"שנאת ערבים - זו הבעיה שלי ושל כל הדור שלנו": מאיה קיי רוקדת עם דמעות בעיניים

המלחמה חיברה את מאיה קיי למציאות. "אני יכולה להגיד לך שהייתי מאוד מנותקת. מאוד", היא מודה בפנים חתומות.

עד 7 באוקטובר קיי חיה בלי דאגות אמיתיות. היא התחנכה ארבע שנים בפנימייה חקלאית, חלבה פרות, צברה יותר מחצי מיליון עוקבים באינסטגרם, שירתה במדור שיווק ודיגיטל של יחידת מיטב במערך הגיוס הצה"לי, עשתה עונה של "הישרדות", החזיקה זוגיות סופר־מתוקשרת, טסה פעם בשבועיים לצלם קמפיינים מעבר לים, ונשאבה לחיי הזוהר המזויפים שהציעו לה בתעשיית הבידור והאופנה. ואז נפלה עליה המלחמה הראשונה של הדור שלה.

"הלם. לא צפיתי את זה. פתאום חברים שלי נכנסו לעזה, חצי מהם נמחקו בגדודים שלהם. חברות שלי היו בנובה. אמרתי, בוא'נה, אנחנו בשואה. תחשוב, כל הילדים בגילי נלחמים עכשיו בסדיר שלהם. הם חווים מלחמה על הפעם הראשונה שהם פגשו צבא.

"רק כשהתחילה המלחמה, והכרתי אנשים חדשים והייתי המון במטה החטופים - התחלתי להתעניין בדעות ובפוליטיקה ובתחומים שאף פעם לא נכנסתי אליהם. היה לי גם נוח להיות מנותקת מהמצב. בתור בחורה צעירה שעובדת בתעשייה, אף פעם לא שאלו על זה וגם לא לימדו אותי. עזוב שבעיניי מלמדים בבית ספר את המקצועות הכי לא נכונים בעולם. תלמדו דברים שיעזרו בחיים - מה זה פנסיה, ביטוח לאומי, חשבונות בנק וכאלה, ולא 'הרכבת נסעה 50 קילומטר, היא חזרה ב־50 דקות'. זה הזוי בעיניי.

"לא היה לי מושג. גם עצבן אותי שאף אחד לא לימד אותי. למזלי, התברכתי בהורים שחינכו אותי מאל"ף ועד תי"ו להצליח לחיות לבד עוד לפני גיל 22. הייתי רואה איתם חדשות, והם השכילו אותי לגבי פוליטיקה. הדור שלנו בדרך כלל מצביע מה שההורים שלנו אומרים לנו".

"יום לפני שפגשתי את הרקדן שלי, לוטם מדמוני, הוא נכח בפיגוע בגן יבנה. דקרו בן אדם לידו. הוא הגיע מבועת לצילומים, לא הבין איך הוא אמור לעבור מאפס למאה. הרגע הוא ברח על חייו, ולמחרת הוא צריך לחייך ולהגיד 'איזה כיף, פגשתי את מאיה קיי'"

את בכלל זוכרת עולם בלי ביבי כראש ממשלה?

"לא. אני מכירה רק מצב שביבי מכהן, ושזה לא טוב. זהו. אני מכירה שכל האסונות קורים כשהוא שם. אני ממש אנטי. ממש, ממש, ממש, ממש כאילו. ורוב החברות שלי: 'ביבי'. אחרי המלחמה פחות, אבל לפני כן כולן הצביעו רק לו. אני חושבת שהוא לא יישאר עוד הרבה בתפקיד".

קיי מספרת כיצד ניצלה את הפלטפורמה ברשתות כדי להפיץ הסברה ויראלית, ואיך ניהלה ויכוחים חסרי תוחלת עם חברותיה בחו"ל. "בגלל שדגמנתי מגיל 9 והתחלתי לטוס בגיל 15 כדי לעבוד כדוגמנית באירופה ובארה"ב, אז יש לי חברות דוגמניות בלונדון, וכל מה שהן רואות מבחוץ זה חרא. ההסברה שלנו כמדינה לא קיימת. היו לנו שיחות, והן לא מבינות שחיי אדם אצלנו חשובים יותר. שם מתים כדי להיות שאהידים. הם נולדים בשביל למות".

את יודעת למה המצב מייאש כל כך? כי הדור שלך, גם אצלנו וגם בעזה, קיצוני יותר ושונא יותר מהדורות שקדמו לו.

"כל הדור שחווה את 7 באוקטובר יגדל לשנוא ערבים. אני בת 22 וזאת בעיה שלי ושל כל הדור הזה".

זאת בעיה כי אנחנו חיים כאן לצד ערבים ישראלים.

"ערבים ישראלים שעושים את הפיגועים בכרמיאל ובצומת תפוח? אבל בוא לא נעשה הכללה".

את חושבת שרוב הישראלים רוצים שלום?

"אני מקווה, אבל חושבת שלא. הרוב רוצים שנהיה במלחמת נצח ושנפיל את לבנון ועזה, אבל זה לא יקרה בחיים. אנחנו לא כזה חזקים כמו שחשבנו שאנחנו.

"פעם הערצתי את הצבא. אם לא הייתי בקריירה שלי, הייתי קצינה היום. אני חולה על המסגרת, על הדרגות, על הכל. החברות שלי מהפנימייה הלכו לשנת שירות או התגייסו למג"ב ולעוקץ. אני מאוד רציתי ללכת ללוחמה, אבל בניתי קריירה שהיתה יכולה לרדת לטמיון כי חוסר רלוונטיות אחד - ואת לא מעניינת יותר. עכשיו, במלחמה, אמנם קיבלתי פטור, אבל עדיין התנדבתי לעשות מילואים בהסברה.

"היום, אני לא יודעת אם הייתי, בתור אמא, מסוגלת לשלוח את הילדים שלי לצבא. לא יודעת. כל הדור שלנו קם ב־7 באוקטובר ואמר 'עכשיו נלחמים, ואם צריך להיכנס ללוחמה מחדש - נעשה את זה'. היינו בטוחים שיגייסו מחדש את כל מי שבגיל 18 ומעלה והוא יקבל תפקיד. בשבועות הראשונים זה באמת נראה כמו סוף העולם. ועדיין, אנחנו רואים שלא כולם במדינה שלנו מתגייסים. זה לא יכול להמשיך ככה".

"אני מכירה רק מצב שנתניהו מכהן, וזה לא טוב. אני והאחים שלי הצבענו לליברמן רוב הזמן. אני מכירה שכל האסונות קורים כשביבי שם. רוב החברות שלי בעדו, אני ממש אנטי. ממש, ממש, ממש, ממש, כאילו. לדעתי, הוא לא יישאר הרבה בתפקיד"

"לא מבינה את 'האח הגדול'"

היא נולדה השבוע לפני 22 שנים בשם מאיה קרברושיץ', אבל "מאיה קיי" זה כבר מותג.

אנחנו נפגשים מתחת לדירתה שבמרכז תל אביב ביום קיצי חם מהממוצע. זהו יום נדיר, שבו אין לה חזרות או צילומים ל"רוקדים עם כוכבים" - התוכנית שבה היא מתחרה בימים אלה ומשודרת בקשת 12.

בתום הליכה של חמש דקות לחפש בית קפה ריק, שקט ומקפיא, אנו מבינים שעדיף לנו לחזור על צעדינו. נוטפים מזיעה, שנינו נכנסים לדירתה. קיי שולפת מהמקפיא ארטיקים, מוזגת מיץ פטל בטעם ענבים ומדליקה מזגן. קרטון פיצה ריק ומעט בגדים מפוזרים מרמזים על אירועי אמש. "סליחה על הבלגן", היא מתנצלת ומסדרת בזריזות, אף שהדירה שלה ממש מבריקה ומתוקתקת.

כל סדר היום שלה מוקדש כרגע למימוש השאיפה לנצח בתוכנית הריאליטי, והיא מסייגת: "זה דיסוננס מאוד קשה. אני רוקדת ומקבלת עשיריות ואני בשמיים, אבל למי אכפת? קשה לי ומורכב עבורי שזה מה שאני עוסקת בו כשיש חטופים בעזה. שאני רוקדת, ואנשים נלחמים על ההורים שלהם שנמצאים בעזה, ועל הילדים שלהם ועל המשפחות שלהם. במלחמה הזאת הכרתי חברים לכל החיים, את משפחת רגב - איתי ומיה שנחטפו ושוחררו בעסקה - והם מאוד מפרגנים לי על 'רוקדים'.

"אני מרבה ללכת להפגנות. אני כזאת, שלטים ועצבים. לאחרונה הייתי בכנס שיזמו משפחות חטופים. הסבירו שם על חשיבות המשפיענים בהסברה. זה לא היה אירוע של מוזמנים, והגיעו ממש קצת אנשים. ממש קצת משפיענים. ואני לא הפסקתי לבכות מהרגע שנכנסתי לשם.

"אלה בן עמי (שאביה, אוהד, חטוף; נ"ו) הסבירה שגם הדברים הכי קטנים שאנחנו עושים ביומיום, אפילו לרקוד עם הסיכה, זה עוזר. היא אמרה משפט מדהים: 'כל יום תסתכלו מה עשיתם למען החטופים, באינסטגרם, בטיקטוק או וואטאבר, ואם לא הצלחתם - תעשו מחר יותר'. וזה מלווה אותי כמעט כל יום. אני לא מסכימה לרקוד בלי סיכה. הייתי רוצה ש'רוקדים' יידחה בשנה, אבל בתכלס אי אפשר להגיד 'טוב, עוד שנה המצב יהיה יותר טוב'.

"טלוויזיונית, אני לא מבינה את 'האח הגדול' (שמשודר ברשת 13 המתחרה; נ"ו). מבחינתי, לנתק אנשים לגמרי, ושהבית לא מרושת בפרצופים של החטופים - זה ביזיון. כל הניהול שם ביזיון בעיניי. בסדר, זה ערוץ כזה וזה ערוץ כזה.

מרשת 13 נמסר בתגובה: "הניסיון להרוויח סיבוב יח"צ על גב הפקת 'האח הגדול' ורשת 13 מצד מי שהזניקה את הקריירה שלה תודות לפורמט ריאליטי מצליח אחר של הערוץ הוא פתטי ומעייף. מאיה קיי אולי מקדישה פה ושם ריקוד או אמירה 'נכונה' תוך פיזוז על רחבת הריקודים, אבל קשה שלא לראות בזה בעיקר צביעות.

"אין תוכנית של 'האח הגדול' העונה שבה לא מוזכרים החטופות והחטופים. וכמעט בכל פרק עולה באופן אותנטי לא מהונדס ולא מתייפייף תוכן שקשור לכמיהה לחזרתם. אנחנו מאחלים למאיה קיי הצלחה בסוגיות העמוקות ברומו של עולם שאיתן היא מתמודדת, אבל בעיקר מחכים בתקווה לשובם של החטופות והחטופים לארץ ושל המפונים לביתם".

"אני מרבה ללכת להפגנות. אני כזאת, שלטים ועצבים. לאחרונה הייתי בכנס שיזמו משפחות חטופים. הסבירו שם על חשיבות המשפיענים בהסברה. הגיעו ממש קצת אנשים ומשפיענים. לא הפסקתי לבכות. אני לא מסכימה לרקוד בלי סיכה"

לדברי קיי, "אני יכולה להגיד שההפקה של 'רוקדים' מדהימה, ואין שידור שנפתח בלי להזכיר את מספר החטופים ואת הזמן שאזל. אין תוכנית בלי שני ריקודים מינימום שמוקדשים לאנשים. בסוף, אנחנו מנסים ליצור איזשהו אסקפיזם.

"יום לפני שפגשתי את הרקדן שלי, לוטם מדמוני, הוא נכח בפיגוע בגן יבנה. דקרו בן אדם לידו, והוא ברח על נפשו הביתה. הוא הגיע מבועת לצילומים, לא הבין איך הוא אמור לעבור מאפס למאה. הרגע הוא ברח על חייו, ולמחרת הוא צריך לחייך בטלוויזיה ולהגיד 'איזה כיף, פגשתי את מאיה קיי' וצחוקים ואווירה. זאת היתה עבודה, גם בשבילי וגם בשבילו. תחשוב, זה בן אדם זר שפגשתי, והוא כבר בא אלי בטראומה".

שמעתי אנשים אומרים: הכי שקוף שבגמר יהיה מישהו שלחם בעזה ומישהי שהיתה באולימפיאדה.

"לא האמנתי כמה 'רוקדים' זה קשוח. זה כמו שכשנסעתי ל'הישרדות' חשבתי 'טוב, אני אשתזף בפיליפינים'. וואו, פאק נו. זו היתה התאבדות. לזרוק בחורה ששוקלת 45 קילו לאי בודד עם כפית אורז ביום, וגם התאהבת שם - אז הלך עלייך וביי. הייתי עיוורת. סורי, אני לא בנויה לדבר על אנשים מאחורי הגב, אני סופר רגישה. אני תחרותית מאוד, אבל לא אדרוס אף אחד בדרך. בכללי, לא הבנתי את הפורמט של התחרות, האמנתי שאפשר להגיע רחוק גם עם אובר רגישות. לכן, זה שלא הגעתי עד הסוף - לא גמר עלי.

"היום, כשאני בתוכנית שאני ממש עובדת בה קשה פיזית - אני רוצה לנצח. אז אני מקווה שלא ימשיכו למסחר את האירוע, והלוואי שאנשים יראו שבאנו לעשות טלוויזיה בשביל הטלוויזיה. ושלא יצפו שיגיעו לגמר אנשים מסוימים רק כי זה מתאים למסגרת של התקופה".

"השלישייה המנצחת שלי"

אחד מהפייבוריטים להגיע לגמר, שגם התגייס למילואים ונלחם בעזה, הוא האקס המיתולוגי של קיי - טל מורד, שאותו הכירה בצילומי "הישרדות".

זה לא מתיש שמדברים איתך על האקס כל הזמן? אפילו בנו את העונה של "רוקדים" סביב הקשר ביניכם.

"אני וטל היינו יחד כמעט שנתיים. זה מעצבן. פגשתי יותר אנשים שלא אהבו את המהלך המלוכלך הזה ואמרו 'תניחו להם לנפשם' - הוא חזר מעזה, היא כבר לא באירוע - מאשר אנשים שהרימו. זה היה נטו כדי למסחר, ולי ולו היתה שיחה מאוד בוגרת לפני התהליך הזה.

"אמרנו שננסה כמה שפחות להזיק אחד לשנייה, וכמה שיותר להיות בתחרות בריאה, ספורטיבית - וזה ממש מה שקורה. באחת מהתוכניות סגרתי את זה מבחינתי ואמרתי שאנשים מתעסקים בטפל. אני יודעת שזה מעניין, וזה לא נעים לחלוק תוכנית טלוויזיה עם מישהו שחלקתי איתו חיים. אבל משם הגענו, ככה הכרנו, משם צמחנו וככה נכנסנו לתודעה".

את מרגישה כאילו מישהו רוכב על הגב של האחר פה?

"לא חושבת, כי הוא דמות בפני עצמה ואני עובדת בתעשייה הזאת שנים. טל בן אדם מוכשר שעובד נורא קשה, והוא בין הרקדנים הכי טובים בתוכנית, כן? שלא יהיו פה עוררין בכלל. לא יודעת אם זה לרכוב, כמו שזה לעשות את הטלוויזיה הזאת. זה לא שאנחנו פנינו להפקה, הם ליהקו אותנו, ואם זה מה שצריך לעשות בשביל הטלוויזיה הזאת, אז אין מה לעשות. עד ששנינו לא ניכנס לזוגיות אחרת, זה לא יעבור לדעתי".

אף שהיא מתגוררת לבד מאז הפרידה, שהתרחשה לפני כשנה, מאיה מתארת את ביתה כ"דירת שותפים".

"אנחנו חיים בקומונה וזה כיף. זה עידן, שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, והכרנו בצבא", היא אומרת ומצביעה הצידה. מתברר שהוא ישב שם כל הזמן. "יש את נמרוד, שהכרתי לפני שש שנים, ואת קייסי, שהיתה איתי ב'הישרדות' והיא החברה הכי טובה בעולם. זאת השלישייה המנצחת שלי. הם לא באמת גרים פה, אבל הם פה כל הזמן. וגם אמא שלי בדרך כלל פה. כרגע היא בדיוק בטיסה חזרה לארץ, אחרת היא בטוח היתה פה פיזית".

עידן מתנדב לפרט ואומר: "אנחנו, הבנים, השפויים בדירה, ואילו הבנות הן בעוצמות ובווליום. לפעמים מאיה ואמא שלה מטרגרות אחת את השנייה - היא בוכה, אז ההיא בוכה שהיא בוכה, ואז היא בוכה כי היא בוכה בגלל שהיא בוכה".

"אני בכיינית ברמות. הכי בכיינית בעולם", מוסיפה קיי. "אבל גם אם עובר עלי יום רע, אני תמיד נחמדה לאנשים שעוצרים אותי ברחוב. אני פשוט עם משקפי שמש, אז לא יכולים לראות שבכיתי לפני רגע. זה קורה לי מלא".

"זה מפלף אותי לפעמים"

מה זה אומר להיות מאיה קיי? כדי להבין, צריך לפענח קודם מה היא. אושיית רשת, משפיענית, טיקטוקרית, דוגמנית, אשת עסקים, יוצרת תוכן, מעצבת קולקציות, כוכבת ריאליטי שלומדת משחק ומפנטזת על תפקידי הנחיה ועל ניהול עסקי.

"אני עדיין לא יודעת לשיר", היא מדגישה כשאני מנסה לפצח את משמעות המולטי־טאלנט שהיא מגלמת. "הציפייה ממני להיות טובה בהכל. גם עכשיו, ב'רוקדים עם כוכבים', שופטים אותי ממקום כזה, אבל אני לא רקדתי בחיים. באמת.

"אני חושבת שהתגלגלתי לזה עם השנים, והבנתי מה אני ובאיזה תחום אני רוצה להיות. שואלים אותי, 'את רוצה להיות רותם סלע הבאה?' אבל להיות רותם סלע זה לא מקצוע, זה הלהיות אישה. מבחינתי, היא השראה לכל דבר, כי היא גם שחקנית וגם מנחה וגם לא שרה כמוני. ויש לה תואר במשפטים, והיא עורכת דין, וזה כן משהו שהייתי רוצה: לשלב לימודים עם קריירה בתעשייה.

"זה שאני בגיל כל כך צעיר וכבר במקום הזה, לפעמים 'מפלף' אותי. אבל יש לי את החברים שלי, שמזכירים לי כל יום מי אני. אני יכולה לרדת מהבית עם פיג'מה וכזה, ואז אני תופסת את עצמי, 'לא, זה לא יכול לקרות יותר'. במיוחד כאן, כשאני גרה בלב תל אביב. מוזר, מוזר".

להיות מאיה קיי אומר שאת מוכרחה לתחזק את הפרסונה שלך 24/7 ולחשוב איך להיות ויראלית כדי שידברו עלייך?

"זה להיות בדופק כל הזמן. אני עושה סרטונים כל יום, עורכת כל יום. היתה תקופה, לפני חצי שנה, שלא הצלחתי ליצור תוכן. לא הצלחתי, וזה הורגש. קיבלתי המון ריקושטים מהעבודה ומהלקוחות של 'איפה את? לא רואים אותך מספיק, ואיפה מאיה שאנחנו רגילים אליה'.

"ממש קשה להראות את עצמך כל היום. כשהתחלתי עם הוולוגים בטיקטוק זלזלתי במשמעות שלהם, אבל הם הכי חזקים והכי בעלי ערך ברשת. זה כמו להראות סרט מהבוקר עד הלילה על עצמך דרך הטלפון. נשמע נרקיסיסטי ברמות. זה מאוד חשוף וכל הזמן מרגיש לי שאני צריכה לעדכן אנשים שאני לא מכירה בחיים שלי".

איך נראה סדר יום טיפוסי שלך?

"יש את החיים של לפני 'רוקדים' ואת החיים שאחרי. כרגע זה חזרות כל היום, צילומים כל היום, תוכן כל היום, ולוגים כל היום. חוזרת בחצות וחצי הביתה, מתקלחת והולכת לישון. יש לי כלבה, ובגלל העומס שמתי אותה שלושה שבועות בפנסיון אצל חבר ממש טוב, שהיא לא תסבול ושאני לא אסבול. אין זמן לחיי חברה, שאני די זקוקה להם כי זה משאיר אותי שפויה.

"יש לי בעיה. אני מאוד קיצונית. אני יכולה להתרכז רק במשהו אחד, לא להיפגש עם חברים, לא לאכול, לא לשתות, ורק לעבוד עד שאני כמעט קורסת. לא טוב".

אפרופו קורסת, בתחילת השבוע נודע שקיי נפצעה במהלך החזרות לקראת פרק השידור החי של "רוקדים", אחרי שסובבה את הקרסול - והוא התנפח. היא סבלה מכאבים עזים, טופלה בידי הצוות הרפואי ולבסוף עלתה לרקוד עם חבישה, ועברה שלב.

"בחיים שלפני 'רוקדים' הייתי מתאמנת איזה שש פעמים ביום. פילאטיס, ספינינג, כוח, ריצות, טניס. המצאתי שגרת אימונים כל יום מחדש. בשישי־שבת אני נוסעת למשפחה שלי ביבנה. אני חתומה ב'טוונטי פור סבן' ואנחנו עושים הפקות וסושיאל, שזה שלושה ימי צילום בשבוע.

"לפני המלחמה הייתי טסה כל שבועיים למקום אחר כדי לצלם תכנים בחו"ל. ניסיתי להשיג ויזת אמן לארה"ב, זה היה מתיש, לקח עשרה חודשים ואז התחילה המלחמה. אז בינתיים ויתרתי על קריירה בחו"ל לאור מצבו של העם היהודי בתבל עכשיו.

"הייתי מבשלת צהריים מדי יום, וחברים שלי היו באים לאכול כל הזמן. אני ממש אוהבת לבשל".

רוצה לעשות "מאסטר שף VIP"?

"אמא'לה, לא, די, די, די. או שאני הולכת ל'המירוץ למיליון', או שלא עוד ריאליטי בחיים".

יש לך מודלים לחיקוי?

"רותם סלע. אני מאוהבת באישה הזאת בכל רמ"ח איבריי. גל גדות מעוררת השראה, וגם אמא שלי, שהיא מושלמת.

"עד גיל מאוחר הייתי בטוחה שאני גוון סטפאני, אבל אני לא. אני לא יודעת לשיר. כשהייתי ממש קטנה, וואן דיירקשן וג'סטין ביבר היו המודלים, אבל מרגו רובי היא באמת ההשראה שלי בחיים. מבחינת הסרטים שעשתה, מבחינת האיכות של הבחורה, מבחינת הכל. אני מאוד אוהבת אותה. אחלה מרגו רובי".

איך את מתמודדת עם ביקורות?

"יש לי עור של פיל. מצד שני, אני גם יכולה לבכות".

וכשקטלו אותך על שמלה אדומה, חושפנית מדי, שלבשת לחתונה של טליה ושחף?

"הייתי גמורה מזה. קודם, בגלל שהמעצב הוא חבר, והייתי גמורה מזה שהוא היה צריך לקרוא את כל זה ברשת. זה גרם לי לשאול את עצמי, 'מה, אני בן אדם רע?' הייתי בדיכאון יומיים. ממש. הרגשתי שאכזבתי. שאני בדמות כזו שכולם אוהבים, והיא כזאת חמודה וטהורה, ועכשיו היא מתלבשת ככה לחתונה של חברה שלה. זה היה לי קשה, לא נהניתי.

"אין הרבה דברים שאני מתחרטת עליהם, אבל את הביקורת על השמלה לקחתי לתשומת ליבי, ממקום של 'בואי נחשוב שנייה לעומק מה אנשים יחשבו'. לפעמים אני לא חושבת על זה בכלל ופשוט עושה מה שבא לי.

"כשהתחלתי לדגמן, ודגמנתי חשוף בגיל נורא־נורא צעיר, תמיד היו על זה תגובות. אני זוכרת ששלוש שנים ברצף רק קטלו אותי על זה שאני בת 17 ומצטלמת עם בגד ים קטנטן".

גם היום, חלק ניכר מהתגובות ברשת על הופעותייך ב"רוקדים" מתייחסות לישבן שלך.

"נכון. דבר ראשון, זאת (האחריות של) ההלבשה.

"וגם, בכל הראיונות שואלים אותי 'היית מצטלמת בעירום?' אמיתי, לא יודעת. אני אגיד עכשיו שלא, ועוד שמונה שנים תהיה תמונה שלי הפוכה טופלס, ואז יגידו 'זוכרת שאמרת זה וזה?' אני מנסה לעבוד בצורה הכי מכבדת לעצמי, ויש לי את ההורים שלי שחינכו אותי מספיק טוב".

"אני בן אדם זוגי, אבל חרדת דייטים. יצאתי לדייט אחד בחיי, וזה לא היה כיף. צילמו אותנו, ומייד זה הפך מבחינת כולם ל'זוגיות'. בדייט הייתי עם התקף חרדה, כי לא ידעתי אם הבחור מכיר אותי. לא ידעתי מה להגיד על עצמי ומה לשתף. מאוד קשה"

אמא סטייל קריס ג'נר

היא הצעירה במשפחה. אחותה הגדולה (30) מעצבת גרפית, ואחיה (27) עשה תואר בהנדסה ביו־רפואית ולומד לתואר שני בהנדסת חשמל. אביה, ד"ר דרגן קרברושיץ', מנהל את המחלקה הכירורגית בביה"ח שניידר לרפואת ילדים.

הוא הגיע ארצה ב־1992 בתוכנית חילופי סטודנטים, התאהב באמא שלה אורלי, השניים התחתנו בסרביה, ובהמשך חזרו לישראל והשתקעו כאן. "המשפחה שלי מהממת. אמא שלי תמכה בי מגיל אפס. היא חיה דרכי, כי היא גם דגמנה בצעירותה. לאבא שלי יש מלא תמונות שלי במשרד שלו בבית החולים. שניהם גורמים לי להרגיש שהם המעריצים הכי גדולים שלי.

"כשנכנסים לאינסטגרם של אמא שלי כתוב שם 'אמא של מאיה קיי', אז תמיד שואלים אותי אם שני האחים שלי מרגישים בצד. מעולם לא הרגשתי מהם קנאה או חוסר פרגון. הם הכי תומכים. לא יודעת איך זכיתי במשפחה כזאת. לפעמים אני לא מבינה איך זה אפשרי, איך אפשר להכיל את כל הסיוט הזה" (מצביעה על עצמה).

מה זה אומר?

"הרבה טלטלות. ואם אני בטלטלה, אז הם עוד יותר בטלטלה. אמא שלי מרגישה כל מה שאני מרגישה, אבל באקסטרים. היא מאוד מגוננת. היא מאוד קריס ג'נר, ציפי רפאלי וייב. היא מנהלת אותי מרגע שנכנס לי השקל הראשון לכיס. היא מנהלת לי את החשבונות. עד היום אני לא מצליחה לעשות את זה לבד".

כשמגיעה הצעה עסקית כלשהי, מי מאשר?

"כל דבר עובר אל אמא שלי ואצל עמרי יערי (הסוכן). הם מאשרים יחד. כל מה שאני מעלה לרשתות עובר אישור אצלה, ברמה של איזו תמונה תופיע ראשונה. זה ממקום טהור של לתמוך בי. והיא גם צודקת בהכל.

"לא הייתי עושה שום דבר בלעדיה ובלי אבא שלי. תשמע, אבא שלי בא ממקום של 'את חייבת לימודים', וזה כנראה מה שיקרה. אני אלמד, כי בא לי. לא יודעת מתי, לא יודעת מה. משהו בתחום מינהל עסקים של פאשן ביזנס זה משהו שאני מאוד נמשכת אליו, פשוט אין את התואר הזה בארץ".

"אני כבר לא קולב"

להיות דוגמנית בימינו אומר גם לעצב קולקציות, להתעסק בשיווק מוצרים ולנהל קשר יומיומי עם מאות אלפי עוקבים.

"תכף אני מוציאה קפסולת בגדים עם 'טוונטי פור סבן', שעיצבתי לבד. עבדתי גם על קולקציית איפור עם קרליין. אישרתי פורמולות, עשיתי את העיצוב, וזה הפך להיות עסק. אני ממש מעורבת, נכנסת עד לרובד של אישורי מפעלים וכימיה, ומנהלת מערך שקורה בגלל השם שלי. אני כבר לא קולב.

"אם הייתי חיה לפני 30 שנה, כנראה לא הייתי יכולה להיות דוגמנית. כי אני לא בגובה 1.85 מטר ומעלה. הן היו אז ממש הרואין שיק, וזה כל מה שהיה קיים".

מה נחשב היום למודל היופי הישראלי?

"איך בכלל אפשר להגדיר מודל יופי בארץ? כולנו כל כך שונים ויפים בצורה אחרת, כי באנו ממקומות שונים. זאת עובדה שמודל היופי בתחום הדוגמנות השתנה. כבר לא רק בחורות רזות, לא רק בלונדיניות, לא רק בחורות לבנות".

היום המודל כולל טיפולים קוסמטיים בפרצוף.

"בחורות רוצות להרגיש יותר טוב עם עצמן, ואם הן רוצות לתקן או לשפר - שיעשו. גם גברים עושים טיפולי קוסמטיקה, כן? לדעתי, גברים מזריקים הרבה יותר במדינה שלנו מאשר נשים. זה נגיש ואפשרי כרגע, אז למה לא?

"אני עוד לא נכנסתי לזה, ולא רוצה גם לדמיין שזה יקרה בקרוב, כי אני סבבה כרגע. אני כן חושבת שצריך להגביל בגיל. מינימום 18. היום הן עושות את זה בגיל הרבה יותר צעיר. זה מאבד מהתמימות, בהמון רבדים. כל אחד וההחלטות שלו בחיים. אם יתחרטו בעתיד, אז יתחרטו. זה כמו לצאת עם מישהו שלא כזה רצית".

"והיא לא עשתה שפתיים, אם לשם אתה חותר", צועק עידן מקצה החדר.

"זה לא כזה מעליב בעיניי לשאול 'עשית שפתיים או לא?'" היא אומרת. "בגלל שזה נגיש ונפוץ, אז אצל אנשים עם שפתיים גדולות מהרגיל זה נראה מוזר. גם, השפתיים שלי לא כאלו גדולות".

עידן: "לאנשים הרבה יותר קל לחשוב שהיא עשתה, כי זה לא הגיוני שהיא כל כך מושלמת".

הגענו לשלב השאלה הכי פולנית ונדושה שיש: מה עם זוגיות?

"כרגע אין לי זמן. האמת, יצאתי עם מישהו בתחילת התוכנית, ושנינו הבנו שאנחנו רחוקים שנות אור אחד מהחיים של השנייה.

"אני ממש אוהבת זוגיות. אני בן אדם זוגי. אני גם לא בחורה של דייטים. יצאתי לדייט אחד בחיי, וזה לא היה כיף. צילמו אותנו, ומייד זה הפך מבחינת כולם ל'זוגיות' אחרי דייט אחד. אז אם אצא בעתיד לדייט, זה כנראה יהיה עם בחור שאני מכירה מבעוד מועד ולא על עיוור.

"אני חרדת דייטים. בדייט היחיד הזה הייתי עם התקף חרדה, כי לא ידעתי אם הוא מכיר אותי, וכמה. בוא, אני לא ביונסה, לא כולם מכירים. לא ידעתי מה להגיד על עצמי ומה לשתף ומה לא לשתף. מאוד קשה. אני לא אמנע מעצמי לצאת עם מישהו שיש בינינו קליק, אבל גם לא הייתי נכנסת עכשיו למשהו עם מישהו זר כשצריך להתחיל הכל מאפס.

"פעם אחת התבדחנו, אני ועידן, 'טוב, עכשיו כשאני רווקה, בוא נפתח לי טינדר'. אבל די בטוח שיחסמו לי את החשבון כי יחשבו שאני פייק. בסוף לא עשינו את זה".

עידן: "הלוואי, אני רק מחכה שהיא תסכים".

מאיה: "אולי כשנטוס לחו"ל".

nirw@israelhayom.co.il