ט"ו באפליקציה: כתבתנו ניסתה היכרות דיגיטלית - ולמדה על פמיניזם

עבור רבות ורבים, מציאת בן או בת זוג הפכה למשימה כמעט בלתי אפשרית. בזמנים שבהם העיסוק בהגשמה העצמית חשוב לפעמים יותר מהזוגיות - הקוקו, הסראפן והחיוך המבויש לא תמיד מספיקים כדי למצוא זיווג הגון.

מצד שני, אנחנו חיים בעולם שבו החשיפה הדיגיטלית גדולה, האפשרויות להכיר באפליקציות שונות ומשונות הן בלתי נדלות ומקומות הבילוי רק מחכים לרווקים ולרווקות, לא באמת ברור מדוע ההתנהלות בעולם ההיכרויות הופכת לקשה יותר ויותר. לכן, כשירות לציבור ורגע לפני חג האהבה הידוע כט"ו באב - שמתי את נפשי (וליבי) בכפי ויצאתי לבדוק מה קורה באפליקציית ההיכרויות "באמבל" (Bumble).

אני מודה, כמעט מעולם לא הייתי באפליקציות. בפעם האחת והיחידה שבה נעניתי בחיוב לניסיון היכרות דיגיטלי, נכוויתי מאדם לקוי בנפשו. מאז הצהרתי: "אני לא באפליקציות", ומייד לאחר מכן, "לא יודעת, זה פשוט לא עובד לי".

מצד שני, עד היום הגברים בחיי, אלה שהיו בני זוג ואלה שהגיחו לתקופה קצרה, לא עמדו במשימה ולא היו ראויים לגאווה יתרה. אז החלטתי לתת הזדמנות לאפליקציות והבטחתי - עד כמה שאפשר - בלי דעות קדומות.

איך זה עובד?

וויטני וולף הרד, היזמית שיצרה את באמבל, החלה את דרכה באפליקציית היכרויות מתחרה ובחרה לעזוב לאחר שחוותה הטרדה מינית מאחד הקולגות שלה לעבודה. היא החליטה לנסות לייצר עולם בטוח ומאפשר לכולם, יצרה את באמבל והגיעה ל-42 מיליון משתמשים פעילים מכל העולם. מה בנוגע לחיי הזוגיות שלי, האם אצליח למצוא אותה באפליקציית היכרויות? אני עדיין סקפטית.

כמו אפליקציות היכרויות רבות, גם באמבל היא אפליקציה מבוססת מיקום והמשתמשים יכולים לעשות "סוייפ" ימינה או שמאלה, בהתאם להעדפותיהם. כששני אנשים מביעים עניין משותף על ידי סוייפ ימינה, יש ביניהם התאמה והם יכולים להתכתב. בניגוד לרוב האפליקציות, כשמדובר בגבר ואישה, בבאמבל רק האישה יכולה לעשות את הצעד הראשון.

עוד הבדל משמעותי בבאמבל הוא שהשיחה יכולה להתחיל רק במהלך 24 השעות שאחרי ההתאמה, אחרת תוקפה יפוג. במילים אחרות, באמבל זיהו תסמונת מוכרת בתהליך ההיכרות, תופעה שבה משתמשים "לוקחים את הזמן" או עושים "גוסטינג" ונעלמים, והחליטו לעצור זאת באמצעות החלטה גורפת. רוצים להכיר? הראו נכונות, הקדישו לכך זמן.

מודל לזוגיות או תסביך אב?

רגע לפני שהורדתי את המסכות, הפסקתי להתבייש ונכנסתי לאפליקציה, חזרתי קצת אחורה, לימי ילדותי ולסיפורים שאבי היה מספר בבית.

מאז שאני זוכרת את עצמי, אבא דאג להצהיר ש"התחתנתי כדי לקבל הוראות". יחד עם זאת, כאשר היה זורק את ההערה הזאת לאמא, היא לא מאוד התחברה לתשובה ובפרצוף זעוף אמרה 'ממש לא, אתה חלק מהבנייה של הבית הזה'".

אמא שלי היא אישה אמביציוזית וקרייריסטית, כך ששוויון לא באמת היה שם. אבא החזיק את הבית באהבה גדולה ובתמיכה אין סופית ואילו אמא, כשהתבקשה להיות עם הילדות כשאבי יצא לעיסוקיו, לא היתה סבלנית ומייד התקשרה אליו שיחזור הביתה. פלא שגדלתי עם תסביכי אב?

אם להתייחס לדור הנוכחי, לתקופה ולטכנולוגיה שמתפתחת בקצב מסחרר, ככל הנראה שבעיית הזוגיות שלי לא נעוצה רק בדימוי בן הזוג שהציג לי אבי, אלא בחלום לבן הזוג המושלם, שמאחר להגיע. יחד עם זאת, האם בן הזוג החלומי מבין מה הוא צריך לעשות כדי להיות כזה? אני בספק, אבל אולי אפשר להתחיל לקבל את השינויים שהעולם מציע ולשחרר את ההרגלים שהתקבעו בחיינו? יאללה, אני קופצת למים הדיגיטליים של ים ההיכרויות.

בין פמיניזם לטכנולוגיה

לא אשקר, בנחיתה הראשונה באפליקציה הרגשתי קצת כמו בת 80 שקיבלה מחשב לראשונה. שאלות ותהיות כמו עשיתי לו לייק וזה נעלם, יש לי רק 24 שעות לדבר איתו?, מה אני אגיד? ועל מה לוחצים? התלכדו לרגע אחד שבו האפליקציה הכריזה - "IT’S A MATCH" והלב נתקף חרדה.

אני לא בטוחה ש"רועי, תל אביבי, לומד הנדסה ומתעסק בטיפול במלחים", הוא הגבר שחשבתי שיעמוד לצידי בחופה, חשבתי לעצמי, ולפני שהספקתי לענות האפליקציה תקפה עם מאצ' נוסף, הפעם עם "טל, ראש העין, משפטן שאוהב לשחות".

כל החיבורים האופציונליים, התמונות על הרי השלג של צרפת או עם הגלשן בקוסטה ריקה, כולם מספרים סיפור חצוי. מצד אחד, זה בטוח קרה. הבחור אכן גלש בעברו, אבל האם זה מה שהוא עושה ביום יום? אני לא כל כך בטוחה. עולם ההיכרויות מצריך אותך להגיע בלי דעות קדומות, אבל הניסיון ליצור את הצעד הראשון הוא בכל זאת תקדים.

כמו שאמרנו, באמבל עובדת כך שכשיש מאצ' בין גבר לאישה, רק הנשים יכולות לכתוב את ההודעה הראשונה, ורק בתוך פרק זמן של 24 שעות. אם במשך שנים היינו רגילות לחכות שמישהו ייגש במסיבה או בבר, ואז ההמתנה הזו התחלפה בהמתנה להודעה באפליקציה, עכשיו קורה כאן משהו אחר. הנשים הופכות ליוזמות.

אבל ההודעה, אוי ההודעה. ברגעי הכתיבה הגוף מתכווץ והנפש חווה מבוכה שאין לה ביסוס, אבל ההתמודדות עם השינוי שמצריך מהאישה להפסיק להיות מובלת ולהפוך למובילה – זו אולי המשמעות החדשה של השילוב בין פמיניזם לטכנולוגיה. וזה המון.

הכר את המומחה

בשלב הזה בחיי בעולם ההיכרויות הדיגיטלי, הרגשתי שאני זקוקה לחוות דעת נוספת, הפעם של "אחד שמבין".

"באמבל מאפשרת לאישה שליטה גדולה יותר ועושה זאת בצורה מכבדת ומכובדת", אומר ד"ר עידן מיליצ'ר, סקסולוג ומטפל מיני, בעל תואר ראשון בפסיכולוגיה ותואר שני בסקסולוגיה, העובד במרפאה לטיפול מיני בבית החולים איכילוב ונסע עבור עבודת הדוקטורט שלו עד ניו יורק, לחקור את חיי המין של ההומלסים.

לדבריו, "כאשר האפליקציה מעניקה יתרון לנשים, הן לא מרגישות שמעבירים אותן ימינה או שמאלה וכך מתאפשרת להן אופציה לנהל מערכת יחסים טובה ונכונה יותר, מתוך היכרות עם מי שהן".
אבל מה עם הדדליין של 24 השעות לשלוח הודעה? לא מלחיץ נורא?

"אם את או אתה באמת מעוניינים להכיר, תשלחי הודעה -ותענה. האפליקציה בעצם אומרת 'אנחנו הנשים לא נימרח בוואטספ או בכל אפליקציה אחרת. אם אין עניין, זה לא יקרה'. הרעיון הזה נותן לאישה סביבה בטוחה יותר, שמאפשרת תקשורת מיידית ומהירה שהיא לא 'מינית' מהדקה הראשונה. אני מאמין שצריך לבנות את היחסים באופן שבו המרכיב הרגשי יהיה סמוך למרכיב המיני".

במילים אחרות, מיליצ'ר מתאר את "חוק הדייט החמישי". למי שלא ראו את "ידידים +" עם מילה קוניס וג'סטין טימברלייק, אספר שהרעיון הוא להיכנס למיטה רק בדייט החמישי, כדי לבנות קודם את המרכיב החברי.

"כשיושב מולי בן אדם ומספר לי את סיפורו, אין לי הוראות הפעלה – כל מקרה לגופו", ממשיך מיליצ'ר. "באופן כללי אני כן חושב שזה צריך לקרות לאט. לדעתי צריך להתחבר לבטן ולבנות את היחסים לאט לאט.

"המהות האנושית הזוגית משתנה והדגש הוא שאין חוקים, כל מקרה לגופו. גם אם הריקוד הזוגי שלנו החל מאפליקציה כזו או אחרת או דרך תקשורת וירטואלית, שכל אחד יעשה את מה שטוב לו כל עוד הוא לא פוגע במי שעומד מולו".

רק לרצות באמת

השיחה עם ד"ר מיליצ'ר הגבירה אצלי את ההבנה שכאשר נשים עושות את הצעד הראשון, זה בהכרח מוסיף לתחושות שילוו את הקשר בהמשך.

אז ניסיתי, ואני לא יכולה לומר שזה לא עבד. אמנם אין כמו סיפור סינדרלה, עם התאהבות מסחררת וחתונה מרגשת, אבל "אני לא סינדרלה ושמי לא שלגיה", והחיים הרגילים שלי הפגישו אותי עם נסיך חלומותיי מאחורי מסך האפליקציה.

הסמיילי הקורץ הוביל למפגש לקפה בשדרה, ומאז אני יוצאת עם בחור שהכרתי בבאמבל - והעולם מתנהל כסדרו. הרעיון הזה מצליח והוא אפילו לא מאוד מביך, הייתי רק צריכה לרצות באמת את המפגש.