מישהו פה נקם בקפוצ'ון? בן זוגי לקח חלק בהכנות לפסח

ניקיונות פסח הם לא צחוק. הם דורשים נחישות, סבלנות ודייקנות. הם מעמידים את המנקה בפני דילמות לא פשוטות: מתי נקי זה מספיק נקי? האם אפשר לשטוף את כל החלקים של מכונת הקפה? האם אנחנו עומדים לשתות קפה בטעם סבון בשבועות הקרובים? האם אלוהים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים? האם אני יכולה להזיז את המקרר בכוח הרצון בלבד? ואחרי כל זה, איך נותנים לילדים להיכנס הביתה?

חברה סיפרה לי שאמא שלה נהגה להאכיל אותן ישובות בתוך אמבטיה ריקה, להמשיך בלקלח אותן ואז לנקות את האמבטיה. זה נשמע קיצוני, אבל בשבועות שלפני פסח - זה מתחיל להיראות לי יותר ויותר הגיוני.

מכיוון שהיו לי כמה שבועות עמוסים במיוחד בעבודה, החלטתי לשים נפשי בכפי, תליתי את המטלית וניגשתי לבדוק את הנכונות, ויותר מכך את המסוגלות, של אדם, בן זוגי האהוב, לקחת חלק בהכנות לחג. כאן אולי המקום לספר לכם על האיש שאיתו אני חולקת את חיי: אדם בן אמיתי, בן 38, אבא מד־הים, בן זוג למופת, מוזיקאי מחונן, חכם, מצחיק, טוב לב ודביל מוחלט בכל מה שקשור בעבודות הבית.

לפני שאתם כועסים עליו, חשוב לומר שבכל מה שקשור בגידול הילדים ובמשימות אחרות, אנחנו שותפים מלאים. מכיוון שעול מטלות הסדר והניקיון נופל ברובו עלי, אדם הוא שמתעורר בכל יום בארבע וחצי בבוקר עם הפעוט העקשן, מלביש, מאכיל, ולוקח את הילדים לגנים ונותן לי להמשיך לישון. אבל איך אומרים באנגלית? זמנים נואשים דורשים צעדים נואשים; השנה יצא שעד פסח אני נמצאת הרבה מחוץ לבית, לעומת אדם, שמסיים בקרוב פרויקט ואחריו הוא ייהנה משקט יחסי. האבק, כמובן, לא מחכה לאף אחד מאיתנו.

מכיוון שלא מתחילים אימונים באולימפיאדה, רציתי שנתחיל בקל: הסידור היומיומי של הבית. הכנתי רשימה של מטלות, וסיכמנו שאני לא מוציאה מילה מהפה ורק הולכת אחריו בדממה. כמו בסרטים של נשיונל ג׳יאוגרפיק, היה לי חשוב שלא להפריע, על מנת להביא לכם תיעוד נאמן ככל האפשר של החיה המופלאה הזו - גבר סטרייט.

משימה מספר אחת

לסדר את הסלון: דבר ראשון, הוא הכין לעצמו קפה. אחר כך, עם כוס קפה ביד אחת, הוא אסף מהרצפה בובות פרווה, מכוניות צעצוע וגרביים מלוכלכות, וזרק את הכל על השטיח בחדר הילדים. עשה מגדל של חבילות מגבונים על השולחן בסלון והניח את הכוסות על השיש.

נקודות לשימור: באמת אין שום דבר על הרצפה בסלון.

נקודות לשיפור: עכשיו צריך לסדר את חדר הילדים.

ציון משוקלל: 4/10

משימה מספר שתיים

לטאטא: לקח מטאטא ויעה, דחף אל היעה כמה ניירות קרועים, פקק של מרקר וקופסת גפרורים ששכבו מתחת לשולחן האוכל, כמה קליפות ביצים מרצפת המטבח, ושפך הכל לפח. השקית בפח היתה כבר מלאה וסגורה למחצה, לכן רוב הלכלוך נשפך לצדדים.

נקודות לשימור: היה מרוצה מעצמו. אהבתי את האנרגיה.

נקודות לשיפור: הרצפה עדיין מלוכלכת, פשוט בלכלוך קטן יותר. כמו כן, אנחנו כנראה נחפש את הפקק הזה.

ציון משוקלל: 3/10

משימה מספר שלוש

לנקות את השירותים: קלט ספריי אקונומיקה במדף שמעל הניאגרה וריסס את פנים האסלה. הוריד את המים. לאחר מכן עצר (אהבתי), השפריץ עוד אקונומיקה וניגש להביא גליל נייר סופג (הסתקרנתי). גלגל ערימה ענקית של נייר סופג לכדור ושפשף את דפנות האסלה. דחף את הכדור הענקי לפח האשפה ושטף ידיים.

נקודות לשימור: האסלה אכן נקייה יותר.

נקודות לשיפור: כל הזמן הזה מברשת האסלה עמדה שם ליד ושפטה אותו בדממה.

ציון משוקלל: 6/10

משימה מספר ארבע

לנקות את המראה: הלך להסתכל על המראה. חזר ואמר לי ״היא נקייה״. כחכחתי בגרון, אז הוא נאנח, שלף מגבון ממגדל המגבונים שבסלון וניגב את המראה.

נקודות לשימור: מצטערת, לא מצאתי.

נקודות לשיפור: מאיפה להתחיל?

ציון משוקלל: 0/10

משימה מספר חמש:

לשים כביסה: קרא את הסעיף, גירד בראש ושאל "לשים אותו איפה?". אחר כך הלך לחדר השינה, התלבט ארוכות בין ערימת הכביסה לקיפול והכביסה המלוכלכת שבסל הכביסה, ואז בחר (לשמחתי) בסל הכביסה. בדרך למכונת הכביסה שבמרפסת עבר בחדר הילדים, דרך על כל הצעצועים שהוא זרק שם, וקילל נמרצות. שפך את כל תכולת סל הכביסה לתוך המכונה, סגר את דלת המכונה ופתח בקבוק של דשן. שם התחלתי לצרוח, אז הוא החזיר אותו למדף, שפך מרכך כביסה לתוך התא של האבקה והפעיל את המכונה.

נקודות לשימור: לבגדים יהיה ריח טוב.

נקודות לשיפור: כדאי להזיז משם את הבקבוק של הדשן.

ציון משוקלל: 4/10

משימה מספר שש

לקפל כביסה: לקח את הגיגית עם הבגדים הנקיים, התיישב בסלון והתכונן לפרוש את הבגדים על השולחן המלוכלך. כאן נאלצתי להתערב, אחרי הכל אני גם גרה פה, לא רק עושה עליו כתבות. ואחרי שניגבתי את השולחן (אני אדם חלש), אדם קיפל ואני תיעדתי: החולצה המכופתרת נראית כמו ניצולה של קטטה, הקפוצ׳ון נראה כאילו אדם רצה לנקום בו אישית.

נקודות לשימור: צחקתי.

נקודות לשיפור: מארי קונדו היתה מקבלת התמוטטות עצבים.

ציון משוקלל: 7/10, בעיקר כי נמאס לי להתלונן.

לסיכום: מהפכות לא קורות ביום אחד (לתשומת לב הקורא ש' רוטמן). לא נורא, מחר באה העוזרת. חג פסח שמח ונקי לכולם.