הוא איש טוב, שגדל בשבזי, איש שכונה מובהק. אפשר להגיד שהוא היה אנטי־כוכב, בלי שום גינונים וחרטא, אבל, כמה שהוא כזה, דקלון הוא חלוץ המוזיקה הזאת. יש לו קול חם ומיוחד שכיכב בהרבה מאוד בתים ישראליים, ומגיע לו פרס ישראל, לגמרי מגיע לו!"
האמרגן אשר ראובני היה שם בתחילת דרכו המוזיקלית של דקלון. כאיש חנות מוצרי החשמל שהפכה לחברת התקליטים "האחים ראובני", ראה האמרגן במו עיניו את רגעי השמחה והקושי המטלטלים שיצרו מהפכה תרבותית ישראלית. מהפכה של עצב ושמחה, שהחלה את דרכה בתחילת שנות ה־70, כשמדינת ישראל היתה בת 25 שנה.
ישמח חתננו: עושים כבוד לדקלון // כתב: דויד פרץ, צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
יובל של סופות תווים, מהפכים וסערות בין אחים ואחיות לאחר מכן, יש משהו כה סמלי, יפה וראוי שדווקא ביום הולדתה ה־75 של מדינת ישראל מוענק פרס ישראל לאדם שרק רצה לשיר ולשמח את הקהל. במחוזותינו רוויי התככים והמקורבים, נדיר שפרס ישראל הולך למי שאף פעם לא ניסה למרפק את דרכו לשם. איש תמים הליכות, שהדבר הראשון שכל מכריו אומרים עליו הוא: "פשוט איש טוב" - במובן הטוב ביותר של המילה.
כשהתפרסם כי דקלון זכה בפרס ישראל לזמר העברי, נצבע הדבר בצבעי הקרב של התקופה. אך מוזיקה אינה שדה מערכה, היא אהבה - וחשבתי שהדרך הנכונה להזכיר זאת תהיה להקליט אלבום מחווה של אמנים ואמניות מכל הסוגים והגוונים לחתן פרס ישראל - דקלון.
יחד עם תימורה לסינגר, שותפתי להפקות, וצוות מפיקים ממכללת BPM, התחלנו לאתגר את הבלתי אפשרי. שידכנו בין שירים ליוצרים וליוצרות, בין זמרים למפיקים ולמפיקות, מצאנו אולפנים בכל מקום ותרנו אחרי חורים בלו"זים עמוסים. זה לא היה קל, אבל לבסוף זה קרה. שבועיים חלפו מאז נצנץ הרעיון ועד שהפך למציאות.
ממש כאן למטה, וגם בעמוד הפרויקט המיוחד שלנו, תוכלו למצוא ולראות את שלל האמנים והמפיקים השונים, שהתנדבו ועשו לילות כימים, כדי לקחת חלק בפרויקט ״ישמח חתננו״, מתוך כבוד אהבה והערכה למוזיקה של דקלון ושותפיו ליצירה. על כך ברצוני להודות לכל אחד ואחת מהעושים במלאכה, על התגייסות משוגעת לפרויקט שכל כולו אהבה שאינה תלויה בדבר. פרויקט של שלום וחיבור, שנעשה מתוך תקווה שהמוזיקה תהיה הגשר שנבנה לנו יחד מעל פני המים הסוערים של התקופה.
סורו מני - קורין אלאל // צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
תאונה פלאית בשבזי
הבחירה ביוסף לוי, "דקלון" בשביל רוב עם ישראל, לקבלת פרס ישראל בזמר העברי, היא סגירת מעגל תרבותית ופתיחת עידן חדש בתרבות הישראלית. שימו לב למילים - ישראל, עברי.
"אף פעם לא הבנתי למה קראו לנו 'מוזיקה מזרחית'", אומר ראובני, "שמעו שאנו שרים בחי"ת ועי"ן, אבל ישראל ממוקמת בין בלגיה להולנד? אנחנו במזרח התיכון, מוקפים במדינות ערב, חלק גדול מהציבור עלה מארצות ערב. בכרם היו שרים גם שירים של רוסים וגם שירים בערבית, בטורקית או ביוונית, אבל החליט מי שהחליט שזו 'מוזיקה מזרחית' וסירבו להשמיע אותנו. לא משדרים, לא מתייחסים. הייתי נוסע בעצמי לירושלים, מביא להם את תקליטי השדרים, ולמחרת היו מדווחים לי שמצאו את התקליטונים בזבל. לא היה עם מי לדבר אז, אבל כבר אז ידענו שזו המוזיקה הכי ישראלית שיש".
כדי להבין מהיכן צמח תרבותית דקלון וכיצד נולדה המוזיקה הישראלית ביותר, צריך לנסוע אחורה בזמן, לתחילת שנות ה־60. אי־שם, בין שכונות כרם התימנים, שבזי ונווה צדק, התרחשה תאונה פלאית.
שירי מהגרים ושירי הסוכנות היהודית התחברו עם שירי עבדים מאמריקה. שירי עצב יהודי ושמחת עניים ישראלית התערבבו יחד. רבי שלום שבזי מתימן ואלתרמן שעלה מפולין, דוד מלך התהילים ואלכסנדר פן מערבות רוסיה, כולם חוברו יחד בחפלות לתוך הלילה. שירי מגל וחרב ושירי נרגילה ופאותיים נפגשו מדי ערב לדון על הזמן ועל המקום המוזר הזה שנקרא מדינת ישראל.
יוסי פיין - לשיר בקול ערב // צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
בקולות ניחרים, עם מנדולינה ודרבוקה, הפכו השירים לחומר הגלם שממנו עלתה והתלקחה שמחת ערבם של עמלי השכונה. 60 שנה אחרי, מה שהיה אז בגדר "חַפְלֶה" קיומית ומקומית, כמעט יומיומית עבור המשתתפים, הפך לשכבת היסוד של המוזיקה הכי ישראלית שנוצרה כאן. ספר השירים של מה שלימים יכונה "מוזיקה מזרחית" או "ים־תיכונית", אך כיום ניתן לקבוע בקלות שמדובר בצליל המקורי ביותר של עולם המוזיקה הישראלית. משה בן משה, הוא "בן מוש", מספר כיצד נולדה בעצם המהפכה שתשנה את מסלול התרבות הישראלית.
"בתחילת שנות ה־60 שמעתי את משה משומר ודובל'ה באיזו מסיבה בשכונה, וזה היה הדבר הכי יפה ששמעתי בחיים שלי. איך שמשומר ניגן על המנדולינה הוא היה כוכב, וכולנו למדנו ממנו את השירים האלה", משחזר בן מוש.
משומר, יליד הכרם, נשלח בגיל צעיר להיות ילד חוץ בקיבוץ גליל ים. שם, בחוג למנדולינות, למד משומר את שירי הקיבוץ והקבוצה. מ"חנה'לה התבלבלה" ועד "סורו מני". כשחזר לשכונה, הטמיע את השירים במחזור השמחה והעצב של החפלות.
"את דקלון הכרתי כשהיינו משחקים כדורגל במגרש בשבזי. גם אהובה עוזרי היתה משחקת איתנו, היינו שמים אותה שוערת", צוחק בן מוש. "משומר לימד אותי לנגן במנדולינה, ומדי פעם כשהוא היה צריך לשירותים הוא היה אומר לי 'משה, בוא תחליף אותי' וככה התחלתי לנגן איתם. יום אחד דקלון אמר לי 'משה, דבר עם משומר שיצרף אותי להרכב', ומשומר אמר 'כן, למה לא, שיבוא'. כולם ידעו שיש לו קול, מה זה קול - מעולה. כשהוא היה בן 6 הוא שר ברדיו ובבית הכנסת".
בין אלביס לבית הכנסת
למוזיקה אין גבולות, ודקלון מבית הכנסת שומע באוזנו האחרת את הכוכב הגדול של התקופה. "כשהתחלתי רציתי להיות אלביס פרסלי", סיפר בראיון ליוסי בבליקי. "החדר שלי היה מול בית הכנסת, שמתי שם תמונה של אלביס ובא הרב ואמר לי 'מה זה, אנחנו מתפללים אליו? תוריד אותו תכף ומייד'. הורדתי, אבל המשכתי לאהוב".
חסידה צחורה - דור שמר // צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
בתחילת שנות ה־70 בן מוש ודקלון בוגרי החפלות מתחילים להופע יחד כצמד שהוא ישות אחת - "דקמוש". "אני המצאתי להם את הכינוי הזה", מתגאה ראובני.
"היינו נוסעים על וספה אחת, ההגברה ומכונת התופים שהבאתי מלונדון דחוקות על הרצפה מקדימה, דקלון מאחוריי מחזיק אותי והגיטרה בינינו", מספר בן מוש. כך נסעו השניים מברית לחתונה, מחפלה לבר מצווה. קומנדו של שמחה עם שניים או שלושה אירועים ביום, אבל אחד מהם יהפוך למשמעותי במיוחד.
"הייתי אמור להתחתן בנובמבר 73', אבל לצערי אח של ארוסתי נהרג ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים ואני נפצעתי בתעלה, אז דחינו את החתונה לינואר", מספר ראובני. "חבר טוב בשם שוקי משולם אמר לי 'איך אתה עושה מסיבה בלי מוזיקה? אני אביא את החבר'ה האלה משבזי'. בקיצור, עשינו חפלה בבית קטן של 60 מטר מרובע, והם באו ככה להופיע עם האופנוע.
"הכרתי את המוזיקה הזאת מהבית, מבית הכנסת ומהחפלות, אבל זה היה חדש. אפילו השכנים האשכנזים אמרו לי, 'מה זאת המוזיקה היפה הזאת?', והם ניגנו וניגנו עד שהמשטרה באה והפסיקה את זה. במזל הקלטנו את האירוע וראינו שאנשים היו מוכנים לשלם על ההקלטה הזו 100 לירה, הרבה כסף באותה התקופה. החלטנו ללכת על זה ולעשות להם אלבום. היתה לנו אז חנות למוצרי חשמל, הבאתי את הגיטריסט יגאל חרד מהשכונה שהיה לו ניסיון באולפן, וככה נכנסו להקליט. מצחיק ששלמה ארצי בדיוק הקליט אז במקביל לנו את אחד האלבומים הראשונים שלו".
בד בבד עם הוצאת אלבום הבכורה של מי שנקראו "צלילי הכרם", יוצאת גם להקת "צלילי העוד" באלבום ראשון, שגם הוא מכיל את מיטב הרפרטואר של משומר ודובל'ה - מה שבמשך שנים רבות הוביל להאשמות על גניבה וטינת עולם בין דקלון ובן מוש לרמי דנוך וליהודה קיסר מצלילי העוד.
"בינינו - אף פעם לא היינו בריב, אלו תמיד היו מלחמות בין המפיקים", אומר דנוך. "גדלתי בשכונת התקווה ושם למדתי את השירים כשהם היו באים לנגן אצלנו בשכונה. בחיים לא רבתי איתם, ותמיד כשראיתי את דקלון הייתי אומר לו שלום. אף פעם לא היתה לי שום טינה בלב. הגיע הזמן שנפסיק את העניין אחת ולתמיד.
"החומרים המקוריים של צלילי הכרם וצלילי העוד היו של השובלים, שלום שובלי ומשה משומר. לא אשכח שאחרי שהאלבום שלנו יצא, שובלי התקשר אלי בשתיים לפנות בוקר ואמר לי 'רמי דנוך, אני מצדיע לך. אתה חכם ואנחנו טיפשים. אנחנו עבדנו בבלטות ושרנו בשביל פרוטות, ואתם הוצאתם את זה החוצה ועשיתם כסף'".
"עשו מהתקליטים טייארה"
"הפעם הראשונה שפגשתי את דקלון היתה בחתונה של אשר ראובני. הוא אמר לי 'אני מביא איזה צמד שאתה חייב לשמוע'", נזכר אביהו מדינה, שזכה בעצמו בפרס ישראל בשנה שעברה. "שמעתי אותם והם מצאו חן בעיניי מייד - בן מוש ודקלון.
"ודאי שהכרתי הרפרטואר שלהם. גם אני יליד שבזי והכרתי היטב את החפלות של משומר ודובל'ה, אבל איך ששמעתי אותם אמרתי לעצמי, 'אני אעבוד איתם'. ככה עשינו עשינו יחד חמישה או שישה אלבומים. כתבתי להם הרבה מהשירים הכי טובים שלי. הרגשתי שהם אלה שיכולים לבצע את השירים הכי קרוב ואותנטי למה שנכון ומתאים. שזה ירגיש כמו שאני כתבתי. גם מה שהקלטנו ולא אני כתבתי, הם שרו נכון. זה היה בדיוק כמו לעבוד במשפחה.
"לדקלון היה צבע בקול שהתאים לכל השירים, קול שספג את כל ההשפעה והתאים לכל כך הרבה סגנונות, ולא פחות חשוב - העברית שלו היתה משובחת. אני אוהב את אלה ששרים בחי"ת ועי"ן, זאת העברית, והקול של דקלון זה קול שאתה יכול לשמוע לאורך זמן. הוא לא חריף מדי, לא צרוד ולא צרחני. יש לו קול שקול, שעובד על כל הצבעים.
"אני כותב מאוד ספציפי, וכשאני כותב שירים לזמרים אני חושב על המנעד, על ההתאמה, כי יש זמרים חכמים יותר וחכמים פחות, ואם אתה לא מבטא את הטקסט כמו שצריך זה לא עובד. כתבתי לו את 'שירי נהדרת' על הבת שלי והבת של אורי שבח".
למה לא כתבת את כל השירים לאלבומים שלהם?
"אף פעם לא אהבתי לעבור את החמישה שירים באלבום. לא אהבתי שכל השירים בצבע שלי, כדי שהתקליט יהיה מגוון ויהיו שירים אחרים, כמו ששלמה מוחדון הביא להם את 'הגיע הזמן אומרת אמי'".
שירי נהדרת - לבנת בן חמו // צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
כחתן פרס ישראל לזמר מהשנה שעברה, איזו ברכה יש לך לדקלון עם קבלת הפרס?
"קודם כל אומר לדקלון שזהו פרס על ההתמדה שלו, על ההתעקשות שלו על שמירת המסורת, על השורשיות היהודית בשירים שהוא בחר לבצע בדרך כלל.
"מעבר לכך, יש לו זכות גדולה בהפצת סגנון המוזיקה הזו, דבר שהוא עשה, ויש לומר לזכותו - ללא מנוח. דקלון היה מהראשונים ומהמצליחים ביותר בהקלטת חומרים שכאלו, ועל זה ודאי וודאי שמגיע לו פרס ישראל. ברמה האישית, אני מאחל לדקלון הצלחה והרבה בריאות ונחת".
גם ארבעה עשורים לאחר שהמוזיקה של דקלון ובן מוש פרצה את גבולות הכרם, פצעי ההתקבלות, שלא היתה קלה בכלל, וכאב ההדרה, נשמעים היטב בקולו של ראובני. "היינו מוחרמים, לגמרי לא השמיעו אותנו בשום צורה", הוא אומר.
"הכל היה שקר, מצעדים, גלויות, הכל חרטא. העורכים ברדיו העלו את מי שהם רצו ועשו מה שהם רצו. מהתקליטים שלנו עשו טייארה, ועם הדיסקים שלנו התאמנו בקליעה לסל הזבל", מוסיף מדינה.
אני מספר למדינה שבמשך שנים שמעתי את הטענות האלו וסירבתי להאמין שאכן מדובר במדיניות מכוונת עד שיום אחד, במסגרת המחקר שלי על תולדות המוזיקה הישראלית, מצאתי התכתבות פנימית של קול ישראל מפברואר 1978, שבה נאמר מפורשות: "למרות התעוררות 'המוזיקה התימנית' ודרישה הולכת וגוברת מהקהל להשמיע את שירי אהובה עוזרי ודקלון - אין רשות לשדרם, עקב רמתם הנמוכה של הטקסטים, העיבודים והליווי המוזיקלי".
ראובני צוחק לתמימותי: "היתה ישיבה בבית אגרון עם העורכים המוזיקליים של קול ישראל. באנו עם אביהו מדינה, אורי שבח ועוד כמה חבר'ה. העורכים טענו שזה לא נכון שאנחנו לא מוחרמים ושהם כן משמיעים אותנו, אבל עשינו שיעורי בית.
"אמרנו להם 'בואו נראה כמה אתם משמיעים אותנו' - כי הצלחנו לשים את ידנו על רשימות השידור של הרדיו במשך חודש או חודשיים בשנה, וזה היה חוה אלברשטיין 160 פעם, אריק איינשטיין 190 ועוד כל מיני שמות בכמויות האלה, ואילו דקלון? פעמיים באותה תקופה. פתאום קמה מהומה בחדר, 'מאיפה קיבלתם את רשימות השידור? מי נתן לכם?' כאילו זה מה שהיה חשוב.
"ואז דרורה בן אב"י, עורכת מיתולגית בקול ישראל, שהיתה באמת אישה הגונה, נשמתה עדן, קמה ואמרה להם 'חברים, מעכשיו כל שיר שלישי יהיה בסגנון הזה'. ככה התחילו להתייחס, אבל זה היה קשה, לא היה פשוט השינוי הזה. שתבין, אני אוהב את חוה ואריק. זה אף פעם לא היה כדי להוריד להם, רצינו רק שיתייחסו אלינו כמו אל שווים.
"תחשוב, האלבום הראשון של צלילי הכרם מכר 200 אלף עותקים, וזה בלי כל ההקלטות הפיראטיות, במדינה של 3 מיליון איש. זה אומר שכמעט בכל בית שני או שלישי היה התקליט הזה. המוזיקה של דקמוש התנגנה ברחובות. בכל מקום שאליו הלכת שמעת את זה, בים, בבתי הקפה, בשמחות, זה היה הפסקול הישראלי, אבל ברדיו ובכלי התקשורת? דממה".
מדינה: "לא היו משדרים את השירים שלי בשעות הרגילות - רק ב'גטאות'. סליחה על הצניעות, אבל ידעתי שאני הכותב הכי טוב בארץ, ולא הבנתי למה מה שעשינו לא נחשב לישראלי.
"מה זה ישראלי? משהו אמריקני? מלודיות רוסיות? כיבדתי, אבל הרגשתי שאנחנו נוגעים בשורשים היהודיים שלנו, נוגעים במורשת שלנו, שהם היצירה שלנו. השיר שלי 'יום שישי הגיע' הוא מבט שלי על השכונה שבה גדלתי. כל מה שאני מספר שם זה אמת, זה מה ששמעתי, מה שהכרתי ומה שראיתי - שכונה מעורבת של תימנים, עדנים, ספרדים ואשכנזים, וכולם שייכים ליהדות. היו בתי כנסת בכל מקום, אמרו 'בזה אני מתפלל ובזה בחיים לא אכנס', כל הבדיחות הקבועות, אבל היינו מחוברים.
"הייתי שומע את כל המוזיקות שיש. את העדנים, את הספרדים ואת האשכנזים. בחזנות האשכנזית יש נשמה יהודית שנובעת מהטקסט. הטקסט היהודי הזה נמצא כל הזמן נמצא במסגרת היהדות ובמסגרת האמונה בא־לוהים, אז ברור שהיה לי קשר כי הטקסט שלי ושל האשכנזי הוא אותו טקסט, זה אותו שורש לכולנו. אתה יכול להיות חילוני אבל לשמור על הסממנים היהודיים שלך, וגם אם אתה חילוני גדול, כששואלים אותך מה שלומך אתה עונה 'ברוך השם'. בלי היהדות והתנ"ך, עם החוזה שיש לנו בתוכו, אין לנו מה לעשות כאן".
איילת חן - סגול 59 מארח את הילה זהרור // צילום: גיל קרמר, משה בן שמחון, שמואל בוכריס
איפה הכאסח?
בתחילת שנות ה־80, אחרי שנים של הדרה והתעלמות, דקלון עוזב את הארץ ואת התחום והולך להיות חותך יהלומים בלונדון ופתאום - בום! הכל מתפוצץ. יש עניין גדל והולך במוזיקה של דקלון ובן מוש, יש את זוהר ארגוב, חיים משה וכל החבר'ה, ועושים סרט בשם "כאסח", לא פחות, על הדיכוי וההדרה מהרדיו.
תפתור לי חידה רבת שנים שאני לא מצליח להבין. מבקשים ממך לכתוב שיר לסרט הזה, ומה אתה כותב לחופני ולדקלון? "שמעו נא ידידיי זו עת להתפכח, לקחת בקלות ולא להיעצב, להתחייך מעט ולא להתנפח, להישאר שלו, לשיר בקול ערב". איפה הכאסח והמחאה? למה לא צעקת אז את זה במוזיקה?
"כתבתי את זה כתזכורת לעצמי, כדי לזכור שיש גם חיים אחרים", עונה מדינה בקול מהורהר, למוד שנים של מאבק.
"הייתי כל הזמן עסוק בנושא הזה אז, ידעתי שמקנאים, מכשילים, מתעלמים בכוונה ומשמיצים. כתבו דברים נוראים, אז אמרתי לעצמי די - אני מנחם את עצמי בשירים. חשבתי שעדיף להיות עני ומאושר בחלקו, מאשר עשיר עם מלא כסף ודאגות. רציתי להזכיר לנו לא לבזבז את הזמן על שטויות, לא לשכוח גם ליהנות מהחיים. אגב, אתה יודע שרק בזכות דקלון יש לנו את השיר 'שבחי ירושלים'?"
מפתיע מאוד. איך זה קרה?
"דקלון היה בלחץ לגמור אלבום לקראת החגים. הוא אמר לי 'אביהו, אנחנו חייבים עוד איזה שיר, משהו', ואני אומר לו 'דקלון - אין לי'. הוא ראה בצד מחברות של סקיצות, שאל 'אפשר להסתכל?' ואמרתי לו 'תשמע, אני עייף, אתה יכול לחפש כמה שאתה רוצה, אני הולך לישון צהריים'.
"כשהתעוררתי ראיתי שדקלון מסתכל עלי בפליאה. הוא השמיע לי קלטת של 'שבחי ירושלים' ושאל 'מה זה?' נזכרתי שזה היה שיר שהזמין ממני מזמן איזה חזן לפסטיבל זמר. אותו חזן ביקש ממני לכתוב פיוט, אמרתי 'אני לא כותב פיוטים', והוא אמר 'כל השירים שלך הם פיוטים'. הפסטיבל היה בירושלים, אז הלחנתי את 'שבחי ירושלים'.
"חיכיתי שבועיים שהחזן יתקשר, הוא לא התקשר, שכחתי מהשיר הזה לחלוטין והנה פתאום, עשר שנים לאחר מכן, דקלון מוצא אותו בסקיצות שלי. אמרתי לו 'עזוב, זה לא שיר, זה פיוט', והוא ענה 'מה אכפת לי פיוט או שיר? אני צריך שיר אחד לסגור אלבום לחגים'".
לשיר בקול ערב: שירי דקלון בביצוע שלל אמנים
חנה'לה התבלבלה - ערן צור
מילים: נתן אלתרמן, לחן: עממי
גיטרה בס ושירה: ערן צור
גיטרות חשמליות, אורגן, תכנותים, טכנאי הקלטות, הפקה ומיקס: שקד בנג'ו
מי הוא המיטיב ומי המוטב? שלא כמו שאומרים על עסק טוב, שבו שני הצדדים מתפשרים במידת מה, בפגישה מוצלחת בין טקסט ללחן שני הצדדים יוצאים עם רווח וסך הכל עולה על סכום חלקיו. ככה זה, ובענק, בשיר "חנהל'ה התבלבלה". הטקסט גאוני והלחן מושלם.
בפגישה בין אלתרמן לדקלון, הראשון לוקח את סיפור השילוש הקדוש הנוצרי שבו רוח הקודש היא האב שמזרעו נולד ישו. הסיפור הנוצרי מתהפך לכך שיש ברית מילה ללא היריון - ואין יודעים מי האב ומי האם שהרתה את הנולד: "חנה'לה התבלבלה, מה פתאום ברית מילה והיא עודנה בתולה".
אלתרמן מתאים את הסיפור לעפולה, ליהודה, לחנה'לה, וליהדות עם הרבי שמוצא את הפתרון האבסורדי - "נחכה עד שיגדל ואז אותו מפיו נשאל, מאין באת מנוול..."
להקת צלילי הכרם הופיעה בעיקר באירועי שמחה, והמילים בעצם מתארות אירוע שכזה, כך שהשיר היה מחובר לבמה שעליה בוצע. בא דקלון והעניק למילים הללו כנפיים ותנופה בעוצמה כזו, שהצליחה לחדור את כל מחסומי התקופה של שנות ה־70, שבה המוזיקה המזרחית קופחה וסבלה מזלזול הממסד. הלחן האדיר והביצוע האותנטי גרמו לשיר הזה לחצות את מבחן הזמן ולהיצרב כנכס צאן ברזל ישראלי, מעת הלחנתו ועד בכלל.
לשיר בקול ערב - יוסי פיין
מילים ולחן: אביהו מדינה
תופים ודרבוקות: פאדל קנדיל
קולות רקע: דור שמר
שירה גיטרות וקלידים: יוסי פיין
מוקסס והוקלט בעליית הגג
לפני עשור בערך עבדתי עם להקת הדג נחש על האלבום "זמן להתעורר". היה שם שיר שנקרא "מבסוט". במקור שאנן סטריט שר את הפזמון ורצינו לעשות שיתוף פעולה עם זמר אחר, רק לא ידענו עם מי. פתאום קפץ ביוטיוב השיר "בקול ערב", ובבת אחת חזרתי להיות ילד בכרם התימנים של שנות ה־70.
כילד בבית ספר היסודי "טשרניחובסקי" בכרם, חלק משמעותי בחיי, מגיל 6 עד 11, העברתי אצל החברים מהלימודים. הפסקול שליווה אותנו היה של להקת צלילי הכרם, שנקראו אז "דקמוש" על שם דקלון ובן מוש. "הנה הזמר שצריך לשיר את הפזמון!", הצבעתי על התמונה של דקלון משנות ה־70, ואכן, דקלון הגיע והיה "כל כך מבסוט שיש לי מיקרופון ביד".
לבצע את "בקול ערב" זו סגירת מעגל עבורי - וגם פתיחת מעגל חדש. מעולם לא שרתי שיר של זמר אחר מההתחלה עד הסוף, ובשבילי לשיר שיר של דקלון זה הכי טבעי שיכולתי לבקש. אפילו אני הופתעתי מכמה המוזיקה הזו אצלי בדם.
סורו מני - קורין אלאל
מילים: אלכסנדר פן, לחן: עממי רוסי
הקלטת שירה: ברק ויינר
עיבוד והפקה מוזיקלית: אבו סטיבי
באמצע חופשת הפסח שמעתי את השיר "סורו מני" שכתב אלכסנדר פן - והתאהבתי בו. "איך את רוצה שהשיר יישמע?" שאל דויד, "כמו גלים, ים ודגים שוחים", עניתי. אחרי יומיים כבר מצאתי את עצמי באולפן מדליק על גג תל־אביבי, עם המפיק אבו סטיבי (וונדר), שרה את השיר. בהתחלה שרתי בסולם שחשבתי עליו בבית. לאט־לאט העלינו את הטון, עד שהיה נוח. המצחיק הוא שרק אז גילינו שזה אותו הסולם של דקלון - שאני כל כך שמחה על הפרס והכבוד שהוא מקבל!
"התרגשתי כששמעתי על הפרויקט לכבוד דקלון", מוסיף המפיק אבו סטיבי. "הוא חלק מפסקול הילדות במערכת הסטריאו אצל דוד שלי דדי, בבית של סבא, על טייפ דאבל קאסט. היו שם דקלון וצביקה פיק, עפרה חזה וסטיבי וונדר".
גדליה רבע איש - יוסי בבליקי
מילים: נתן אלתרמן, לחן: משה וילנסקי
הפקה, גיטרות, קלידים, כלי הקשה, עיבוד, מיקס: אוהד אורבך
מנדולינה: רועי אורבך
גיטרה פאדו: דויד פרץ
הקלטת שירה: יותם רוזנטל, אולפני טל
בערך בתקופת בר המצווה הפכתי למאזין רדיו אובססיבי, כזה שמכיר את כל הלהקות, בטח את המקומיות.
"חנה'לה התבלבלה" בלבל אותי, כי לא היתה שום אפשרות אז לפענח אם זהו שיר של צלילי הכרם או צלילי העוד, אבל השירים היו מסעירים ולא נשמעו כמו שום דבר ששמעתי אז - והאמת היא שכך גם 45 שנים מאוחר יותר.
דקלון, יוסי לוי בשמו המקורי, היה שייך לצלילי הכרם, ומעבר ללהיטי סבנטיז סוחפים ומקוריים להפליא של רוק ימאני הבן אדם חתום על ארסנל פיוטי בית כנסת, שכמו אצל קרליבך נכנסו לשם דרך הלב ולא דרך הדלת.
כמו כל יוצר גאוני של מוזיקת עם, ספר השירים של דקלון נשמע רענן יותר ורלוונטי יותר משנה לשנה. וכמו שום יוצר גאוני של מוזיקת עם, דקלון התוודה בפניי בראיון רדיו שערכנו שיוסי לוי הצעיר בסך הכל חלם להיות אלביס. מעניין לאן יגיע היוסי הצעיר הבא, שחולם עכשיו להיות דקלון.
חסידה צחורה - דור שמר
מילים: אלכסנדר פן, לחן: עממי רוסי
גיטרה: דויד פרץ
הפקה, גיטרות, קלידים, עיבוד ומיקס: אוהד אורבך
אני ואוהד אורבך, המפיק, נפגשים לעבוד יחד מדי שבוע. כשאוהד סיפר לי על הפרויקט לכבוד דקלון - נדלקו לי העיניים. דקלון בשבילי זה הבית של סבא שמעון ז"ל, השמחה בחתונות, צהרי שישי והילדות של אבא שלי.
אוהד השמיע לי את העיבודים ואז את "חסידה צחורה" - וכמו כפפה ליד, זה פשוט היה בול. השיר שמדבר על הגעגוע לאמא, להורה, תפס אותי חזק והרגשתי שאני חייבת לבצע אותו.
חשבנו איך להביא את הקלאסיקה האדירה הזו לעולם החדש, האלקטרוני. איך להנגיש את הטקסט האלמותי, שהולך איתנו שנים רבות, לדור הצעיר, אלינו. חיפשנו איך אני יכולה להשתקף בשיר, להביא נשמה ופופ ביחד עם הלחן העממי שמלווה אותי עוד מימים קודם.
בסוף המוזיקה מחברת בינינו, הדור הצעיר והדור המבוגר, חילונים ודתיים, נשים וגברים. המשימה שלנו היא להגיע ללב השיר וכך גם ללב האנשים. מקווה שהצלחנו.
באו הצללים - נדב אזולאי
מילים: יובב כץ, לחן: אריס סאן
חשמלית סלייד, בס, טמבורין: דודו חמד
כינור, חצוצרה, טרומבון, כלי הקשה: גיל נמט
קולות: ים בכר
קולות: חנוך טיאר
שירה, חשמלית, קלידים ותכנותים: נדב אזולאי
הפקה: נדב אזולאי, דודו חמד
מיקס: נדב אזולאי
הוקלט באולפני קקטוס ב"ש
לשיר את השיר "באו הצללים" זה לנסוע בזמן. להיות שוב בסובארו החומה, הישנה, בנסיעה מחוץ לעיר. לשמוע את אבא שלי שר אותו ומקשיב לו מאחורי ההגה שוב ושוב, בגרסה של דקלון, שמתנגנת מקלטת שמכניסים לטייפ על הצד.
גם כילד, משהו בי התמגנט והתהפנט מהשיר ומהביצוע הזה. לא יודע אם זה הטקסט האפלולי, השבירה המוזרה בפזמון, הלחן המושלם, הסלסולים של הזמר או הגיטרה המחשמלת.
תמיד מפחיד אותי לגעת ולהתעסק עם דברים שהיו חלק מפסקול חיי, וכשמדובר בשיר מהאיי־ליסט של התרבות הישראלית, זה אפילו משתק. למזלי, הפרויקט קרה מהר מאוד, הלו"ז היה קצר והעבודה זריזה ואינסטינקטיבית, כך שלפחד לא היה זמן להגיע, רק לאינטואיציות ולהחלטות של הרגע, רק לצלילים שבאו והלכתי אחריהם.
הכוכב - נועה שמר
מילים ולחן: עממי
שירה, קלידים מיקס והפקה מוזיקלית: נועה שמר
הכוכב הוא שיר שנפתח לאט כמו סרט. במרכז העלילה עומדים לכאורה כוכב יפה ומנצנץ, שמיים רומנטיים ובחור שפונה אל השמיים. מי שיצליח לא להסתנוור מהתמונה, יקבל שיר מלא כאב ותסכול, שלא לומר כעס. הם ארוזים היטב ומתנהלים בעיקר בתוך ראשו - או ליבו - של הדובר, אבל הם שם.
דקלון מבטא רגשות אחרת. לא באופן ישיר, נוכח ובמרכז, אלא בעקיפין. דרך המנגינה. דרך מבנה השיר. דרך הביצוע הנפלא. דקלון שר את הקינה החודרת הזאת מבלי לתת דין וחשבון על סימטריה של שורות, על נשימות, על היגיון רגיל של שיר. כל משפט הוא שיר בפני עצמו. כל שורה היא כאב חדש. כמו שיכור המתנדנד בתוך הצער של עצמו.
בביצוע שהקלטתי ניסיתי לתרגם את התחושה הזאת לתוך הפקה מקורית, עם שירה אישית, מופנמת, לילית, על רקע גועש.
חופשי ומאושר - יהוא ירון
מילים: דודו ברק, לחן: בועז שרעבי
עיבוד והפקה מוזיקלית: עדי ורד ויהוא ירון
שירה, תכנותים, בס, קלידים: יהוא ירון
גיטרות: עדי ורד
תופים: אביב ברק
הקלטות: יהוא ירון ועדי ורד
הקלטת תופים: אביב ברק
מיקס: עדי ורד
יותר מכל, השירה של דקלון נשמעת לי טהורה. חפה ממניירות וממלאכותיות, תיעול של כישרון אדיר ומוזיקליות מופלאה. זה יפה ונרגש ומעורר קנאה.
לקחנו את התפילה שנמצאת בשיר למקום שאני יותר מזדהה איתו. התמזל מזלי לעבוד עם שני אמנים נפלאים - אביב ברק שתופף ברגישות בשיר, ועדי ורד שהפיקה יחד איתי את השיר ועשתה מיקס אדיר. עדי גם הוסיפה מלודיות וסאונד גיטרה מושלם.
שירי נהדרת - לבנת בן חמו
מילים ולחן: אביהו מדינה
הפקה, גיטרות, קלידים, עיבוד ומיקס: אוהד אורבך
הדרך של דקלון לפרס מלאה בהרבה שירים יפים, שמבטאים את התרומה החשובה של דקלון (ושל בן מוש) להתפתחות המוזיקה בישראל, עם צבעים וחיבורים שהיו הראשונים שהביאו: שירי משוררים רוסים לצד פיוטים ממסורת תימן וספרד, פופ ורוקנרול, סאונד גיטרות חם עשיר ומלא אופי, וכמובן מזרחיות גאה.
אני שמחה ומתרגשת לקחת חלק בפרויקט המחווה לדקלון, שבו בחרתי לבצע את "שירי נהדרת" שכתב והלחין אביהו מדינה. "שירי נהדרת ושאי קולך בשיר" - איך אפשר להתעלם מהקריאה הזו? עד לא מזמן הייתי שדרנית בגלגלצ, ולקח לי המון זמן לעזוב וללכת להגשים את החלום האמיתי, לשיר.
לפעמים צריך עזרה מבחוץ, מישהו שיאמין בך, יחזיק לך את היד ויגיד לך שאת יכולה - ומהמבט בעיניים תדעי שהכל יהיה בסדר. "שירי נהדרת" הוא העזרה הזו מבחוץ, ואני מרגישה שטמון בו הרבה כוח לכל הנשים החולמות.
ישמח חתני - עדי צברי
מילים ולחן: עממי
שירה ופח זיתים: עדי צברי
גיטרה: דויד פרץ
הפקה, גיטרות, בס ומיקס: אוהד אורבך
מכירים את המושג "תעשה ותבין?" אז עשיתי... מוצ"ש, דויד מתקשר ואנחנו נסגרים על השיר "ישמח חתני" של דקלון. מי שמכיר אותי, יודע שעבורי לשיר את השיר הזה זה ממש אבסורד. "תשירי כאילו את שרה שיר ערש לילדים שלך...", ביקש דויד, ובשירי ערש אני מבינה. עצרתי, הרמתי את הפח, עצמתי עיניים - וזה התחיל.
לא האמנתי עד כמה אצליח להתחבר לשיר החתנים. נסעתי בדקה ה־90 לאולפן של אוהד ברחובות, אבל רק כשיצאתי מהאולפן אחרי ש"עשיתי" ו"הבנתי", התחילו הפרפרים לעוף בפנים ופתאום אני מאוד מרוגשת.
עבורי, לשיר דקלון זו סגירת מעגל שמחזירה אותי לילדות. לימי שישי עם אבא במטבח, שמכין לחוח ושר ורוקד תוך כדי עם דקלון ברקע, לידיים של אבא שמתופפות על ההגה במקצב תימני בדרך לחוג, לאבא שלוקח אותי יד ביד למעגל הרוקדים. דקלון הוא פסקול ילדותי, ועכשיו זו אני ששרה דקלון כשיר ערש לילדים.
איילת חן - סגול 59
מילים: רבי שלום שבזי, לחן: עממי תימני
ראפ: סגול 59
שירה: הילה זהרור
גיטרה חשמלית: עדיאל אלגי
הפקה מוזיקלית: שירוטו
הקלטה ומיקס: דושי שיין
בעיניי, השירים של דקלון, ובפרט של צלילי הכרם המיתולוגיים, הם שירי פולק. שירים עממיים שפתוחים לפרשנויות, לקאברים ולחידושים, שירים שנכתבו והולחנו על ידי מחברים ומלחינים מכל העדות, הגוונים והזרמים.
כמי שפועל בתחום ההיפ־הופ ודגימת שירים ישנים היא נשמת אפו, שמחתי להתחבר ל"איילת חן", הפיוט הקסום שמילותיו נכתבו במאה ה־17 על ידי רבי שלום שבזי, ולהביא אותו למאה ה־21 על ביט של היפ־הופ עכשווי בטרק שהופק על ידי שירוטו, שהוא גם הבן שלי וגם נצר למשפחה מעורבת, שגדל כילד גם על ראפ מניו יורק ומלוס אנג'לס וגם על דקלון, על רוק ישראלי ועל מוזיקה טורקית, יוונית ותימנית.
שמחתי לארח בשיר את הילה זהרור בקולות ואת עדיאל אלגי בגיטרות, ולעבוד עם המפיק דושי שיין - ומזל טוב לדקלון על הבחירה הראויה לחתן פרס ישראל.
כואב ושר - שי נחייסי
מילים ולחן: אביהו מדינה
הפקה, גיטרות, גיטרה בס, סינתים קלידים ותכנותים, מיקס: רון עשת
השירה הוקלטה במכללת BPM
כשדויד פרץ שלח לי את השיר "כואב ושר" של דקלון, הופתעתי שאני לא מכיר את השיר המרגש והיפהפה שכתב לו אביהו מדינה. את דקלון שמעו בבית הוריי, שירים שהתערבבו בפסקול ילדותי בעיקר בימי שישי בצהריים עם ההכנות לקראת השבת ובערבי החגים, לצד אמנים כמו חיים משה, צלילי העוד, אהובה עוזרי ועוד. מבחינתי, אותם צלילים ושירים מהווים את הדנ"א של המונים בעם ישראל וביחד יוצרים פסיפס מוזיקלי נפלא, ייחודי ומרגש.
באולפן פגשתי את המפיק הצעיר רון עשת, שיצר את הפלייבק לשיר. תמיד כיף להכיר יוצרים ומפיקים חדשים ומרעננים, ונכון לו עתיד מבטיח.
habuah@gmail.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו