אל תוציאו הגה: הפכתי לאבא לנהגת חדשה, ראו הוזהרתם

קם הדבר ונהיה. ביום מימי השבוע צלצלה בתי ובישרה בדמעות בשורה טובה ומקילה. אתם בטח חושבים בכיוונים של היריון ונכדים, שידוך ותואר, בדיקה ותוצאה, ואני בכלל מדבר איתכם על גאולה נפשית וכלכלית קולוסלית: הילדה עברה בשעה טובה ומוצלחת טסט.

בדרך כלל איני נוטה לחשוף ברבים עניינים הקשורים בה. אלה חייה וזו פרטיותה. אלא שהפעם, מכיוון שהנושא רלוונטי לאלפי צעירות וצעירים שברגעים אלו עסוקים בלימודי הנהיגה, הריני מספר בידיעתה ובהסכמתה את דבר הנס.

בואו נאמר את האמת: הוא לא היה הראשון, הטסט הזה. גם לא השני או השלישי. במהלך השנתיים האחרונות ידענו גם ידענו לילות טרופי שינה של ערב טסט. רקחנו מעשבים תרופות הרגעה שונות ומשונות, חיברנו תפילות, קיבלנו על עצמנו קבלות והחלטות טובות, קראנו תהילים לפי אותיות השם שלה והשם של הבוחן/ת (הכרנו את כולם) - וכלום. כישלון אחר כישלון.

בשלב מסוים התחלנו לשלם אגרה עבור כמה טסטים קדימה. שוב ושוב היא היתה חוזרת בוכייה ועצובה, אני הייתי מחבק וצוחק ומציע לה ללכת לבקר בבית החולים את אלה שהיא דרסה במהלך הטסט, אבל אז הייתי בורח לחדר וחונק הרבה דמעות. זאת מערכת קשוחה, צריך לומר. ברוב הזמן היא גם מקצועית ויעילה. הנה, בסוף זה קרה, וברוך השם היא חובקת רישיון.

• • •

אין לנו הרבה טיפים להעניק לכם, וגם לא עצות מקוריות, זולת אחת שבמקרה שלה עבדה: להחליף מורה. זאת לא בושה להחליף מורה. זה בכלל לא אומר כלום על המורֶה או המורָה הראשונים. כשנתקע - מחליפים. בדרך כלל זה עובד. מורה חדש זה כמעט תמיד פתרון בטוח לבעיית ביטחון עצמי, מורה חדש זה גם רכב חדש, וזה גם, סתם כך, רענון. ובעיקר - זה עובד. עובדה. אז מזל טוב שיהיה! בהצלחה מותק.

עכשיו מתחיל העניין האמיתי. תמה לה תקופת החסד של הגנת הכישלון בטסטים, ועכשיו יש להיערך למצב החדש: גם האוטו שיופקע מרשותי, וגם החשש והדאגה מפני זה שהיא נוהגת. כי בואו נאמר את האמת: לצד כל הלחץ והייאוש והעצבים, המצב הזה נשא בחובו גם מתנה קטנה בדמות דחיית הדאגה הזו למועד לא נודע.

ולרגל העניין החגיגי, הנה עשרה טיפים מאבא דואג, שהוא גם נהג אובססיבי של 35 שנה יום־יום, ואפילו נהנה ממלאכת הנהיגה. אבא ששמח להעניק לך כמה תובנות, שלא משנה כמה מורים תחליפי - אותן הם לא ילמדו אותך.

• • •

1. לא יפה לצפור. יש מדינות שבהן זה בכלל לא מקובל. הבעיה הקטנה היא שזה עובד. ב־95 אחוז מהמקרים, כשיש עיכוב בתנועה בתוך הערים, הפקק הקטן נגרם בגלל מישהו ששואל מישהו איפה זה אוסישקין 16ב'. ההוא לא יודע, אבל במקום להגיד שהוא לא יודע הוא ממלמל: "16ב', 16ב'...", נוגע בראש ומביט ימינה ושמאלה כש־12 מכוניות מצטופפות מאחור. צפירה קצרה אחת פותרת את זה. אל תהססי.

2. יש קטע בין לטרון לטל שחר שבו האוטו מתחיל לקפץ והצמיגים עושים קולות של פנצ'ר. כאילו גומי שניתק מכה בכביש. זה לא. פשוט הכביש שם מורכב מלוחות, וככה זה נשמע.

3. לא יפה להידחף מהצד לטור מכוניות, אבל אם ממש חייבים - כדאי להידחף לפני מישהו שהרגע נדחף, בתקווה שהוא יגלה איזושהי מודעות עצמית.

4. את לא צריכה מכונת תספורת. גם לא ערכת קריוקי. גם לא שישיית ספרייט. גם לא מנגל. תודה, אין צורך. תודה, תודה. לא, לא. כן. יש לך אפליקציה. לא, את לא רוצה לממש.

5. בטח שמעת וקראת על הנהג הישראלי שהוא חצוף ומופרע, עצבני ומתפרץ. זה נשמע אולי טוב ונכתב טוב, אבל זה קשקוש גמור. הנהג הישראלי סביר ומנומס, וכל מי שנהג חמש דקות בכבישי ניו יורק מתגעגע ל"מי נתן לך רישיון י'זבל!" של דרך הטייסים. הנה נתון שאני מרבה לעסוק בו, וכל נהג ונהגת יאשרו באוזנייך: עוד לא נולד הנהג הישראלי שאם תבקש ממנו לעקוף הוא לא יסכים לך בחיוך אדיב. אין על העם הזה, יחד ננצח.

6. מה שכן - הוא קצת חסר סבלנות. ולכן כשאת עומדת לצאת מחניה ומישהו ממתין שתצאי כדי לחנות במקומך ועומד שם ומלחיץ - הוא נודניק, זה נכון, וזה ממש מעצבן, והוא לא יחליט עלייך מתי לצאת, הכל נכון, אבל אפשר גם להיות נחמד ופשוט למהר לצאת, וכך תהיה לו חניה. ואולי, מי יודע, אולי בזכות זה פעם, כשהוא יהיה בחניה ואת תחכי שהוא ייצא - הוא ישתדל למהר לצאת עבורך (זה כנראה לא יקרה, אז מה? זה שווה גם בלי זה).

7. אל תגלי שאמרתי לך, אבל אחרי שחיישן הרוורס אדום ומצפצף צפצוף רציף, יש עוד איזה 10 ס"מ.

8. כשמזהירים ברדיו מפני עומסי תנועה רבים, שיבושים וחסימות - זה בדיוק הזמן לצאת לסידורים. הכבישים יהיו ריקים לחלוטין. העם המתוק הזה תמים וצייתן בצורה נוגעת ללב ממש, והימים האלה הם ההזדמנות הגדולה שלנו, הנוכלים.

9. טוב שיש רישיון נהיגה בכיס, אבל נסי להתרגל לתחב"צ. נכון שלא נתתי דוגמה אישית, אבל העולם הולך לשם וישראל הולכת לשם. קצת צפוף ולפעמים מיוזע, ובגבהים של המשפחה שלנו זאת הרבה פעמים חוויית נסיעה בתוך בתי שחי, אבל בתום הסיבוב החמישי למציאת חניה במרכזי הערים תהיי מוכנה לנסוע גם בריקשה או בתלת־אופן. להבדיל מאחרים, לך גם אין את בעיית ההגעה אל תחנת הרכבת וממנה. הפראייר שמסיע אותך היום מתנדב להמשיך להסיע אותך במסירות. הנה, התחייבתי.

10. ועוד טיפ אחרון לך ולאחיותייך ולאחיך ולכל הילדים והילדות של מישהו, שמחזיקים ברישיון נהיגה: שמרי נפשך. שמרי נפשך מן החותך, מן השועט. שמרי חייך ממהירות מופרזת, מפס לבן, מעקיפה. שמרי נפשך מהודעת ווטסאפ, ומן הטלפון בכלל, שמרי חייך. שמרי מרחק, שמרי נפשך בכביש 90 מערפל, מעייפות, מהירדמות, מהתעסקות, מחיפוש שיר בספוטיפיי, מהוצאת שחורים. ידיים על ההגה. דריכות ושמירה על החוק. סעי לשלום ותחזרי לשלום, וה' יצליח דרכך.