"זאת הפריפריה במלוא הדרה" - שלום אסייג (פרוספר)
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אם לא היית מגלם את פרוספר, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"אני חושב שהייתי מרסל, כי זו דמות מאוד מאתגרת, מאוד קומית, מאוד מצחיקה, נוכל, ערמומי. נראה לי שכיף לשחק את הדמות הזאת".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על פרוספר שאנחנו לא יודעים עליו?
"אני לא חושב שהיו עוד סודות שהיינו מגלים עליו, כי הוא די חשוף. מההתחלה יודעים מה הוא חושב ומה הוא רוצה".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את פרוספר ומה מעסיק אותו?
"הוא יישאר בדיוק באותו המקום, יתעסק בבית הכנסת, בלימודי התורה, ינסה להנדס את הילדים, את החברים ואת המשפחה. לא נראה לי שהוא יפתח תחביבים חדשים, אולי רק הסיפורים שלו על מרוקו יגדלו".
אם פרוספר היה יכול להיות איתנו כיום, מה הוא היה אומר על המצב?
"הוא היה אומר שהמצב על הפנים. כולם רבים עם כולם, איפה השלום בינינו? הייתם צריכים לראות במרוקו איזה שלום היה בין אנשים. גם כשהיו הולכים מכות ונפצעים, אחרי זה היו מטפלים אחד בשני".
מה המשפט הכי חזק של פרוספר מכל העונות?
"'תגיד, אתה מטומטם?' - זה המשפט שמוביל אותו".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"יש הרבה. אנחנו בכל עונה מפספסים וצוחקים. בעונה האחרונה הניסיון שלי ושל ליליאן לדבר יחד כל הזמן - זה היה אחד הפספוסים המצחיקים. היה לנו מאוד־מאוד קשה לצלם את הסצנה הזאת".
אם היתה סדרת ספין־אוף של פרוספר, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"ליליאן. כי החיבור בין פרוספר לליליאן הוא מדהים. יש לנו כימיה מהממת ואנחנו יודעים להשלים אחד את השנייה, בלי למצמץ ואפילו בלי להסתכל בעיניים".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב לפרוספר?
"בכל הסצנות בבית כנסת אני מרגיש הכי קרוב אליו, כי זה היה המקום של אבא שלי, שם זה השואו של פרוספר באמת".
מה היתה הסצנה שבה היית עצוב בשבילו?
"הסצנה שבה דניאל הקטנצ'יק עוזב לאילת. זו היתה סצנה עצובה, גם במציאות וגם בסדרה".
ומה הסצנה שבה היית הכי שמח בשבילו?
"בכל פעם שהוא מתפלל או מתעסק בפיוטים, במה שהוא אוהב, אני שמח בשבילו".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"היא מביאה את התמימות של פעם, את האהבה האמיתית בין האנשים. זו הפעם הראשונה שבה אנחנו רואים על המסך את הפריפריה במלוא הדרה. מובן שזו קומדיה ויש הגזמות, אבל משום כך אנשים כל כך התחברו. אפשר להגיד שבפעם ראשונה הם רואים את החיים שלהם על המסך ושומעים את השפה שדיברו איתם בבית, אם זה מרוקאית ואם זה גרוזינית. לדעתי זה הקסם של הסדרה הזאת, המשלבת בין צחוק לדרמה, ואתה יכול לצחוק ולבכות באותו הפרק".
"גידי מחזיק הרבה סודות" - עפר שכטר (גידי)
אם לא היית מגלם את גידי, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"אין לי הרבה אופציות, אבל אם נשים לרגע בצד את עניין העדה והמגדר, נראה לי מאתגר מאוד לגלם את הדמות של ליליאן. היא מצחיקה אותי ויש בה הרבה עומק".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על גידי שאנחנו לא יודעים עליו?
"גידי מחזיק הרבה סודות. אולי היו מגלים שהוא היה נשוי פעם בצעירותו? הוא התחתן והתגרש מהר מאוד, ולא סיפר על זה לאף אחד. גם אילנה לא יודעת על זה".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את גידי ומה מעסיק אותו?
"הוא סוף־סוף הצליח להתפתח. התמזל מזלו והוא הצליח להפוך את הכלבו לרשת מזון מצליחה בכל הארץ. סוף־סוף הוא נוחל הצלחה. יש לו המון כסף, רשת מזון מהיר ורשת מרכולים שכבשה את ישראל".
מה המשפט הכי חזק של גידי מכל העונות?
"קשה לדעת. אבל יש לו את הקאצ'פרייז שלו הידוע 'צפרא טבא לכם, ידידיי'".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"היו הרבה. אבל כל הכיף שלי בצילומים היה תמיד להצחיק את מני. לא משנה מה היה קורה, הייתי מחפש איך אני בתוך הסצנה מסתכל עליו ומצחיק אותו".
אם היתה סדרת ספין־אוף של גידי, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"מובן שגידי היה הולך עם פרוספר. הם צמד־חמד. לא נפרדים ומזינים זה את זה, למרות שיש קונפליקט. הם גם מאוד אוהבים אחד את השני".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב לגידי?
"כשסבא שלו הגיע ויש את משפט אייכמן והוא צועק שם בבית ומשגע את כולם. הרגשתי שזה מאוד קרוב למשפחה שלי ולפצע שלהם מהשואה. בזמנו טיפלתי בסבתא שלי, שהיתה מתעוררת בלילה עם כל מיני דמיונות וסיוטים. מובן שזה היה קומי, אבל היתה בזה גם את האמת שחוויתי כילד וכנער מתבגר".
מה היתה הסצנה שבה היית עצוב בשבילו?
"היו המון. אבל הייתי עצוב בשבילו שהוא מצא את הכסף במכונה של ממוקה ולא רצה להחזיר אותו. הייתי עצוב בשבילו שאין לו את הערכים האלה של לא לקחת כסף שהוא לא שלו".
מה הסצנה שבה היית הכי שמח וגאה בשבילו?
"שמחתי בשבילו שיש לו משפחה כזאת תומכת, שעזרה לו לקנות דירה. פעם הייתי גאה בו כשהוא הסתבך כספית, הוא לא הלך לבקש עזרה ולא האשים אף אחד. הוא הלך לחלק עיתונים וניסה לחלץ את המשפחה שלו מהמצב".
היתה סצנה שבה כעסת על גידי?
"לא יודע אם כעסתי, אבל זה הצחיק אותי מאוד כשהוא היה דלוק על קלודין ופלרטט איתה. זה היה נחמד ומצחיק, אבל התבאסתי בשבילו שהוא לא משקיע ככה באשתו אילנה, אישה מדהימה שתמיד תומכת ועוזרת לו".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"שבסופו של דבר אנחנו מדינת ישראל, כור היתוך של יהודים מכל העולמות. ולמרות כל הסכסוכים וההתנגשויות, אנחנו בסוף חברים שחיים יחד ועוזרים אחד לשני כשצריך. הסדרה מדברת על הייחוד הזה ועל היכולת שלנו לחיות יחד, למרות השוני שקיים בינינו".
"הבאתי את אמא שלי למסך" - אוולין הגואל (ליליאן)
"יש משהו בשלום ובי שהכימיה פשוט תק תק תק". אוולין הגואל על הרגעים הגדולים של "שנות ה-90". // כתב: אסף הדר, צילום: משה בן שמחון
אם לא היית מגלמת את ליליאן, איזו דמות היית משחקת?
"לא הייתי מגלמת אף דמות חוץ מליליאן".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על ליליאן שאנחנו לא יודעים עליה?
"שאולי היו לה מלא־מלא מחזרים, ולא רק אחד?".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את ליליאן ומה מעסיק אותה?
"אתם תופסים אותה באותו מקום. מעסיקים אותה הילדים, הבית, הבעל, שלום הבית, שלום הילדים, תקינות הבית. היא הראשונה שקמה בבוקר והאחרונה שהולכת לישון, והכל ממקום של דאגה שהכל יהיה מושלם, שהכל יהיה טוב, שהבית יהיה בריא, שהילדים יהיו בריאים, וכמובן שפרוספר יהיה בריא".
מה המשפט הכי חזק של אוולין מכל העונות?
"'אם לא יותר', כמובן. זה המשפט הכי חזק של ליליאן".
מה הפספוס שאת הכי זוכרת מהצילומים?
"זה עשר עונות, ומלא פספוסים. בעיקר כשפרוספר מתעצבן, אז הוא מתחיל להרעיד את כל הגוף - זה הכי מצחיק אותי. אלה הפספוסים שהכי מצחיקים אותי, ששלום מאבד את זה, שפרוספר מאבד את זה".
אם היתה סדרת ספין־אוף של מרסל, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולכת?
"פרוספר, כמובן. אם היה ספין־אוף, אז רק פרוספר וליליאן".
מה הסצנה שבה הרגשת שאת הכי קרובה לליליאן?
"בכל הסצנות אני מרגישה קרובה לליליאן כי דגמתי את אמא שלי, הבאתי אותה למסך. לכן תמיד אהבתי להיות הכי קרובה לליליאן מהמקום הזה".
מה היתה הסצנה שבה היית עצובה בשבילה?
"אני לא חושבת שיש עצב אצל ליליאן, יש אולי ילדותיות. כמו שהיא אומרת, אני מתגעגעת לאמא, אבל אין עצב אצל ליליאן".
מה הסצנה שבה היית הכי שמח וגאה בשבילה?
"כשהיא עומדת על שלה, לא מוותרת, מנהלת את הבית, את בית אסייג".
ומה הסצנה שבה כעסת עליה?
"אני לא כועסת על האישה הזאת, אני מאוד אוהבת אותה".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"היא מביאה איתה אמת, צניעות, המון קסם וגעגוע. ממתק, פשוט ממתק, ממתק נוסטלגי. אני חושבת שמעבר לצחוק, עם האמירה הערכית או החברתית שהסדרה מביאה איתה היא מביאה גם געגוע לימים של פעם. לשכנות טובה, לאותנטיות, לכבוד אחד לשני, לאכפתיות, ליחסים של חברים".
"מרסל היה מקלל את סינוואר ככה שהחולדה הזו היתה יוצאת מהמחילה" - אריק משעלי (מרסל)
"הוא שקרן, הוא נוכל, הוא רכלן". אריק משעלי על הרגעים הגדולים של "שנות ה-90". // כתב: אסף הדר, צילום: משה בן שמחון
אם לא היית מגלם את מרסל, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"אני מניח שאת דמותו של פרוספר. למרות שאילו היתה הבחירה בידי מלכתחילה, הייתי מבקש לשחק את מרסל, שאותו שיחקתי".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על מרסל שאנחנו לא יודעים עליו?
"שיש לו ילד פיליפיני מחוץ לנישואים. הילד דומה לו, רק עם עיניים מלוכסנות. מרסל נטש אותו בהיותו תינוק, לאחר שהאישה ביקשה שיכיר בו כבנו, אך מפאת קמצנותו הוא החרים את שניהם. כעת הבן מבקש הכרה מאביו ומבקש ללמוד את מקצוע הספרות".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את מרסל ומה מעסיק אותו?
"מרסל נסע לארה"ב לנסות את מזלו מעבר לים. הוא פתח מספרה קטנה באל.איי והפך לספר מצליח. יהיה מענין לשמוע את האנגלית שלו..."
אם מרסל היה יכול להיות איתנו היום, מה הוא היה אומר על המצב?
"ככל הנראה היה מרביץ מונולוג קללות על סינוואר, שהיה כולל את כל עשר מכות מצרים, בתוספת מכת חשמל, ברק, שריפה, סקילה, חנק וטביעה - מה שהיה מוציא את החולדה מהמחילה עם ידיים למעלה ובהכנעה, כשהוא צועק 'זה לא אני'".
מה המשפט הכי חזק של מרסל מכל העונות?
"זה לא אני".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"באחת הסצנות עם שלומי קוריאט יש אבטיח על השולחן. בתחילת הסצנה אני פותח ואומר במפתיע 'הו, דלחה', שזה אבטיח במרוקאית. שלומי לא היה מוכן לזה, ומאותו רגע לקח שעה לצלם את הסצנה כי בכל פעם שאמרתי 'דלחה' הוא התעלף מצחוק".
אם היתה סדרת ספין־אוף של מרסל, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"עם מורדי, ברור".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב למרסל?
"רוב הסצנות של המספרה הרגישו לי הכי מחברות, כי המספרה היא מבצרו ומקומו הטבעי של מרסל. באחת הסצנות ליליאן באה לבקש תרומה, ואחרי תירוצים רבים שטרות כסף נפלו על הרצפה וליליאן יצאה בזעם לאחר שתפסה את מרסל משקר - מה שהיה די שגרתי וטבעי לו".
מה היתה הסצנה שבה היית עצוב בשבילו?
"בכל פעם שהוא היה נדפק, והיו הרבה כאלו".
מה הסצנה שבה היית הכי שמח וגאה בשבילו?
"בכל עונה היתה לי מספרה שונה, יפה וחדשה יותר - אז בעיקר בימים שבהם צילמנו את הפעילות במספרה. ההרגשה של ספר־על היתה חלק מהדמות, למרות שאני כאריק לא יודע דבר או חצי דבר בנושא".
ומה הסצנה שבה כעסת על מרסל?
"לא כעסתי על הדמות שלי, אבל התאכזבתי מכמה פעולות שנאלצתי לעשות. אחת מהן היתה להתנגד לתרום כסף עבור השתלת כליה למנדל. 'שיעשה דיאליזה כמו כולם', אמרתי. הגזמתי קצת, לא הייתם אומרים?"
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"ערכיות, נוסטלגיה וגעגוע לזמנים שבהם לא היה הרבה, אבל היה הכל".
"אני מניח שמי שיצא בתקופה ההיא מהארון, חווה על בשרו את הסצנה ששיחקתי" - שלומי קוריאט (מורדי)
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אם לא היית מגלם את מורדי, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"כנראה את ממוקה, כי הטמטום שלו ושל מורדי הוא פחות או יותר באותה רמה. גם הצבעוניות שלהם היא אותה צבעוניות. הוא גם הדמות שאותי אישית הכי מצחיקה".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על מורדי שאנחנו לא יודעים עליו?
"אנחנו לא יודעים על מורדי שלמרות שהוא פחדן יש לו חגורה שחורה בקראטה, אבל הוא פציפיסט, נגד אלימות מכל סוג שהוא חוץ מקללות, זריקת נעליים וטינוף על אנשים אחרים".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את מורדי ומה מעסיק אותו?
"הוא היה חוזר כנראה לגור אצל ההורים, כי הוא לא היה מצליח בתל אביב, או שהגעגוע לאחותו חנה היה מכריע אותו. הוא היה חוזר, פותח עם חנה עסק שהוא גם חנות וינטג' וגם פיצוצייה והם היו מסתדרים יופי".
אם מורדי היה יכול להיות איתנו כיום, מה הוא היה אומר על המצב?
"כנראה מקבץ נדיב של קללות על חיזבאללה, איראן, סינוואר ומה הוא היה עושה אם הם היו נופלים לו בידיים. בפועל הוא לא היה מסוגל לעשות להם כלום".
מה המשפט הכי חזק של מורדי מכל העונות?
"אתה יודע מה היה אצלנו במרוקו".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"פספוס שלי ושל אריק משעלי, שמשחק את מרסל, שבה ניסינו לצלם סצנה שהוא מלמד אותי צרפתית. במקום רבע שעה היא לקחה חצי יום, כי לא הצלחנו להתגבר על הצחוקים שלנו".
אם היתה סדרת ספין־אוף של מורדי, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"או עם מרסל, שזה המהלך הטבעי, כי אנחנו רוב הסדרה יחד, או עם ממוקה שאני מאוד אוהב. או שהיה אירוע יוצא דופן ומורדי היה ממשיך עם אירמה ואולי מגלה את המיניות שלו מחדש ומתחתן איתה, ומשם הם ממשיכים כסיפור אהבה. אבל זה כנראה לא היה קורה".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב למורדי?
"אני לא חושב שהיתה אחת כזו. כשלומי ומורדי אין בינינו שום קווי דמיון".
מה היתה הסצנה שבה היית עצוב בשבילו?
"הסצנה שבה הייתי עצוב בשבילו קרתה כשהוא הודיע לאבא שלו שהוא יוצא מהארון, ואבא שלו גירש אותו מהבית".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"הסדרה מתארת סוג של אחדות. יש בה עדות, מגזרים ודעות שונות שחיו באותו מקום, באותה שכונה ובאותו בניין, והסתדרו. ביחס למה שקורה כיום, אני חושב שהיא משדרת אחדות ותמימות שאולי קצת איבדנו".
"ציון היה מצעיד את בני ברק סיטי לעתיד כלכלי מזהיר" - אוראל צברי (ציון)
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אם לא היית מגלם את ציון, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"הייתי מאוד נהנה לגלם את מורדי או את מרסל הספר. אבל לא בא לי לגלם אף אחד אחר. אני מאוד אוהב את ציון ואת הדמות שיצרנו".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על ציון שאנחנו לא יודעים עליו?
"אולי שהוא מיליונר, שעשה את עסקת חייו בנדל"ן בבני ברק. זו הסיבה שהוא כל כך משווק את בני ברק. אני מניח שככל שהיו עוברות ומתקדמות העונות, כך הוא היה הופך לראש עיריית בני ברק".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את ציון ומה מעסיק אותו?
"כמו שאמרתי, הוא הופך להיות ראש עיריית בני ברק ומצעיד אותה לעתיד כלכלי מזהיר. היא הופכת להיות עיר יותר גדולה מתל אביב".
אם ציון היה יכול להיות איתנו כיום, מה הוא היה אומר על המצב?
"קודם כל הוא היה נכנס ללחץ. הוא היה מתגייס לצבא בתור טנק מרכבה. זהו, זה מה שהוא היה יכול לעשות".
מה המשפט הכי חזק של ציון מכל העונות?
"הוא אוהב מאוד את ההגזמות של פרוספר, בעיקר ההשוואות למרוקו. כמעט כל מרוקאי בארץ הזדהה עם המשפטים האלה".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"אני זוכר בעיקר את הצחוקים. ימים שלמים התגלגלנו מצחוק ברמה שלא יכולנו להמשיך לצלם. עוד פספוס שאני זוכר קרה כשהייתי צריך לקפוץ על מיטה ולשבור אותה. להפתעתי, קפצתי אליה והיא לא נשברה. אז היינו צריכים לצלם כמה וכמה פעמים, עד שהיא נשברה".
אם היתה סדרת ספין־אוף של ציון, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"חד־משמעית עם ממוקה. ציון וממוקה עושים עסקים גרועים וכובשים את העולם. סדרה של ציון וממוקה מטיילים בעולם, נראה לי שזה היה יכול להיות פיפי".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב לציון?
"בעונה הקודמת באחד הפרקים היתה שבת חתן, ושרו המון זמירות שבת. אני זוכר את עצמי כתלמיד בישיבה תיכונית ברחובות. בשבתות כולם ישבו ושרו זמירות שבת, אז מאוד התחברתי".
מה היתה הסצנה שבה היית עצוב בשבילו?
"סצנה שבה ציון בוכה על כך שהשידוך שלו חומק לו מבין הידיים. זה קרה בגלל הקמצנות של אבא שלו וריבים מטופשים. הוא מאבד את האופציה שלו לשידוך ומתחיל לבכות. זה רגע שהתחברתי אליו בעצמי".
מה הסצנה שבה היית הכי שמח וגאה בשבילו?
"הרגע שבו הוא הוציא את להיט הטיקטוק שלו 'בני ברק סיטי' עם הלהקה שלו. מאוד שמחתי לראות כמה אהבה הדמות שלו קיבלה".
ומה הסצנה שבה כעסת על ציון?
"אולי בעונה הקודמת, שבה הוא נכנס למעדנייה של השכנים הרוסים ומחליט להמריד את כל השכונה נגדם בגלל אי־הבנה בענייני כשרות. פה כעסתי עליו, כי אני פחות מסכים עם זה. אני מאמין שכל אחד יעשה את מה שהוא מאמין בו, ומאוד התבאסתי ממנו".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"זה פשוט כיף לראות כמה שהסדרה דיברה לכל העם. כולנו חווינו אותו סיפור, וחיים באותו מרקם חברתי. בסוף כולנו פה יחד ובעזרת השם נישאר פה לעוד שנים ארוכות, עם עוד סיפורים ועוד חוויות טובות".
"אולי היינו רואים את מני בפוליטיקה" - עדי אלון (מני)
הצגת פוסט זה באינסטגרם
אם לא היית מגלם את מני, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"הייתי רוצה לגלם את אחת הדמויות המשוגעות יותר. הדמות של מני די רגועה ונורמטיבית. הייתי בוחר נגיד במרסל, הספר, כי מעונה לעונה הוא הופך לדמות קיצונית, קומית ופרועה יותר. נראה לי כיף גדול לשחק כזאת דמות".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על מני?
"קודם כל התחלנו לגלות על מני את כישרון השירה שלו. אולי בעוד עשר שנים, אם היו עוד עונות, היינו רואים את מני פוצח בקריירת שירה והופך להיות זמר. למרות שבתחושה שלי אם היינו פוגשים אותו בעוד עשר שנים, היינו רואים אותו מתעסק בפוליטיקה או כותב פוסטים של דעה בפייסבוק, בצד הימני של המפה. אולי הוא אפילו ילך לפוליטיקה. או שפתאום הוא יופיע עם איזה בחור בשם 'איתן בורכריס' כזה. לא יודע. זה מה שאני מרגיש".
מה המשפט הכי חזק של מני מכל העונות?
"זה דווקא משפט שאמרו למני: 'למה האוזניים של מני אסייג אדומות?' היה שם איזה סיפור שאני עם הבת של מישהו, ואז הוא רואה אותי, כאילו אחרי שהייתי איתה, ואומר לי את זה. היו אומרים לי את זה ברחוב כל הזמן - אז כנראה זה המשפט החזק ביותר של מני אסייג".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"פספוסי פציעות. זה הרי קאסט של משוגעים, אז יש לך את שלומי קוריאט ואת אריק משעלי שהולכים עד הסוף עם הדמות, ולא משנה מה. לדוגמה, עכשיו בעונה האחרונה יש פספוס של משעלי שאנחנו משחקים באולינג. והוא פשוט עם התנועות המשוגעות שלו זורק את הכדור בצורה מסוימת ועף על הרצפה ונפתחה לו האצבע. לו זה מאוד כאב - אנחנו נקרענו מזה".
אם היתה סדרת ספין־אוף של מני, עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"הדמות של מירי בוהדנה. מני והיא מגלים פתאום שהם לא משפחה, וזו היתה טעות. ואז הם מתאהבים וחיים באושר ובאושר עד עצם היום הזה. מה אכפת לי? אם כבר ספין־אוף, אז רק עם מירי בוהדנה. גם מני ושלום הם אחים, והם חברים".
מה היו הסצנות שבהן כעסת על מני, ואלה שהיית עצוב, שמח וגאה בשבילו?
"אין סצנה שהייתי עצוב בשבילו או סצנה שהייתי גאה בו על משהו. יש מהלך שלם של כל העונות שכששלום עצוב, מני עצוב בשבילו. וכששלום מצליח, אז מני גאה בו ושמח בשבילו. זה הקשר בין האחים האלה".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"שאנחנו חברה מגוונת וצבעונית, עם המון דעות, ואנחנו צריכים ללמוד לחיות ולצחוק יחד ובכיף, ולכבד אחד את דעתו של השני. אפשר להתווכח ולריב, אבל בסוף לאהוב ולשמוח ולכבד זה את זה - מה שלא קורה במדינה שלנו בתקופה האחרונה, וזה נורא ואיום. יש לנו מספיק שונאים מבחוץ. הלוואי שהיינו מאוחדים בכיף, כמו שהיה פעם, כמו אצלנו בסדרה".
"הקסם של ההומור הוא לגרום לך לשכוח מהצרות" - דניאל אסייג (שלום)
"היא לא קלטה שזאת בכלל המכולת של ממוקה עכשיו". דניאל אסייג על הרגעים הגדולים של "שנות ה-90". // כתב: אסף הדר, צילום: משה בן שמחון
אם לא היית מגלם את שלום, איזו דמות היית משחק בסדרה?
"כתסריטאי הראשי של הסדרה, אני מאוד מחובר לכל הדמויות, נהנה לכתוב אותן וליצור להן עולם. אם לא הייתי משחק את שלום, הייתי רוצה לשחק את מרסל - יש משהו בלהיות הנבל שכולם שונאים. נראה לי מאוד כיף לשחק דמות כזאת".
אם היו עוד עונות, איזה סוד היינו מגלים על שלום שאנחנו לא יודעים עליו?
"היינו מגלים שהוא לא רק קומיקאי, אלא גם שחקן דרמטי אדיר. היינו נחשפים לשלב הזה בקריירה שלו שפשוט עוד לא הגענו אליו בעלילה".
עשר שנים אחרי הנקודה שבה מסתיימת הסדרה, איפה אנחנו תופסים את שלום ומה מעסיק אותו?
"שלום בשיאה של הקריירה. עשר שנים אחרי שהסדרה מסתיימת הוא בדיוק יוצא עם המופע השלישי שלו לקופות. אחר כך הוא משתתף בפאנל של 'מועדון לילה' ומגיש פינה אצל יאיר לפיד. כל זה קורה עשור אחרי סיום העלילה".
אם שלום היה יכול להיות איתנו כיום, מה הוא היה אומר על המצב?
"הוא היה מנסה פחות לדבר על המצב ויותר להצחיק את החברים, להוציא אותם מהמצב ולגרום להם להפסיק לחשוב על הקושי שעוברים במדינה. זה בעצם הקסם של סטנדאפיסטים, לנסות לקחת אותך עם ההומור ולגרום לך לשכוח מהצרות".
מה המשפט הכי חזק של שלום מכל העונות?
"הוא מופיע בפרק הסיום של העונה הנוכחית, כשהוא אומר לאלינה: 'אני והילד זאת עסקת חבילה, זה לא מתאים לכל אחת'. זה מאוד מגדיר את שלום ואת סדר העדיפויות שלו בחיים".
מה הפספוס שאתה הכי זוכר מהצילומים?
"זה קרא בעונה החמישית של 'שנות ה־80'. שלומי קוריאט נתן לי כאפה בסלון של משפחתה אסייג. ועם כל הקושי שלי לא לצחוק, אני רואה את אבא שלי פשוט מתעלף מצחוק ומתענג על הרגע, כאילו מישהו נתן בשבילו כאפה שהוא כל הילדות רצה לתת לי".
אם היתה סדרת ספין־אוף של שלום, אבל רק עם דמות אחת נוספת מכל הקאסט - עם איזו דמות היית הולך?
"הייתי הולך על מורדי, כי שלום ומורדי, כשהם גרו בתל אביב, זה הרגיש לי שילוב מצוין. ואני חושב שעם הרצינות של שלום, חשוב שתהיה איתו דמות שקצת תקליל את האווירה, כמו מורדי. זה יכול להיות שילוב מהסרטים".
מה הסצנה שבה הרגשת שאתה הכי קרוב לשלום?
"זו שבה הוא נפרד מהילד בכניסה לבית של בקי ושומע את הילד קורא לבן הזוג של בקי 'אבא'. זה רגע שמאוד לא פשוט גם לשחק אותו".
מה היתה הסצנה שבה היית שמח בשביל שלום?
"הרגע שבו מודיעים לו שמרגול לוקחת אותו לפינה בתוכנית שלה. אחרי הרבה עונות שעברתי את הקשיים של שלום לנסות לפרוץ בתור בדרן ואת הקושי להתמודד עם ההורים שלו, שרוצים שהוא ילך לעבוד בעבודה נורמלית כמו שאר האחים שלו".
ומה הסצנה שבה היית הכי גאה בשבילו?
"הרגע שבו הוא מצליח כנגד כל הסיכויים בתור ילד מהפריפריה להגיע לקדמת הבמה לערוץ 2. זה רגע מאוד משמעותי".
מעבר לצחוקים, מה האמירה הערכית והחברתית שהסדרה מביאה?
"שאנחנו עם אחד ומשפחה אחת. כי כשאתה מסתכל על הדמויות שעלו ממדינות שונות, עם שפה שונה ותרבות שונה, ובסופו של דבר הם הסתדרו ולמדו לעזור ולהתחשב אחד בשני ולחיות כקהילה - אין סיבה שכיום, עשרות שנים אחרי, נריב על שטויות ועל עדות ועל דעות פוליטיות. יש לנו מספיק אויבים מבחוץ. כולנו עם אחד, וכמה שנהיה מאוחדים יהיה יותר קשה לבוא נגדנו".
הפרויקט הבא: שנות ה־50
בימים אלה עובדים שלום אסייג, דניאל אסייג ואור כהן על פרויקט חדש, שיחזור הפעם לשנות ה־50. "המעברה" תהיה סדרה קומית ומרגשת, שתשודר ברשת 13 ותספר את סיפור התקומה של ארץ ישראל, הקשיים והמורכבות בעלייה לארץ והגשמת החלום של יהודי העולם להגיע לארץ ישראל ולהתיישב בה.
סטיילינג: חומי פולק; איפור: ולריה שרמן כהנר; שיער ואיפור: רועי לולו; ע. צלם: אלון פלר; ע. סטיילינג: מרים קלוצ'נדלר; הלבשה: תכשיטים - collectro.shop; עדי - cos;
דניאל - ראלף לורן; אריק - H&M; שלום - Zara; אוראל - אוסף אישי; שלומי - חולצה וינטג', מכנסיים - COS, משקפיים - I-Optic טום פורד בר חדד; אוולין - וינטג' אורנה שאול
