבת. בדיקה בלו"ז מעלה שבעוד עשר דקות קירל צריכה לנוע לתחנה הבאה שלה באותו יום. המפיקה מזדרזת להביא לה קופסת קפה וניל, הפייבוריט של נועה. בניגוד לכל הדיוות המוכרות לציבור, נועה מתעקשת להכין בעצמה את הקפה ואיתו היא יוצאת לדרך, למכונית, היישר למדידות. היום רק התחיל, אז מה אם השעה חמש אחר הצהריים.
יומיים מאוחר יותר, בביתן 13 בגני התערוכה, בהאנגר רחב ידיים עם תקרות גבוהות, קירל לא נחה ומזכירה לפרקים דמות אנרגטית של סרטים מצוירים. היא שוב בבגדי ספורט, קוקו מתוח, חיוך ואנרגיות שיא. המאני טיים מתקרב. יומיים של חזרות וראנים, מתשע בבוקר עד שבע בערב.
עכשיו כבר מתקבלות ההחלטות הסופיות על הליין־אפ, מתי יגיע פאוץ' ומתי פנתרה, איפה קירל תצעד, מתי היא מחליפה בגדים (20-10 שניות להחלפה, אל תנסו את זה בבית). חם בחוץ, ולמרות המיזוג לוהט בפנים, אבל כמאמר השיר שלה, בנות כמוה לא בוכות. בחדר ההלבשה שלה מונחים כל הפריטים למופע. שישה לוקים שונים בנה הסטייליסט הצמוד, איתי בצלאלי. כמצופה, כל בגד הוא "פיס", ויש כאן פייטים, נוצות ותועפות של גלאם. השואו חייב להיות הכי גדול, הכי נוצץ, הכי וואו.
עוד לא עבר עשור מאז פרצה עם השיר "מדברים", אבל נדמה שקירל לא מתכוונת לעצור ולנוח בזמן הקרוב. החודש היא השיקה בארץ את "שיהיה לך טוב", שאותו כתבה עם רון ביטון, רותם חן ואסי טל, ובמקביל שחררה לעולם את הסינגל "BA DA BING", שכבר כבש את טיקטוק ישראל, בין היתר, הודות לאתגר "מי שיביא יותר לייקים ירקוד עם קירל בפארק הירקון". על "BING" חתומים אנשי מקצוע כמו פרינס פוקס (שעבד עם דיוויד גואטה והיילי סטיינפלד) וכוריאוגרף הקליפ, חוזה ראמוס, המוכר כ"הוליווד" ועובד עם ביונסה, ניקי מינאז' וריהאנה.
"מופע בפארק הירקון הוא מסורת שאני רוצה לקיים בכל שנה", היא אומרת לי באחת ההפסקות, "זה מופע גדול ומושקע, שבו אני מביאה לידי ביטוי את הרפרטואר שלי. זו משימה לא פשוטה בכל פעם לחשוב איפה עוד אפשר לחדש".
"תמיד רציתי רק קריירה, אבל אני מבינה עכשיו שיש גם חיים אישיים שחשוב לשמור עליהם. אני חושבת הרבה על העתיד שלי, על בית ומשפחה. היום ברור לי שלא אקריב הכל, זה בדיוק מה שמפחיד אותי. הפחד העיקרי הוא בדידות, שמגיעה בקלות במקצוע הזה"
"הדור שלי שונה"
עכשיו אנחנו נפגשות בפנטהאוז שלה בצפון תל אביב. דקות לפני קירל מופיעה פופי, כלבת הפודל שקירל קיבלה לפני חמש שנים, והפכה, למעשה, לדיירת הכי חשובה בבית.
"אני מרגישה טוב, אלו ימים ממש עמוסים ואני אוהבת את זה", אומרת קירל, בשעה שהיא מנשנשת פריכיות, "כיף לחזור לעשייה מלאה, למרות חדשות מאוד קשות על חיילים שנהרגים וחטופים שנרצחים. אין יום שבו אני לא תופסת את הראש מהחדשות, והשילוב הזה, של המציאות והעבודה, הזוי ומוזר. התרגלנו לחיות לצד המלחמה, ואני מנסה למצוא את המקום שלי - עושה בכל יום משהו שקשור למלחמה, ובמקביל מנסה לשדר חוזק. אני נותנת דוגמה לילדים ולנוער, ויש לי תפקיד לשמח אותם".
ב־7 באוקטובר היא היתה באגם טגרנסי בבוואריה, שבו בילתה בחופשה זוגית עם דניאל, שוער קבוצת באיירן מינכן. "זה היה אחרי המופע השני בפארק הירקון. טסתי לדניאל והתעוררנו באחד המקומות הכי יפים בעולם. התחלנו לראות את כל הסרטונים, והכל נראה בלתי נתפס. כשדניאל היה צריך ללכת למשחק, נשארתי לבד במלון. צפיתי בסרטונים, ולא הפסקתי לבכות. הרגשתי פחד וחרדה".
"אני פשוטה. אני לא אוהבת מותגים, אני לא בזבזנית על יהלומים ומכוניות, זה לא עושה לי את זה. תני לי אוכל טעים וזהו. אם תבדקי את ההוצאות שלי, תראי שהכל הולך על אוכל. אני יכולה להרשות לעצמי פינוקים, אבל זה לא מרגש אותי. ככה גדלתי"
בן דודתה, אורי יעיש ז"ל, לוחם בעזה, נרצח בפיגוע בצומת ראם בחודש פברואר בגיל 27. "יש לי משפחה ענקית, אז לא הכרנו ברמה האישית, אבל יצא לנו להתראות. כשזה במשפחה שלך זה הופך את הכל למוחשי יותר. סיפרתי עליו בהופעות, היה לי חשוב להנציח אותו. רציתי שיזכרו אותו כאיש שמח, עם המון חברים, שאהב מאוד מוזיקה".
בני הדור של קירל נלחמים בעזה ובצפון, והיא מבחינה בשינוי העצום שהביאה המלחמה. "הדור הזה בארץ שונה מצעירים בחו"ל. פה הצעירים הרבה יותר בוגרים. בגיל 18 כבר הולכים לצבא, הם כבר לא ילדים והם מתמודדים עם דברים יותר גדולים. חיילים נלחמים, ואחרים נלחמים בהסברה, גם זו זירה".
גם את עושה הסברה ברשתות שלך.
"מבחינתי זה מובן מאליו. אומרים לי 'כל הכבוד לך', אבל זה המעט שאני יכולה לעשות, לשפוך אור על האמת. בזה אני יכולה לתרום".
בהסברה את גם יכולה לשלם מחיר. נטישת עוקבים, תגובות שנאה מאנטישמים.
"לא אכפת לי. היו כאלו שהפסיקו לעקוב. אני לא רוצה שיהיו שם מלכתחילה. היו תגובות שקיבלתי על שחרור פלשתין, אבל זה לא מעניין. התועלת היתה גדולה יותר מהנזק שנגרם לי. זה היה מובן מאליו עבורי".
מטבע הדברים, המלחמה קטעה את המרוץ האינטנסיבי לקריירה בינלאומית. קירל של אחרי האירוויזיון תכננה לשעוט קדימה, לצלם קליפים ולהוציא שירים חדשים באנגלית, אבל כל התוכניות נעצרו באחת. מי שחיבקו אותה היו אנשי הקהילות היהודיות, שמולם הופיעה השנה.
"הם רוצים להיות חלק מאיתנו ולהרגיש את הישראליות. הם שרו איתי 'יוניקורן', התעטפו בדגל וצעקו 'עם ישראל חי'".
"אין ספק שקשה להצליח בעולם כישראלית בתקופה הזו, אבל בעזרת השם כשאני אצליח אהיה השגרירה הכי טובה שאוכל להיות. זה מה שמניע אותי יותר להצליח, להיות הקול הזה בשביל ישראל. גם אם אני רק שרה, זו ההסברה שלי"
הופתעת מרמת האנטישמיות בעולם?
"כן, מאוד. זה נהיה טרנד. רוב האנשים לא יודעים על מה הם מדברים, אין להם מושג איזה RIVER ואיזה SEA.
"קשה להצליח בעולם כישראלית בתקופה הזו, אבל בעזרת השם כשאני אצליח אהיה השגרירה הכי טובה שאוכל להיות לישראל. זה מה שמניע אותי יותר להצליח, להיות הקול הזה בשביל ישראל. גם אם אני רק שרה, זו ההסברה שלי".
"יש לי חוסן נפשי"
עם פרוץ המלחמה, כל ההופעות נעצרו. עולם התרבות התגייס להרמת המורל של החיילים, המפונים וכוחות הביטחון, וקירל החלה לשוטט בארץ דרך בסיסים ובתי מלון, משתתפת במפגשים עצובים ומטלטלים. "אף אחד לא הכין אותי לפגישות עם צעירים שחזרו מהשבי. מה אומרים? דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי ושאלתי אותה מה אני אומרת במפגשים האלה. יש לי חוסן נפשי, אני חזקה והיה לי ברור שאני אעשה את זה. הבנתי שאני לא צריכה לעשות יותר מדי, פשוט להיות אני".
כמה ימים אחרי פרוץ המלחמה המריאה קירל לניו יורק עם קבוצה מישראל למסע גיוס תרומות, שהניב 29.5 מיליון דולר. משם היא חזרה לים המלח, למפגש עם מפוני קיבוץ בארי.
"זה תפס אותי לא מוכנה. אני יודעת לנתק את עצמי מסיטואציות קשות ואני לא בוכה מולם, כי אני באה לחזק אותם. ברגע ששמעתי את הילדים של בארי, פרצתי בבכי. בכיתי במפגש, בדרך חזרה הביתה ולאורך היום. פגשתי ילדה בת 7 שכל המשפחה שלה נרצחה. היא התחבאה בארון וניצלה, כמו בשואה. דיברנו ארבע שעות, והיא אמרה לי שעשיתי לה שמח בזה שבאתי".
קירל לא מודעת לסערה שנוצרה סביב טקסי הזיכרון לציון יום השנה ל־7 באוקטובר - הממלכתי והאלטרנטיבי. קירל לא תשתתף באף אחד מהם. "מדינה שלמה נמצאת באבל. אני מאוד מקווה שלא יהיה פילוג בינינו. אני מנסה להיות אופטימית ורוצה להאמין שהחטופים יחזרו, שהמלחמה תיגמר ושלא נאבד עוד חיילים. אני מנסה להיאחז בזה".
מה הפחד הכי גדול שלך?
"תמיד רציתי רק קריירה, אבל אני מבינה עכשיו שיש גם חיים אישיים שחשוב לשמור עליהם. אני חושבת הרבה על העתיד שלי, על בית ומשפחה. היום ברור לי שלא אקריב הכל, זה בדיוק מה שמפחיד אותי. הפחד העיקרי הוא בדידות, שמגיעה מאוד בקלות במקצוע הזה. כשהייתי יותר צעירה החיים האישיים שלי לא עניינו אותי. היום אני במקום אחר, שבו לא אפגע בנפש שלי ובמשפחה שלי. לא בא לי לסיים כמו בריטני ספירס".
המחיר שאת מדברת עליו הוא גם חברתי?
"אין לי הרבה חברים. יש לי שלוש חברות שהיו איתי עוד לפני שהתפרסמתי. אפשר לספור על כף יד אחת את החברות מהתעשייה, ששמחות בשמחתי ואוהבות אותי. זה בסדר, אני לא צריכה יותר מזה".
"אף אחד לא הכין אותי לפגישות עם צעירים שחזרו מהשבי. מה אומרים? דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי ושאלתי אותה מה אני אומרת במפגשים האלה. הבנתי שאני לא צריכה לעשות יותר מדי, פשוט להיות אני"
"מנסה לרצות את כולם"
קל לשכוח שמדובר בצעירה בת 23. לעיתים נראה שקירל בעצמה שוכחת את זה, ולא שומרת לעצמה חסד נעורים. "אני מנסה לרצות את כולם, אסור לי לטעות. אני מזכירה לעצמי שאני מאוד צעירה ואני בן אדם, אני לומדת. אי אפשר שהכל יהיה מושלם. אני לא אשתפר ולא אלמד אם החיים שלי יהיו רק מוצלחים".
תני לי דוגמה לטעות שלך.
"השתזפתי יותר מדי ולמדתי על בשרי איזו טעות זו. מכיתה ח' עד לפני שנה הייתי ממש צולה את עצמי בים ובמכונת שיזוף. הייתי מגזימה כמו בכל דבר, וזה לא טוב להגזים. למדתי".
בזמן שבנות גילה מתמרנות בין לימודים לתואר ראשון ועבודות מזדמנות, קירל ממלאת את פארק הירקון. העובדה הפעוטה הזו לא מנעה ממנה להסתנן לשיעור בפסיכולוגיה התפתחותית באוניברסיטת רייכמן, בתור שומעת חופשית. "זה מעניין אותי בטירוף, אבל הבנתי שאני לא יכולה להיות במסגרת כזו כרגע. יש המון דברים שעוד לא עשיתי: לפתח את הקריירה בחו"ל, לגעת בסגנונות אחרים במוזיקה, להביא את עצמי בצורה אחרת. אני מאוד אוהבת משחק, יצא לי להתנסות בזה וזה כיף".
קירל מתייחסת, בין השאר, לתפקיד הראשון שלה בסדרה "איננה" למבוגרים, בהפקת סטודיו ענני מבית פראמונט, שתעלה בקרוב ב־yes. "הדמות שלי שקטה, אפלה. אני בוכה וצועקת, ולא ראו אותי ככה גם מבחינת המראה והמשחק. מחכה לכם הפתעה".
קירל מתהדרת בקריירה שהתחילה כשהיתה בת 14 בלבד. עם ההצלחה המטאורית הגיעו גם סכומי כסף לא מבוטלים, ועל פי אתר ביזפורטל, היא שווה יותר מ־50 מיליון שקלים שמגיעים מהופעות, מתמלוגים ומקמפיינים עם חברות גדולות.
וממש כמו ג'ניפר לופז, שמתעקשת לשמור על תדמית הבלוק למרות המיליונים שנחים בחשבון הבנק שלה, גם קירל מתעקשת שהמרחק ממנה לממעמד הביניים אינו גדול.
"מי שמכיר אותי יודע שאני פשוטה. אני לא אוהבת מותגים, אני לא חיה את זה. אני לא בזבזנית על יהלומים ומכוניות, זה לא עושה לי את זה. תני לי אוכל טעים וזהו. אם תבדקי את ההוצאות שלי, תראי שהכל הולך על אוכל. זה עושה אותי שמחה יותר מתיקים ומנעליים. אני יכולה להרשות לעצמי פינוקים, אבל זה לא באמת מרגש אותי. ככה גדלתי".
"יש לי מיליון מחשבות על החתונה, אבל קודם כל אני צריכה לעבור את המשוכה של המופע בפארק. איך שאסיים את זה אוכל לחשוב על החתונה, מתי ואיפה. אין לנו לחץ להתחתן כל כך מהר. אי אפשר לדעת מתי החתונה תהיה, עוד לא דיברנו על זה"
עם כל הכבוד לענווה של קירל, סביר להניח שזאת תהיה החתונה הכי מסוקרת בישראל מאז חתונתה של בר רפאלי. כבר עכשיו קירל תוהה איפה היא תיערך, איזו שמלה היא תלבש, כלומר שמלות. "יש לי מיליון מחשבות על זה, אבל קודם כל אני צריכה לעבור את המשוכה של המופע בפארק. איך שאסיים את זה אוכל לחשוב על החתונה, מתי ואיפה, ואין לנו לחץ להתחתן כל כך מהר. אי אפשר לדעת מתי החתונה תהיה, עוד לא דיברנו על זה".
איך יקראו לך אחרי החתונה?
"אני מאמינה שיקראו לי נועה קירל־פרץ, אבל הקירל חייב להישאר".
shirz@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו