"אתם קוצים ואני שושנה": חזרנו לרס"רים המיתולוגיים של צה"ל

הדמות הכי מיתולוגית בבסיס

ספק אם יש ישראלי ששירת לאורך השנים בצה"ל, ולא נושא עימו זיכרונות מיתולוגיים מדמותו של רס"ר הבסיס. אותה דמות מאיימת (ולרוב משופמת), עם שאגת הפקודות המפחידה והעיניים רושפות האש, שעצם נוכחותה גרמה פיק ברכיים לכל החיילים. מי לא רעד מאימת זימון למשפט צבאי? מי לא נשלח במצוותו לסייד לשווא עצים או לגרז כלי נשק, ברוח השיר הגששי הנודע "עוזי עוזי, הוא לא נקי"?

ושפם, על שום מה?

רוב הרס"רים הישראלים שהשתתפו בייסודו של צה"ל היו למעשה בוגרי הצבא הבריטי, ורס"ר ללא שפם נחשב באותם ימים לדבר מה פגום, חסר. רוב הרס"רים נהגו לטפח את שפמם בגודלו וברוחבו, והמהדרין משחו אותו במרקחות שונות בעלות ריח אקזוטי נעים. ניחוח זה נישא באוויר כשחלפו בין שבילי הבסיס עם מקל בידם או תחת בית השחי, שוב - כמנהג הצבא הבריטי.

מ"ספיחס" עד "תאג"ד": הרס"ר בתרבות הישראלית 

את הרס"ר הידוע ביותר, רס"ר שמש, שהרבה להתעלל בבנצי, במומו וביהוד'לה, גילם השחקן יוסף שילוח ז"ל בסרט "ספיחס" (בצילום) מסדרת "אסקימו לימון" ובהמשכון שלו, "סבבה".

"ספיחס", שיצא ב־1982, התייחס לתחילת דרכו של צה"ל, כשהרס"ר אופיין עדיין בסטריאוטיפ ברור: בעל אינטליגנציה מאותגרת, דובר במבטא מודגש, שמתעסק בהשלטת משמעת בבסיס תוך הצקה קבועה לחיילים ששונאים אותו. ואף שבעשורים שחלפו הפך הרס"ר לדמות מכובדת וחשובה, הסטריאוטיפ ההוא ממשיך לככב מדי פעם בקולנוע ובטלוויזיה. למשל, רס"ר בן שבת מ"נשיקה במצ"ח", רס"ב גבריאל שוקרון מ"מ.ק. 22", ולאחרונה גם רס"ר ניסים מהסדרה "תאג"ד", בגילומו של קובי פרג'.

בין מפקד קשוח לאבא קפדן

דימוי הרס"ר בשנים הראשונות של צה"ל לא היה גבוה. הוא נודע בפולקלור כנַגָד שכוחו במותניו - אבל לא באיברים נעלים יותר. את דרגותיו ענד על פרק היד ברצועת עור רחבה, ולא על הכתף (נוהל שהשתנה רק בעשורים האחרונים), והלצים נהגו להתבדח: "למה יד ולא כתף? כי זה המרחק אצלו בין השכל למעשה".

הרס"ר היה אחראי על תפקוד המחנה כמקום מסודר ונקי, ופיקד - כ"אבא" קפדן - על הסדר והמשמעת של כל החיילים. כנגד קשוח הוא נדרש לתווך, למעשה, בין החייל המפונק שהגיע מהבית לבין המנגנון הצבאי המורכב והתובעני, ולהטמיע את המגויס הטרי לתוך התבנית הצה"לית. לשם כך נדרשו לו אינספור תרגילים, הוראות, עונשים ומסדרים, במטרה ליצור מהחייל בורג משומן שישתלב ביעילות במערכת, ללא תקלות מיותרות.

דבר זה יצר אצל חיילים רבים מצבים קשים, בעיקר בתחילת השירות, והותיר אצלם לעיתים טינה גדולה כלפי הרס"ר, שלא פגה גם בהמשך החיים. לעומתם, היו שנפרדו בתום שירותם מרס"ר הבסיס בהתרגשות - ונצרו אותו בליבם לטובה לשנים רבות.

הרס"רים מפורסמים בצה"ל

דוד רוקני

הרס"ר הכי ידוע בארץ. פרסומו לא בא לו בשל דרגתו הקבועה, אלא דווקא בשל זו הזמנית - אלוף משנה, שאותה היה מקבל מדי שנה למשך 42 יום במסגרת ההכנות לטקס הדלקת משואות העצמאות בהר הרצל, שעליו פיקד 34 שנים ברצף. נוסף על כך, שימש רוקני במשך 35 שנים בתפקידי מטה והדרכה בחטיבת גולני, ובשנות ה־70 היה רס"ר בה"ד 11. הוא בן 92, וגר ברמת גן.

חזי עובדיה

"רס"ר חזי" כפי שכינוהו כולם, עלה לארץ מתימן ב־1935, בגיל 12. עם קום המדינה ב־1948 התגייס לצה"ל, ובשל ניסיונו הקודם בבריגדה היהודית בצבא הבריטי מונה לרס"ר מחנה תל השומר, שבו שכן בין השאר גם בסיס קליטה ומיון של צה"ל. שמעו של עובדיה יצא כרס"ר קפדן מאין כמוהו, שכדאי להיזהר מפניו. הוא שימש בתפקיד עד 1974 ונפטר ב־2012, בגיל 90.

ויקטור ששון

נודע כ"רס"ר ויקטור" וחלש על מחנה הקריה בתל אביב. כרס"ר נהג לעמוד בשער הצפוני של המחנה (כיום רחוב קפלן) ולבחון בקפידה כל חייל וחיילת. הוא לא היסס לגעור על כל הפרה, קלה כחמורה. אם העיר בפעם השנייה - ולויקטור היה זיכרון מופלא - היה צועק כך שכל שוכני הקריה שמעו. הוא נפטר ב־2003.

יצחק טאיטו

לטאיטו בן ה־82 היתה תפיסה שונה מעמיתיו: הוא התנגד לאיומים ולעונשים, בנימוק ש"הסברה וחינוך עדיפים על עונשים או על שליחת החייל/ת למשפט". טאיטו ניחן בקול חזק וסמכותי, שנשמע היטב בכל מסדר סיום בבה"ד 1.הוא שירת 44 שנים, עד 2012, ונחשב לחייל הוותיק ביותר ששירת בצה"ל.

עוד רס"רים בלתי נשכחים: שי יניב ("שיקל"), בית ספר לטיסה בחצרים; יעקב עשהאל ("הסוס הלבן"), ג'וליס; שלמה ישראלי, סיירת מטכ"ל; יום טוב חזן, מחנה שרגא; אהוד בנאי, חטיבת הנח"ל; ליאת בן אבו, עיר הבה״דים; מעין אטיאס, בה״ד 7

משפטי מפתח אהובים של רס"רים

"קשה יש רק בלחם, וגם אותו אוכלים"

"עקום זה דרך הישר"

"תורנות מטבח זה כיף"

"צבוע זה חדש, רטוב זה נקי, בורקס זה חגיגי"

"סתום את הפה כשאתה מדבר איתי"

"נוח יש רק בתיבה"

"מה אתה מערבב אותי, אני נראה לך קצפת?"

"אני רוצה פה שירותים ומקלחת בית מרקחת"

"מה שלא הורג אותך מחשל אותך, מה שהורג אותך מחשל את אמא שלך, ומה שהורג את אמא שלך - מוציא אותך ל'מיוחדת'"

"תנקו את הבסיס עד רמת הנמלה המתעפצת"

"לא מספיק שאתה מאחר, אתה גם לא מגיע בזמן?"

"אתה בא או הולך?" (למראה חייל שהגיע לבסיס עם כומתה הפוכה)

"אל תעצבנו אותי, למה אני מתחיל להתעצבן"

"קר זה אוטו באנגלית"

"קצת קשה אז דתיים?"

"עייף זה שתי אותיות באנגלית: I F"

"אני לא מאשים אותך, אבל לדעתי אתה אשם"

"ככל ששק הכביסה מתמלא - ככה הבית יותר קרוב"