שירים עד כאן: האמנים שכתבו והלחינו בזמן המלחמה מספרים על היצירה מתוך הכאב - והרצון לנחמה

ליאור נרקיס "לא מפסיק לבכות, אבל שואב כוח מהחיילים" לי בירן ואליאנה תדהר כתבו שיר "כמו תפילה" והזמרת נרקיס מקווה "לנחם את אלו שאהוביהן נקטפו מהן" האמנים שהתגייסו בצו 8 מוזיקלי מספרים איך נולדו שירי המלחמה החדשים, ומול מי זכו לשיר אותם

לי בירן ואליאנה תדהר
בשורה טובה

מילים: אליאנה תדהר, לי בירן

לחן, עיבוד והפקה מוזיקלית: לי בירן

ב־7 באוקטובר, כמו כל עם ישראל, לי בירן ואליאנה תדהר ישבו מול הטלוויזיה. "היינו שבורים, מתוסכלים, דואגים", מספר בירן, שבישר השבוע ביחד עם אליאנה שהשניים מצפים לילד ראשון.

"דיברתי עם אליאנה, לקחנו את זה שנינו והמשכנו לכתוב יחד. זה מאוד ריגש אותה, והיא הרגישה שיש משהו מרפא במנגינה הזאת. מוזיקה היא פלא עולם, יש לה את הכוח ואת היכולת להכיל את הרגשות הכי מורכבים של הנפש האנושית, גם אם הם סותרים לפעמים. אנחנו מרגישים עכשיו הרבה דברים, ורצינו להכניס את זה לשיר. אנחנו מרגישים פחד, אבל גם אמונה, עצב אבל גם תקווה, שכול אבל גם אחריות להמשיך את החיים.

"אחרי שהשמענו אותו בפעם הראשונה למשפחות שלנו, הרגשנו שאולי הוא יכול לעזור לעוד מישהו כמו שהוא עזר לנו, אפילו קצת. השיר נגמר ב'שרק תבוא בשורה טובה', כמו תפילה, והדבר הראשון שכולם אמרו בסוף היה 'אמן'.

לי בירן ואליאנה תדהר בהופעה למשפחות החטופים, צילום: ללא

"כל מה שקורה עכשיו נכנס לי ללב. אליאנה ואני מסתובבים בארץ, פגשנו משפחות של מפונים ושמענו סיפורים. כל אדם הוא סיפור, ואחד מהם הוא סיפורן של שלוש אחיות מבארי שניצלו. הן ניגשו לאליאנה וביקשו להכין סרטון תודה לאח שלה, ארז, שהיה זה שהציל אותן. אח של אליאנה, יוצא יחידת קומנדו, היה חלק מהכוח שנכנס לקיבוץ, וכשפינו את האחיות הללו, כדי שהן לא יסתכלו על הזוועות, אמרו להן 'זה אח של אליאנה תדהר'.

"סיפור נוסף שנגע בי הוא זה של רון יהודאי ז"ל שנרצח במסיבה ברעים והיה אחיו של חבר שלי. המשפחה שלו ביקשה שאשיר בעלייה לקבר את השיר 'מלאכים', ואני לא ידעתי איך אני שר כשאמא משתטחת על קבר וזועקת, אז עצמתי עיניים ופשוט התפללתי. ביקשתי מרון ז"ל שישיר דרכי לאמא - וזה מה שהרגשתי, שהוא שר דרכי".

אתה מצליח לראות את עצמך שר את השיר אחרי המלחמה, בהופעה רגילה?

"אנחנו ננצח, בעזרת השם, נשמיד את האויב הארור הזה, נעבור לשלב התקומה ונשיר את השיר שלנו. תמיד נחשוב על מה שקרה ב־7 באוקטובר ועל מה שקורה עכשיו. אנחנו מאבדים חיילים קדושים ונצטרך לחיות גם בשבילם, כי במותם ציוו לנו את החיים".

נרקיס
הבלדה למחכות

מילים: נרקיס, צליל קליפי, מור ששון

לחן: צליל קליפי, מור ששון

עיבוד והפקה מוזיקלית: נדב "נאבי" אהרוני

השיר "בלדה למחכות" נכתב ביחד עם היוצרות צליל קליפי ומור ששון, לפני שהתחילה המלחמה.
"צליל, השותפה שלי לאלבום החדש שתוכנן לצאת בזמנים האלו, מכירה את הנפש שלי לעומק וכתבה איתי על התמודדות שלי בענייני האהבה בחיי, על כל העליות והמורדות", מספרת נרקיס.

"מאז פרוץ המלחמה הארורה, בעודי מסתובבת ונפגשת עם אלמנות צעירות ואימהות שאיבדו את יקיריהן, הבנו שהשיר הזה שייך לכל המחכות באשר הן. בלט לי בעיקר שהמלחמה הזו קטפה הרבה זוגות ונגעה בשורש של העולם כולו - האהבה.

נרקיס בהופעה במהלך המלחמה,

"את ההקלטות הראשונות הקלטתי כשאני לא מפסיקה לבכות. כל האולפן הרגיש את המתח ואת המשמעות שהשיר קיבל. כולנו היינו ביראת כבוד מול הדבר הזה, בתקווה גדולה שהוא הולך להיות נחמה לנשים שרק רוצות את החיבוק מהאהוב שלהן. בהתחלה לא חשבתי שמישהו ירצה לשמוע מוזיקה בזמן הזה, כשכולם צמודים לחדשות 24 שעות ביממה, ובכל זאת אמרתי 'אשתף, ומי שיש לו קשב כרגע - מוזמן'.

"מייד הוצפתי בתגובות שמרסקות לי את הלב. כל אחת לוקחת את זה למקום האישי שלה, והשיר גורם לה להתחבר לכאב, להתפרק, להשתחרר דרך הבכי והזיכרונות".

איזה רגע נחרט לך במיוחד מהמלחמה?

"אחת מההלוויות הראשונות במלחמה היתה של אביעד כהן ז"ל, שנרצח כשיצא להגן על היישוב פרי גן, הסמוך ליישוב שלו שלומית. אביעד הוא הגיס של אחותי בתאל, אב לשישה ילדים ואח לשישה אחים. התמונה שבה האמא והאישה רכונות על הקבר ובוכות את חייהן היא תמונה שלא אשכח לעולם.

"התמונות והסיפורים שאני רואה ממלאים אותי בעצב, אבל גם ברצון לעשות - לחבק, לעודד, לתרום. זה מדרבן אותי להופיע ולהוציא מוזיקה, זו הדרך שלי לתת מעצמי.

"ברוך השם, אני מופיעה הרבה לחיילים ביחידות מיוחדות, טייסת, יחידות טכנולוגיות ועוד. זכיתי לפגוש את עם ישראל בתפארתו, ולהבין שאנחנו באמת עם אצילי עם הצבא הכי מוסרי וחזק שיש".

איפה את מחכה לשיר אחרי המלחמה?

"אני מדמיינת את כל איילון נחסם לתנועה בגלל ריקודי שמחה עד הבוקר, כשהחטופים שלנו יחזרו בשלום. שכל עם ישראל, באחדות מלאה, רוקד את מה שהפסיקו באמצע המסיבה ההיא ברעים, אמן".

עטרה אוריה
לתמיד

מילים: עטרה אוריה

לחן: עטרה אוריה ואריאל טוכמן

הפקה מוזיקלית: אריאל טוכמן ועברי לידר

עטרה אוריה לא מצליחה ליצור בתקופה הזאת ולא חשבה לרגע להוציא שיר. "בתחילת המלחמה, ועדיין, הרגשתי בעיקר פחד וחוסר אונים, כאוס גדול", היא מספרת. "ביום השני או השלישי קיבלתי טלפון משוטר, שאני מכירה מסרט קצר שהשתתפתי בו לפני שלוש שנים. חלק גדול מהצוות היו שוטרים, ואני כתבתי את השיר כשיר הנושא של הסרט. השוטר שהתקשר אלי אמר שהוא זוכר אותי שרה את השיר על הסט עם גיטרה, וביקש שאשלח להם אותו, אחרי שאיבדו עשרות חברים בקרב במשטרת שדרות.

"הוא רצה להשמיע אותו לשוטרים, ולי לא היתה אפילו סקיצה, אז הגעתי הביתה, הקלטתי עם גיטרה ושלחתי לו. הוא חזר אלי ואמר שהשוטרים שמעו את השיר ושכולם בוכים. שהם זקוקים לשיר הזה ורוצים שהוא ייצג את המשטרה ואת כוחות הביטחון. אמרתי מייד 'ברור', הרגשתי שאני ממלאת פקודה. התארגנו מהר עם עברי לידר ואריאל טוכמן, נכנסנו לאולפן ליום וחצי והשיר יצא".

איפה את מופיעה בימים אלה?

"איפה שאומרים לי. שולחים לי הודעות ואני באה. אני לא לוחמת, אבל אני מגויסת לאן שקוראים לי: מפגשים עם מפונים, פצועים בבתי חולים, אירועי התרמה, הלוויות, מה שצריך. אני מסתובבת בארץ עם הרבה אמנים ישראלים, עוברת בין מקלטים, בתי חולים, שומעת את הסיפורים של כולם. פגשתי שוטרים שסיפרו לי מה הם עברו, וזה נכנס לי ללב. אני עוצמת את העיניים ורואה את זה, את פחד המוות - ואת האומץ. אני חושבת על החטופים כל הזמן. אי אפשר ללכת לישון בלי לחשוב על זה שהם שם.

עטרה אוריה בהופעה לילדי עוטף עזה שפונו מביתם,

"השיר שכתבתי מדבר על אובדן, אבל אני תמיד מנסה בטקסטים שלי לתת גם נחמה. אני לא רוצה למוטט נפשית אף אחד, זו האחריות שלי כיוצרת, ובטקסט הזה יש שורה 'נשאר לי להציל רק עצמי'. אני מקבלת תגובות משוטרים מכל הארץ שאומרים שהשיר הזה נותן להם מזור, שמישהו סוף־סוף אומר את המילים האלה, מדבר את הטרגדיה בקול, וזה מחזק אותם. פגשתי שוטר שנלחם בשדרות ועבר זוועות, שאמר לי שכשהוא בא הביתה אחרי שעות של לחימה ושמע את השיר - פתאום הוא הבין שנשאר לו רק להציל את הנפש שלו.

"הופעתי גם לילדים שפונו מהעוטף. לא ידעתי אם לשיר להם את השיר שלי 'ילד מטרייה' אחרי מה שעברו, אבל הם ביקשו. בשורה 'והוא לוחש לאלוהים, אם אתה קיים, תעשה לי איזה נס ותיקח אותי מכאן', הילדים שרו איתי בקול אדיר. הם היו צריכים להגיד בקול את מה שעבר עליהם".

אודיה ואיזי
חורף 23

מילים: ארז (איזי) שרון, אודיה אזולאי, נתי אבידן

לחן: אודיה אזולאי, ארז (איזי) שרון

עיבוד והפקה מוזיקלית: גיא דאן, יוסי (ג'וזף) כהן

כשהתחילה המלחמה ניסתה אודיה לגשת לפסנתר ולכתוב, אבל בכל פעם הפסיקה באמצע הבית הראשון.

"איך כותבים על דבר כזה? על כאב בסדר גודל כזה? בשבועיים הראשונים לא הצלחתי לכתוב מילה, לא היה לי חשק לעשות שום דבר. כל המדינה באבל שלא נגמר", היא אומרת. "הרגשתי שאין מילים שיוכלו לתאר את החוויה הזאת, שאולי זה לא המקום שלי, אבל אז הגיעה שיחה עם איזי והכל קרה מעכשיו לעכשיו. כל אחד כתב בית, נפגשנו בלילה והקלטנו".

איזי: "אצלי זה היה הפוך. המוזיקה באה ממקום של תרפיה ועזרה לי להתמודד עם החיים באמצעות הכתיבה. לקחת סיטואציה שהיא הכי אכזרית שחווינו פה, ולשפוך אותה בצורה שתזכיר לי בעוד כמה שנים מה הרגשתי ואיזה פצע היה כשכתבתי. הכוח של המוזיקה הוא לעורר הזדהות ורגש אצל מי שמאזין.

"בבית שכתבתי אני שר על אנשים שפגשתי, ששיתפו אותי בסיפור שלהם. אחת מהם היא הדר בכר, הגיבורה מבארי, שסיפרה לי על היום השחור שלה בממ"ד. היום שבו איבדה את אחיה ואת אמה. הפניתי את השאלה הזאת לאלוהים: למה היא היתה צריכה לעבור את מה שעברה? הבאתי את נקודת המבט שלי מהסיפור ששמעתי ממנה ומאחרים, למשל כאלה ששרדו את המסיבה ברעים וסיפרו לי על האבדות ועל החוויות האישיות שלהם".

אודיה: "אני התרכזתי בסיפורי הזוועות שהגיעו אלינו דרך הרשתות. התמונות, הסרטונים. חזרתי לאותה השבת, איפה זה תפס אותי, האימה והפחד. המחשבה היתה מה נזכור בעוד עשר שנים, ושהשיר הזה יהיה זיכרון מדויק לחוויה".

אודיה בהופעה לחיילות,

השניים, שמופיעים בימים אלה בכל מקום - מול חיילים, פצועים ותושבים שפונו מבתיהם - קיבלו תגובות רבות על השיר. "מישהי שהוריה נחטפו אמרה שברגע ששמעה את הפזמון הצליחה בפעם הראשונה לבכות ולשחרר", הם מספרים. "יש המון תגובות שמחזקות וגורמות לנו להבין איזה כוח עצום יש למוזיקה לחבר בין אנשים".

אתם מצליחים להסתכל קדימה, לראות את עצמכם מופיעים עם השיר אחרי המלחמה?

איזי: "חד־משמעית. אני יודע שנחזור לשגרה, והתפילה שלי היא שנשמור על האחדות".

ליאור נרקיס
אחינו כל בית ישראל

מילים: מתוך תפילת אחינו כל בית ישראל

לחן: אבי אוחיון

עיבוד והפקה מוזיקלית: מתן דרור

תוך כדי האזעקות בבוקר 7 באוקטובר, אחיינו של ליאור נרקיס, דור (23), כתב בקבוצת המשפחה שיורים עליו. "הוא היה במסיבה ברעים, ולא הבנו איפה הילד, לא הבנו את הסיטואציה", מספר נרקיס. "אחר כך למדנו שעמדו מחבלים וריססו אותם. הוא ברח לכיוון הנכון, אלוהים היה איתו, והוא הגיע למקום מסתור. חברים שלו נהרגו שם, ולא ידענו כלום. מאז אני קולט את הזוועות, את האימה. כולנו בכעס, בשוק ובבכי, כמו כל המדינה".

איך נוצר השיר "אחינו כל בית ישראל"?

"חשבתי שצריך להביא לידי ביטוי את הצער והכאב. לא יכולתי נפשית לעשות משהו מרים ושמח, אז פניתי לאבי אוחיון לכתוב שיר על המצב, ואבי פנה לגיסו, יו"ר כולל, וחיפש תפילה שתתאים. קיבלנו את אחינו כל בית ישראל במתנה. זו לא תפילה רגילה, זו תפילה לשלום ישראל ולכל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה - כלומר, בשבי. זה שיר ניגון, לא מסוג השירים שאני עושה בדרך כלל. תפילה לשלום כולם, שאני מקווה שפותחת את הלבבות. השיר יצא בזמן שחשבתי שזו השעה להתפלל למען החטופים, החיילים, משפחות כוחות הביטחון וכלל עם ישראל".

ליאור נרקיס בהופעה בבסיס צה"ל, צילום: ללא

נרקיס, כמו חבריו הזמרים, יוצא לשיר בפני חיילים וחיילות ומול המפונים, ושר לפצועים בבתי החולים. "אני רוצה לשמח את החיילים ואני גם מקבל מהם המון כוח", הוא אומר. "הם לא באמת יכולים לשמוח, זו לא שמחה אמיתית, אבל אנחנו שם ויש המון תמיכה, הרמה, חיבוק וחיזוק. הרעלה כזו. אני עושה את זה באהבה הכי גדולה. החיילים שלנו הם מלח הארץ, הם מורעלים, ואני סומך על צה"ל ועל החיילים התותחים. הם הולכים להילחם למעננו, למען עם ישראל, מקריבים את עצמם ללא פחד.

"לראות את האהבה שלהם זה לזה, זה לא משהו רגיל. בקהל רגיל אין אחווה כזו. בשום מקום, גם לא בחתונות, לא הרגשתי ככה. זה הכי חזק שיש. אהבת הנפש של החיילים מחברת אותם. כשאני על הכתפיים שלהם והם מרימים אותי אני מרגיש את הרעל, אני מרעיל אותם והם אותי. יש להופעות עכשיו בשטח מטרות ברורות - חיזוק ושמחה. מוזיקה מרפאת ומחזקת מאוד".

אילו סיפורים שמעת בשטח?

"ישבתי עם לוחמים ושמעתי סיפורי גבורה מצמררים. יש משהו משותף לכל החיילים הפצועים, שחלקם אחרי פציעות קשות. כולם אמרו לי משפט אחד: 'אנחנו נלחמים למען אחדות עם ישראל'. אנחנו מגיעים אליהם עם גיטרה, עם אוכל ועם אהבת עם ישראל, ואני מתרגש מהם. למשל, כשתפס אותי ברמב"ם חייל ואמר לי 'אני רוצה לחזור להילחם', או חיילת מתוקה עם רסיסים ברגל שישבתי לידה, שרתי, הבטתי בה כאילו היא הבת שלי - ובכיתי. המלחמה הזו תופסת עבורי את המקום הכי עצוב בחיים".

אתה בוכה הרבה?

"כל יום, כמו שלא בכיתי כל החיים. הכל יוצא. אני לא אדם שבוכה בדרך כלל, קשה לי לבטא כאב, אבל בחיים לא הייתי במקום כזה כואב. זה הרגע הכי קשה שחוויתי בחיי. לא ידעתי שיש בנפש תהום כל כך עמוקה.

"הלוואי שאחרי המלחמה נהיה מאוחדים. הבקשה הזו נמצאת חזק בתפילות שלי. אני מאמין שעם ישראל עבר את השיעור הכי משמעותי כעם, וזה משהו שחייב לשנות אותנו. אנחנו נתרכז בעיקר, נשתקם, נקום ונהיה גאים בעצמנו. תושבי העוטף יזכו לחיים אחרי שנמוטט את חמאס לגמרי וכל החטופים יחזרו".

אייל גולן
עם ישראל חי

מילים ולחן: אבי אוחיון ואופיר כהן

עיבוד והפקה מוזיקלית: אופיר כהן ושמעון יחיא

מאז אותה השבת הארורה קיבל אייל גולן, לדבריו, עשרות פניות לחדש שירים ישנים של אמנים אחרים ושלו. "אבל הרגשתי שדווקא עכשיו צריך כאן משהו חדש", הוא אומר.

"יצרתי קשר עם היוצרים המוכשרים אבי אוחיון ואופיר כהן, וביקשתי שינסו ליצור שיר חדש שהמסר שלו הוא 'עם ישראל חי', שיהיה שיר מאחד. כבר באותו הערב קיבלתי את הסקיצה, ומייד נסעתי לאולפן להקליט. אחרי שנה קשה מבחינה חברתית שעברנו, היה לי חשוב להעביר מסר של אחדות ולהרים את המורל של עם ישראל בתקופה הקשה שבה אנחנו נמצאים.

"מאז תחילת המלחמה אני מבקר בניחומי אבלים, ביקרתי עשרות פצועים בבתי החולים, הופעתי בבסיסים ובמרכזי כינוס של תושבי העוטף והדרום, והסיפורים שאני שומע, במיוחד של חיילי צה"ל, הם פשוט כמו סרט הוליוודי שגם התסריטאי הכי גדול שקיים לא יכול היה לכתוב. סיפורי גבורה מצמררים ומעוררי השראה. לראות את החיילים שלנו בשטח זה פשוט נותן כוחות עצומים, אין כמו החיילים שלנו בכל העולם.

אייל גולן מבקר פצוע בבית החולים תל השומר,

"אני חושב שאנחנו, האמנים, גויסנו כולנו בצו 8. זו השליחות שלנו לחזק את העם, לאחד את כולם ולתת למוזיקה לרפא את הנשמה, ולו במעט. בסוף, מוזיקה היא כוח עצום. היא מחברת, מאחדת ומרפאת, וחייבים להמשיך את המנגינה ולחזק את האמונה, כי עם ישראל חי".

איפה אתה מחכה להופיע אחרי המלחמה?

"בהופעה מיוחדת לכל החטופים והמשפחות שלהם. הם חייבים לחזור, ואני מתפלל שכמה שיותר מהר".

הביא לדפוס: כתב "שישבת"

יובל דיין
תשמרי על הלב

מילים: יובל דיין

לחן: יובל דיין, פטריק סבג

עיבוד והפקה מוזיקלית: פטריק סבג

השיר של יובל דיין נכתב לפני כחצי שנה, "בתקופה שבה היו המון פיגועים", היא מספרת. "ראיתי את אחד ההספדים, על הראל מסעוד ז"ל, שנרצח בפיגוע בעלי, ומשהו זז לי בתוך הלב. כמה ימים לאחר מכן הופעתי בעיר הולדתו, ושרתי את השיר לראשונה על הבמה, עם הקדשה לזכרו. יש שירים שמגיעים אלייך ממש שלמים, ויש כאלה שצריך לחצוב עד שהם יוצאים. 'תשמרי על הלב' הגיע ככה, בפעם אחת, והרגיש לי שלם מההתחלה.

"בימים האלה כל הסיפורים שאני שומעת כואבים לי. נדב יהודה, חבר של אחי מאשדוד, ואיזבלה גנדלין ז"ל, שלמדה איתי בתיכון, היו ביחד במסיבה ברעים. הם היו אמורים להינשא ב־26 באוקטובר, ובמקום זה הוא ישב עליה שבעה. זה פירק לי את הלב. ביקרתי בבית החולים מפקדים שנפצעו ואיבדו חיילים בקרב, וזה היה רגע כזה שבו לא נשארו לי מילים לומר, או איך לעודד. יש לי כל הזמן מחשבות על החטופים. הדפסתי את השמות שלהם על שלושה דפים ותליתי בבית, ואני משתדלת להתפלל עליהם כמה שיותר. אני מאמינה בכוח של תפילה, אחדות ומוזיקה".

יובל דיין בהופעה לחיילי צה"ל,

איך עובדים על שיר ועושים מוזיקה בתקופה הזאת?

"מוזיקה יכולה להיכנס איפה שהמילים כבר לא. כשיש כל כך הרבה שברים, היא נכנסת בסדקים ומצליחה לחבר ולשחרר. אני מאוד מאמינה בכוח שלה. אני מופיעה בפני מפונים, מול משפחות החטופים, ביקרתי פצועים בבתי החולים, השתתפתי במשדר התרמה למשפחות העוטף ובניחומי אבלים. הדבר היחיד ששומר עלי בתקופה הזאת הוא לעשות דברים למען עם ישראל. להתעסק בכאב ובסיפורים הקשים זה פשוט מפורר לי את הלב.

"אני משתדלת להתפלל, לנגן ולפגוש אנשים, ויחד אנחנו מעודדים זה את זה. אני גם אופטימית וגם כאובה מאוד, אבל יותר אופטימית. אנחנו ננצח, כי אנחנו עם הנצח".

דודו אהרון
יש עוד עולם

מילים: דודו אהרון, עדי כבירי, נאור סינואני, אלון פרץ

לחן: דודו אהרון, נאור סינואני

עיבוד והפקה מוזיקלית: אלון פרץ

ביומיים הראשונים למלחמה הרגיש דודו אהרון, כמו כל המדינה, "שכול אחד גדול. הנפש שלי היתה מרוסקת מהסיפורים. לא האמנתי למראה עיניי ולמשמע אוזניי", הוא אומר. "ואז אמרתי לאשתי שאני מגויס למילואים של עמי".

אהרון התגייס להופיע בפני חיילים, וההחלטה שקיבל מחזקת אותו. "מהבוקר ועד השעות הקטנות של הלילה אני מגויס לשמור על מורל החיילים", הוא מספר. "אני מרגיש את הקלישאה של 'באתי לחזק ויצאתי מחוזק'. לראות את הגיבורים והגיבורות האלו, מילדים בני 18 ועד מילואימניקים שעזבו אישה וילדים בבית כי הם רוצים להילחם ולשמור על המדינה, לשמוע מהם על קרבות הרואיים של אנשים שנפלו בקרב - זה מחזק אותי.

"החיילים מספרים לי חוויות. אחרי הופעות אני יושב ומדבר איתם. האמנים תמיד מדברים על המעבר החד מיום הזיכרון ליום העצמאות, על כמה זה מורכב לנו שמעצב וכאב למצב - אנחנו באים להרים את המדינה והאזרחים. אז פה אני חווה את המעבר הזה כל שעה. אני בהלוויה בצהריים, שעה אחרי זה משמח חיילים ואז מגיע לשבעה ושר לאם שכולה - ואז שוב בבסיס, רוקד עם חיילים. אני יוצא לדרך בבוקר בלי לו"ז, ומוסיף עוד ועוד בקשות על הדרך. במקום ב־12 בלילה אני מגיע הביתה ב־3 לפנות בוקר.

"אלוהים נתן לנו את הכוח להקל, ולו במעט, לא רק על חיילים, אלא גם על תושבי הדרום ועוטף ישראל. אני מקבל אלפי הודעות בסגנון 'תודה שהרמת לנו את המורל', אבל אני שם גם כדי לשמוע סיפורים. שמעתי מהמפונים סיפורים קשים, ניצולים מנתיב העשרה, משפחות שקברו את האחים והיו עדות לטבח הנורא, ולא האמינו שיוכלו לשמוח - אבל ביחד שמחנו. הם אומרים בסוף 'אנחנו שמחים בזכותך'. לניצולים אמרתי 'אין לכם מה להגיד לי תודה בכלל, אני אומר לכם תודה, אתם אלו שרוצים לחזור לעוטף ולבנות שם בית'. גם לחיילים אני אומר תודה, הם שומרים לנו על הבית".

דודו אהרון בהופעה לחיילי צה"ל,

מתי נכתב השיר "יש עוד עולם"?

"בשבוע הראשון למלחמה. הלכתי לנחם נשים שאיבדו בעל או חבר, והן ביקשו ממני להנציח אותם בשיר. אחרי הופעה בבסיס נכנסתי לאולפן, והשיר פשוט נשפך מהלב שלי בתוך זמן קצר. הוא יצא מנבכי נשמתי ומבוסס על כמה מהסיפורים ששמעתי, למשל - אישה שאיבדה את האהוב שלה רגע לפני שהיו אמורים להתחתן והוא נפל בקרב.

"שמעתי סיפורים כל כך כואבים מנשים חזקות ומעוררות השראה, שנמצאות כאן כדי להזכיר לנו את הגיבורים והגיבורות שאיבדנו, את הלוחמים והלוחמות ואת האזרחים. כאב לי בלב לשמוע על החברות שלא היו עדיין נשואות לאהבת חייהן, צעירות שנשארו עם אהבה גדולה שנקטעה. לצידן יש את אלמנות צה"ל, שהגיבור שלהן נהרג במלחמה והותיר אחריו אותן ואת הילדים. זה שיר הנצחה לכולם ולכולן.

"היה לי חשוב שהשיר שלי יהיה גם שיר מנחם, שהמנגינה תהיה מנחמת, ולא עצובה ממש. שיר זיכרון הוא שיר שיהיה לנצח מזוהה עם החיילים שלנו, ורציתי שבכל תקופה שישמעו אותו הוא ינחם יותר מאשר יעציב. נשים שיושבות בבית ושומעות אותו כתבו לי שהוא מצליח לנחם אותן, ולהעלות חיוך וזיכרון מהרגעים הטובים שנשארו להן מהאהובים שאינם. אני מקבל מאות סרטונים מחברים שמנציחים את האהובים שלהם, מחברות שאיבדו את החברות הכי טובות שלהן".

איפה אתה מחכה לשיר אחרי המלחמה?

"אני מחכה לשיר מול הצבא ומול אנשי עוטף ישראל. ראיתי את הדור הצעיר, ואני רוצה לחזור לשם, לעוטף, לקיבוצים. אני מקווה שהממ"ד יהפוך לחדר משחקים, ושזו תהיה המלחמה האחרונה. שלא יהיו רקטות, שלא תהיה כיתת כוננות, שליישובי העוטף יהיה נוף לים ושנוכל לחגוג את הניצחון שלנו".

איה כורם
סתם לב

מילים: איה כורם

לחן: אדם בן אמיתי ואיה כורם

"יש משהו מנחם בלכתוב ולשיר, כאילו המוזיקה חולקת איתך את משא הצער", אומרת איה כורם. "אחרי כמה ימים ראשונים של הלם, מצאתי את עצמי כותבת וכותבת. השיר 'סתם לב' נכתב אחרי שהופענו כמה פעמים מול חיילים, וראינו בעיניים את המקומות שבהם הם שוהים.

"חשבתי על חברים ומשפחה שנמצאים עכשיו במילואים, על אנשים שאני לא מכירה שעזבו הכל והלכו לסכן את החיים שלהם עבור כולנו. חשבתי מה חסר להם שם, מה נותן להם תחושה של בית, למה הם מתגעגעים.

"אני מביטה במשפחות החטופים ובמשפחות השכולות, ולא מבינה איך הם אמורים, כל האנשים היפים והעדינים האלה, להמשיך לנשום. איך הלב שלהם אמור להמשיך להזרים דם, איך העיניים ממשיכות לראות, איך הרגליים ממשיכות ללכת, לעמוד, לשבת. זה רק לב אנושי, איך הוא בכלל יכול להכיל את כל הזוועה הזו? והנה - הוא עושה את זה, והם עושים את זה, וכל מה שנשאר לי זה להביט מהצד בהשתאות".

איה כורם בהופעה בפני חיילים בצפון, צילום: ללא

כורם מופיעה בימים אלה בצפון ובדרום, מול חיילים ומפונים, שומעת את סיפוריהם. "יותר מכל הסיפורים הנוראים נשארת איתי רומי בת ה־6, ששאלה 'אתם של ישראל?'", היא מספרת. "כשאני מגיעה להופיע, אני כרגע מרגישה שמה שמצופה ממני הוא לשמח ולהרים. השיר הזה נכתב בשבילי, ובשביל כל מי שמנסה לארוז את הכאב שלו באיזשהו אופן שאפשר להחזיק ולהבין. בשביל כל מי שרוצה לבכות, וכמוני - לא מצליח.

"התפקיד של מוזיקה, ושל אמנות בכלל, הוא לתת ביטוי לרגשות של אנשים באופן שאפשר יהיה לתווך בין אדם לאדם. אם אני מצליחה לכתוב שיר שגורם למישהו להבין טוב יותר מה הוא מרגיש - ניצחתי".

אריאל הורוביץ
אני מאמין

מילים ולחן: אריאל הורוביץ

את השיר "אני מאמין" כתב אריאל הורוביץ "כמה ימים אחרי השבת השחורה", הוא מספר. "אני חושב שהוא התגובה של הנשמה שלי להרגשה שמנסים לערער את האמונה הכי בסיסית שלנו - שישראל היא ביתו הבטוח של העם היהודי. ניגשתי לפסנתר, וזו היתה התגובה שלי.

"לפני שכתבתי את השיר שמעתי את סיפורו של ענר שפירא ז"ל, שהציל אנשים רבים במסיבה ברעים כשבהחלטה מצילת חיים הכניס אותם למיגונית, עמד בפתח בידיים חשופות והספיק לזרוק החוצה שבעה רימונים על מחבלים - עד שנהרג. הסיפור הזה, ששמעתי מפי אביו של ענר בשבעה, הזכיר לי אילו אנשים חיים בינינו ולמה עדיין יש לנו במי ובמה להאמין.

"בהתחלה השיר נועד לשימוש עצמי בלבד. אחר כך התחלתי לשיר אותו בהופעות למפונים, לחיילים ולפצועים שהזמינו אותי. אחד מהם, יאיר ויזנר שנפצע בקרב על כרם שלום, שכנע אותי שהשיר חייב להיות בחוץ, ובעקבות הפגישה איתו הקלטתי את השיר והעליתי אותו לרשת. מבחינתי הוא איגרת ברכה וחיזוק לעם ישראל בשעה קשה".

אריאל הורוביץ בהופעה מול חיילים סמוך לחרמון,

איפה הופעת עם השיר?

"בין השאר, אני מופיע גם לכיתות כוננות. אלה מילואימניקים שמגייסים אותם, והם נשארים ביישוב שלהם כדי לשמור עליו. כשהופעתי בפני כיתת הכוננות של היישוב לשם, זה היה ברחבה שמול אחד מהבניינים, כך שגם השכנים בבניין יצאו למרפסות. בסוף השיר הם צעקו 'גם אנחנו מאמינים!'. זאת גם תגובה נפוצה לשיר ברשת, אנשים כותבים 'גם אני מאמין'.

"החלום היחיד שלי כרגע הוא החלום המשותף לכולנו - ניצחון מוחץ במחיר כמה שיותר נמוך לכוחותינו, השבת החטופים והחזרת היכולת לחיות בבטחה ובשקט לתושבי הארץ כולה".

צילומים: תום עמוס, שי פרנקו, שי אשכנזי, גיא בר-און, טל עבודי, ינאי מורדי, אוהד רומנו, עומרי לוי, יפה בש, באדיבות ארבל תקשורת, מתוך אינסטגרם, יח"צ

shirshirziv@gmail.com
Maya19.10@gmail.com

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר