העדפה מתקנת או אפליה לא מכוונת: כמחצית מרישיונות הרפואה שהונפקו בשנתיים האחרונות בישראל ניתנו לסטודנטים ערבים ודרוזים, חרדים ויוצאי אתיופיה

נתון ראשון: כמעט מחצית מרישיונות הרפואה החדשים שהונפקו על ידי מדינת ישראל בשנים 2021-2022 ניתנו לסטודנטים ערבים ודרוזים - כך עולה מדו"ח של משרד הבריאות שפורסם לפני כשלושה שבועות. נתון שני: כמעט 60% מהרופאים החדשים שעברו את הבחינות בשנת 2021 למדו רפואה בחו"ל. נתון שלישי: יותר ממחצית (53%) מהסטודנטים הישראלים לרפואה הלומדים בחו"ל שוקלים בסבירות גבוהה או גבוהה מאוד שלא לחזור לישראל בתום הלימודים, אלא להמשיך את הקריירה באירופה או בארה"ב - כך לפי סקר שערכה ביולי אשתקד "מדיקל דוקטור", חברה העוסקת בהכשרת ישראלים ללימודי רפואה בחו"ל.

יתרה מזאת: מאותו דו"ח של משרד הבריאות עולה כי ארצות הלימוד העיקריות של מקבלי הרישיונות לרפואה בשנת 2021 היו רומניה (229 רישיונות), מולדובה (161), אוקראינה (111), הונגריה (74), איטליה (52), ירדן (45) גרמניה (33), רוסיה (23), מצרים (17) ארמניה (15), סוריה (11), אוניברסיטאות ביו"ש (הרשות הפלשתינית) - 69 וסלובקיה (46). בסך הכל, עם כמה מדינות נוספות, מדובר ב־985 רישיונות חדשים. בהערה שצורפה לדו"ח נכתב כי מספר הבוגרים שלמדו ברומניה, במולדובה ובאוקראינה עלה מאוד בחמש השנים האחרונות.

ומה באשר לסטודנטים יוצאי צבא המבקשים ללמוד רפואה בארץ? בפניהם ניצב מכשול בדמות תוכניות ההעדפה המתקנת, שנועדו לקדם בני מיעוטים. כך נוצר מצב שגם עם תעודות בגרות מעולות וציונים גבוהים במבחן הפסיכומטרי הם נדחים על ידי האוניברסיטאות מפני שלא עמדו בתנאי הכניסה הקשים. להם איש אינו עושה שום הנחה, אף שהחלו מאוחר יחסית את מסע הקבלה היקר והמתיש, בעוד עמיתיהם שלא שירתו בצבא מתחילים מוקדם יותר ומתברגים במהירות יחסית במערכת.

באוניברסיטאות טוענים שתוכניות הקידום מיועדות לכל האוכלוסיות המוחלשות, אך לאור הנתונים נראה בעיקר שמגזר מוחלש אחד מקודם על פני האחרים. מה הציונים שבהם נדרשו הסטודנטים ה"מוחלשים" לעמוד כתנאי סף? כמה "הנחה" מקבל כל מועמד מכל רקע נתון המזכה בהעדפה מתקנת? האם ערבי או בדואי יקבל "הנחה" בציוניו כמו אתיופי, עולה חדש או חרדי? כל ניסיונותינו להבין מהאוניברסיטאות מהם הקריטריונים שלפיהם קיבלו הזכאים העדפה מתקנת - נתקלו בחומה בצורה.

מאות מועמדים על כל מקום

בישראל פועלות כיום שש פקולטות לרפואה - באוניברסיטאות של תל אביב, ירושלים, באר שבע, בר־אילן, אריאל והטכניון. על כל מקום בהן מתחרים מאות מועמדים, המתמודדים עם תנאי קבלה קשוחים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הנדחים מלימודי רפואה בישראל זינק פי 2.5 בין השנים 2005 ל־2021. ובכל מקרה, הביקוש גדול בהרבה מההיצע. גם כשהסטודנטים מתקבלים ללימודי רפואה, הם מגלים שמסלול הייסורים שלהם רק החל. מכאן הם יידרשו להשקיע הון רב למימון המחיה והלימודים, הנמשכים לפחות שש שנים (גם למסלול הארבע־שנתי מתקבלים רק לאחר השגת תואר באחד המקצועות שיש להם הלימה לרפואה). התנאים הקשים האלה גורמים לרבים ולטובים לוותר על החלום או ללמוד במדינות אחרות, רחוקים ממשפחה ומחברים. חלקם לא יחזרו ארצה אחרי הלימודים. הם יתחתנו וישתקעו בארץ זרה, והמדינה תפסיד את טובי בניה, ובהם קצינים ויוצאי יחידות קרביות המשרתים במילואים.

במגזר הערבי התמונה שונה, בין השאר בגלל שלל התוכניות להעדפה מתקנת: על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כבר בשנת 2016 מקצועות העזר הרפואיים היו פופולריים מאוד בקרב הסטודנטים הערבים, שהיו 24% מהלומדים. גם בפקולטות לרפואה הייצוג שלהם היה נכבד - 16%. מה קרה דווקא ב־2016? המועצה להשכלה גבוהה הציגה תוכנית רב־שנתית, שאחד מיעדיה היה שילוב מאסיבי של סטודנטים ערבים במערכת ההשכלה הגבוהה. התוכנית שמה דגש על חשיפה לאקדמיה עוד בשלב התיכון, על ייעוץ והכוונה אקדמית בשלב הרישום, על תמיכות בקורסים פסיכומטריים, על תגבורים בעברית ועל ייעוץ בזמן הלימודים. נוסף על כך, הוועדה לתכנון ותקצוב העניקה גם מלגות מחקר והצטיינות לסטודנטים ערבים בתארים מתקדמים, והציגה יעד שלפיו לפחות 17% מהסטודנטים בישראל יהיו ערבים עד 2022 - יעד שלמעשה הושג. על פי נתוני המל"ג, בשנת 2023 לומדים בישראל 60 אלף סטודנטים ערבים בכל המקצועות האקדמיים.

כאמור, הגידול במספר הסטודנטים מהחברה הערבית אינו מקרי, אלא תוצאה של תוכנית מקיפה שמפעילה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), החל בשלב התיכון ועד הלימודים לתארים מתקדמים. התוכנית מתחילה בשלב התיכון עם חשיפה לאקדמיה, וממשיכה במכינות קדם־אקדמיות, דרך התואר הראשון, המשך בתמיכה בתארים המתקדמים - תואר שני, תואר שלישי ופוסט־דוקטורט - ועד למינוי אנשי סגל אקדמי במוסדות. בשלב לימודי התיכון פועלת "תוכנית רואד" של המל"ג ב־72 יישובים ערביים. היא מעניקה חשיפה, מידע וסיוע בבחירת תחום לימודים לאקדמיה לתלמידים מ־173 בתי ספר תיכון בחברה הערבית, לרבות תמיכות בקורסים רלוונטיים (כגון פסיכומטרי, הכנה למבחני יע"ל בעברית ולמבחני אמי"ר באנגלית), סיורים באקדמיה ויריד השכלה גבוהה בשיתוף עם המוסדות ביישובים.

כמו כן, בתקצוב ות"ת ובשיתוף המשרד לשוויון חברתי, מוענקת מלגת "אירתקא" (המופעלת על ידי התוכנית הלאומית להשפעה חברתית - פר"ח). נוסף על כך, מוענקת מלגת מעוף לקליטת חברי סגל אקדמי מצטיין מהחברה הערבית: רק בעשור האחרון הקצתה ות"ת כ־55 מלגות מעוף בסך של כ־37 מיליון שקלים לחברי סגל אקדמי מצטיינים מהחברה הערבית. המוסדות מתחייבים לקלוט את הזוכים במלגות כחברי סגל במשרה מלאה בתום תקופת המלגה.

בנוסף קיימות תוכניות שונות גם לשילוב האוכלוסייה החרדית והאתיופית באקדמיה. יש לציין כי בעוד היעד לשילוב החברה הערבית הושג טרם זמנו, היעדים שהוצבו עבור המגזרים החרדי והאתיופי אמנם התקדמו בצורה יפה אך עדיין לא הגיעו ליעד שהציבו להם. בד בבד פועלות תוכניות לקידום אוכלוסיות מוחלשות. אחת מהן היא "שער לאקדמיה", המיועדת לאוכלוסייה הבדואית בלבד ומציעה חלופה למבחן הפסיכומטרי הנהוג. כמו כן ישנה תוכנית בשם "ראויים לקידום", המיועדת לאוכלוסיות מוחלשות המבקשות להשתלב באקדמיה, ביניהן המגזרים הערבי, החרדי והאתיופי. במסגרת המסלול ניתנות הנחות והקלות לזכאים. התנאים המדויקים משתנים מאוניברסיטה לאוניברסיטה ומחוג לחוג בכל אוניברסיטה. את הנתונים עצמם האוניברסיטאות שומרות קרוב לחזה, אך מנתונים רבים שאספנו מהשטח מתברר שכמעט 15% מקומות נשמרים עבור העוברים בתוכנית "ראויים לקידום" ואלה זוכים להנחה בציון הפסיכומטרי. כאשר מדובר בלימודי רפואה המשמעות המעשית היא שגם הסטודנטים המבריקים ביותר, שקיבלו 738 בפסיכומטרי, לא יתקבלו ללימודים, בזמן שמקביליהם מתוכניות הקידום השונות עשויים להתקבל עם נתונים אישיים נמוכים יותר. מבדיקה שערכנו התברר שמספר הסטודנטים החרדים והאתיופים שהתקבלו כך ללימודי רפואה כמעט אפסי. במערכת הבריאות הישראלית עובדים כיום בין 13 ל־20 רופאים ממוצא אתיופי, חלקם עולים שלמדו באתיופיה או באירופה ואינם בוגרי לימודי רפואה בארץ.

בראיון שהעניקה ב־2019 לאתר "דוקטורס אונלי", אמרה ד"ר הדס מלדה־מצרי מביה"ח סורוקה: "ידוע לי על 13 רופאים ממוצא אתיופי בישראל, לא כולם בוגרי לימודי רפואה בארץ. יש ביניהם סגן מנהל מחלקת ריאות בוולפסון שלא למד בישראל, ארבעה רופאי משפחה, שניים באא"ג בהתמחות, אחד בילדים, אחד בעיניים, אחד כירורג כללי, אחד פנימאי, קרדיולוגית ושתי רופאות שיניים. כמו כן, יש 17 סטודנטים לרפואה בשלבים שונים של לימודים".

"צריך לראות", ציינה, "איך מאפשרים יותר כניסה של יוצאי אתיופיה לרפואה בישראל ולמקצועות הבריאות. אני יודעת שעבור האוכלוסייה הבדואית־הערבית יש הרבה תוכניות וגם העדפה מתקנת. יש אצלנו חבר'ה מצוינים, אבל הם לא מצליחים להגיע ליעד במבחנים הפסיכומטריים. כולנו יודעים שיש בעיה עם הבחינה הזאת באוכלוסיות מסוימות".

באשר למבחן הפסיכומטרי - הוא מחולק לשלושה חלקים; מתמטיקה, עברית ואנגלית. בחלק בעברית יש יותר שאלות יחסית לזמן המוקדש לו, הן דורשות יכולת קריאה מהירה, הסקה ומשלב לשוני גבוה מאוד. החלק הלשוני במבחן בערבית נחשב לקל יותר, ומומחים שעימם שוחחנו העריכו כי הוא מקנה לסטודנטים הערבים ציון גבוה יותר ב־100 נקודות בממוצע.

ומה בנוגע לחרדים? באתר של קרן קמ"ח (קידום מקצועי חרדי) נכתב כי אף שהמגזר החרדי מהווה כמעט 12% מהאוכלוסייה בישראל, ייצוגו בפקולטות לרפואה עומד על 1% בלבד, אחרי הסיוע, הדחיפה והתמיכה של קרן קמ"ח. על פי נתוני המל"ג, ב־2020 מספר הסטודנטיות החרדיות לרפואה עמד על 57 - כ־1% מכלל 5,200 הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה בישראל.

מני מילר, בן 35, הוא דוגמה נדירה לבחור חרדי לשעבר שהגיע ללימודי רפואה. מילר, אחד מתוך שבעה ילדים, מתגורר כיום בשכונת פרדס כץ בבני ברק. הוא חרדי לשעבר, בוגר ישיבת מיר, ועוד כשהיה אברך בכולל החל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה לתואר ראשון. מני מוכיח שגם סטודנטים מאוכלוסיות מוחלשות יכולים לצלוח את תנאי הקבלה המפרכים, אם הם מתאימים.

"סיימתי תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות. לאחר מכן עשיתי מכינה לרפואה בבר־אילן, ואחרי שני ניסיונות התקבלתי לתל אביב. אני עושה את המסלול הארבע־שנתי, שאין בו מבחן פסיכומטרי, אלא מבחן ידע על ביולוגיה ומבחן אנליטי שמקביל לפסיכומטרי. קיבלתי במבחן הזה ציון גבוה מאוד - 243 מתוך 250. השלב השני למי שעובר הוא מבחני אישיות כמו במסלול הרגיל".

איך עשית את זה?

"זה די מטורלל כי אין לי בגרות, כאמור, ואני לא יודע לא אנגלית ולא מתמטיקה, אבל יש לי נחישות. לדעתי, המדינה צריכה להקשיח את תנאי הקבלה של סטודנטים מחו"ל לארץ ולפתוח פה עוד מקומות ללימודי רפואה".

הצעת חוק והסכם קואליציוני

גם המערכת הפוליטית לא נשארה אדישה למצב האבסורדי שנוצר: בשנה שעברה יזם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) הצעת חוק המבקשת לבטל את עקרון ההעדפה המתקנת לערבים בקבלה למוסדות לימוד ולשירות המדינה, ולהעדיף על פניהם את כל מי ששירתו בצבא או בשירות לאומי. הצעת החוק לא עברה, אבל נכנסה כעת בגרסה מרוככת להסכמים הקואליציוניים של הליכוד ועוצמה יהודית, שבהם נכתב: "הממשלה תקדם העדפה מתקנת ליוצאי צבא בפקולטות לרפואה, משפטים, מדעי המחשב, ראיית חשבון ומקצועות ההנדסה באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה".

גם אשרף ג'בור, מנכ"ל התוכנית הלאומית להנגשת השכלה גבוהה לחברה הערבית, מספר כי דאג לתת העדפה לבוגרי צבא. "שילבתי עשרות חיילים משוחררים בדואים בתוכנית ודאגתי לתת העדפה דווקא לבוגרי שירות צבאי מהמגזר הבדואי מהדרום, בגלל הפערים האדירים. לדעתי, ההעדפה המתקנת מוצדקת כדי לתת תנאי פתיחה כמעט שווים לכל אזרחי המדינה. חשוב לציין שאנו לא מתערבים בתנאי הקבלה, וכל מוסד קובע אותם בעצמו.

"לדעתי, יש מקום לביטול הבחינה הפסיכומטרית לכולם ולדאוג לחלופה בכל חוג, ואז מי שיעבור את השנה הראשונה יוכל להמשיך בלימודים האקדמיים. זו ההעדפה המתקנת שאני מאמין בה, אבל במקביל צריך להגדיל את התקנים ללימודי רפואה באוניברסיטאות בישראל ולתת הזדמנות לכל ישראלי".

זה נכון שבמבחן הפסיכומטרי בערבית יש יתרון מובנה של 100 נקודות?

"100 נקודות הן הפער בציון הפסיכומטרי בין מי שנבחן בערבית לזה שנבחן בעברית. אין כאן שום העדפה, זו פשוט עובדה".

לא רוצים עוד פקולטות

למרות המחסור בצוותי רפואה בבתי החולים בישראל, לא נפתחות פקולטות חדשות ללימודי רפואה בארץ. כתוצאה מכך תנאי הקבלה ללימודי הרפואה עומדים הם ברף הגבוה ביותר, המהווה חסם לאלפים שנושרים במסע לעבר החלוק הלבן. בשנים האחרונות בוצע ניסיון להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה, אך האוניברסיטאות עצמן מתנגדות לכך. תנאי הקבלה הקשוחים מניעים צעירים רבים לטוס ללמוד בפקולטות בחו"ל, שם הם עוברים תהליך קבלה סביר. אך אף שכמעט 60% מהבוגרים בכל שנה למדו רפואה בחו"ל, השבים לארץ מספרים שהם חשים כאן כ"בנים חורגים" של המערכת, המקשה עליהם כשהם מבקשים להתמחות בארץ.

שי הברמן, מנכ"לית "מייקאיט סקול", חברה העוסקת בהכנת סטודנטים למבחני קבלה ללימודי רפואה באיטליה, פוגשת את הצעירים האלה כמעט בכל יום, והמסקנות שלה חד־משמעיות: "התסכול הגדול ביותר של מועמדים ללימודי רפואה נובע מעצם תהליך המיון והקבלה. הם מוצאים את עצמם כ'סטודנטים לפסיכומטרי ולבגרויות' במקום לרפואה, על כל המשתמע מכך - בעיקר השקעה של כסף וזמן רב ויקר. נוסף על כך, ציון של 740 או 760 בפסיכומטרי וממוצע בגרויות מושלם גם הם לא מבטיחים קבלה, וייתכן שלאחר שנים של שיפור בגרויות ובחינות היא עדיין לא תתאפשר".

איך עובדת השיטה באיטליה?

"היא שונה לחלוטין. נדרשת תעודת בגרות מלאה, והתחרות על המקומות פתוחה לכולם ונעשית בעזרת מבחן אובייקטיבי - כאשר יודעים בדיוק כמה נקודות שווה כל תשובה נכונה, כמה נקודות יורדות על תשובה לא נכונה ומהו הציון הסופי. זה כל כך פשוט שאפשר אפילו לחשב בעצמך את הציון ולהבין אם התקבלת".

"הם נזרקו על ידי המדינה"

אורלי בלנק, בת 50 מתל אביב, היא יזמת וסטנדאפיסטית, אמא גאה לבן ששירת בתפקיד משמעותי בצבא. אחרי שניסה להתקבל ללימודי רפואה בארץ הוא הרים ידיים ונסע ללמוד בחו"ל. "הבן שלי לומד היום, יחד עם עוד מאות סטודנטים ישראלים, באירופה. הם רחוקים מהמשפחה ולומדים בפרך, גם בשבתות ובחגים. אלה ילדים שהם מלח הארץ, והם נזרקו לאחר שירותם הצבאי על ידי המדינה אל מחוץ לגבולות הארץ. מדינת היהודים אפשרה לו לשרת בשנים הכי יפות שלו כקצין, אבל נראה שאיש אינו מסיים את העוולה".

מה העוולה בעינייך?

"המדינה אומרת להם: יש כאן מיעוטים שלהם קשה יותר. אז קודם הם יקבלו, ועל מעט המקומות שנשארו אתם תילחמו: עוד פסיכומטרי, עוד שיפור מבחני בגרות - עד שתתייאשו ותסעו ללמוד בחו"ל. אין כאן מקום בשבילכם. מה לעשות? אנו מדינה מתוקנת. יש פה העדפה מתקנת. מדינה נאורה, ועוד סיסמאות שעושות לי בחילה. אבל בסופו של דבר זוהי מדינה יהודית, ויש לכל הפחות לעשות העדפה מתקנת לטובי בנינו, מלח הארץ, ששירתו אותה שנים".

מה היית מצפה שיקרה?

"הייתי רוצה שתהיה העדפה לילדים שעשו צבא משמעותי. רק לאחר מכן העדפה מתקנת לאוכלוסיות מוחלשות, ואז כל השאר. הילדים האלה, שנתנו עוד כמה שנים מהחיים שלהם, הלכו לקצונה ומתחילים בגיל מבוגר לנסות להתקבל לרפואה, לא מצליחים כי אין מספיק מקום בפקולטות, כי אין מספיק הקצאות ותקנים. כבר אין להם זמן לשיפור ציונים ושוב ושוב פסיכומטרי, אז הם עוזבים את הארץ. הרבה מהם כבר נשארים בחו"ל לאחר הלימודים".

לעומתה, שירלי אהרון, אמא לבן שמנסה להתקבל ללימודי רפואה בארץ ובד בבד בוחן גם אפשרויות ללימודי רפואה בחו"ל, אומרת כי אם כבר היתה מבקשת לשפר משהו במצב הקיים, הרי זה להוסיף תקנים של העדפה מתקנת למעוטי יכולת ראויים לקידום, ובמקביל תקנים נוספים ללימודי רפואה.

הסבירי את השקפתך.

"בעיניי, העדפה מתקנת לא ניתנת על רקע גזעי. בני מיעוטים מקבלים אותה כי אנו כמדינה החלשנו והזנחנו במשך שנים ויותר אוכלוסיות בתוכנו, יצרנו פערים חברתיים. לו רק חיזקנו והעצמנו אותם, היה לנו פה טוב יותר היום. קל יותר למנוע בעיות מאשר לפתור אותן. בדיוק כמו שחשוב לנו להילחם על לימודי ליבה לילדי חרדים, כדי לאפשר להם בעתיד לרכוש השכלה גבוהה ולפרנס את עצמם בכבוד, גם בחור או בחורה שהגיעו ל־620 או ל־650 בפסיכומטרי, ולממוצע בגרויות גבוה דיו, ועשו זאת ללא תמיכה וללא שיעורים פרטיים כמו שקיבל מי שהיו לו פינוקים, סנדוויצ'ים והסעות - מבחינתי הם ראויים להערצה ולקידום. האנשים הללו לא קיבלו אותם תנאי פתיחה, ולכן המדינה מבינה שחלקם ראויים להזדמנות. זה לא בחסד, זה בזכות".

לא מרגיז אותך שבחור עם ציונים נמוכים יותר יתפוס את מקומו של בנך בפקולטה לרפואה?

"זאת שאלה שמחפשת למצוא את הזר והמוחלש, להפוך אותו לכתובת ולהאשים אותו. זוהי שאלה שמייצרת ומחזקת תחושה של מסכנות ו'אכלו לי, שתו לי' אצל אנשים כמו הבן שלי, שקורעים את עצמם במסע אל תואר הרופא - במקום לחפש פתרונות אמיתיים".

שוחחנו גם עם אימהות שביקשו רק תנאים שווים לבניהן ששירתו בצבא.

"הבן שלי, כמו רבים וטובים, הופך כל אבן בניסיון להתקבל. זה גובה מחירים - כסף, בריאות וזמן. ובכל זאת, לבן שלי תהיה מדינה טובה יותר רק אם היא תהיה מדינת כלל אזרחיה; מדינה שאינה מפחדת לחזק את החלש ולא מעמיקה פערים ומתפרנסת מהם. הכי קל זה להחליש את החלשים ולהסית אותם נגד הפריבילגיים. יותר קשה זה לחזק, לטפל ולטפח. לכן, גם הבן שלי יעדיף שהמדינה תקצה יותר תקנים להעדפה מתקנת.

"מי שהולך ללמוד רפואה בוחר במקצוע שהוא לא פעם כפוי טובה. תנאי ראשון בעיניי כדי להיות רופא הוא היכולת לראות את האחר. רק מדינה שמבינה את הצורך לספק לימודים ברמה גבוהה לכל אזרחיה היא מדינה טובה יותר, מדינה שבסופו של דבר גם מתחזקת כלכלית. כל טענה שההעדפה נעשית על רקע גזעי היא טענה גזענית.

"הניסיון המגמתי להציג את קידום המצטיינים בעלי רקע מוחלש כאפליה גזעית מזכיר לי מדינות וימים חשוכים, אלא שאז אנחנו היינו בני המיעוטים. מדינת ישראל היא מדינת כלל אזרחיה. ככל שיגדילו את ההעדפה המתקנת, אחרי שנים של גזענות והזנחה של מגזר שלם; ככל שיגדילו את התקנים עבור כל מי שהגיע ללמוד רפואה חרף התנאים הקשים - כך מדינת ישראל תהיה מקום ששווה לחזור אליו מלימודים באיטליה, ליטא, ארה"ב או הונגריה".

עוד חמש פקולטות ערביות

העדפה מתקנת היא אכן מהלך מבורך, בוודאי למי שלא קיבל הזדמנות שווה. אך מתברר שלבני המגזר הערבי יש דווקא יותר הזדמנויות - למשל, בבחירת פקולטה לרפואה. כי בעוד במדינת ישראל פועלות כאמור רק שש פקולטות, ברש"פ ובעזה פועלות חמש פקולטות נוספות לרפואה, שחלקן אף מוכרות על ידי משרד הבריאות הישראלי.

"אלפי סטודנטים ערבים־ישראלים בוחרים ללמוד ברש"פ, באוניברסיטה האמריקנית של ג'נין, ב'א־נג'אח' בשכם, ב'ביר זית' ברמאללה, ב'אל־קודס' בעיירה אבו דיס, באוניברסיטת בית לחם ובשתי אוניברסיטאות הפועלות בחברון - 'האסלאמית' ו'הפוליטכניק'", מסביר אבי שלו, הסטודנט היהודי הראשון שלמד במכללה האסלאמית 'אל־קאסמי' בבאקה אל־גרבייה.

"מספר הצעירים הערבים־ישראלים הלומדים רפואה באוניברסיטאות פלשתיניות ובירדן נאמד השנה בין 9,000 ל־15 אלף, שהם כרבע מכלל אזרחי ישראל הערבים הלומדים באקדמיה. באוניברסיטת ג'נין לבדה, שבוגריה מוכרים על ידי משרד הבריאות הישראלי, לומדים יותר מ־6,000 ערבים־ישראלים - יותר ממספר הסטודנטים הערבים באוניברסיטת חיפה, שהיא המוסד האקדמי עם מספר הסטודנטים הערבים הגבוה ביותר במדינה".

והתארים שלהם מוכרים בישראל?

"כן. מדינת ישראל מעניקה הכרה למרבית המסלולים הנלמדים באוניברסיטאות הפלשתיניות, בעיקר בתחום הרפואה והבריאות. כמו כן, האוניברסיטאות הפלשתיניות מעניקות הקלות נוספות לסטודנטים הערבים־ישראלים, כמו פטור מהמבחן הפסיכומטרי, לימודים מרוכזים בסופי שבוע, לימודים בשפה הערבית או האנגלית, ועוד. סיבה נוספת לפופולריות שלהן היא השאיפה של משפחות מוסלמיות לשלוח את בנותיהן ללימודים בסביבה שמרנית יותר וסמוכה יותר גיאוגרפית למקום מגוריהן".

זה נשמע כמו פתרון מצוין, לא?

"לא, כי יש לזה השפעות שליליות ארוכות טווח על המשק ועל הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. צעירים ערבים־ישראלים המבקשים לרכוש השכלה גבוהה נשאבים שם לעיתים קרובות לאווירה אנטי־ישראלית. הם חווים הקצנה בדעותיהם ומסיימים את לימודיהם כשהם מגויסים לנרטיב הפלשתיני, המכביד על סיכוייהם להשתלב בחברה הישראלית. והיות שהם לומדים בערבית, הם מעמיקים את המכשול הלשוני ומאבדים הזדמנות לשיפור מיומנויות השפה העברית".

"ערביי ישראל נהנים כרגע מכל העולמות, מכל האפשרויות ומכל הפקולטות והאפשרויות הפתוחות בפניהם בשטחי הרשות הפלשתינית ובמדינות ערב השכנות", אומר אל"מ (מיל') טל בראון, יועץ אסטרטגי ויזם, אב לסטודנט לרפואה. בראון חקר במשך שנתיים את הנושא וכתב מאמרים רבים המשקפים את עמדתו לאחר בחינה של נתונים רבים וחקירת השטח.

"יש כיום חמש פקולטות לרפואה בשטחי יהודה שומרון, אך גם הפקולטות לרפואה במזרח התיכון פתוחות בפניהם. בירדן 6 פקולטות, בלבנון 7, במצרים 31 ובסעודיה 27. וכך, בעוד על צעירים ערבים האוחזים בתעודת זהות כחולה לא חלה כמעט שום הגבלת תנועה במדינות ערביות במזרח התיכון, ודאי שלא בשטחי הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון, הצעירים הישראלים מוגבלים ללימודים רק בישראל או בחו"ל".

אור בקצה המנהרה?

גם אבי שלו מבקש לקדם את המאמץ שמוביל ד"ר בהא זועבי, רקטור מכללת באקה, להכרה בבאקה כמכללה האקדמית הישראלית הראשונה בעיר ערבית, לצד המכללות והאוניברסיטאות הישראליות האחרות, הפועלות כולן בערים וביישובים יהודיים בארץ. לדבריו, הכרה במכללת באקה, שלה פקולטה למדעי הבריאות ושבעתיד תכלול גם בית ספר לרפואה, תחזיר את הצעירים הערבים־ישראלים לאקדמיה הישראלית ותאפשר להם לממש את כישוריהם ולהשתלב בהצלחה בחברה ובכלכלה הישראליות. "הבקשה לאישור מכללת באקה מונחת לפתחם של חברי המל"ג בימים אלו, וקידומה יסלול את הדרך ליותר ישראלים - ערבים ויהודים - ללמוד את מקצועות הבריאות וההייטק בעברית ובמדינת ישראל. מדובר בסוגיה לאומית חשובה לקידום שוויון ההזדמנויות לכולם באקדמיה הישראלית - סטודנטים ערבים ויהודים כאחד", מסכם שלו.

המבקר התריע כבר ב־2018

כבר בשנת 2018 פרסם מבקר המדינה דו"ח חמור שבו התריע על המתרחש בתחום. הדו"ח, שעסק בהסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין במערכת הבריאות ובין באקדמיה, חשף שורת ליקויים חמורה וקבע, בין השאר, כי משרד הבריאות לא קבע הנחיות והוראות לבקרה על אופן הפעלתם של קורסי ההכנה המיועדים להכין סטודנטים שלמדו בחו"ל לבחינת הרישוי, ולכן אינו יכול להבטיח את רמתם האקדמית. המבקר מתח גם ביקורת על כך שמוענק בונוס נדיב למסיימי הקורסים - אך משרד הבריאות וועדת הבחינה לא בחנו מעולם כמה נבחנים עברו בהצלחה את מבחן הרישוי רק בזכותו.

בדיקת המבקר העלתה כי מתחילת 2015 עד מארס 2017, מ־28 בוגרים שלמדו בארמניה ועברו את בחינת הרישוי לתואר דוקטור ברפואה, יותר ממחציתם, 16, עברו רק בזכות הבונוס שקיבלו - כלומר, 57% מהנבחנים. לסטודנטים שלמדו בישראל אין בונוס כלל. המבקר קבע כי 25 שנה איש לא בדק כמה רופאים התקבלו רק בזכות הבונוס שניתן על סמך קורס לא מפוקח. הדו"ח קבע כי נוכח מספרם הגדול של מקבלי רישיון רפואה בישראל בקרב בוגרי המוסדות בחו"ל, על משרד הבריאות, באמצעות אגף הרישוי, לשדד את מערכות הבקרה שלו בהקדם, כדי להביא לידי כך שקורסי ההכנה לרישוי בוגרי חו"ל יהיו אמינים ויעילים. כמו כן, דרש ממשרד הבריאות לבחון את מנגנון מתן הבונוסים. אלא שנכון להיום, כפי שכתוב במפורש באתר משרד העלייה והקליטה, הסטודנטים שלא למדו בישראל עדיין מקבלים תוספת של 10% לציון המבחן הממשלתי.

"ממצאי הדו"ח מצביעים על היעדר יד מכוונת בכל הנוגע להכשרת רופאים, ובעיקר בולטים עד מאוד חוסר הפעילות ואוזלת היד של המל"ג ומשרד הבריאות כגורמי אסדרה ואכיפה", נכתב בדו"ח. "נוכח היעדר המנהיגות והרפיון המשתקפים בדו"ח, עליהם לשקול לרתום גם את שר הבריאות ואת שר החינוך ליזום תוכנית לאומית שתאפשר הרחבה ממשית של התשתיות להכשרת רופאים בישראל". עוד נכתב בדו"ח כי אגף הרישוי במשרד נותן את הרישיונות לעסוק ברפואה בלי שבדק אם מבקש שלא למד בארץ אכן המציא אישור שיוכיח כי יש לו ידע בסיסי בעברית. כתוצאה מכך ישנם רופאים שאינם שולטים כראוי בשפה העברית.

בהמשך המבקר מותח ביקורת על השיעור הגבוה של רופאים ישראלים שלמדו בחו"ל וקיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל, נתון המצביע על כך שמדינת ישראל נסמכת במידה רבה על בוגרי לימודי רפואה, אף שאין לה השפעה כלשהי על התוכניות להכשרתם. בכך המדינה מוותרת על יכולתה להכשיר את עתודת הרופאים שהיא זקוקה לה, ואינה מאפשרת להם ללמוד בארץ במסגרת לימודית שהיא קבעה את מתכונתה, את תכניה ואת הצוות האקדמי שלה. וכשמביטים בדו"ח כוח האדם האחרון של משרד הבריאות, שעימו פתחנו, מבחינים כי מספר הרישיונות לישראלים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל נמצא במגמת עלייה, למרות המלצת המבקר.

מכינה על חשבון המדינה

תוכנית נוספת המהווה העדפה מתקנת לצעירים ערבים, הפעם ממזרח ירושלים, מאפשרת להם ללמוד, ללא תשלום, על חשבון המדינה, במכינה קדם־אקדמית. אחריה הם מחזיקים בתעודה שוות ערך לבגרות. משם הם יכולים להמשיך לנסות ולהתקבל במסלולים האקדמיים השונים בארץ, גם לרפואה. הניסיון להתקבל לאקדמיה יהיה דרך המסלול "ראויים לקידום", המסייע לאוכלוסיות מוחלשות.

התוכנית להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לערביי מזרח ירושלים, באחריות המל"ג, מבקשת להכפיל את מספר הסטודנטים הלומדים בשנה א' לתואר ראשון במוסדות המתוקצבים על ידי המל"ג דרך הרחבת תוכנית רואד, המשמשת לחשיפת מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית לתושבי מזרח ירושלים.

דגנית לוי, חוקרת בכירה במכון ירושלים למחקרי מדיניות, מסבירה: "עד 2015 נלמדה במזרח ירושלים בעיקר תוכנית הלימודים הפלשתינית, ובוגריה נבחנו בבחינות התאוג'יהי. הם לא יכלו להתקבל למערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית על סמך בחינות אלה, והרוב פנו ללמוד ברש"פ או בחו"ל. הפתח לשילוב של ערביי מזרח ירושלים במערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית נמצא בשתי החלטות ממשלה: 1775 (מיוני 2014) ו־3790 (ממאי 2018). לראשונה יכלו צעירים שנבחנו בבחינות התאוג'יהי ללמוד במוסדות אקדמיים ישראליים. רובם מחויבים ללמוד במכינה קדם־אקדמית המיועדת להם, שעיקרה לימוד עברית, במימון ציבורי של מדינת ישראל. החלטה 3790 הביאה גם להקצאת תקציב ניכר לקידום תוכנית הלימודים הישראלית במזרח ירושלים - צעד שהביא להכפלה של שיעור התלמידים שלומדים לפי התוכנית הישראלית ונבחנים בבחינות הבגרות מאחוזים בודדים לכ־15% ממערכת החינוך.

"צעד זה הביא גם להרחבת הנגישות לאקדמיה הישראלית. הרצון להגדיל את השילוב באקדמיה הישראלית נבע מהרצון לשלבם בשוק התעסוקה הישראלי, ובכך להגביר את שילובם בחברה הישראלית. צעירים ממזרח ירושלים הלומדים במוסד אקדמי ישראלי, דינם כמו כל סטודנט ישראלי אחר - כל מסלולי הלימוד פתוחים בפניהם, הם צריכים לעמוד באותם תנאי קבלה וזכאים לתואר בסיום לימודיהם. בנוגע לקבלה ללימודי רפואה: אנחנו עדים לקושי של ערבים בכלל, וערביי מזרח ירושלים בפרט, להתקבל ללימודי רפואה בארץ. אחד החסמים המרכזיים נובע מהפער בציון הממוצע בבחינה הפסיכומטרית: הציון הממוצע של כלל הנבחנים בעברית בישראל הוא 579, לעומת 495 בקרב כלל הנבחנים בערבית, ו־426 בקרב ערביי מזרח ירושלים".

"מסלול הקבלה בישראל פשוט לא רלוונטי למקצוע" | דניאל חגי, בן 24, לומד רפואה באיטליה

דניאל חגי, בן 24, גר בתל מונד. אביו איש עסקים, אמו אמנית ויש לו שתי אחיות. הוא משוחח איתנו ממקום לימודיו באיטליה.

איך הגעת דווקא לאיטליה?

"הייתי לוחם ויצאתי לקורס חובשים. כשטיפלתי בפצועים, זה ביסס אצלי את הרצון ללכת ללמוד רפואה. אחרי הסדיר המשכתי לשרת כשנתיים וחצי והשתתפתי בהקמת תחום הרפואה הטקטית. בזמן הזה, שבו אני תרמתי למדינה, אדם אחר - שלא עשה שירות צבאי (כל אחד מסיבותיו) - היה יכול להתקדם הרבה יותר. אבל חשוב להגיד שאני לא מצטער על זה לרגע, זו היתה החלטה שלי ובסוף מישהו צריך לשמור על המדינה.

"התחלתי לנסות להתקבל לרפואה שנה לאחר שהשתחררתי מהצבא, עשיתי פסיכומטרי ואז הבנתי שמסלול הקבלה לרפואה בישראל פשוט לא רלוונטי למקצוע עצמו. מה הקשר בין 5 יחידות תנ"ך, היסטוריה ועברית למקצוע מדעי? הציון הכי גבוה שקיבלתי בפסיכומטרי היה 700. נרשמתי למכינה ברמת גן והתחלתי ללמוד למבחן הקבלה האיטלקי באנגלית".

ואיך אתה מרגיש בנוגע להחלטה הזאת היום?

"ההחלטה ללמוד באיטליה התקבלה ברגע שהבנתי שזו לא ברירת מחדל, אלא אפשרות טובה בהרבה מהלימודים בארץ. הסטודנטים הזרים, ובהם הישראלים, מקבלים כאן תנאים מצוינים. שכר הלימוד כאן מסובסד ברובו על ידי המדינה, ויש גם הקלות נוספות - העיקר שתבוא ללמוד פה. שלא לדבר על התרבות ועל הכבוד לאנשי הרפואה, באיטליה יש הרבה פחות סיכוי שתקבל כיסא בראש או פטיש למצח".

תחזור לארץ?

"לא יודע. אני אוהב את המדינה מאוד, תרמתי לה המון וראיתי במו עיניי חיילים בני 19 מתים בשבילה, אבל הצורה שבה הכל עובד עקום מפריעה לי מאוד. לא קשה למצוא פה בנות זוג, והרבה מהחברים שלי מוצאים פה חברות. זה יקל עליהם להשתקע פה או במדינה אחרת ולא לחזור".

"בניתוח מציל חיים - לא נרצה רופא שקיבל הנחות" | יונתן וייסמן, בן 27, לומד רפואה בליטא

יונתן וייסמן, בן 27 ממושב גיאה שליד אשקלון, סבור שההעדפה המתקנת היא לעיתים גזענות הפוכה - המופנית דווקא כלפיו.

"אני מאמין בהזדמנות שווה לכולם ואני לא מצפה לפחות מבני מיעוטים. הם יכולים לעמוד בדרישות. אולי במבחן הפסיכומטרי צריך להיות שינוי מבני בפרק העברית, שיסיר את הקושי הנוסף שאיתו סטודנטים ערבים נדרשים להתמודד. תחרות שווה היא אינטרס של כולם. כשאחד ההורים שלנו יצטרך לעבור ניתוח מציל חיים עם סיכון גבוה - נרצה, ובצדק, רופא שהגיע לתפקידו אחרי תחרות קשה מול מתמודדים טובים אחרים, לא רופא שקיבל הנחות. בסופו של דבר, התחרות מתבטאת בכוח אנושי איכותי וטוב יותר".

"כולנו נעבוד באותה מערכת, למה שתנאי הקבלה יהיו שונים?" | קארין שדבסקי, בת 24, לומדת רפואה בליטא

קארין שדבסקי, בת 24 מראשון לציון, לומדת רפואה בליטא. היא גדלה במשפחה שבה כולם רופאים וידעה שזה מה שתעשה אחרי שירותה הצבאי כסמב״צית חי״ר בגבול רצועת עזה. היא משוחחת איתנו, מרחק אלפי קילומטרים, מהאוניברסיטה הליטאית שבה היא לומדת, ולא חושבת שיש מקום לתוכניות מיוחדות להנגשת לימודי הרפואה.

"אני מאמינה בשוויון, וכשמדברים על לימודי רפואה, בעיניי אין מקום לתעדוף. צריך לבחור את הטובים ביותר, עם נקודת פתיחה זהה לכולם וסיכויים שווים לכולם. מי שטוב יתקבל, ומי שפחות טוב שלא יתקבל. בסופו של דבר, כולנו הולכים לעבוד בשירותי הבריאות בארץ. כולנו דוברי אותה שפה, כולנו גדלנו באותה מדינה וכולנו הולכים לעבוד באותה מערכת בריאות עם אותם תנאים, אז למה שתנאי הקבלה יהיו שונים? לאחרונה התפרסמה כתבה על הפרופסור לרפואה הצעיר ביותר בישראל, בן 35, המגיע מהמגזר הערבי. אני אסיים את הלימודים שלי רק בגיל 27, ואז אחרי עוד שנה של סטאז' ועוד בין ארבע לשש שנים של התמחות, אם בכלל אקבל התמחות, כי יש בארץ בעיית תקנים - בת כמה אהיה? אם הייתי מוותרת על שנתיים של צבא ועל עוד שנה של ניסיונות להתקבל, גם אני יכולתי להיות פרופסורית בגיל 35".

מתי התחלת לנסות להתקבל ללימודי רפואה?

"כבר בתיכון. הייתי במגמת רפואה (מערכות בריאות 10 יחידות ו־5 יחידות ביולוגיה) וניגשתי למבחן הפסיכומטרי. עזבתי את התיכון שהייתי מיועדת אליו עם כל חבריי מהחטיבה כדי ללמוד במגמה הזאת, כי ידעתי שזה מה שארצה לעשות בעתיד. מייד אחרי שהשתחררתי מהצבא התחלתי את לימודי המכינה, כדי לנסות להתקבל ללימודים בחו"ל. רציתי לוודא שגם האפשרות הזו תעמוד לרשותי. במהלך הלימודים במכינה נתקלתי באנשים שבוגרים ממני בכמה שנים, שהגיעו למכינה אחרי שנים ארוכות של ניסיונות קבלה בארץ. חלקם עשו הרבה מבחנים פסיכומטריים, חלקם נמצאו עוד בשלב שיפור הבגרויות וחלקם עם נתונים גבוהים, אבל נפלו במיונים בראיון האישי. בשלב הזה הבנתי שהסיכוי שלי להתקבל בארץ הוא קלוש, ושהשנים שאותן אבזבז על ניסיונות לא שוות את זה. הכרתי המון סטודנטים שעברו ללמוד בחו"ל והחלטתי שזה מה שאעשה".

תחזרי לעבוד בארץ כרופאה?

"אני עוד לא יודעת. מצד אחד, אני רוצה לחיות במדינה שלי ולהיות קרובה למשפחה שלי. מצד שני, המדינה לא עוזרת לנו ולא מכירה בנו בזמן שאנחנו בחו"ל. לומדים איתנו סטודנטים אירופאים שהמדינות שהם מגיעים מהן משלמות להם חלק משכר הלימוד או אפילו את כל הסכום. אנחנו מוציאים הון תועפות על המחיה, על הטיסות ועל הלימודים עצמם, ואז בסוף אנחנו חוזרים לארץ ומסתכלים עלינו בתור רופאים סוג ב׳ שלמדו בחו"ל ולא הצליחו להתקבל בארץ".

משרד הבריאות: מטפלים באתגרים הייחודיים של הפריפריה

איילת גרינבאום אריזון, סמנכ"לית בכירה לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות: "בשלוש השנים האחרונות משרד הבריאות פועל כדי לתת מענה למחסור ברופאים וברופאות במערכת הבריאות. המשרד פועל בשני צירים. האחד, הציר הארצי, כשהמטרה היא גידול במספר הרופאים בכלל וגידול במספר הסטודנטים שלומדים רפואה. הציר השני הוא טיפול באתגרים הייחודיים של הפריפריה. לצורך כך, ישנן תוכניות ייעודיות להגדלת הרופאים והרופאות באזורים אלו. מלבד המישור הכמותי, המשרד פועל לוודא שכלל הרופאים שמגיעים לעבוד במדינת ישראל יהיו כאלה שלמדו בבתי ספר שרמתם טובה ומספקת. בשנת 2019 יצאה לפועל 'רפורמת יציב' שפסלה בתי ספר לרפואה בחו"ל שלא מלמדים ברמה טובה ומספקת, כך שמשנת 2025 סטודנטים שלומדים בבתי ספר אלה לא יוכלו לקבל רישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל"

"בנגב ובגליל קיים מחסור משמעותי ברופאים, והמשרד מקדם תוכניות ייעודיות למתן מענה למחסור. החל מהשנה הבאה צפויה להיפתח תוכנית אופקים, שתעניק הלוואות אטרקטיביות ללימודים עבור סטודנטים שיבחרו ללמוד בבתי ספר לרפואה בחו"ל המאושרים על ידי משרד הבריאות, כאשר ההלוואה תהפוך למענק למי שיחזור לעבוד בפריפריה או במקצועות שיש בהם מחסור. תוכנית נוספת שקודמה על ידי המשרד בשנת 2022 היא תוכנית אילנות - צוערים לרפואה בפריפריה, 60 סטודנטים לרפואה בנגב ובגליל, רובם בני המקום, שמתחייבים להישאר לעבוד בנגב ובגליל עד לסיום ההתמחות שלהם. באוקטובר 2022 נפתח המחזור הראשון, והשבוע נפתחה ההרשמה למחזור השני. מדובר בתוכנית יוקרתית שנוסף על מימון מלא של שכר לימוד ומלגת קיום בכל תקופת הלימודים, כוללת גם הכשרה חוץ־אקדמית שמתמקדת במנהיגות ובמצוינות רפואית".

"משרד הבריאות פועל לייצר קשר רציף עם הסטודנטים הישראלים הלומדים רפואה בחו"ל. ביולי האחרון הגיעו 20 נציגי סטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל לפגישה עם גורמי מקצוע בכירים במשרד הבריאות, שכללה שולחנות עגולים למיפוי החסמים והקשיים שאיתם מתמודדים הסטודנטים. כמו כן, לראשונה השנה נפתח רישום לסטודנטים שלומדים רפואה בחו"ל, וזאת על מנת לאסוף מידע אחר מספר הסטודנטים שהם עתודת הרופאים בישראל.

"נתון זה חשוב להמשך התכנון הלאומי של רופאים במדינת ישראל. פעולות אלה יאפשרו לקדם תוכניות שיטיבו עם הסטודנטים הלומדים רפואה בחו"ל. מערכת הבריאות עיוורת להשתייכות למגזרים השונים, למגדר, לדת או לכל מאפיין אחר. במערכת הבריאות מועסקים עובדים ועובדות שנותנים טיפול רפואי מקיף ומקצועי לכל אדם שזקוק לכך. כולם מטפלים בכולם. זהו מקור גאווה עבורנו ועבור כלל אזרחי ישראל".

תגובת המל"ג: "בניגוד לטענות העולות מהכתבה, מל"ג אינה קובעת את תנאי הקבלה או מתן העדפה מתקנת למגזר כזה או אחר. תנאי הסף נקבעים על ידי המוסדות האקדמיים, במסגרת החופש האקדמי והמינהלי הניתן להם. העלייה בביקושים ובתנאי הקבלה אכן מקשים באופן גורף על כלל האוכלוסייה להתקבל ללימודי הרפואה.

"יתר על כן, המל"ג פועלת רבות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה, ולראיה כבר בשנת הלימודים הבאה יתווספו עוד כ־180 סטודנטים ישראלים. הגדלת מספר הסטודנטים הינה הדרך היעילה לאפשר לאוכלוסיות מגוונות להגיע ללימודי הרפואה. בהתייחס לעולה מן הכתבה, רישיונות הרפואה כוללים סטודנטים הלומדים בחו"ל, ועל כן אין קשר בין מספר הסטודנטים מהמגזר הערבי לרפואה בארץ למספר הרופאים ממגזר זה.

"מהנתונים שברשות המל"ג עולה כי מספר הסטודנטים מהמגזר הערבי לתואר ראשון ברפואה בתשפ"א עמד על 271 סטודנטים - כ־10% מכלל הסטודנטים לרפואה. שיעורם של הסטודנטים מהמגזר הערבי ירד בתשע"ד מ־17% ל־10% בתשפ"א. זאת כאשר שיעור הסטודנטים ממגזר זה בתואר הראשון עלה בשנים אלו מ־13% ל־18%. הסיבות המרכזיות לירידה נבעו מעלייה בתנאי הקבלה כתוצאה מהביקושים הרבים - דבר שככל הנראה הוביל רבים ליציאה ללימודי רפואה בחו"ל. כמו כן, לא ניתן להשוות בין החברה הערבית המהווה 22% מהזכאים לבגרות ומעוניינת מאוד בלימודים אקדמיים ובלימודי רפואה בפרט, לחרדים המהווים כ־3.5% מהזכאים לבגרות ולהם אתגרים ייחודיים בשל התנגדות קהילתית, וליוצאי אתיופיה המהווים כ־2.3% מהזכאים לבגרות.

"בשקלול זה נראה שאין פערים משמעותיים ביחס שבין שיעור הערבים ברפואה ובזכאי הבגרות לעומת חרדים ויוצאי אתיופיה, ונראה שהפער בין המגזרים נובע בעיקר מגודלם באוכלוסייה ומפערים המשתקפים בזכאות לבגרות.

"מל"ג פועלת לקידום תוכניות הנגשה הוליסטיות לערבים, לחרדים וליוצאי אתיופיה, ולתוכניות נוספות לפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תוכנית ההנגשה למגזר הערבי מותאמת למגזר זה, אך אינה חריגה בהיקפה ביחס לתוכניות האחרות. סוגיות המחסור ברופאים והרחבת התקנים ללימודי רפואה נמצאות בראש סדר היום של מל"ג, כפי שמשתקף מן הצעדים האחרונים שנעשו לטובת עניין זה".