אף שתחרות מלכת היופי הושקה בישראל כבר ב־1950, רק ב־1953 הותאמו כל הכללים והנהלים לתחרות כהלכתה.
על פי הנהלים החדשים, הזוכה בתואר "מלכת היופי הישראלית" שוגרה לתחרות "מיס עולם" (מיס וורלד) היוקרתית, ואילו סגניתה, שהוכרזה כ"נערת ישראל", שוגרה לתחרות המתחרה "מיס תבל" (מיס יוניברס). הזוכה במקום השלישי הוכתרה כ"מלכת החן", הרביעית זכתה בתואר "נערה היופי־עשרה", והחמישית היתה ל"חביבת הקהל".
בתחרות הראשונה, ב־1950, זכתה בתואר מלכת היופי של ישראל גיזלה פרויליך, צעירה בת 21 ממשפחה דתית שעלתה מגרמניה. פרויליך היתה נשואה ואם לילד, ובעקבות זכייתה המפתיעה שונה הנוהל ונקבע ש"רק רווקות יוכלו להשתתף בתחרות".
לאחר זכייתה, ובטרם יצאה לתחרות מיס עולם שנערכה בארה"ב, שונה שמה של פרויליך בהוראת ראש הממשלה דוד בן־גוריון למרים ירון, ובתחרות העולמית היא זכתה בתואר סגנית "מיס האומות המאוחדות".
בתחרות לשנת 1951 זכתה בתואר מלכת היופי מיכל הראל, לימים רעייתו של הפוליטיקאי ושר האוצר יצחק מודעי, וב־1952 זכתה אורה ורד ג'מילי, שעלתה מתימן במסגרת מבצע "מרבד הקסמים".
בתחרות הרביעית לבחירת מלכת היופי של ישראל, שנערכה ביוני 1953, זכתה חיילת בת 19 מחיל הקשר בשם חבצלת דרילמן (דרור) מתל אביב. דרור נשלחה לתחרות מיס עולם בלונדון והפתיעה את השופטים כשאמרה: "אין באפשרותי לפעול למען שלום עולמי, שכן כל רצוני הוא להקים משפחה בישראל ולגדל את ילדיי".
כזכור, בשנה שעברה (2022) לא נערכה התחרות, ולא ברור אם תחזור בעתיד הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו