חלפו שנתיים מאז הסתיים משבר הקורונה לכאורה, אבל תמר (שם בדוי), בת 17, לא מצליחה לאסוף את עצמה. למסגרת לימודית היא עדיין לא הולכת. במקום זה היא מבלה עם "אנשים שמבוגרים ממני בעשור" ולא בוחלת, לדבריה, בצריכת סמים קלים.
תמר, שהתראיינה לכתבה נרחבת העוסקת במשבר המדאיג אותו חווים בני נוער רבים בשנתיים האחרונות ופורסמה בסוף השבוע האחרון במוסף "שישבת", ניסתה לדבריה לפגוע בעצמה "לא מעט פעמים".
לאחרונה, כך היא אומרת, מצאה דרך שנויה במחלוקת להתמודד עם כאביה הנפשיים, והיא נוטה לקיים יחסי מין מרובים, לעיתים עם פרטנרים מזדמנים, במה שהיא מתארת "הדרך שלי להיות בקשר עם אנשים אחרים. אבל זה תמיד משהו קצר, לא קשר קרוב באמת".
אנחנו רואים אותם כיום מכל עבר: נערים ונערות שסובלים מהתפרצויות זעם, מדיכאונות ומחרדות חברתיות. עוד ועוד צעירים, שגילם יורד לעיתים עד ל־12, אשר משתפים זה את זה - וגם את אנשי המקצוע - במחשבות אובדניות, צורכים תרופות הרגעה לפי מרשם ומדווחים על קשיים חברתיים ורגשיים שתפסו תאוצה במהלך סגרי הקורונה. כעת, עם היציאה לחופש הגדול, הגבולות שוב הופכים מטושטשים, והנוער עלול להידרדר אף יותר.
לדברי ד"ר אילן טל, מנהל מרכז טל לתמיכה רגשית ונפשית בתל אביב, העובד כבר שנים עם בני נוער ומבוגרים, רק בשנים האחרונות ניכרת עלייה במורכבות המקרים שעימם הצעירים מגיעים לטיפול. בשיחה מרתקת עם כתבת מוסף "שישבת", בת-חן אפשטיין אליאס, הוא מסביר כי "העלייה נוגעת לכל הדברים שלכאורה באים כניסיון להרגיע את הרגש".
"אובדנות הפכה להיות שפה שבאמצעותה מתארים קשיים", מוסיף ד"ר טל, "ואם בעבר ראינו את זה בגילים מבוגרים יותר - היום גם ילדים בני 12 מתארים לצערנו תחושות אובדניות. גם פגיעות עצמיות, דוגמת חיתוכים בגוף ושריטות, שימוש בסמים ובאלכוהול, או אפילו אכילה אובססיבית, הפכו שכיחים מאוד, כי נראה שלבני הנוער יש פחות יכולת לווסת את מה שהם מרגישים".
"שמעו סיפור" - פודקאסט המוספים של ישראל היום. שיחות על מה שקורה מאחורי הקלעים של העבודה על הכתבות, מה שפורסם ומה שלא ובעיקר מה שמעבר לטקסט.
לקריאת הכתבה המלאה על המצב המדאיג בקרב בני הנוער בישראל - הקליקו כאן.
לכל הפודקאסטים מבית ישראל היום - הקליקו כאן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו