תעביר לי בביטקוין: האם טרפת הקריפטו היא הדרך המהירה לעושר?

השבוע, בעודי ממתין בבית הקפה השכונתי לתורי, נעמד לידי גבר לבוש כתום, שאחז בקסדת בטיחות והגיע מאחד מאתרי התמ"א הבלתי נגמרים של תל אביב. "אתה יודע שבאירופה אתה יכול לשלם על הקפה בביטקוין?" שאל את בעל בית הקפה, שהנהן והשיב: "הלוואי שהיה לי כסף לשחק במטבעות דיגיטליים".

נדמה שהתקופה האחרונה העבירה את המטבע הדיגיטלי עמוק לתוך המיינסטרים הישראלי, כפי שהיו פעם מניית אמקור ובהמשך מניית טבע - הישראלים של היום מגלים את הביטקוין, גם אם מותר להודות שרובם הגדול לא באמת מבינים את כל המשמעויות והרבדים הקשורים במטבעות הדיגיטליים.

זה בסדר, לא צריך להתבייש. בעולם קיימים יותר מאלף סוגים של מטבעות דיגיטליים וקריפטוגרפיים - או בשמם העברי, מטבעות מבוזרים - שבהם אפשר לסחור בכל רגע נתון. הטכנולוגיה מאחורי מטבעות אלו נקראת "בלוקצ'יין" (בעברית: שרשרת בלוקים; ע"ר), מערכת המבוססת על גבי רשת של מחשבים, המחוברים זה לזה באמצעות האינטרנט. מחשבים אלה מנהלים מעין "מאגר נתונים", והרעיון המרכזי מאחורי הבלוקצ'יין הוא יצירה של מערכת לניהול עסקאות ולהעברת מידע ללא גורם מרכזי המנהל או מתווך בין משתתפי ההעברה. במילים אחרות, מסחר שמתנהל מחוץ לגופי המסחר המוסדיים, הרשמיים, ויש שיגידו המנוונים.

ב־16 השנים האחרונות המטבע הדיגיטלי המוביל בעולם הוא הביטקוין, זה שהערך שלו הגיע בשבוע שעבר לשיא היסטורי כשחצה את 70 אלף הדולרים למטבע אחד, ועורר היסטריה עולמית. הביטקוין לא כפוף לשום ממסד ממשלתי או כלכלי, ומתנהל ללא מדיניות מוניטרית של ממשלות. זו הסיבה שמצד אחד התנודות בו חריפות ומהירות. מצד שני, הוא מספק עבור מיליונים ברחבי העולם את האפשרות לנהל מערכת כלכלית אלטרנטיבית אל מול מה שנתפס בעיניהם כסיאוב של המערכת הקיימת, שגם כך, לטענתם, מתקרבת למשבר שימשוך גם את הסקפטיים ביותר לעולם המטבעות הדיגיטליים.

"סבלנות לא ישראלית"

לפני כחודש וחצי אושרה בארה"ב האפשרות לרכוש קרנות סל העוקבות אחרי פעילות הביטקוין. זה קרה לאחר שהמטבע הראה גרף עלייה של 7,500% בחמש שנים. מאז חזר הטירוף סביבו, אולם אולי בפעם הראשונה הפך הדבר מעסק למשוגעים בלבד ברחבי העולם, לחלק אינטגרלי בשיחות הסלון, כולל בישראל. אף שהגורמים המוסדיים בארץ ובחו"ל עדיין מביטים בו בהרמת גבה, שלא לומר בזלזול, נדמה שהרכבת הזאת יצאה מהתחנה והמטבעות הדיגיטליים הופכים, אפילו עבור הישראלי השכיר הממוצע, לחלק מתיק ההשקעות.

"מדוחות שערכו על היקף הפעילות בישראל בעבר, הישראלים עדיין לא מיצו את פוטנציאל העניין במטבעות דיגיטליים", אומרת נעה משיח, מנכ"לית איגוד הביטקוין הישראלי. "אנחנו במקום יפה באמצע, לא בהיקפים של ארה"ב, ששם העניין גדול וקל להיכנס לשוק, אבל גם לא כמו במדינות מתפתחות עם אחוזים בודדים של כניסה לשוק.

"חשוב להבין שבישראל עדיין יש חיכוך רב עם המערכת הבנקאית, והמשתמשים לא תמיד מצליחים להוציא ממנה ולהחזיר אליה כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים, מה שמהווה חסם לכניסה לשוק הזה. למרות כל זה, יש לא מעט סטארטאפים וחברות בתעשיית המטבעות הדיגיטליים הישראלית, שמפתחים את הטכנולוגיה ומעסיקים יותר מ־3,000 עובדים בארץ".

"ברגע שהמשקיעים המוסדיים נכנסו לעולם המטבעות הדיגיטליים, היה ברור שזה צעד היסטורי", אומר הפרשן הכלכלי דודו הולצמן. "עכשיו אנשים צריכים להחליט אם הם רוצים לעלות על העגלה הזאת, שעוד תעשה רווחים והיסטוריה גדולה הרבה יותר, או שהם נשארים להאמין בגופים הרגילים.
"אני חושב שאנשים לא מפחדים מהביטקוין ומהמטבעות הדיגיטליים, אלא שיש פשוט בורות בנושא כי לא כולם מבינים במה מדובר. ברגע שאנשים לומדים וחוקרים את הנושא, הם מבינים שהם ברגע היסטורי, ושאם ייכנסו עכשיו, בעתיד יוכלו להגיד שהם היו ראשונים במשהו גדול מאוד. הישראלים צריכים להבין שבין שירצו ובין שלא, במוקדם או במאוחר הביטקוין יהיה מרכיב חשוב בפנסיה ובקרנות ההשתלמות שלנו. מי שלא רואה את זה, עיניו לא בראשו".

מי שכן רואה זאת הוא מקס סימקין (27), עובד במשרד ממשלתי בכיר עם "משכורת של שכיר וחיים של שכיר, שמבין שעם המשכורת שלו, החלום על דירה יכול אולי להיות לא ריאלי".

בעשור האחרון מפריש מקס חלק מזערי מהמשכורת שלו לטובת השקעה במטבעות דיגיטליים. "יש אנשים שמפרישים למשכנתא, לי יש תיק מניות. חשבתי שאני צריך להפריש למשהו שייתן לי את התשואה הטובה ביותר", הוא מסביר. "הבנתי שאני צריך להיות סבלני, תכונה מאוד לא ישראלית, כי הישראלים רוצים הכל כאן ועכשיו. למדתי על בשרי הרבה דברים, ואני עדיין לומד, אבל אני יכול להגיד שגם עבור שכיר כמוני, מדובר באפיק השקעה מצוין. רק שאף אחד לא יצפה כאן לעשות כסף מהיר ואקזיט שאחריו לא יצטרך לעבוד. אני לא מאמין בזה וזה לא יקרה, לפחות לא לי, אבל המטבעות הדיגיטליים יאפשרו לי לחיות חיים נוחים יותר בזכות ההשקעה בהם, אין לי ספק בזה".

חברו של מקס, תומר מרגי, מפיק בתחום הטלוויזיה, מחייך. "אם הייתי מקשיב למקס בשנת 2011, כשהוא בא להרצות לי על מטבעות דיגיטליים, היית מדבר עכשיו עם מיליארדר. במקום זה, אתה מדבר עם אידיוט...

"אם באותו הרגע בזמן הייתי משקיע רק אלף דולר, היום אני מניח שהייתי במצב כזה שלא הייתי צריך לעבוד עוד בחיים. עם זאת, אני חושב שעדיין לא מאוחר לעשות את זה. הפיצוץ הגדול בביטקוין עוד לא החל. אנשים צריכים להבין שאם ייכנסו עכשיו ויהיו סבלניים, הם יהיו חלק מההיסטוריה.

"תראה, אני לא הבנתי בזה כלום וגם עכשיו אני עוד לומד. עשיתי את כל הטעויות האפשריות עד שהבנתי מה צריך לעשות. סביר להניח שעוד אעשה טעויות בהמשך, אבל בראייה רחבה קשה לי להאמין שכל המשקיעים טועים. אני חושב שדווקא מי שלא נכנס הוא זה שטועה, ובגדול".

מרגי משקיע בכמה סוגי מטבעות מתוך אלפי סוגים שונים שניתן לסחור בהם, ולמעשה רוב ההשקעות שלו מתרכזות כרגע במטבע הדיגיטלי. "אני יושב שעות מול הרצאות ביוטיוב, קורא מאמרים בנושא", הוא אומר. "זה לא שאני מומחה לביטקוין, אבל אני לומד כל הזמן ומבין שאנחנו בתקופה היסטורית שבה אפשר לשנות את העתיד הכלכלי שלנו".

"משחק סכום אפס"

התקופה ההיסטורית שעליה מדבר מרגי כוללת, נכון להיום, 430 מיליון בני אדם שמחזיקים במטבעות דיגיטליים ברחבי העולם. ליותר מ־88 אלף מהם יש נכסי קריפטו בשווי של לפחות מיליון דולר. מתוכם, יותר מ־40 אלף מחזיקים את עושרם בעיקר בביטקוין. בעולם של 8 מיליארד איש, לא פלא שכל מי שמחזיק בביטקוין טוען שאף שיש כבר מיליונרים בעולם, העסק הזה בכלל לא מתקרב למצות את הפוטנציאל שלו.

עם זאת, לא רק מוסדות כלכליים ותיקים מתנגדים להכניס את המטבע לתיק ההשקעות שלהם או מביטים בו כבסוג של תרמית - גם כלכלנים ופילוסופים של הכלכלה רואים בו סוג של "פירמידה".

"כשאנחנו עושים השקעה פיננסית, אנחנו מביאים בחשבון שלושה מרכיבים עיקריים", מסביר הכלכלן ד"ר יובל אופק שני. "הראשון - איך ישתנה שווי הנכס עד שנמכור אותו, השני - מה נקבל בגינו בשוטף, והשלישי - הסיכון, כלומר מה הסיכוי שנפסיד חלק מההשקעה או את כולה.

"אם נקביל את זה לרכישת דירה להשקעה, הראשון הוא שינוי במחיר הדירה והשני הוא תשלומי השכירות החודשיים. בביטקוין, החלק השני, התשלומים השוטפים, הוא בוודאות אפס, והחלק הראשון, המחיר שבו אמכור את הביטקוין, תלוי בנכונות של מישהו אחר לקנות אותו. זה נכון תמיד, אבל בדרך כלל לסחורה יש גם ערך שימוש ולא רק ערך החזקה. אם קניתי דירה להשקעה, תמיד אוכל לגור בה.

"דוגמה נוספת היא זהב. יש אנשים שמשקיעים בזה, וגם בו התשלומים השוטפים הם בוודאות אפס, אבל לזהב יש ערך שימוש. רוב הצריכה השנתית של זהב נובעת מייצור תכשיטים. גם אם אנשים לא ירצו להחזיק אותו כהשקעה, עדיין ירצו להכין ממנו תכשיטים.

"ביטקוין הוא משחק סכום אפס. הוא לא מייצר ערך בפני עצמו, היכולת שלי לקחת כסף הביתה תלויה בזה שמישהו אחר יכניס כסף במקומי. כל עוד יש הייפ - עוד כסף ייכנס פנימה, אבל בשלב מסוים, מסיבה כלשהי, תהיה רוויה ואנשים יפסיקו להסכים להכניס כסף. זה יהיה השלב שבו העסק יקרוס".

ד"ר אופק שני מרבה להגיב בנושא גם ברשתות החברתיות, בעיקר לגולשים שמנסים להסביר לו שהוא מיושן ולא מעודכן. "אף אחד לא ירצה להישאר אחרון עם הנכס ביד", הוא מוסיף. "במובן הזה, זה דומה מאוד למשחק פירמידה. בהחלט אפשר להרוויח מפירמידה, במיוחד אם נכנסת מוקדם מספיק, אבל בשורה התחתונה זה לא בר־קיימא. אגב, אני ממש לא מתחייב כמה זמן זה ייקח. זה יכול להיות עניין של שנים, ומובן שיהיו מי שירוויחו מזה מיליונים".

אבל האמת היא שהביטקוין הוא אפילו לא משחק סכום אפס. הוא משחק סכום מינוס. אפשר לחשוב על שוק הביטקוין כמו על אמבטיה - אפשר לממש רווחים רק כל עוד יש כסף באמבטיה, אבל היא דולפת. בכל שנה צריכים מי שמכונים "כורי הביטקוין" לשלם כסף אמיתי על חשמל ועל כוח מחשוב, אז אם בשלב מסוים תפסיק כניסת הכסף לשוק, המחיר לא יעמוד במקום אלא ירד, משום שעדיין ייצא כסף על עלויות התחזוקה הגבוהות.

מנגד, הולצמן טוען שתפיסת העולם הזו מתעלמת מכך שבמקודם או במאוחר, גם הכלכלה הרשמית והפיזית, זאת שאפשר לגעת בה, תקרוס לתוך עצמה.

"ואז מה יקרה?" הוא שואל, וכמובן עונה: "אנשים יחפשו אלטרנטיבה והאלטרנטיבה הזאת תהיה הביטקוין, כי אחרת לא יהיה להם מה לעשות בכסף שלהם. בעוד עשר שנים מהיום אף אחד לא ידבר על הביטקוין במונחים של בועה, אלא כעל משהו סולידי למדי".

"שונה מבועות אחרות"

אחרי השיחות עם המומחים נכנסתי ליוטיוב ולרשתות, ללמוד קצת אם אני באמת יכול לזנוח לרגע את החלומות להתעשר מעבודה מבלי להמתין לפנסיה.

מתברר שיש איגודים לביטקוין, לצד אלפי ישראלים שכבר הפכו למיליונרים ונוסעים במכוניות מפוארות, או ככה לפחות הם מספרים בטיקטוק, ויש גם מלחמה גדולה ברגולציה, כי כרגע הבנקים עדיין מפעילים את כל כובד משקלם על התעשייה הזאת. אף שגם הם כבר מאפשרים לקנות מטבעות, לא ממש נוח להם שאנשים אחרים מנהלים מערכת כלכלית מקבילה.

"יותר ויותר אנשים מגיעים לבנק ושואלים על ביטקוין", מסביר ערן, עובד בכיר בבנק גדול. "לעיתים יש אנשים שמבינים הרבה יותר מאיתנו, ואנחנו מרגישים שזה תחום חדש שאין טעם להתעקש ולהילחם לא להבין בו.

"אני חושב שלהרבה מאוד אנשים בבנקאות הישראלית יש פעילות ענפה במטבעות דיגיטליים, והם בטח לא הצטרפו עכשיו. מי שמצטרפים ביתר שאת הם אזרחי ישראל, הרבה בזכות זה שהבנקים הפכו את העסק לנגיש, והוא יהיה נגיש עוד יותר בשנים הקרובות".

מרגי סבור שהשיחות בכל מקום לא מעידות על בועה שעומדת להתפוצץ, אלא דווקא להפך. "גם אם בקרוב שוב נראה נפילה בערך המטבע, ברור שהכל יחזור, ובגדול יותר", הוא קובע. "זה שיותר אנשים מדברים על ביטקוין מעיד על דבר אחד: בעתיד המטבעות הללו ייסחרו בערך ריאלי, לא יהיו תנודות מטורפות ולא יהיה הבדל כאשר אתה מדבר על ביטקוין או על מניית אנבידיה או טסלה".

"בכל המובנים האלה, הסיפור של הביטקוין לא יוצא דופן", אומר ד"ר אופק שני. "קח, לדוגמה, את אחת מהבועות המפורסמות בהיסטוריה - בועת הצבעונים שהתפתחה במאה ה־17 בהולנד. במשך כמה שנים אנשים היו מוכנים לשלם סכומים שמקבילים להכנסתם השנתית בעבור פקעת צבעוני יחידה, רק מתוך התקווה למכור אותה במחיר גבוה יותר בהמשך. כמו הביטקוין, גם הצבעונים לא הניבו תשלומים שוטפים. כמו הביטקוין, גם לצבעונים היה פחת.

"אבל הביטקוין כן שונה מבועות אחרות, למשל מבועת הנאסד"ק של ראשית שנות האלפיים. אז העלייה במחירי הנכס היתה מתוך ציפייה לרווחים גבוהים בעתיד של החברות מעסקים אמיתיים (מכירת מוצרים ושירותים; ע"ר), שיאפשרו חלוקה של דיבידנד למשקיעים. בועות הן ממש לא סיפור חדש או ייחודי לתקופה. מה שמתאים לתקופה, שהיא תקופה של חידושים טכנולוגיים, הוא שהביטקוין הוא בועה שמבוססת על חידוש טכנולוגי".

משיח טוענת שבדיוק בשל כך, האיגוד קיבל על עצמו להסביר לישראלים שאין להם ממה לפחד, בטח בתקופה האחרונה.

"אנחנו רואים עלייה בכל מדדי החשיפה למטבעות דיגיטליים", היא אומרת. "יותר אנשים קונים מטבעות דיגיטליים, יותר אנשים פונים אלינו ושואלים שאלות, יותר אנשים מצטרפים לקבוצות פייסבוק בנושאי המטבעות. אנחנו רואים עלייה במספר האנשים שצמאים לידע והיקף פעילות גובר של החלפנים הישראלים, שמוקדי השירות שלהם עמוסים מאוד למרות שהם מתגברים אותם, כי העניין עלה עם עליית המחיר.

"מדובר באנשים שרוצים לקנות בתקווה שהמחיר יעלה עוד, ובכאלה שהחזיקו ביטקוין ומעוניינים למכור ברווח. בכל מקרה, אנחנו ממליצים ללמוד על הנושא ולא להתפתות להייפ, גם כדי לא לעשות טעויות בדרך ולאבד את כספכם וגם כדי להבין שמחיר המטבעות הוא תנודתי".

נכון או לא נכון? כל מה שצריך לדעת על ביטקוין

ביטקוין הוא בעצם הונאת פירמידה? הרשויות בארה"ב לא מגדירות את הביטקוין כהונאה, וזאת בשל כמה סיבות - למשל, שאין השקעה קטנה שמבטיחה תשואות גדולות, וגם פרוטוקול המערכת פתוח ושקוף לכולם.

ביטקוין ומטבעות דיגיטליים הם לא חוקיים? בעבר וגם בהווה שימש הביטקוין לעסקאות לא חוקיות ולפעולות מהתחום האפור, אך ככל שהממסד והרגולציה בתחום מתחזקים, כך גם מצטמצמות הפעולות הלא חוקיות בו. נכון להיום, אחוז אחד בלבד מכלל העסקאות במטבעות דיגיטליים הן פליליות.

האם אפשר לשלם במקומות בעולם במטבעות קריפטו? בהחלט כן, כבר כמה שנים, אך האם בעתיד יתנהלו חיינו באמצעות ארנק דיגיטלי? ייתכן, אבל נכון לעכשיו, החשדנות של הבנקים, חברות הביטוח והמוסדות הפיננסיים מרחיקה את היום הזה, בטח במדינות כמו רוסיה או סין.

האם אוכל לאבד את כל כספי בשל טעות טכנית או איבוד הארנק שלי? בהחלט. שגיאת הקלדה או אובדן הסיסמה לארנק יובילו בהכרח לאובדן הכסף. הטכנולוגיה בנויה כך שבכל טעות טכנית ייתכן שתאבדו את כל כספכם. מבקרי המטבעות הדיגיטליים מסמנים את הטכנולוגיה הבעייתית כאחת הסיבות להתרחק מהמטבעות הללו.

האם ניתן "להריץ מניות" בתחום הקריפטו? מחקרים מראים שלא פחות מ־%70 מהעסקאות היומיומיות בתעשיית המטבעות הדיגיטליים הן עסקאות מזויפות, שנועדו להראות על עניין בתחום ובעצם לגרום לעליית ערך המטבעות.

אחרי שהגיע לשיא כל הזמנים, האם הקריפטו יקרוס בקרוב שוב? כל ההערכות ההיסטוריות מראות שכן, אך לא יכולות לנבא מתי במדויק. הקריפטו נע במעגלים של שלוש שנים פחות או יותר, מגיע לשיא חדש ואז מתרסק שוב והולך אחורה בשווי הערך שלו. במצבים כאלה יש בורסות של מטבעות דיגיטליים שפושטות רגל ואיתן הולך לאיבוד הכסף של המשקיעים, אך האירועים הללו יוצרים גם הזדמנויות היסטוריות בעבור משקיעים ותיקים וחדשים כאחד. ההערכה היא שברגע שהמטבעות יעברו תהליך מיסוד רחב יותר, כך תגיע ההתייצבות במעמדם והם יהפכו לתנודתיים הרבה פחות.