הפיכה בליל הסדר

כותרות השבוע דיברו לא רק על הקרע בעם ועל ההתנגדות או התמיכה ברפורמה, אלא גם על מריבות וברוגזים של משפחות שלראשונה לא יעשו את החג יחד, ועל סכסוך שמפריד בין הורים וילדים, אחים ואחיות.

לכן, קוראים יקרים, לקראת סדר פסח הכנתי לכם רשימה של נושאי שיחה שאינם המהפכה המשפטית, חוק החמץ, חוק התרומות, חוק דרעי, הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, חוק היועמ"שים, תקציב מוסדות החינוך החרדיים, וכדומה. חיפשתי נושאים כמה שפחות מפלגים, כדי שנוכל כולנו ליהנות מחג שמח ורגוע בחיק המשפחה.

צבי ים: מי לא אוהב צבי ים? הם קטנים, הם חמודים, הם קונצנזוס, כלומר שמחה רוטמן כנראה שונא אותם. לא ברור למה. אולי יש צבי ים שמאמינים עדיין במדינת רווחה, במדינת כל צביה, או בחובת ייצוג לצבות בדירקטוריונים ממשלתיים, וזה הורס את המרקם העדין של המסגרת המשפחתית. עוד נתון מעניין על צבי הים הוא שטמפרטורת הדגירה קובעת אם מה שיבקע מהביצה יהיה זכר, נקבה או צב חמוד, שרק רוצה לזחול לבית הספר שלו, יחד עם כל הצבים הקטנים בגבעת שמואל, אבל ההורים של הצבים האחרים לא מסכימים.

בעקבות שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים נמצא שבקרב אוכלוסיית צבי הים באוסטרליה בוקעות מהביצים 99% צבות. מעניין אם גם אצלם הזכרים שבשלטון טוענים ש"זה בסדר, הם מייצגים גם את הנקבות".

דו"ח המבקר: עם כל הכבוד לרשות השופטת, אנחנו היינו פה הרבה לפניה בתחום השיפוט בכלל ושיפוט הקרובים לנו בפרט, לכן אנחנו נזכיר את החתונה של ענתי, שהיתה ממש מקסימה למעט העובדה שהאוכל היה דוחה, החתן היה מכוער והדי־ג'יי טיפש; נהפוך בשאלה אם בשר זה רצח, ומה אם זה הבשר של הטבעונים עצמם; נעניק את התואר "פולנייה" גם למי שמביאה את המתנה וגם למי שמקבלת, גם למי שמתלוננת וגם למי שלא מתלוננת, ובאופן כללי כל אישה זכאית לתואר פולנייה, כל עוד יש מי שמתנדב לקרוא לה ככה.

קינוחים כשרים לפסח: בעולם שיש בו עוגות מוס, מוס שוקולד, פאדג' שוקולד, פבלובות, גלידה, עוגות גלידה - למה לעזאזל אנחנו עדיין צורכים את הממתק הדוחה בעולם, עוגיות בוטנים? ובהינתן שאיש לא רוצה לאכול עוגיות בוטנים - לא רק לקנות אותן! תמורת כסף! - אלא להיתקע איתן בארון עד ראש השנה, ולהסתכל עליהן בעצב בכל פעם שהשעה עשר בלילה ואין ממתקים אחרים בבית.

מה זה כרפס? יש הטוענים שסלרי, יש הטוענים שתפוח אדמה. יש הטוענים שצריך לטבול בחרוסת, ויש הטוענים שאסור לטבול בחרוסת. ממש הכרפס של שרדינגר. יש הטוענים שצריך לאכול ממנו כזית, ויש הטוענים שצריך לאכול ממנו פחות מכזית. אבל כמה זה פחות?

התייעצתי עם הפיזיקאים המובילים בעולם בתחום פיזיקת החלקיקים, והם אמרו לי: "גברת, אנחנו מבינים שיש לך דדליין, אבל אנחנו בדיוק פותרים את השאלות הגדולות של היקום. כמו כן, כרפס זה חסה".