יצא מלך: מה למדנו מהכתרת צ'ארלס?

רגע לפני האירוויזיון בליברפול, ואחרי המון שנים של המתנה מורטת עצבים, בשבת סוף־סוף יוכתר רשמית צ'ארלס השלישי למלך אנגליה. יחד עם רעייתו קמילה, הוא ייצא מארמון בקינגהאם בכרכרה שתהיה רתומה לשישה סוסים, והממלכה כולה - אולי חוץ מהסקוטים - תנפנף בדגלים ותמחא כפיים.

צ'ארלס כבר לא ילד. הוא מתכונן לרגע הזה כבר שנים ארוכות - מה שמעורר את המחשבה המטרידה: האם נסיך, שבאופן הכי טבעי מרגיש שחיקה בתפקיד ושואף לקבל קידום למלך, לא מייחל בעצם למות הוריו?

זה כמובן לא שונה בהרבה מכל יורש של משרד רואי חשבון משפחתי, בת לבעלי רשת מרפאות שיניים (שגם עליה אפשר להגיד שהיא מחכה להעברת הכתר), או בן של בעל מוסך, שרק מחכה לרגע שבו יוכל לשנות את שם העסק המשפחתי מ"השאסי של אסי" ל"הטמבון של אלון" - אבל בכל הדוגמאות האלה, עם כל הכבוד, אף אחד לא יקבל את התואר של מלך אנגליה, והעברת התפקיד לא תכלול כרכרה ו־60 חצוצרנים.

לצערנו, ההכתרה של צ׳ארלס היא לא החגיגה שלנו, אבל מתברר שגם יהדות אנגליה לבשה חג לקראת האירוע. באחת מתוכניות הרדיו השבוע סיפרו שהרב הראשי של בריטניה אף מכין תפילה מיוחדת לשלום המלך והמלכה (מעניין אם הוא הכין כזו גם לנסיכה דיאנה זצ"ל). מתברר שלא מדובר בדבר חדש. במשך מאות שנים יהודים במדינות שונות התפללו לשלומו של המלך המקומי - לא מפני שזה עניין אותם במיוחד, אלא כי דאגו דווקא לשלומם שלהם, ומתוך אמונה שקצת חנופה לשליט עוד לא הרגה אף יהודי.

אין בידי הנוסח החדש של הרב של בריטניה. אני גם לא יודע אם לצד הברכות והמחמאות למלך ולמלכה שולבו גם נאצות לכיוונה של מייגן מרקל ימ"ש. הייתי שמח אם על הדרך, הרב היה מארגן גם תפילה למניעת תאונות דרכים ולזכייה של מכבי בגביע אירופה - אבל יש בידי אחת מהגרסאות שהיו מקובלות לאורך מאות שנים. וזו הלשון: "מי שבירך מלכי אומות העולם ונתן להם כבוד והמשילם, הוא יברך אדוננו המלך (צ'ארלס השלישי, למשל), שהוא רחמן על ישראל, מלך מלכי המלכים יאמצהו, מלך המלכים יברכהו, מלך המלכים יעזרהו, מלך המלכים ייתן בליבו רחמנות לעשות טוב לישראל ונאמר אמן".

ראשית, לא אנחנו נאמצהו ונברכהו, אלא מלך המלכים יעשה את זה עבורנו. וזאת אף שהוא לא יוכל לצפות בטקס ההכתרה, הנערך בשבת. אני מזהה פה דגש על המילים "רחמן על ישראל", ותוהה: כיצד אמורים לברך מלך שאינו רחמן על ישראל? האם סביר להתפלל "שיילך לכל הרוחות" ולשרבב גם איזו קללה לתוך הברכה? במקרה של צ'ארלס, לא ברור במה הוא אמור להיות רחמן, אלא אם הכוונה היא שיבקש מנציגי בריטניה לתת לנועה קירל דוז פואה באירוויזיון.

• • •

בכל מקרה, בימים אלה, שבהם ניטש ויכוח בין בנות ישראל אם ראוי להן למתג את עצמן כדמויות מ"סיפורה של שפחה" או כ"בנות של מלך", ברור שחלה נסיגה משמעותית במעמדה של המילה "מלך". בניגוד לעבר, שבו כדי לזכות בתואר היית צריך להיות נצר לשושלת מפוארת של בעלי דם כחול וכתר מזהב טהור - היום כל אחד הוא מלך.

מספיק שתביא לחבר כוס מים או מסטיק, ומייד הוא יכתיר אותך בכינוי "איזה מלך" או "יצאת מלך". כאילו צ׳ארלס מזג אי־פעם בחייו מים למישהו, קנה מסטיק או שילם בפיצוצייה בשטר שעליו מתנוססת תמונתה של אמא שלו. וכל אחת היא בת של מלך, שלא לדבר על מלך השערים, מלך הפלאפל, מלך הקסטות, מלך הנרגילות או מלך האריות.

כאמור, לנו אין שום דבר עם המלך החדש, אבל אל לנו לשכוח שפעם גם אנחנו היינו תחת המנדט הבריטי וחלק משלטון הכתר. ואף שבאותה התקופה עשינו כל מאמץ כדי לגרש מכאן את הבריטים, מטעמים מובנים ומוצדקים - לאור המצב הנוכחי במדינה, אני חושב שצריך לעשות חשיבה מחודשת על כל העניין, ולבחון שוב את האופציה לחזרתם (בתנאי שהם עדיין בעניין).

ראשית, אין דבר מאחד יותר מאויב משותף, והימצאותם של חיילים בריטים בארצנו תחבר בתוך שנייה את כל חלקי העם, שבמקום לריב ולהפגין זה נגד זה - יתאחדו נגד הכובש הזר עם הכומתות האדומות והאפים העוד יותר אדומים.

מכיוון שמחירי הטיסות מאמירים בקיץ, אפשר בהזדמנות זו להחזיר לפעילות את ספינות המעפילים, שהיו לגמרי לואו־קוסט - בתנאי שהפעם יסדרו בחוף דיוטי פרי. גם ככה מערכת המשפט שלנו מבוססת על זו הבריטית, והחזרתם לכאן עשויה לסיים את הטירוף סביב המהפכה המשפטית. אני באופן אישי תמיד אהבתי את הפאות הלבנבנות שעורכי דין ושופטים בריטים שמים על הראש בזמן העבודה. פאה כזאת בוודאי תשפר את הלוק של שמחה רוטמן.

ואם כבר אנגלים - אז עד הסוף. אפשר יהיה לאמץ כאן גם את שיטת הנהיגה של אנגליה, כולל הנסיעה בצד שמאל. גם ככה נהגי ישראל נוטים להישאר במסלול השמאלי של הכביש, גם אם הם נוסעים ב־20 קמ"ש. כך יהפוך ההרגל הזה לחוקי.

• • •

מאז ההתנגדות למהפכה המשפטית וההפגנות ברחובות, חווינו גם תסיסה בקרב אנשי המילואים והטייסים. חיילים אנגלים שיגיעו לכאן יפטרו אותנו מהעניין הזה, וייקחו על עצמם את כאבי הראש של הפיגועים, המחסומים, ההגנה על ההתנחלויות, הטילים מעזה, חיזבאללה ואיראן. אנחנו נוכל לשחרר את חיילינו - והפעם לא רק את החרדים - ללמוד באוניברסיטה, ללכת להייטק או לעשות שירות לאומי בחסמב"ה.

המשטרה הבריטית תתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית ותילחם בנשק שמוחבא בערים הערביות - הרי יש להם ניסיון קודם עם הסליקים, שבהם המחתרות החביאו נשק בכל מיני קיבוצים. שוטרים ופקחים בריטים יחלקו דו"חות בכבישים. מי לא רוצה לקבל את הדו"ח שלו עם קצת "יס סיר, נו סיר" - כולל אנשים שה"סיר" היחיד שהם פגשו זה סיר ג׳חנון.

בזמן האחרון, רבים מאזרחי ישראל מתעניינים בקבלת דרכון פורטוגלי. עם כל הכבוד להיותו אירופי - אין לו את הזוהר של הדרכון הבריטי, שהופך את מי שמחזיק בו לחלק מאימפריה. ומה רוצה כל ישראלי אם לא להיות בעצמו אימפריה?

• • •

לא בטוח שיהיה קל לשכנע את הבריטים לחזור לכאן, בטח באוגוסט, אבל בשיווק עצמי אנחנו דווקא טובים. נסביר להם שיש לנו כבר את הלונדון מיניסטור בתל אביב ואת רחוב קינג ג'ורג'. נסביר להם שמסעדת "דיאנה" נקראת על שם הנסיכה, ושאת השיר הנהדר של יהונתן גפן "הנסיך הקטן" כתבו על צ'ארלס - שלא לדבר על הסרט שעשינו לכבודו, "צ׳ארלי וחצי".

וכמובן, נזכיר שגם המותג הכי חזק שלנו הוא הכתר - אמנם לא כתר מלכות, אלא כתר פלסטיק, שאחראי למסורת ארוכת שנים שבה בני ובנות מלך משליכים זה על זה באצילות מלכותית כיסאות פלסטיק, בעיקר על שפת הבריכה בבתי מלון. במקרים רבים הם אתרים מלכותיים בפני עצמם, עם שמות כמו "מלון הנסיכה" או "מלכת שבא". כך שאין טבעי יותר מחיבור בין השושלות של בית ווינדזור לזו של בית הפנקייק, ונאמר אמן.

ושאלוהים ינצור את המלך.

yairn@israelhayom.co.il